רואים רחוק רואים עכור

ניצן מתן

לא פעם כתבתי על זיהום אוויר, ובייחוד על כך שהוא גורם ליותר מאלפיים מקרים של מוות בטרם עת בשנה.

לרוב, אנחנו לא רואים את זיהום האוויר, וזאת מפני שאנחנו פשוט נמצאים בתוכו. במקרים מסוימים, בעיקר בשעות הבוקר על שפת הים, ניתן לראות אותו בצורה של אובך חום-צהבהב.

זיהום האוויר הוא לא גזרת גורל: שימוש נרחב במשאבי  הגז הטבעי, וכן שיפור התחבורה הציבורית, כך שהתושבים יפחיתו את הנסיעות ברכב פרטי – הם רק שניים מהפתרונות של הבעיה.

אנחנו לא חייבים לחיות באוויר מזוהם, לא הגורל הביא את זיהום האוויר עלינו. מדיניות לא מושכלת, הגוררת אתה התעלמות מאלפיים מקרים של מוות שלא בעִתו מדי שנה, אשר זיהום האוויר גורם להם – אלה מאלצים אותנו לחיות באוויר מזוהם. את אלה צריך לשנות, וחובה לעשות זאת!

פורסם בקטגוריה גז טבעי, זיהום אוויר, כללי, מאבק הגז | עם התגים , , | 2 תגובות

נתוני תחלואה בנפת חיפה

ניצן מתן

כחלק מעבודה נרחבת יותר שנמצאת בשלבי סיום להלן סיכום חלקי של נתוני התחלואה בנפת חיפה והפניות למקורות המידע עליהם אנחנו מסתמכים. אנחנו משתמשים במונח "נפת חיפה" המתייחס לישובים הבאים: חיפה, טירת הכרמל, נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים, קריית מוצקין, עספיא, דאלית אל-כרמל, טירת הכרמל, יישובי מועצה אזורית זבולון, קריית טבעון, בוסמת טבעון, נופית ואל ח'וואלד.

נציין שזיהום אוויר נחשב כגורם וודאי לתחלואה עודפת ושבתי זיקוק נחשבים לסקטור תעשייתי מזהם במיוחד אם או בלי תקלות תפעוליות שיוצרות זיהום אוויר עודף ביחס למצב הרצוי.

עיקר הנתונים:

ממוצע הפטירה בנפת חיפה גבוהה ב- 2% מהממוצע הארצי, התמותה ממחלות דרכי השתן והכליה גבוהים מהממוצע הארצי ב- 27% (527 מקרי מוות עודפים), התחלואה ממחלות לב איסכמיות גבוהה ב- 16% מהממוצע הארצי (460 מקר מוות עודפים).

הישובים בעלי תחלואת הגבוה ביותר בסרטן בנשים או גברים בנפת חיפה הינם: העיר חיפה, העיר עכו, טירת הכרמל, קריית ביאליק, קריית ים, קריית מוצקין, קריית ים, וקריית אתא ונשר. התחלואה בכל סוגי הסרטן בנפת חיפה גבוהה מהממוצע הארצי בכ-14% נתון שמשמעו כ-125 חולי סרטן נוספים בכל שנה.

שיעור האסטמה הארצי בילדים עומד על כ-7% ובנפת חיפה הוא עומד על כ- 16% והוא נמצא קשור לחשיפה לאבק חלקיקי מרחף גם בריכוזים שנמוכים מהתקן המקובל.

בעיריית נשר שיעור תחלואת הסרטן בגברים עולה על הממוצע הארצי בכ- 30% ובנשים בכ- 42%.

בעיריית קריית ביאליק שיעור תחלואת הסרטן בגברים עולה על הממוצע הארצי בכ- 40% ובנשים בכ- 42%.

מקור מידעסיכום נתונים

אטלס הפטירות בישראל 2009-2013

שיעור התמותה המתוקנן גבוה ב-2% בהשוואה לממוצע הארצי בכל אחת מהנפות  בחיפה בשנים 2009-2013

27% תמותה עודפת ממחלות דרכי השתן והכליה בנפת חיפה ביחס לממוצע הארצי בנפת חיפה נתון המעיד על 527 מקרי מוות עודפים בנפת חיפה בשנים 2009-2013.

16% תמותה עודפת עבור מחלות לב איסכמיות (הפחתה בהפסקת דם) בנפת חיפה. נתון המעיד על 460 מקרי מוות עודפים בנפת חיפה בשנים 2009-2013.

פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2005-2009

הישובים בעלי שיעור הסרטן הגבוה ביותר בגברים: טירת הכרמל, קריית ביאליק, עכו חיפה וקריית ים.

הישובים בעלי שיעור הסרטן הגבוה ביותר בנשים: נשר, קריית מוצקין, קריית ביאליק, חיפה, קריית ים, קריית אתא

פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2005-2009

שיעור התחלואה המתוקנן מסרטן בנפת חיפה ל- 100,000 איש לנשים הינו 434.5 ולגברים 458.9 בעוד הממוצע הארצי המתוקנן הינו 404.4 לגברים ו364.7 לנשים.

יוצא של- 100,000 איש ישנה תחלואה עודפת של כ-125 איש.

פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2005-2009

ביחס לממוצע הארצי תמותה עודפת ממחלות לב: נשר כ- 15%, קריית ים כ- 15%

תחלואה עודפת בסרטן ביחס לממוצע הארצי בגברים, נשר כ-30%, קריית ים כ- 20%, קריית ביאליק 40%.

בנשים: נשר וקריית ביאליק 42%,

הלמ"ס אוכלוסייה לפי נפות נפה ודת 2015

בנפת חיפה חיים נכון לשנת 2015 כ- 569,900 איש.

  

Portnov, B. A., Reiser, B., Karkabi, K., Cohen-Kastel, O., & Dubnov, J. (2012). High prevalence of childhood asthma in Northern Israel is linked to air pollution by particulate matter: evidence from GIS analysis and Bayesian Model Averaging. International journal of environmental health research, 22(3), 249-269

ממוצע האסטמה הארצי בילדים הינו 7%, ובנפת חיפה 16%.

