קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?

ניצן מתן

למעוניינים להוריד את הדו"ח בפורמט PDF אנא לחצו על הקישור המצורף.

הקדמה:

בחודש מרץ השנה פורסם מסמך שכותרתו "הקונדנסט שבתוך הגז" אותו כתבו שתי פעילות סביבתיות: חנה קופרמן ואלה נווה. כותבות המסמך טוענות שבהתאמה לתחקיר שלהן צפוייה להגיע לארץ כמות גדולה מאוד של נפט מסוג "קונדנסט" שיגרום לזיהום אוויר קשה בעיקר באזור חיפה. לפני כחודשיים, בכנס של פעילי איכות סביבה בחיפה, הפצירו הכותבות בפני המשתתפים לקרוא את המסמך ולהתייחס ברצינות לאיום הסביבתי החמור שמתואר בו. לאורה של בקשה נרגשת זו אכן קראתי את המסמך והתייחסתי אליו במלוא הרצינות. לפני שאכנס לעומקם של דברים חשוב לי לציין שני דברים בראשיתו של המסמך. האחד שאני מתנגד עקרונית לכל הרחבה או הגדלה של נפח הפעילות של בתי הזיקוק בחיפה. השני שלאחר קריאת המסמך אני יכול להגיד בביטחון גמור שאין שום איום של הצפת הארץ באותו הקונדנסט. נפח הקונדנסט המופק ממאגר תמר שווה לפחות מעשירית האחוז מנפח הנפט המזוקק בארץ בשנה והחיבור העתידי של מאגר לוויתן לא ישנה משמעותית את הכמות הנכנסת. להבנתי נושא זה הינו זניח יחסית למול הבעיות הסביבתיות הקשות שיוצרים בתי הזיקוק ובראשן זיהום האוויר והאיום שטרם הוסר להרחבת בתי הזיקוק והגדלת נפח הפעילות.

רקע: מהו הקונדנסט, מהי הכמות הצפויה להגיע לישראל ומהו הסיכום הנגרם כתוצאה מכך?

במהלך הפקת גז מופרדים Hydrocarbon's (פחמימנים) להם משקל הגבוה מזרם הגז ומאוכסנים כנוזל בתהליך של עיבוי והם מוכנים Condensate (קונדנסט) (Atilhan et al., 2015). בנפט גולמי מתרחשת אותה התופעה של הפרדת מרכיבים כבדים בתהליך של עיבוי כך שגם ממנו מופק קונדנסט (Moustafa & Andersson, 2013). לקונדנסט מספר שימושים אפשריים כגון דילול של נפט כבד או כחומר גלם להפקת בנזין ודלק מטוסים (Kazerooni, Adib, Sabet, Adhami, & Adib, 2016).

1

במרבית המקרים הקונדנסט נדיף יותר מנפט גולמי (Hendler, Nunn, Lundeen, & McKaskle, 2009) ובמהלך הזיקוק ניתן להוריד את רמת הנדיפות שלו על ידי פעולות כגון  הפרדת הפרקציה (Kazerooni et al., 2016) או הקטנת תכונות הנדיפות של החומר במהלך הזיקוק (Bonyadi, Esmaeilzadeh, Mowla, & Nematollahi, 2014). מעבר לשיטות אלו שנועדו לצמצם פליטות עודפות של Hydrocarbon's לאטמוספירה (Kazerooni et al., 2016)  ישנה חשיבות לאכסן את הקונדנסט במכלים בהם ישנה בקרת לחץ המונעת פליטות מיותרות לאטמוספירה (United States Environmental Protection Agency, 2011) ומערכת משוב אדים המחזירה את החומר שמתאדה חזרה למיכל או לצנרת (EC/R Incorporated, 2011).

כאמור קונדנסט הוא חומר נדיף יחסית לנפט (Hendler et al., 2009) וברוב המקרים קונדנסט יגרום ליותר זיהום אוויר מנפט בהנחה ששני החומרים מאוכסנים בנפח זהה ותנאים זהים (Hendler et al., 2009). נכון להיום אין בידנו נתונים על ההרכב הכימי של הקונדנסט (המשרד להגנת הסביבה, 2016) כך שקשה להעריך את ההשפעה המדויקת של זיהום האוויר העלול להיגרם מאכסון וזיקוק חומרים אלו. יש לזכור שבכל מאגר של נפט או גז ישנה כימייה נפרדת של Hydrocarbon's (Speight, 2002 שלגבי הרוב המוחלט שלהם אין מידע המתאר את הנזק הבריאותי הנוצר בחשיפה להם (Chorus et al., 2011) וההתמקדות העיקרית היא במניעת זיהום אוויר מכל סוגי הדלק ונפט המאוכסנים (EC/R Incorporated, 2011).

בשנים 2014 ו- 2015 נפח הזיקוק השנתי בבתי הזיקוק שבחיפה עמד על  כ- 70 מיליון חביות של נפט גולמי וחומרי ביניים לשנה. ללא הרחבה של בתי הזיקוק נפח זה לא צפוי להשתנות מכיוון שהיצור הגיע ליעילות של כ- 90% (בתי זיקוק לנפט בע"מ, 2016). ממאגר תמר הופקו בשנת 2015 כ- 400,000 חביות של קונדנסט וידוע בוודאות על כמות של 1.5 מיליון חביות במאגר כאשר בתחזית האופטימית ביותר ימצאו סך הכול 2.5 מיליון חביות במאגר. ובמאגר לוויתן האומדן הטוב ביותר הוא לכ- 9 מיליון חביות קונדנסט , האומדן הנמוך הוא למציאת 1.6 מיליון חביות קונדנסט והגבוה ל 10.5 מיליון חביות קונדנסט  (קבוצת דלק, 2016).