גם חשיפה בריכוזים נמוכים יחסית של אבק חלקיקי מרחף 10PM יוצרת תחלואה עודפת.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, העיר חיפה, כללי, מפרץ חיפה | 7 תגובות

מעשה בארבע רשויות, תשעים ושמונה מיליון שקלים ובית זיקוק אחד

ניצן מתן

חיפה, קריית אתא, נשר וזבולון מקבלים במשותף ארנונה של כ-78 מיליוני שקלים מבתי הזיקוק. ארנונה זו נועדה לצמצום המִפְגָעים שיוצרים בתי הזיקוק בשטחן של רשויות אלו. אם יש מי מראשי הרשויות הללו הטוען שתושבי הרשות אינם נפגעים מהפעילות של בתי הזיקוק – הרשות שבראשה הוא עומד אינה זכאית לארנונה. אם כל ראשי הרשויות הללו מכירים בנזקים הנגרמים לתושבים שלהם, וממשיכים לקבל את הארנונה, הרי שעליהם לנצל את הכסף למטרה שלה הוא נועד: צמצום ההשפעה המזיקה של בתי הזיקוק על התושבים הסמוכים להם.

בתי הזיקוק לנפט שבחיפה דורגו בשנת 2015 על ידי המשרד להגנת הסביבה כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר במדינת ישראל. בשנים 2012-2015 התרחשו במפעל עשרות אירועים חמורים של זיהום האוויר, הקרקע ומי התהום. מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה מציין שבשנים אלו אירעו מקרים רבים של זיהום אוויר חריג, המהווים חריגה משמעותית מריכוז המזהמים שמותר למפעל לפלוט לאטמוספירה. משרד הבריאות קובע באופן חד משמעי שזיהום אוויר הוא "מסרטן וַדאי" לבני אדם. הוועדה הממשלתית שבדקה את השפעת המזהמים הכימיים על בריאות האדם קבעה שחומרים אורגניים נדיפים, דוגמת אלו שנפלטים מהפעילות של בתי זיקוק, הם בעלי השפעה סרטנית כה גבוהה עד שאין להם רף חשיפה בטוח. כך שגם חשיפה בריכוזים הנמוכים ביותר מסכנת את בריאות האדם.

בתי הזיקוק הוקמו על ידי הבריטים בשנת 1938 בכוח צו שהחריג אותם משטח השיפוט של עיריית חיפה, צו שלא בוטל עד לשנת 1984. אז עברו בתי הזיקוק לשטחה של עיריית חיפה. בשנת 2003 הוקמה "ועדת וכסלר" שקבעה שיש להקים ועדת תכנון משותפת למתחם, שבה יהיו חברות הרשויות המוניציפליות הסמוכות: חיפה, נשר, זבולון וקריית אתא. רשויות אלו נבחרו לנהל את המתחם מכיוון שהן הסובלות העיקריות מנזקי זיהום האוויר של המתחם. הארנונה שאותה יקבלו הרשויות מבתי הזיקוק נועדה בראש  ובראשונה למימון הפיקוח והניהול של המתחם, וזאת לצורך הקטנת הסיכונים שהוא יוצר לתושבים הסמוכים אליו. הגדיל לבטא זאת ראש עיריית נשר דאז, מר דוד עמר, שתמצית עמדתו לוועדת כסלר היא, שהוא אינו מעוניין בארנונה אלא רק בפיקוח על המתחם:

עמדת עיריית נשר בועדת כסלר

 

 

בשנת 2010 הוקמה ה"וועדה המקומית המשותפת למתחם בז"ן" שבה חברות ארבע הרשויות הללו, ולה סמכויות נרחבות לניהול המתחם. בתי הזיקוק משלמים בכל שנה ארנונה של כ- 78 מיליוני שקלים בחלוקה הבאה: לעיריית חיפה כשלושים וחמישה מיליוני שקלים, לקריית אתא כתשעה-עשר מיליוני שקלים. עשרים וארבעה מיליוני השקלים הנותרים מתחלקים שווה בשווה בין עיריית נשר למועצה אזורית זבולון. כשנתיים לאחר הקמת הוועדה הזו התקיים דיון ובו ביקשו עיריות נוספות להתחלק בארנונה המתקבלת מבתי הזיקוק. ארבע הרשויות הנ"ל הגנו בחירוף נפש על זכותן הבלעדית לארנונה, מכיוון שהן הנפגעות העיקריות מפעילות בתי הזיקוק, כפי שנכתב ובאופן זהה לחלוטין, במכתבים ששלחו ראשי הרשויות הללו לוועדה שדנה בחלוקה מחודשת של הארנונה בין הרשויות הנמצאות במפרץ. "בניגוד גמור לרשויות האחרות אשר בעניינן דנה הוועדה הנכבדה, הרי שהרשויות שבראשן אנו עומדים נאלצות להתמודד יום יום עם שורה ארוכה של השפעות ייחודיות להן: כלכליות, סביבתיות, תחבורתיות ותכנוניות הנובעות כולן מקרבת הרשויות למתחם בתי הזיקוק."

יוצא שהרשויות המקבלות את הארנונה הכירו בכך שהן נפגעות מפעילות בתי הזיקוק, ולכן הן זכאיות לארנונה. הסכום הנכבד המתקבל מהארנונה, כ-78 מיליוני שקלים בשנה, נועד בראש ובראשונה למימון פעולות שנועדו לצמצם את ההשפעה המזיקה של בתי הזיקוק על רשויות אלו. מדברים אלו עולות גם מסקנה וגם שאלה, ושתיהן חשובות ביותר.

המסקנה היא: שראשי הרשויות המקבלות את הארנונה מכירים בכך שהתושבים שלהם נפגעים מפעילותם של בתי הזיקוק. אלמלא היו אלה נפגעים מפעילות בתי הזיקוק – הרשויות שלהם לא היו זכאיות לארנונה. זאת, בהתאמה לטיעון של העיריות עצמן שרשויות אחרות שאינן נפגעות אינן זכאיות לנתח מעוגת הארנונה.