יוצא שנכון להיום נפח הקונדנסט המופק שווה לכ- 0.57% מנפח הזיקוק השנתי של בתי הזיקוק בחיפה. בהנחה שמאגר תמר לוויתן יספק גם הוא קונדנסט בהספק זהה התוספת לנפח הזיקוק תהיה כ- 0.114% מנפח הזיקוק.  בתרחיש האופטימי ביותר (והפחות סביר) נפח כל הקונדנסט במאגרי תמר ולוויתן עומד על כ- 18% מנפח הזיקוק השנתי של בתי הזיקוק בחיפה. יש לזכור שגם אם תמצא כל הכמות הזו היא לא תסופק ליבשה בשנה אחת כי הקונדנסט מופק מהגז (Atilhan et al., 2015) וכל עוד נפח העברת הגז ליבשה לא יעלה כך גם לא יעלה נפח הקונדנסט המגיע ליבשה. בנוסף על כך החישוב נעשה רק ביחס לחיפה מכיוון שאין לנו את הנתונים של בית הזיקוק של פז באשדוד וסביר שאם נחבר את נפח הזיקוק השנתי של שני בתי הזיקוק ביחד החלק היחסי של הקונדנסט יהיה קטן עוד יותר.

חשוב לציין שאני, כחבר וועד במגמה ירוקה, מתנגד לכל הוספה לנפח הזיקוק בחיפה שיגרום בהכרח להגדלת הפליטות. למרות התנגדות זו איני חושב שנכון וראוי להשקיע מאמצים מיוחדים במאבק בהוספת הכמות הזניחה יחסית של הקונדנסט לנפח הזיקוק. חשוב בהרבה להאבק על מניעת הרחבת בתי הזיקוק ועל תחזוקה ברמה גבוה של בתי הזיקוק. הגורם העיקרי לזיהום אוויר מבתי הזיקוק הם מכלי האכסון לדלק ונפט (בית זיקוק חיפה, 2016). אני בעמדה שיש לדרוש תחזוקה גבוה של מכלים אלו שתמנע פליטות ללא קשר לסוג החומר המאוכסן (EC/R Incorporated, 2011).

קריאה ביקורתית של הדו"ח "הקונדסטנט שבתוך הגז"

הדו"ח שהפיקו חנה קופרמן ואלה נווה עמוס לעיפה בפרטים, מבלבל בקריאתו ולעינות דעתי אינו מדייק בנתונים ומונחים רבים. למרות קשיים אלו בדקתי את הטענות העיקריות של כותבות הדו"ח. בפסקאות הבאות ציינתי בכותרת את הטיעון אותו מציגות כותבות הדו"ח ומתחתיו את הטענה העיקרית ואת הביקורת לטענה זו.

חברות הגז שינו מונחים הקשורים לקונדנסט במטרה לבלבל את מקבלי ההחלטות והציבור

טענה: בעמוד 5 לדו"ח מצויין שחברת "דלק" שינתה את ההגדרות המונח קונדנסט ל- "קונדנסט חופשי" ו- "קונדנסט בתערובת" בכדי לבלבל את הציבור ומקבלי ההחלטות.  שינוי זה נעשה בדוח התקופתי לשנת 2014 של חברת דלק  (קופרמן ונווה, 2016).

ביקורת:  מעיון בדוח השנתי של חברת "דלק" אין בנמצא את המילים "חופשי" או "בתערובת" לא בפני עצמן ולא בהקשר של המילה קונדנסט (קבוצת דלק, 2015).  מכיוון שכך טענה זו אין אינה רלוונטית.

הקונדנסט הינו "נפט לבן" השונה מ- "נפט שחור"  בעיקר בכך שהוא נדיף ונפיץ יותר.

טענה:  בהערת שולים בעמוד 5 לדו"ח מוסבר שהקונדנסט הינו נפט מיוחד מסוג "נפט לבן" שאינו מוכר בארץ ומשמש להפקת דלקים ומוצרים לתעשייה הפטרוכימית. בעמוד 10 בדו"ח מצויין שחברת דלק מתייחסת רק ל- "קונדנסט ונפט" בדיווח של שנת 2014 לבורסה. מכיוון שנפט "שחור" מצריך שטר חזקה נפרד הדבר מחייב שהנפט במאגר תמר הינו "נפט לבן" (קופרמן ונווה, 2016).

ביקורת:  המונח "נפט לבן" בספרות מתייחס ל- "oil white" שהינו תוצר זיקוק של נפט בעל פרמטרים ספציפיים הכוללים מפרט מדויק של מרכיבים והעדר מתכות מסוכנות (Tan, Liu, Wang, & Zhang, 2016). תוצר זיקוק זה מיוצר בבתי זיקוק שונים ברחבי העולם (Kayukova, Petrov, & Romanov, 2012) ונמצא בשימוש נפוץ כתוסף מזון (Larsen, Mortensen, & Hallas-Møller, 2009). בנפרד לתהליך זה מוגדר כל מאגר נפט כ- "Heavy oil" או " light oil". הגדרה זו נקבעת לפי סטנדרט עולמי כאשר Heavy oil כבד ממים ו- light oil קל ממים  (Ghannam, Hasan, Abu-Jdayil, & Esmail, 2011).

נראה שכותבות הדו"ח התבלבלו במונחים ותרגמו את המילה "light" כ-"בהיר" או "לבן" במקום כ- "קל". בעקבות טעות זו מצויין בדוח המונח "נפט לבן" כסוג של נפט גולמי בעוד שמוסג זה מתייחס לתוצר זיקוק (Kayukova, Petrov, & Romanov, 2012).  בחוק הנפט אין אזכור ל- "נפט שחור" או "נפט לבן" ולא מצויינת דרישה כלשהי לשטר חזקה נפרד בהתאמה להרכבו של הנפט (שפרנציק ובן- גוריון, 1952).

בהתאמה לנתונים אלו ברור שהמונח "נפט שחור" מקורו באי הבנה של המונחים וברור שאין להסתמך על הטיעון לגבי הצורך בשטר חזקה נפרד ל- "נפט שחור" מהסיבה הפשוטה שסוג נפט זה אינו קיים.

תכנית המתאר למתקני הגז ביבשה מראה חישוב מטעה לכמות הקונדנסט שתתקבל בארץ

טענה: בעמוד 7 לדו"ח מוסבר שבהתאמה לתכנית המתאר להקמת מתקני גז ביבשה (תמ"א 37/ ח) אמורים להיפתח שתי תחנות קבלה לגז האחת בעמק חפר והשנייה באתר חגית ליד יוקנעם. כל מתקן יקבל יבנה כך שהוא יכול לקלוט בצורה מקסימלית 7,360 חביות קונדנסט ליום. מכיוון שכך שני המתקנים יקלטו במקביל 5.6 מיליון חביות בשנה. נתון זה נועד להטעות את מקבלי ההחלטות שיחשבו שמדובר במתקן שאינו מסוכן עקב הנפח הנמוך של החומר שיתקבל בו. (קופרמן ונווה, 2016).

טענה: בעמוד 7 לדו"ח מוסבר שבהתאמה לתכנית המתאר להקמת מתקני גז ביבשה (תמ"א 37/ ח) אמורים להיפתח שתי תחנות קבלה לגז האחת בעמק חפר והשנייה באתר חגית ליד יוקנעם. כל מתקן יקבל יבנה כך שהוא יכול לקלוט בצורה מקסימלית 7,360 חביות קונדנסט ליום. מכיוון שכך שני המתקנים יקלטו במקביל 5.6 מיליון חביות בשנה. נתון זה נועד להטעות את מקבלי ההחלטות שיחשבו שמדובר במתקן שאינו מסוכן עקב הנפח הנמוך של החומר שיתקבל בו. (קופרמן ונווה, 2016).

ביקורת: הטיעון המוצג לוקה במספר כשלים מהותיים. בהנחה שאכן תתקבל הכמות המקסימלית של הקונדנסט באופן רציף הכמות שתקבל הינה 5.3 מיליון חביות בשנה (2*7,365*365= 5,372,800) מספר הנמוך בכ- 5% מזה שנכתב בדו"ח. כותבות הדו"ח מתייחסות לכך שבתכנית לאתר חגית מצויינת כמות של 7,360 חביות ביום. בעמוד 54 בו אמור להופיע נתון זה מופיעה טבלה 3.1.5-1 המתארת את ההרכב הכימי הצפוי של הגז (לרמן, 2013).  גם בדוח העוסק באזור עמק חפר אין בנמצא אזכור ל- 7,360 חביות ליום בעמוד 54 או בכל עמוד אחר (לרמן, 2013). בשני הדוחות (עמוד 82 בדו"ח של עמק חפר ועמוד 87 בדו"ח של אזור יוקנעם) מציינת ספיקה יומית מקסימלית של 2,802 מ"ק/יום של קונדנסט (לרמן, 2013; לרמן, 2013). נתון זה מתייחס לכמות המקסימלית האפשרית ולא לכמות בפועל שתעבור במתקנים (לרמן, 2013; לרמן, 2013).

מכיוון שהנפח של חבית נפט הינו כ- 158 ליטר הרי שהכמות הצפויה המקסימלית לפי מסמכים אלו הינה כ- 17,734 חביות ליום בכל מתקן [(2,802*1000)/ 158= 17,734] או 6,472,974 חביות לשנה. יש לזכור שהמתקן תוכנן לקבלת גז וקונדנסט מכל מאגרי הגז שהיו אמורים להתגלות ותוכנן לקלוט את הכמות המקסימלית האפשרית שחזה משרד האנרגיה. (לרמן, 2013; לרמן, 2013). נתון זה אינו יכול להעיד על כמות הקונדנסט במאגרים שטרם נבדקו מעצם העבודה הפשוטה שאין מידע לגבי כמות זו- כפי שיוסבר בהמשך.

 

במאגר תמר יש כ- 2.5 מיליארד חביות נפט מסוג קונדנסט.

טענה: בעמודים 7-10  מחושב הנפח הצפוי של  כ- 2.5 מיליארד חביות קונדנסט במאגר תמר בהסתמך על מספר מקורות שונים. הראשון הוא ששטר החזקה של מאגר לוויתן מציין שהוא מכיל רק גז ונפט ומכיוון שכך כל בכל מקום בו מצויינת המילה "קונדנסט" הכוונה היא ל-"נפט" בכל מאגרי הגז והנפט הטבעיים כולל במאגר תמר. השני הוא פרסום באתר החדשות "PR NEWSWIRE" בו מצויינת מכירה של 348 מיליון חביות קונדנסט בשנת 2014. נתון זה הינו הנתון הנכון והמדויק של נפח מכירות הגז בארץ ולא הדו"ח הבורסאי המראה על מכירה של 348 אלף חביות. בהמשך לכך הדו"ח הבורסאי של חברת דלק מציין את האומדן הנמוך, האומדן הטוב והאומדן הגבוה של הקונדנסט במאגר.  החיבור של כל האומדנים הללו מראה שבמאגר תמר ישנה כמות של כ- 2.5 מיליארד חביות קונדנסט (קופרמן ונווה, 2015).

ביקורת:  בשטרי החזקה של לוויתן דרום וצפון מצוין במפורש שרישיון ההפקה הינו לגז וקונדנסט ואם יתגלה נפט גולמי הוא מצריך התאמה של שיטות ההפקה הרלוונטיות (סעיף 32.1 בשטרות החזקה) (וורשבסקי, 2014; וורשבסקי, 2014). לפי מסמכים אלו ברור שמשרד האנרגיה שהעניק את החזקה מתייחס בנפרד לקונדנסט ולנפט והטיעון שמשאבי הנפט אינם מוזכרים אינו תקף. באתר האינטרנט המצויין אכן רשום שנמכרו 348 מיליון חביות שהופקו ממאגר תמר (PR Newswire, 2015).  בדו"ח הבורסאי עליו מסתמך האתר רשום 348 אלף חביות. יתרה מכך מכירת החביות הללו מתבצעת ממאגר תמר ולא ברור מדוע היא קשורה לכמות הצפויה במאגר לוויתן (קבוצת דלק, 2015). הציון של מילוני חביות נראה כמו טעות ההעתקה ולבטח לא כמכור אמין להסתמך עליו. בהמשך להנחה שכל הנפט הינו קונדנסט בודקות הכותבות את הכמות הצפויה לקונדנסט ממאגר לוויתן. בדיווח של חברת דלק לבורסה מצויינת תחזית צפוייה לנפט וגז ממאגר לוויתן. הדיווח מכיל שלושה אומדנים משוערים לנפח ההפקה העתידי. האומדן הנמוך, האומדן הטוב ביותר והאומדן הגבוה (קבוצת דלק, 2015). כתובות הדוח מחברות את כל האומדנים הללו לצורך חישוב הכמות הצפויה של הקונדנסט (קופרמן ונווה, 2016). חישוב זה הינו שגוי בעליל ומתעלם מהעובדה שמדובר בתחזיות שרק אחת מהן יכולה להתממש ולא בסך כמות המשאבים. ההסתמכות על כך שכל הנפט הינו קונדנסט וחיבור השגוי של האומדנים  גרם לחישוב שגוי לחלוטין של הכמויות הצפויות במאגר לוויתן.