השאלה היא: מה עשו הרשויות הללו בתקציב הענק שנועד לצמצום המִפְגָעים שיוצרים בתי הזיקוק? האם שכרו ראשי הרשויות מומחים למיפוי המִפְגָעים? האם הם העסיקו מומחים לניטור אוויר, או אולי שכרו מומחים להכנת תכנית מיגון מפני רעידות אדמה ושריפות במתחם?

השאלה הזו, חשובה ככל שהיא, היא היום נחלת העבר. פנינו לעתיד. על כן יש לקבוע כי  על ארבע הרשויות הנ"ל, הנחושות בדעתן להשתמש בתקציב ענק זה, לחסום בעתיד כל אפשרות להרחבת בתי הזיקוק. יש לקבוע כי הן ירתמו את כוחן ואת הסכום המשמעותי העומד לרשותן למטרה המקורית: צמצום למינימום האפשרי את המִפְגָעים הבריאותיים והסביבתיים שיוצרים בתי הזיקוק בשטחי הרשויות הללו.

פורסם בקטגוריה ארנונה, בתי זיקוק נפט, ועדת וכסלר | תגובה אחת

מזוט, גז טבעי ובתי הזיקוק

גלריה זו מכילה תמונה אחת

ניצן מתן. לפני כחודשיים התפרסמה הודעה באתר בתי הזיקוק, לפיה חלה הפסקה זמנית בהזרמת הגז הטבעי למפעל, דבר שגרם לכך שתחנת הכוח של המפעל תשתמש במזוט במקום בגז טבעי לצורך הפקת אנרגיה. על סמך מידע זה הגשנו בקשת חופש מידע … להמשיך לקרוא

גלריות נוספות | עם התגים , , , , , , , | 10 תגובות

בז"ן?, אני רוצה לדעת הכול!

ניצן מתן.

בתי הזיקוק בחיפה הם קומפלקס מורכב של מפעלים המשתרע על פני 3,809 דונם. זיקוק נפט ידוע כפעילות התעשייתית המזהמת ביותר, ובתי הזיקוק בחיפה דורגו על ידי המשרד להגנת הסביבה כמפעל המזהם ביותר בארץ. בשנים האחרונות התרחשו בהם עשרות תקלות שגרמו לזיהום אוויר חריג.  לצערנו, חלק גדול מהמידע על אירועי תקלה וזיהום בבתי הזיקוק אינו מתפרסם לציבור באופן מסודר. אי-פרסום המידע מונע מהציבור להיחשף לעובדות חשובות על איכות הסביבה שבה הוא חי, ומעורר תחושה קשה של הסתרה.

כדי להאיר את הפינה האפלה הזו הוגשו לאחרונה שורה של בקשות חופש מידע בנוגע לזיהום בבתי הזיקוק ולטיפול של הרשויות בו. את הבקשות הגישו שני גופים: מגמה ירוקה, הארגון המוביל במאבק למניעת זיהום האוויר בחיפה, והמשמר החברתי, ארגון המעודד מעורבות אזרחית בקבלת ההחלטות וסייע בהגשת הבקשות. כפעיל בשני הארגונים האלה, אני מאמין שהמידע שביקשנו יוכל לשמש אותנו בהמשך המאבק המוצלח כנגד הרחבת בתי הזיקוק.

כאשר נקבל את המידע המבוקש, נפרסמו בפומבי והוא יהיה נגיש לכל דורש. בינתיים אתם מוזמנים לעיין ברשימת הבקשות. פרטי הבקשה וחומרי הרקע שצורפו לה מופיעים בקישור.

 

פורסם בקטגוריה בתי זיקוק נפט, גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה, העיר חיפה, כללי | עם התגים , , , , , | 2 תגובות

מפות תמ"א 37/ח

המפות הללו הוכנו על בסיס קבצי ממ"ג שפרסם משרד הפנים בשנה שעברה. איני יכול להתחייב לגבי האיכות שלהם, הדיוק או המשמעות של הנתונים.

המפות הללו מייצגות את מערכת ההובלה והטיפול בגז הטבעי כפי שאושרה על ידי הממשלה בתמ"א 37/ח.

אציין שוב שאני תמכתי, ועודי תומך, בכך שזיקוק הגז יעשה עמוק ככול האפשר בים.

%d7%90%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%96%d7%9f-%d7%a0%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%aa%d7%9e%d7%90-37-%d7%97-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d

מפות תמ"א 37/ח לטיפול בתגליות הגז הטבעי כפי שפרסם משרד הפנים לציבור בקובץ SHP

%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%aa%d7%9e%d7%90-37-%d7%97-%d7%a0%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d

מפות תמ"א 37/ח לטיפול בתגליות הגז הטבעי כפי שפרסם משרד הפנים לציבור בקובץ SHP

%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%9e%d7%90-37-%d7%97-%d7%a0%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d

מפות תמ"א 37/ח לטיפול בתגליות הגז הטבעי כפי שפרסם משרד הפנים לציבור בקובץ SHP

%d7%90%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%aa

מפות תמ"א 37/ח לטיפול בתגליות הגז הטבעי כפי שפרסם משרד הפנים לציבור בקובץ SHP

 

פורסם בקטגוריה גז טבעי, כללי, מאבק הגז | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

כולם ידעו על הגז המצרי – ושתקו

ניצן מתן

פורסם לראשונה באתר המשמר החברתי ב-13 לאוקטובור 2015.

לפני שאכנס לעומקם של דברים אני מבקש לפתוח בנימה אישית: מזה מספר שנים שאני חי חיים של פעיל חברתי. אקטיביסט, אם תרצו. ההרגשה שמשהו מאוד לא טוב עובר על החברה הישראלית – לא מרפה ממני. זו הרגשה שמשהו יסודי במרקם החיים שלנו הולך ונפרם.

הנה נקודות למחשבה ולבחינת העניין.

לפני כחודשיים רעשה המדינה כאשר העיתונאי נדב פרי הלך להיות אחראי תקשורת של שותפויות הגז של תשובה. החשש היה, באופן מובן, שעבודתו החדשה השפיעה על שיקול דעתו האובייקטיבי כעיתונאי. החשש הזה לא נולד בחלל ריק, עקב העבודה שבשנים האחרונות שורה של פקידים בכירים עוברים לשורותיו של יצחק תשובה. התופעה מעלה את החשש שהסכומים הגבוהים שמחכים אצל חברות האנרגיה של תשובה מטים את שיקול דעתם המקצועי של הפקידים.