בכל מאגרי הגז שבשטח ישראל ישנן לפחות 46 מיליארד חביות קונדנסט.

טיעון: עמודים 7-10 והנספחים להם מפרטים את החישוב לפיו צפויים להימצא בכל המאגרים כמות של 46 מיליארד חביות קונדנסט לפחות. במהלך ההפקה והזיקוק הופך הקונדנסט מגז לנוזל ומופרד מהגז. במאגר תמר מכל 1 BCM של גז טבעי מופקות כ- 45.5 מיליון חביות קונדנסט. מכיוון שכל מאגרי הגז נמצאים באותן השכבות הגיאולוגיות צפוי להישמר היחס המוזכר בכל המאגרים. האומדן הצפוי ממאגרי "תמר", "לוויתן" ו- "כריש" הינו BCM  1,013  כך שצפוי להימצא בהם אותם 46 מיליארד חביות קונדנסט.  מדובר בהערכת פחת מכיוון שבמאגרים שלא שוקללו ברשימה זו מנובאת הפקה של עוד מיליארדי חביות ממאגרים הנמצאים באותה שכבה גאולוגיית של "תמר" ו- "לוויתן" (קופרמן ונווה, 2015).

ביקורת:

יש לב שבפסקה זו מתייחסות כותבות הדוח לקונדנסט כאל מרכיב הקיים בתוך הגז ולא כמשאב שונה ונפרד מהגז כפי שצוין קודם. לא ברור האם התייחסות במסמך היא לקודנסט כתוצר לוואי או כתוצר נפרד בתוך השכבה הגיאולוגית וחוסר הבהרה זה מקשה על הבנת המסמך. בהמשך הטיעון מציינות כותבות הדוח שצפוי שהיחס בן הגז והקונדנסט בכל המאגרים העתידים יהיה זהה כי כל המאגרים "נמצאים באותם השכבות הגיאולוגיות בהן מופק הגז מתמר". טיעון זה מסתמך על מצגת שהוצגה על ידיד מינהל אוצרות הטבע לוועדת צמח בשנת 2011 בה נראים מבני הקימוט של חולות תמר בהם נמצאים מאגרי "תמר" ו-"לוויתן" והמאגרים הקטנים יותר "דלית" והמאגר הקפריסאי "CYPRUS A". הכותבות מתעלמות מקח שבאותה המצגת רשום במפורש שאחד המאפיינים העיקריים של האזור הוא שהוא מגוון מבחינה גיאולוגית ומכיל מבנים רבים מסוגים שונים (גרדוש, 2011).  בנוסף על כך מחקרים שונים בעולם מראים שלמאגרי נפט וגז המופקים באותו האזור הגיאולוגי ישנם מאפיינים שונים זה מזה ובלתי אפשרי להסיק את התכונות המדויקות של מאגר אחד בהסתמך על האחר (Atilhan et al., 2015; Hitchon & Gawlak, 1972).  בהתאמה לכך גם אם החישוב של כמות הקונדנסט הייתה נכונה אין בה כדי להשליך על הכמות במאגרים האחרים שטרם נבדקו בצורה מלאה. בהמשך הטיעון מציינות הכותבות שבמאגרי "תמר", "לוויתן" ו- "ישי" צפויים להתגלות BCM 1,103 גז. נתון זה מבוסס על דיווח לבורסה שפורסם בעיתון "כלכליסט" (קופרמן ונווה, 2015). ההודעה מציינת את "פרוספקט לוויתן" המכיל את מאגר ישי אך לא את תמר או לוויתן. לפי ההודעה ישנה הסתברות של 12.5% למציאת 189 BCM של גז (בן סימון, 2012). לא ברור איך מנתון זה הגיעו כותבות הדוח לנפח צפוי של BCM 1,103 גז בכל המאגרים.  יש לציין שלפי הדיווחים המעודכנים של משרד האנרגיה בישי יש בין  BCM 7 ל-   10 BCM  גז, במאגר תמר 282 BCM ובלוויתן בין 470 BCM ל- 620 BCM. בחישוב של נתונים אלו בנוסף למאגרים הקטנים (כריש, תנין, דלית ושמשון) ידוע נכון להיום על כמות גז הנעה בין 827 BCM ל- 980 BCM (לב, 2016). הסתמכות על דיווח לבורסה מלפני 4 שנים ושימוש בנתונים שאינם מעודכנים משליך לרעה על האיכות של המסמך כולו. ציון כמות גז גבוה שאינה מגובה בשום נתון קיים מעלה חשש לכבד לאמינות הדוח כולו ומקורות המידע עליו הוא מתבסס.

בנוסף על כך יש להתחשב בכך שההערכה היא שבעולם כולו ישנן כ- 1,473 מיליארד חביות נפט ובארצות הברית כ- 23 מיליארד חביות (Davis, Diegel, & Boundy, 2013). יוצא שלפי החישוב שמוצג בדו"ח נפח הנפט מסוג הקונדנסט הקיים בישראל גדול לפחות פי 2 מזה הקיים בארצות הברית ומהוה לא פחות מ- 3% מכמות הנפט העולמית (קופרמן ונווה, 2016). ראוי היה שהכותבות היו מביאות סימוכין מוצקים יותר לטענה שבכעשרה מאגרי הגז היודעים בישראל (גרדוש, 2011) ישנו נפח כה גבוה.

קונדנסט פולט פי 21 יוצר תרכובות אורגניות נדיפות מאשר נפט שחר או סולר

טיעון:  הקונדנסט שונה בתכונותיו מ- "נפט שחור" ולפי מחקר שנערך בארה"ב אכסון שלו גורם לפליטות של חומרים אורגנים נדיפים בשיעור הגבוה פי 21 מאשר "נפט שחור" או סולר. הטיעון מסתמך על "דוח הנדלר" שהוצא בשנת 2009 (קופרמן ונווה, 2015).

ביקורת:  הדוח המכונה "דוח הנדלר" אינו מופיע ברשימת המקורות של המסמך (קופרמן ונווה, 2015).  ברשימת המקורות בה אמור להופיע דוח זה מופיע מסמך טכני של מדינת טקסס העוסק בחישוב פליטות של חומרים אורגנים נדיפים של ממכלים המאכסנים נפט, גז או קונדנסט. במסמך אין נתונים לגבי קצב הפליטה ממכלים אלא שיטות לחישוב קצב הפליטה ומאפיינים שונים של מאגרי נפט וגז (Texas Commission on Environmental Quality, 2012). מכיוון שבמסמך זה לא מופיע הנתון של קצב פליטה כלשהו לא ברור איך הסתמכו עליו הכותבות.  המסמך אותו מכנות הכותבות "דוח הנדלר" אכן מופיע גם הוא ברשימת המקורות במקום אחר והוא נכתב על ידי Albert Hendler (קופרמן ונווה, 2015). במסמך זה נבדקו 33 מכלים המכילים נפט וקונדנסט. מבדיקות אלו נראה שרוב סוגי הקונדנסט אכן נדיפים יותר מאשר נפט אך ייתכן מצב הפוך בו הנפט הוא הנדיף יותר. בממוצע כללי קונדנסט אכן נדיף יותר מאשר נפט וקצב הפליטה של התרכובות הארוגניות הנדיפות גבוה ביחס שבין פי 15 לפי 31.6 מזה של הנפט. מבדיקה של מכלים שונים המכילים נפט וקונדנסט רואים שבשני המקרים יתכנו פליטות גבוהות של תרכובות אורגניות נדיפות כאשר בקונדנסט קצבי הפליטה נוטים להיות גבוהים יותר. החומרים שנמדדו לצורך החישובים הללו זהים לנפט ולקונדנסט ולא נמדד שוני מהותי בסוגי החומרים הנפלטים (Hendler et al., 2009). גם בדוח זה אין ממוצע של "פי 21" אותו מציינות כותבות הדוח (קופרמן ונווה, 2016). מכיוון שהכותבות אינן מציינות נתונים לגבי ההרכב הכימי של הנפט, הגז והקונדנסט המזוקקים בארץ (קופרמן ונווה, 2016) לא ברור איך הן הגיעו למסקנות אותן הם מציינות.

ביבליוגרפיה:

בית זיקוק חיפה (2016). סיכום פליטות שנתי למקור פליטה (האתר) טופס 3.5 (עמ' 1). ירושלים: ישראל.

בן סימון (2012). הזדמנות ישראלית: פוטנציאל לכ- 530 מיליון חביות נפט נוספות בפלאג'ק (עמ' 1-2). כלכליסט.

http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-8,00.html

בתי הזיקוק לנפט בע"מ (2016) דוח תקופתי לשנת 2015 (עמ' 1-267) ירושלים: ישראל.

גרדוש (2011) היצע הגז הטבעי למשק הישראלי ממאגרים בים התיכון (עמ' 1-21). משרד התשתיות הלאומיות. ירושלים: ישראל.

חופש מידע- נתונים סביבתיים (2016). המשרד להגנת הסביבה (עמ' 1-200). ירושלים: ישראל.

http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/FreedomofInformation/Pages/FreedomofInfoLobby.aspx

וורשבסקי (2014). שטר חזקה מספר Ⅰ/15 "לוויתן צפון" (עמ' 1-29). מדינת ישראל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ירושלים: ישראל.

וורשבסקי (2014). שטר חזקה מספר Ⅰ/14 "לוויתן צפון" (עמ' 1-33). מדינת ישראל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ירושלים: ישראל.

לב (2016). הנדון: בקשתכם לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998 (עמ' 1-2). משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ירושלים: ישראל.

לרמן (2013). תמ"א 37/ח פרקים ג'-ה'- סביבה יבשתית – מט"ש מרץ (עמ' 1-556). אתוס – אדריכלות תכנון וסביבה בע"מ. ירושלים: ישראל.

לרמן (2013). תמ"א 37/ח פרקים ג'-ה'- סביבה יבשתית – אתר חגית (עמ' 1-667) אתוס – אדריכלות תכנון וסביבה בע"מ. ירושלים: ישראל.

לרמן (2014). תמ"א 37/ח קבלה וטיפול בגז טבעי- מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית (עמ' 1- 27). לרמן אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ. ירושלים: ישראל.

קופרמן ונווה (2016). הקונדנסט שבתוך הגז מוגש בהתנדבות לציבור כשירות מטעם: חנה קורפרמן, הפורום הישראלי לשמירה על החופים, אלה נווה, "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות" (1-106). ירושלים ישראל.

קבוצת דלק (2015).  דוח תקופתי לשנת 2014 (עמ' 1-736). ירושלים: ישראל.

קבוצת דלק (2016).  דוח תקופתי לשנת 2015 (עמ' 1-728). ירושלים: ישראל.

שפרינצק ובן- גוריון (1952).  חוק הנפט, תשי"ב- 1952 נוסח מלא ומעודכן (עמ' 1-20). ירושלים: ישראל.

Bibliography

Atilhan, M., Aparicio, S., Ejaz, S., Zhou, J., Al-Marri, M., Holste, J. J., & Hall, K. R. (2015). Thermodynamic characterization of deepwater natural gas mixtures with heavy hydrocarbon content at high pressures. The Journal of Chemical Thermodynamics, 82, 134-142.

Bonyadi, M., Esmaeilzadeh, F., Mowla, D., & Nematollahi, M. (2014). Theoretical and experimental determination of initial reservoir fluid in a lean gas condensate reservoir. Journal of Petroleum Science and Engineering, 114, 74-81.