נראה שסל השירותים שהמדינה מעניקה לנו, בתמורה לכספי המיסים, הולך ומצטמצם, בעוד יוקר המחיה עולה ללא הרף.

פרשיות שחיתות של עובדי ונבחרי ציבור רודפות זו את זו, ומערערות את האֵמון הציבורי במדינה ובמוסדותיה.

למרות כל זה עדיין הייתה בי אמונה בסיסית שהשלטון הבכיר במדינה מקדם את האינטרס הציבורי, כמיטב הבנתו והשקפת עולמו. וכן, כי ראש הממשלה ושריו מנסים לקדם את האינטרסים הלאומיים. אולי הם נכנעים פה ושם ללחצים אך ישנם קווים אדומים שהם לעולם לא יחצו. בשבועות האחרונים האמונה הזו נעלמה לחלוטין, והוחלפה בהרגשה קשה של מי שבגדו בערכיו הבסיסים ביותר.

ראש הממשלה ושר האנרגיה לחצו, וניסו להגיע לאישור מתווה הגז. במסגרת מאמצים אלו מנסים השניים לאשר שימוש בסעיף מיוחד בחוק, אשר אם יאושר יהפוך את חברות הגז למונופול. אין מדובר בעוד מונופול, אלא ביצירת קבוצת כוח כה חזקה, המהווה סיכון ממשי לדמוקרטיה הישראלית. ההסבר לשימוש בסעיף זה אומר כי הוא בא למנוע איום ביטחוני חריג, שיש להימנע ממנו בכל מחיר. ראש המטה לביטחון לאומי ומשרד החוץ הוציאו מסמכי עמדה  המסבירים, שאם לא נמכור כמויות גז ניכרות למצרים הדבר עלול “להגביר את חוסר היציבות, על השלכותיו הגיאופוליטיות השליליות לרבות ביחס לישראל.” הקבינט המדיני ביטחוני הצביע בעד המהלך הזה כדי להימנע ממצב “בעל השלכות שליליות משמעותיות על יחסי החוץ ועל ביטחון המדינה”.

אין זה סוד שאני בין המתנגדים למכירת הגז לחו”ל, עקב חוסר הכדאיות הכלכלית של מהלך  זה, ומכיוון ששימוש בגז לצרכים של תושבי הארץ יצמצם משמעותית את זיהום האוויר, ועל כן יש להעדיפו על ייצוא.

למרות המחלוקת העקרונית והעמוקה בנושא מכירת הגז, מעולם לא זלזלתי, ולא הקלתי ראש בסיכונים הקיימים מדרום. דעתי נסמכה על כך שהאיום אכן קיים, אך חשבתי שעדיפים יתרונותיו המשמעותיים של הגז הטבעי למשק הישראלי, על פני מכירת הגז למצרים. בחודש אוגוסט נרעשנו לגלות שבמצרים התגלתה כמות משמעותית של גז, ולרגע נראה שהצורך המצרי בגז העברי כמו אינו קיים יותר. לאחר כמה שבועות, מתוך סקרנות ותו לא, הקלדתי את המילים  “Eni Egypt“בשורת החיפוש במחשב. לתדהמתי ראיתי שישנו מידע רב ופומבי, 443,000 תוצאות חיפוש, על תעשיית הנפט והגז המצרי. מסתבר שמאגר הגז הגדול שהתגלה לאחרונה מול חופי מצרים כלל וכלל אינו היחידי שהתגלה. אתם מוזמנים להקיש על הקישור ולראות עד כמה המידע גלוי ופומבי.

בשנת 2008 התגלה במצרים מאגר ימי גדול שהתחילה בו פעילות הפקה בשנת 2010. בשנת 2010 התגלו שני מאגרי ענק נוספים של נפט במערב מצרים. כמו כדי להכעיס התגלה מאגר גז ענקי נוסף בתחילת שנה זו, ממש באותו המדבר. אם כך, אין כאן תגלית גז אחת “מפתיעה”, אלא חמש תגליות ענק בשנים האחרונות.

מה, אם כן, קרה כאן? האם ישנו מחדל מודיעני ענק של שירותי המודיעין שלנו, אשר כשלו, ולא הבחינו בשורות החיפושים והתגליות העצומות בעניין הנפט והגז, שהתרחשו במצרים? האם לא קם אף לא אדם אחד ואמר, כי הטיעון של ראש המל”ל שגוי בעיקרו? שהטיעון שיש עלינו לשווק גז למצרים כדי לשמור על יציבותה הינו שגוי? מאגר לוויתן לא יפותח לפני שנת 2020, בעוד שהמצרים הוכיחו את יכולתם לפתח מאגרי גז ימיים בתוך כשנתיים. במה יעזור לשלטון המצרי הגז הישראלי, אם כך? מאגר לוויתן, שכאמור, לא יפותח לפני שנת 2020, במה נועיל להם שנחוש להציל את משטרם במשך שש שנים, ללא עיכובים נוספים מצדנו, לאחר שהם יפיקו גז ממאגר הענק שמצאו?

הטיעון שהמצרים מתקשים לייצר גז עקב הפגיעה בצינור שמחובר לישראל גם הוא תמוה. הרי הרס הצינור בין ישראל למצרים אין בו כדי להשפיע, ולוּ במעט, על היכולת להעביר גז אל ארץ הנילוס. הדבר ברור לעין כאשר רואים שהצינור הפגוע נמצא בין אתרי ההפקה לישראל, ואין בפגיעתו להביא לניתוק המאגרים מקו החוף המצרי.

ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל

אני משוכנע, ועצוב על כך עד מאוד, שאין מדובר במחדל מודיעיני. איני מאמין ששירותי החוץ והמודיעין לא ידעו דברים אלו. אין זה סביר שהפעילות שקדמה לתגלית הגז מהגדולות בעולם כולו הייתה כה סודית, עד שהביון הישראלי נכשל באיתורה.

בעיני, חדל המאבק על הגז הטבעי להיות מאבק בין השקפות עולם. נראה לי שמדובר בשבר והרס של האֵמון הבסיסי בין המדינה לאזרחיה. כאשר הממשלה יודעת שהיא מצביעה בהצבעה גורלית – היא צריכה לקבל מידע אמין ואובייקטיבי. כאשר המידע שהיא מקבלת הוא כה מוטעה ומטעה – עלינו לדאוג עד מאוד. במקום לדווח על תגליות הענק אומרים שמצרים מתייסרת במחסור בגז, ויש עלינו לעזור לה. מסבירים שהרס הצינור הישראלי-מצרי פגע בתפוקת מתקני הזיקוק המצרי, כאשר אין בכך שמץ של היגיון. משכנעים שאמת בלתי מעוררת היא שמצרים תשמור לנו נאמנות אם נמכור לה גז. אם חס וחלילה, תהיה מהפכה אלימה במצרים, האם אנחנו באמת חושבים שמטורפי האסלאם יהפכו לאוהבינו בנפש עקב העובדה שמכרנו להם גז?

אין כאן מחדל מודיעיני, יש כאן דבר חמור בהרבה. יש כאן שיבוש יסודי ובסיסי של כל אמות המידה המקובלות במדינה דמוקרטית. שרים שהצביעו בהצבעה גורלית על בסיס מידע שגוי מיסודו. המידע בעניין כה גלוי, עד שניתן למצאו בכמה דקות של שיטוט ברחבי האינטרנט. ועדות חקירה בוא יבואו. מבקר המדינה גם הוא. לפני דברים דרמטיים אלה, על חברי הכנסת לקרוא בשנית את המכתב ששיגרה אליהם התנועה לאיכות השלטון, ולעצור את מכירת החיסול של הגז הטבעי, פן יהיו שותפים לטעות היסטורית מהקשות שידענו. לעצור, לקרוא את הדיווח ששודר ב-BBC, להוציא מַחְשבון ולראות שמאגר הגז המצרי גדול בכ- 60% מלוויתן. לקרוא ולהיזכר בדבריהם של דוקטור שלמה ולד, ודוקטור סיניה נתניהו, מי שהיו המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה בשנת 2012: “דרושה מידה מינימלית של צניעות בכדי להבין שבקיום 440,000 BCM עתודות מוכחות ברוסיה, עשרות אלפי BCM  (מוכחים) באיראן, אלג’יריה, קטר, מצרים, כמויות עצומות של פצלי גז בארה”ב – ישראל הינה שחקן שולי.”

פורסם בקטגוריה BCM, איכות סביבה, גז טבעי, הון שלטון | עם התגים , , , | 5 תגובות

כך הטעו ראש המוסד יוסי כהן וראש הממשלה בנימין נתינהו את הציבור

הכתבה המפרטת את ההטעיה החמורה ששני אישים אלו עשו בכדי לקדם את מונופול הגז נכתבה  ב- 13.11.2015.  הכתבה לא שונתה או נערכה מאז כתיבתה והעתקתי לכתבה זו את עיקרי הדברים מהכתבה הקודמת ללא כל שינוי.

אני מעלה בשנית נושא זה מכיוון שייתכן שישנו קשר בין פרשיה זו לבין החקירה העוסקת בחשדות לשוחד ברכש הצוללות.

"…למרות המחלוקת העקרונית והעמוקה בנושא מכירת הגז, מעולם לא זלזלתי, ולא הקלתי ראש בסיכונים הקיימים מדרום. דעתי נסמכה על כך שהאיום אכן קיים, אך חשבתי שעדיפים יתרונותיו המשמעותיים של הגז הטבעי למשק הישראלי, על פני מכירת הגז למצרים. בחודש אוגוסט נרעשנו לגלות שבמצרים התגלתה כמות משמעותית של גז, ולרגע נראה שהצורך המצרי בגז העברי כמו אינו קיים יותר. לאחר כמה שבועות, מתוך סקרנות ותו לא, הקלדתי את המילים  "Eni Egypt"בשורת החיפוש במחשב. לתדהמתי ראיתי שישנו מידע רב ופומבי, 443,000 תוצאות חיפוש, על תעשיית הנפט והגז המצרי. מסתבר שמאגר הגז הגדול שהתגלה לאחרונה מול חופי מצרים כלל וכלל אינו היחידי שהתגלה. אתם מוזמנים להקיש על הקישור ולראות עד כמה המידע גלוי ופומבי.

בשנת 2008 התגלה במצרים מאגר ימי גדול שהתחילה בו פעילות הפקה בשנת 2010. בשנת 2010 התגלו שני מאגרי ענק נוספים של נפט במערב מצרים. כמו כדי להכעיס התגלה מאגר גז ענקי נוסף  בתחילת שנה זו, ממש באותו המדבר. אם כך, אין כאן תגלית גז אחת "מפתיעה", אלא חמש תגליות ענק בשנים האחרונות.

מה, אם כן, קרה כאן? האם ישנו מחדל מודיעני ענק של שירותי המודיעין שלנו, אשר כשלו, ולא הבחינו בשורות החיפושים והתגליות העצומות בעניין הנפט והגז, שהתרחשו במצרים? האם לא קם אף לא אדם אחד ואמר, כי הטיעון של ראש המל"ל שגוי בעיקרו? שהטיעון שיש עלינו לשווק גז למצרים כדי לשמור על יציבותה הינו שגוי? מאגר לוויתן לא יפותח לפני שנת 2020, בעוד שהמצרים הוכיחו את יכולתם לפתח מאגרי גז ימיים בתוך כשנתיים. במה יעזור לשלטון המצרי הגז הישראלי, אם כך? מאגר לוויתן, שכאמור, לא יפותח לפני שנת 2020, במה נועיל להם שנחוש להציל את משטרם במשך שש שנים, ללא עיכובים נוספים מצדנו, לאחר שהם יפיקו גז ממאגר הענק שמצאו?