Chorus, I., Cotruvo, J., Cunliffe, D., Husman, A. M. d. R., Endo, T., Fawell, J. K., . . . Ngowi, A. V. F. (2011). Guidelines for Drinking-water Quality FOURTH EDITION. Retrieved from Geneva:

Davis, S. C., Diegel, S. W., & Boundy, R. G. (2013). Transportation Energy Data Book: Edition 32, from the Center for Transportation Analysis (CTA). 1-422.

EC/R Incorporated. (2011). Oil and Natural Gas Sector: Standards of Performance for Crude Oil and Natural Gas Production, Transmission, and Distribution, (EPA-453/R-11-002). Retrieved from

Ghannam, M. T., Hasan, S. W., Abu-Jdayil, B., & Esmail, N. (2012). Rheological properties of heavy & light crude oil mixtures for improving flowability. Journal of Petroleum Science and Engineering, 81, 122-128.

Hendler, A., Nunn, J., Lundeen, J., & McKaskle, R. (2009). VOC emissions from oil and condensate storage tanks. Final Report prepared for the Texas Environmental Research Consortium. Available online at http://files. harc. edu/Projects/AirQuality/Projects/H051C/H051CFinalReport. pdf (accessed February 2013).

Hitchon, B., & Gawlak, M. (1972). Low molecular weight aromatic hydrocarbons in gas condensates from Alberta, Canada. Geochimica et Cosmochimica Acta, 36(9), 1043-1059.

Kayukova, G., Petrov, S., & Romanov, G. (2012). Hydrogenation processes for white-oil production from Ashal’cha heavy crude. Chemistry and Technology of Fuels and Oils, 48(4), 262-272.

Kazerooni, N. M., Adib, H., Sabet, A., Adhami, M. A., & Adib, M. (2016). Toward an intelligent approach for H 2 S content and vapor pressure of sour condensate of south pars natural gas processing plant. Journal of Natural Gas Science and Engineering, 28, 365-371.

Larsen, J. C., Mortensen, A., & Hallas-Møller, T. (2009). Scientific Opinion on the use of high viscosity white mineral oils as a food additive on request from the European Commission.

Moustafa, N. E., & Andersson, J. T. (2013). Analysis of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons in Egyptian Petroleum Condensate Oils. Polycyclic Aromatic Compounds, 33(4), 396-417.

Muradov, N. (2014). Liberating energy from carbon: introduction to decarbonization: Springer.

PR Newswire. (2015). Delek Group Announces Consolidated Full Year Results 2014.   Retrieved from http://www.prnewswire.com/news-releases/delek-group-announces-consolidated-full-year-results-2014-300057775.html

Speight, J. G. (2002). Handbook of Petroleum Product Analysis. John Wiley & Sons, 1-389.

Tan, G.-B., Liu, S.-H., Wang, D.-G., & Zhang, S.-W. (2016). Measurement and analysis of wax–oil gel scraping process at contact area under pure sliding conditions. Measurement, 80, 29-43.

Texas Commission on Environmental Quality. (2012). Calculating Volatile Organic Compounds (VOC) Flash Emissions from Crude Oil and Condensate Tanks at Oil and Gas Production Sites, . Retrieved from

United States Environmental Protection Agency. (2011). Install Pressurized Storage of Condensate, . Retrieved from

 

barrel-36724_960_720

הקונדנסט שמופק במאגר תמר הינו סוג ידוע ומוכר של תוצר זיקוק. אין הדבר מצדיק את הכנסתו לבתי הזיקוק דבר שיגדיל את נפח הזיקוק ואת התחלואה הנלוות לו. מצד שני אין שום איום ממשי של "הצפת הארץ" בקונדנסט שיופק ממאגרי הנפט והגז הקיימים במים הכלכליים של מדינת ישראל.

img_9724

הזנת כיתוב

קונדנסט הינו תוצר לוואי של זיקוק נפט או גז ומשמש בבתי הזיקוק כחומר גלם. לרוב הוא מוסף לנפט גולמי ומזוקק ביחד אתו לבנזין מסחרי לרכבים.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, גז טבעי, העיר חיפה, כללי, מפרץ חיפה | עם התגים , , | 49 תגובות

הגשם הראשון: ביוב וצחנה בחופי תל אביב

ניצן מתן

באוגוסט השנה תיארתי אירוע של הזרמת מי ניקוז מצחינים לחוף הצמוד ל-"רויאל ביץ". כמו שתיארתי זוהי תופעה מוכרת ועצובה של הזרמת מי נקז מזוהמים לחופי רחצה ולים.

עם בוא הגשמים התופעה חוזרת על עצמה. גשם של שעות ספורות שירד אתמול באזור תל אביב גרם להצפה בצנרת הניקוז, ולהזרמת הצחנה לחוף. כמו שתיארתי בעבר במי נגר אלו ישנם פתוגניים המסוכנים לאדם, והחשיפה אליהם מסכנת את הבריאות.

התופעה אינה גזירת גורל, ואינה בלתי נמנעת. במהלך הקיץ הצנרת צוברת לכלכוך הנשטף לים בבוא הגשמים. ניקוי הצנרת לפני בוא החורף היה מביא לכך שהמים שיזרמו לחוף הרחצה לא יהיו מזוהמים, ולא תנדוף מהם צחנה.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, חופים, כללי, תל-אביב יפו | עם התגים , , | כתיבת תגובה

נמל יפו מציג: זבל על המים

ניצן מתן

כפי שכבר כתבתי בעבר אני מאוד אוהב ים, ומקפיד לפקוד אותו ולחתור בקייק לפחות פעמיים בשבוע. מועדון הקייקים שאני חבר בו "kayak4all"  נמצא בנמל יפו. אני חבר במועדון מזה כשנתיים, וכהרגלי מגיע לחתירה כשברשותי מצלמה. לצערי, רוב התמונות שלי אינן של זריחות, ציפורים או דגים.