הטיעון שהמצרים מתקשים לייצר גז עקב הפגיעה בצינור שמחובר לישראל גם הוא תמוה. הרי הרס הצינור בין ישראל למצרים אין בו כדי להשפיע, ולוּ במעט, על היכולת להעביר גז אל ארץ הנילוס. הדבר ברור לעין  כאשר רואים שהצינור הפגוע נמצא בין אתרי ההפקה לישראל, ואין בפגיעתו להביא לניתוק המאגרים מקו החוף המצרי…"

לקריאת הכתבה המלאה לחצו על הקישור.

פורסם בקטגוריה BCM, איכות סביבה, גז טבעי, כללי, מאבק הגז | עם התגים , | 4 תגובות

הרחבת בז"ן הוקפאה- אנחנו ממשיכים לעבוד

ניצן מתן

 ביום שלישי שעבר הושג תקדים היסטורי: המועצה הארצית לתכנון ובנייה הסכימה לדון מחדש בתכניות להרחבת בתי הזיקוק. זהו מהלך תקדימי מכיוון שההחלטה להרחבת בתי הזיקוק בשיעור של 20% אושרה פה אחד על ידי ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. כל חבר בוועדת התכנון רשאי לדרוש דיון חוזר בהחלטה, בתנאי שהיו לה מתנגדים. במצב של החלטה פה אחד לא ניתן לבצע דיון מחודש, אלא אם כן ישנו מידע חדש וקריטי שלא היה קיים בפני וועדת התכנון.

עמותות העוסקות בנושא בז"ן במפרץ חיפה (אומ"ץ, מגמה ירוקה, אזרחים למען הסביבה) לא התייאשו, פנו והציגו ליועץ המשפטי לממשלה מידע חדש, וביקשו ממנו לאשר למועצה הארצית לערוך דיון חדש בהרחבת בז"ן. הבקשה הסתמכה על כך שמידע רב ומשמעותי לא הובא לידיעת חברי המועצה. הנתון החשוב ביותר שהוצג הוא העובדה שבתי הזיקוק התכוונו להגדיל את נפח הזיהום שנפלט לאטמוספרה ב- 13%, זאת בניגוד מוחלט להוראת המועצה הארצית לתכנון ובנייה שקבעה שההרחבה תיעשה בתנאי שנפח הזיהום לא יגדל.

לשכת היועץ המשפטי לממשלה הסכימה עם עמדת העמותות ואף הוסיפה מידע חדש המתאר 43 אירועים חמורים של זיהום אוויר חריג שהתרחשו בשנים האחרונות במתחם בז"ן, ולא הובאו לידיעת הציבור והמועצה הארצית לתכנון ובנייה. לקראת הדיון, שנערך ביום שלישי האחרון 17.1.2017, אספו חברי התא של מגמה ירוקה בחיפה נתונים ומסמכים רבים נוספים המראים על שורה ארוכה של תקלות ובעיות שלא היו חשופות בפני חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. להבנתנו, העברת המידע לגבי הסתרת נתונים קריטיים בהליך התכנוני גרמו לחברי המועצה הארצית לשנות את דעתם, כך שנכון לעכשיו ההרחבה מוקפאת. במידה שלא ייפתרו הסוגיות החדשות שהתגלו ייפתח ההליך התכנוני מחדש בחודש מרץ.

התקדים חשוב ודרמטי. למרות זאת, אין אנו מחכים בשקט אלא ממשיכים לדרוש פיקוח יעיל ואפקטיבי על בתי הזיקוק, כך שזיהום האוויר יֵרד לרמה המינימלית האפשרית. כחלק מעשייה זו, ובשיתוף עם עמותת המשמר החברתי, הוגשו בקשות לקבלת מידע על בתי הזיקוק. בקשה אחת הוגשה לעיריית חיפה, לקבלת אישורי כיבוי האש, האישורים והדרישות לניהול החומרים המסוכנים במתחם המפעלים. הבקשה השנייה הוגשה למשרד להגנת הסביבה, והיא מבקשת שורה של מסמכים העוסקים בניהול הסביבתי של בתי הזיקוק.

נכון, יש כאן תקדים חשוב ודרמטי. אבל, אנחנו לא תמימים ולא מחכים לאף אחד: נמשיך לדרוש ולפעול להורדת זיהום האוויר וצמצום התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

שבר יגור והעתקים פעילים.jpeg

אחת מהטענות של בתי הזיקוק היא ש"אין סיכון לרעידות אדמה באזור בתי הזיקוק" ושאין צורך לבצע מיגון מיוחד מרעידות אדמה. הנתון הזה סותר את המידע של המכון הגאולוגי. מיגון מפעלים מרעידות אדמה אינו בחירה: חייבים לבצע אותו בהתאם לרמת הסיכון שהוגדרה על ידי המכון הגאולוגי.
 במפה הזו שנעשתה על בסיס הנתונים של המכון הגאולוגי רואים בבירור שהאזור של בתי הזיקוק מועד לרעידות אדמה ולפי ההגדרות של המדינה יש למגן את המפעלים הקרובים לו כנגד רעידות אדמה חזקות.  המידע לגבי הסיכון מרעידות אדמה לא הובא לידיעתה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהייתה תחת הרושם שהנושא הוסדר.
יש לזכור שלפי המחקר בארץ ובעולם בתי זיקוק הם גורם תעשייתי מזהם ביותר שהאוכלוסייה הקרובה להם סובלת מעודף בתחלואה מסוגים שונים ובעיקר בתחלואה בסרטן, מחלות לב-ריאה ואסטמה. מידע זה מגביר את הצורך לפיקוח הדוק על בתי הזיקוק בכדי לצמצם ככול האפשר הנזק הסביבתי הנגרם מזיקוק נפט.

 

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, דיור ציבורי, המשרד להגנת הסביבה, העיר חיפה, כללי | עם התגים , | כתיבת תגובה

תקדים היסטורי: בתי הזיקוק לא יורחבו!

השבוע התרחש תקדים היסטורי בישראל: לאחר שהחלטה על הרחבת בתי הזיקוק אושרה בכל ערכאה אפשרית – הוחלט שיש לבטלה, ולא לאשר את הרחבת בתי הזיקוק. הסיבה לשינוי זה היא מידע נוסף שהתגלה, שלא היה חשוף בפני חברי ועדת התכנון במהלך הדיונים על הרחבת בתי הזיקוק. חלק נכבד מהמידע הזה הובא לידיעת חברי הוועדה הארצית לתכנון ובנייה באמצעות מגמה ירוקה. מצורף בזאת נוסח המכתב שנשלח לחברי המועצה הארצית על ידי מגמה ירוקה. חשוב לציין שלמרות העובדה כי על מכתב זו חתומים שלושה אנשים בלבד – הוא נעשה בעבודה משותפת של כל הפעילים של מגמה ירוקה בתא חיפה.

להורדת המכתב המקורי עם הקישורים המצויינים אנו לחצו על הקישור המצורף.
לכבוד חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

שלום רב,‏

הנדון: מידע חדש המצריך דיון חוזר ומפורט בתכניות למתחם בז"ן (חפאג/1200).

בתאריך ה- 2.11.2016 קבע היועץ המשפטי לממשלה[1] כי בסמכות המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקיים דיון מחודש בנוגע לתכניות העוסקות במתחם בתי הזיקוק בחיפה (חפאג/1200) ותכנית קרקעות הצפון (חפאג/1139/א). עוד קבע כי מידע תכנוני מהותי לא הובא לידיעת חברי ועדות התכנון בהגיעם לדון בתוכניות הנ"ל ובכך נפגעה יכולתם להגיע להחלטה מושכלת המשרתת את האינטרס הציבורי.

ועדת המשנה לעררים בתאריך ה- 11.7.2016 אישרה את הרחבת בתי הזיקוק ב- [2]20% ובלבד שנפח הזיהום לא יעלה. הועדה סמכה החלטה זו על הידיעה כי המתחם פועל באופן מוסדר כחוק, וכי ידוע המצב התכנוני וכן היקף הזיהום הקיים. כן הנחת היסוד כי הגופים הממשלתיים והמוניציפליים המפקחים על עבודת המפעלים אינם מודעים לכשלים מהותיים.

אנו מבקשים להביא לידיעת חברי המועצה מידע מהותי חדש, פירוטו בהמשך:

  • התוכנית נעדרת מצב תכנוני קיים המוסכם ולפי סטנדרטים ברורים. כמו כן מצב זיהום האוויר והפליטות מן המפעלים אינו מוסכם וידוע לפי אמות מידה אחידות.
  • בתוכנית ליקויים חמורים בכל הנוגע לתחום כיבוי האש והערכות לרעידות אדמה בפרט. וכמובן אשר ליכולת התוכנית לגרום להקטנת את זיהום האוויר והזיהום מן המתחם.
  • נפח הזיהום במתחם בז"ן יגדל ב – 13%, זאת לפי היתרי הפליטה למתחם, וזאת כתוצאה מהוספה של מתקנים שונים במתחם, קרי הרחבה בפועל של יכולות המפעל.
  • בניגוד לטענת בז"ן בוועדות התכנון וע"פ דו"ח הבורסה של בז"ן לשנת 2015 ניתן לטפל במתקנים ולהשביתם לצורך אחזקה ושדרוג במתקנים להורדת הזיהום.
  • עיון בנספח א'[3] של מבקר המדינה חשף לידיעתנו קיומם של 45 אירועים חריגים של זיהום במתחם בז"ן וזאת מבלי שחלק מן המפעלים במתחם ביצעו עדיין סקר פליטות.

 

  • הגדלת זיהום האוויר במפרץ חיפה, היעדר מצב תכנוני קיים ומוסכם:
  1. האחריות על ניטור זיהום האוויר במתחם מתחלקת בין חובת הניטור העצמי של המפעל, המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה באמצעות איגוד ערים. דו"ח מבקר המדינה 65ג[4], מצא ליקויים מהותיים בחובת הניטור העצמי והעברת נתונים מהימנים לרגולטור ולציבור, עוד מצא המבקר ליקויים מדאיגים אשר לחובת הניטור והפיקוח מצד המשרד להג"ס ואיגוד ערים לאיכ"ס[5].
  2. בדיון בבית הדין בתאריך ה – 1.11.2016, באי כוחם של בתי הזיקוק אף טענו בפני השופט ד"ר זאיד פלאח שהליך הדיגום בארובות המפעלים אינו תקין והנתונים שהתקבלו אינם תקפים[6].
  3. בעוד הצורך בהתקנת מתקנים לטובת הורדת הזיהום נדרש, אין הוא מצדיק הרחבת המתחם או הגדלת מתקני הייצור. ע"פ דו"ח הבורסה של בז"ן לשנת 2015[7] עבודות טיפול במתקני המפעל מתקיימים, בתקופה שבין 30 ל- 50 יום, לצורך שיפוץ ושדרוג באופן תדיר. עם זאת, ככלל לראייתנו כל בנייה של מתקן חדש זה או אחר חייב בהליך תכנוני סדור הכולל את זכות הציבור להתנגדות לפי חוק התכנון והבנייה.
  4. במסגרת היתר הפליטה, המחייב את מתחם בז"ן לפי חוק אוויר נקי, (הליך אשר התקיים במקביל לדיון ועדת הערר) נחשף כי נפח פליטות המזהמים האורגנים הנדיפים VOC (חלקם מסרטנים מוכחים) יגדל בשיעור של [8]13% בעקבות תוספות והשמשת מתקנים. הגדלה זו עומדת בסתירה גמורה לטענת הפחתה של הזיהום במידה ותאושר תוכנית הרחבה של המתחם. ומהווה טעם לפגם והטעייה של גורמי התכנון.
  5. נציין כי לפי העולה מדיוני ועדת הערר נתונים מהימנים באשר למצב התכנוני הקיים העומד על המתקנים, הצינורות והמכלים השונים במתחם אינו הובא לידי הועדה לפי סטנדרטים ברורים ובמצב חסר. כך עולה גם מהשוואה להיתרי הפליטה של המתחם המתקשים להתחקות אחר מוקדי הזיהום הרבים במתחם.