 

רוב התמונות הן של זבל הנמצא בשטח הנמל. מזה כשנתיים אני מקפיד לצלם את מפגעי הזבל, בניסיון לשכנע את מנהלי הנמל ועיריית תל אביב-יפו להידרש לנושא. בעבר גם שיגרתי מכתבים בנושא זה לעירייה ולמנהל הנמל, מר אילן בן יקר. תשובתו של זה האחרון הייתה מפתיעה ומכעיסה. לטענתו, מבוצע בנמל איסוף זבל יומי על ידי שני עובדים שזהו "עיקר תפקידם". לדבריו של המנהל, הזרם הימי אוסף אשפה מחופי תל אביב-יפו וסוחף אותה לשטחו של הנמל. לו הייתי מגיע בשעה מאוחרת יותר – לא הייתי נתקל במפגעים אלו, זו טענתו. נתון זה מקומם ומכעיס במיוחד לאור העובדה שחופי תל אביב הוכרו על ידי המשרד להגנת הסביבה כנקיים במיוחד במהלך העשור האחרון.  גם ללא המדד בדבר ניקיון החופים בתל אביב, הטיעון הנ"ל מגוחך למדי, כאשר באי הנמל ומועדון החתירה רואים יום אחר יום אשפה המצטברת בשוברי הגלים של הנמל, ואינה מפונה.

מכיוון שהמכתבים לעירייה לא הוכיחו עצמם כמועילים, אני מתכוון להעלות אחת לשבוע "יומן זבל" של נמל יפו. בתקווה שאיזכור בלתי פוסק של הצורך בניקוי יום יומי של הנמל יעשה את שלו, והעובדים שעיקר תפקידם הוא לנקות את הנמל – אכן יעשו את עבודתם נאמנה, ואנו נזכה לראות נמל נקי מאשפה.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, אשפה, המשרד להגנת הסביבה, חופים, כללי | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ביוב בחופי תל אביב

ניצן מתן

מזה כשנתיים אני חבר במועדון קייקים שנמצא ביפו. מגיעים בבוקר מוקדם, עושים קצת מתיחות ויוצאים לחתור. החתירות הללו מספקות מבט מעניין על קו החוף של תל אביב, כמעין תמונות מראָה שבהן רואים את החוף והבניינים מהים. בחתירה הלוך חזור ישנה תופעה קבועה: כל כמה מאות מטרים יש קו של קצף ובועות שיוצא מאזור החוף, ונמשך מאות מטרים לתוך הים. התופעה בולטת במיוחד בימים של ים שקט, כשהגלים לא מערבלים את המים. אבל, רואים את התופעה גם בימי החורף.

לא במקרה בדקתי את מקור התופעה הזו. בתל אביב, כמו בערי חוף אחרות בארץ, ישנה הפרדה בין צנרת הניקוז לצנרת הביוב. צנרת הניקוז תפקידה להזרים מי גשמים לים, וצנרת הביוב מיועדת להעביר את הביוב למכון לטיהור השפכים. בתל אביב, הצנרות הללו סמוכות זו לזו, וממש מתחת לטיילת ישנו קו ביוב שאותו חוצים קווי ניקוז. בחורף, המערכת כולה גולשת, וביוב מעורבב עם ניקוז נשפך לים. בקיץ, חלק של המנקזים התל-אביבים מזרימים באופן קבוע נפח נמוך של נוזלים לחוף הים. ממספר בדיקות מעבדה שביצעתי בנוזלים אלו התגלו חיידקים האופייניים לביוב (קוליפורמים צואתיים, סטרפטוקוקוס צואתי ואֶשֶרֵיכִיָה קוֺלִי). ריכוז החיידקים שנמצא היה כזה, שאִלוּ היו מים אלו מי בריכת שחיה הייתה נאסרת הרחצה בהם. אומנם, אין תקן לריכוז החיידקים הללו בחול שעל שפת הים. אבל, נראה שישנו חשש סביר שילד המשכשך במים אלו יפַתח חום גבוה המלווה בשלשול חריף.

השבוע, ביום שלישי בזמן החתירה, היה ריח חריף של ביוב באזור ה"רויאל ביץ'". לאחר החתירה חבר שלח לי תמונות קשות של נפח נוזלים גבוה בצמוד ל"בננה ביץ'".

סביר להניח שאם במרחק של כ-300 מטרים לתוך הים הריח היה חריף, הרי באי המסעדה והמתרחצים סבלו ממנו קשות. הדבר המתסכל ביותר בסיפור הזו הוא, שאין זו הפעם הראשונה שהדבר קורה בתל אביב, ועיריית תל אביב קיבלה על כך תלונות (גם ממני) בשנים הקודמות. מקור הנוזלים הוא ברור: עסקים, כגון מוסכים, או מכוני שטיפת רכב מזרימים נוזלים למערכת הניקוז, ואלו זורמים דרך הצנרת לים. הסמיכות של צנרות הביוב והניקוז יש בה כדי להסביר את הימצאותם של החיידקים אך הדבר טרם הוכח. הפתרון לבעיה גם הוא פשוט: להפעיל  משאבה בצמוד לחוף, כדי לשאוב את המים המזוהמים ולהעבירם למכון טיהור השפכים. לעיריית תל אביב לא חסר כסף, ובהחלט הגיע הזמן שהיא תידרש לנושא זה לטובת הרוחצים והים.

מפה זו הינה תוצר עבודת מיפוי גיאוגרפי ממוחשב בה סומנו על מפת לווין של Google תשתיות הביוב והניקוז של עיריית תל-אביב-יפו. הסימונים במפה נשארו זהים ככול האפשר לאלו המקוריים ומקור המידע הינו "נספח תשתיות" שהוכן על ידי העירייה כחלק מ "תכנית אב לניקוז תל אביב- יפו נספח ניהול נגר/ נספח מנחה לתכנון פיתוח 22.7.2013" ונמצא באתר האינטרנט של העירייה. האתר המסומן כ "מרפסת יפו" מנקז לשטחו מספר רב של עסקים בשטח קטן באזור שדרות ירושלים ודרך שלמה.