 

לאור כך ניתן לקבוע כי היקף זיהום האוויר בפרט והזיהום בכלל, במתחם באחריות בתי הזיקוק, אינו מוסכם ו/או ידוע. יכולתם של גורמי התכנון לקבוע באם תוכנית ההרחבה תוביל לצמצום בזיהום האוויר, כפי שנטען ע"י עורכי התוכנית, מוגבלת ואף בלתי אפשרית.

  • ליקויים בטיחותיים בנושאי כיבוי אש ורעידות אדמה:

מהנדסת המחוז של המשרד להג"ס בחיפה, מצאה ליקויים מהותיים בתסקיר ההשפעה על הסביבה אשר צרפו בז"ן לתוכנית ההרחבה, זו הוציאה מסמך מפורט שמצא טעויות קשות בהכנת התסקיר[9] להלן הליקויים המרכזיים בנושאי כיבוי אש, רעידות אדמה וזיהום אוויר:

  1. לא בוצעה הערכת סיכון למיגון מפני רעידות אדמה בהתאמה לתקן 413 של מכון התקנים, וחמור מכך בהתייחס לסיכון הנגרם מהקרבה של המתחם לשבר יגור.
  2. בתסקיר ההשפעה נכתב: "גדר הביטחון האטומה המקיפה את המפעלים מונעת מעבר גז כבד בריכוזים דליקים אל מעבר לגבול המפעל ובכך מקטינה את הסיכון מחוץ לגבול המפעל"[10]. אסון השריפה במתחם לאחרונה הוכיח כי מדובר בטיעון אבסורדי ולא נכון.
  3. צוין כי המתחם חסר במערכות מספיקות לכיבוי אש – דבר אשר השלכותיו הקריטיות הובילו לשריפה המשתוללת ב-25.12.16 במתחם המפעלים.
  4. לפי הפרוטוקולים של הוועדה המשותפת לתכנון ובנייה מתחם בז"ן[11] טרם נפתרה סוגיות כיבוי האש[12] וסוגיות מיגון המתקנים מפני נזקי רעידות אדמה[13]. ואף נטען ע"י בז"ן "כי לא כל דבר צריך להעביר לוועדת התכנון".[14]
  5. נטען ע"י עורכי התוכנית, כי אין קשר ידוע בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן, הנחה שגויה ומטעה העומדת בניגוד להערכת משרד הבריאות ומחקרים בתחום. כמו כן הערכת הפליטות לאטמוספירה שעשו בתי הזיקוק נעשתה בצורה לקויה וחסרה.

לסיכום

קצרה היריעה על מנת לשטוח בנייר עמדה קצר זה את כלל המרכיבים של התוכנית ופגיעתה החמורה באינטרס הציבורי של הקטנה של תעשייה מזהמת באזורי ריכוז אוכלוסין.

בפני חברי המועצה עומדת החלטה גורלית לעתיד כלל המטרופולין לשיטתנו ולאור הנתונים המובאים לעיל, על העקרונות הבאים לעמוד למול עינכם בבואכם להחליט באם לדון מחדש בתוכנית הרחבת מתחם בז"ן:

  1. יש לאמץ מדיניות אסדרה המצמצמת את מערך התעשייה המזהמת במתחם אשר נבנה באופן שאינו חוקי ובהיעדר ראייה תכנונית. וזאת לאור העובדה שנמצא באזור ריכוז אוכלוסין המשפיע לכל הפחות על כחצי מיליון תושבי מפרץ חיפה.
  2.  היעדר מצב תכנוני קיים, מחייב דיון מחדש בתוכנית ו/או הפקדת תוכנית חדשה. יש לדרוש את מכלול הנתונים לפי סטנדרטים מוסכמים כל כלל השחקנים על מנת להגיע להחלטה המשרתת את האינטרס הציבורי.
  3. היעדר המידע אודות היקף זיהום האוויר הנפלט מבז"ן מחייב דיון מחדש בתוכנית ו/או הפקדת תוכנית חדשה. לאור ההליכים הפליליים הרבים והאסונות החוזרים ונשנים במתחם, יש לנקוט על פי עקרון הזהירות המונעת כפי שמחייב חוק אוויר נקי.
  4. כל גיבוש של תוכנית חדשה ע"י המועצה או מי מטעמה חייב בהליך שיתוף ציבור ושקיפות הכולל את מכלול הארגונים המקצועיים העוסקים בסוגיית התעשייה וזיהום האוויר בחיפה.

15-8-2016

 

בכבוד רב

מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה.

ניצן מתן, חבר הוועד המנהל, מגמה ירוקה.

ליהי שחר, מארגנת קהילתית בשם תא חיפה.

 

 

 

[1] מדינת ישראל: משנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) הנדון: תכנית חפאג/1200/ב ותכנית חפאג/1139/א-קרקעות הצפון מפרץ חיפה.

[2] ועדת משנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. הנדון: פרסום החלטה בתכנית חפאג/ 1200 ב- מתחם בתי הזיקוק לנפט מפרץ חיפה. 11.7.2016

[3] נספח א' המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

[4] מבקר המדינה: הטיפול בזיהום אוויר ממקוררת נייחים. דוח שנתי 65ג התשע"ה 2015

[5] מבקר המדינה:  איגוד ערים אזור מפרץ חיפה- הג"ס. דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנים 2011 ו- 2012.

[6] ת"פ 17088-07-15 מדינת ישראל נגד נ' כרמל אוליפנים בע"מ ואח'. 01 נובמבר 2016.

[7] בתי זיקוק לנפט בע"מ דוח תקופתי לשנת 2015

[8] ראה הסבר על היתרי הפליטה טופס 3.5 המציין נתונים אלו מתאריך 20.12.2016 המופיע בקישור.

[9]בחינת תסקיר השפעה על הסביבה חפאג/1200/ב- מתחם בתי זיקוק לנפט חיפה. 2015.

[10] העתק מסך מתסקיר ההשפעה על הסביבה של בתי הזיקוק עמוד 524.

[11]ראה סיכון דיוני הוועדה בקישור המצורף.

[12] ראה דיון 19+20 מתאריך ה- 8.10.2015

[13] ראה דיון 22 מתאריך 1.8.2016

[14] ראה הקלטה ותמלול השיחה שצולמה על ידי ליהי שחר.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, כללי | 4 תגובות