הזנת כיתוב

מפה זו הוכנה על ידי ומסתמכת על מסמך ניהול נגר עילי של עיריית תל אביב שפורסם באתר האינטרנט שלה. המפה "הולבשה" על מפת לווין של Google בה סומנו קווי הצנרת של המסמך המקורי. הצבע וסוג הקו שבו צוינה הצנרת דומים ככול האפשר לאלו שבמפה המקורית. הנקודה המצוינת כ"שער צהוב" היא נקודת יציאה של צנרת נגר עילי המנקזת את אזור שדרות ירושלים ודרך שלמה אזור המתאפיין בריכוז גבוה של עסקים קטנים. סביר להניח שזוהי חלק מהסיבה לנפח הנוזלים הגבוה בנקודה זו כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, המשרד להגנת הסביבה, חופים, תל-אביב יפו | עם התגים , , , | 2 תגובות

"המקום הכי חם בגיהנום" מפצח את בעית הדוחק בערים

שמח לשתף את הפרויקט החשוב הזה של המקום הכי בגהינום:
"המקום הכי חם בגיהנום" קורא לך לסייע בפיצוח בעית הדוחק בערים!
מה אמצעי התחבורה המועדף עליך?
מה הדבר הכי מטורף שקרה לך בדרך? מי האויב שלך?
איך היית רוצה לנוע במדרכה או על הכביש?
הולכי רגל מושבעים? מקומכם כאן: http://bit.ly/2bc1iD9
רוכבות אופניים אדוקות? זה הלינק שלכן: http://bit.ly/2awuqUg
לעמוד הפרויקט הראשי עם המון מרואיינים, צילומים, טורי מומחים ושלל הפתעות: http://bit.ly/2aqJMOa
12.2012

קו 142 תל אביב

 

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גז טבעי, זיהום אוויר, כללי | כתיבת תגובה

אין לנו סנטימטר של חוף לבנות עליו

ניצן מתן.

שר התיירות יריב לוין אומר לנו שהבנייה בחופים תהיה "מידתית" ושעוד בנייה של מלונות תפתח את התיירות. ישנן שתי אפשריות או שהשר משקר במצח נחושה או שהוא לא מכיר את החומר. הנתונים ברורים ופשוטים: לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-50% מהחדרים בבתי המלון עומדים ריקים כך שברור שאין דרישה לעוד בתי מלון. לפי נתוני הלשכה התיירות הנכנסת לארץ ירדה בכ- 25% במהלך שנת 2015 בהשוואה לתקופה שבין 2005 ל- 2014.  כיום יש בארץ כמיליון ושלוש מאות אלף מיטות בבתי מלון מתוכן כשש מאות וחמישים אלף עומדות ריקות. ישנם פחות תיירים וכמות אדירה של חדרים ריקים אז ברור שהוספת עוד חדרים לא תפתור את הבעיה שבגינה לא מגיעים תיירים לארץ.

מה יקרה אם החוק יעבור?

הקבלנים יקבלו אפשרות לבנות על החוף. החוק החדש גם מאפשר להם לבנות בתים במקום מלונות. כפי שצולם בוועדה על ידי משקיף של המשמר החברתי  הגישה הלוביסטית של התאחדות המלונות, יעל שילוני, תיקון להצעת החוק שהתקבל ממש ברגעים האחרונים של הדיונים בוועדה. התיקון משנה מספר דברים מהותיים בחוק שהחמור בהם היא האפשרות להסב בתי מלון למגורים (עמוד 5 בהצעת החוק הסופית) והגדלת השטח הבנוי וכל זאת  על קו החוף ממש. תכנית המתאר הארצית למלונות קובעת שהבנייה תאפשר "ככול הניתן" גישה לחוף ולמעשה לא מגבילה את הבנייה בחוף ההים. הקבלנים שרוצים להרוויח, ובצדק, ימהרו לנצל ולהסב את בתי המלון למגורים ויגרפו הון עתק.

אם החוק יעבור התיירות לא תרוויח והציבור יפסיד את החוף. בחוק התכנון והבנייה אין התיישנות ועדיין ישנן בתוקף תכניות בנייה ישנות המאפשרות בנייה בסמוך לקו המים. התיירות חשובה מאין כמותה אך מימוש תכנית שתגרום להרס עצום בחופים אינה הפתרון הנכון לבעיה זו. יש לשמור על החופים מכל משמר למען הציבור כולו ולא להפוך אותם למתחמים סגורים לעשירים בלבד.

ואם כל זה לא משכנע אתכם שאין לנו חוף לבנות עליו אולי התמונות האלה של חופים עירוניים ישנו את דעתכם.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, המשרד להגנת הסביבה, חופים, כללי, מפרץ חיפה | עם התגים , | כתיבת תגובה

כל עוד האינטרסים מזוהמים, גם האוויר יישאר מזוהם

פורסם לראשונה במשמר החברתי ב- 27.6.2016

יו״ר הוועדה לביקורת המדינה קארין אלהרר התמודד בצורה רצינית מול פקידים עם ניגודי עניינים וחוסר חשק לשרת את הציבור, בדיון על זיהום האוויר בחיפה. חבל שמלבדה אף אחד מבין חברי הוועדה לא טרח להגיע

כדי להבין את הכעס וחוסר האמון כלפי נציגי המשרד להגנת הסביבה בדיון המעקב של הוועדה לביקורת המדינה על זיהום האוויר במפרץ חיפה (7 ביוני), צריך להכיר במעט את הרקע של נושא כאוב זה.

כמו שתיארנו ברקע לדיונים אלו משרד הבריאות מפרסם מאז שנות ה-80 סקרים המראים שבסביבת חיפה ישנה תחלואה גבוה במיוחד של סרטן. לאורך השנים התחמקו הרשויות מבירור הסיבה לתחלואה גבוהה זו תוך התעלמות עיקשת מבדיקת השפעתם של בתי הזיקוק על איכות האוויר והתחלואה.

רק בשנים האחרונות התחילו פקידים שונים, ובחצי פה, להכיר בכך שבתי הזיקוק ושאר מפעלי התעשייה הכבדה בחיפה אחראיים לנושא. דו"ח של מבקר המדינה שיצא ב-2013 הראה שעיריית חיפה מועלת בתפקידה בכל הנוגע בפיקוח על המפעלים.

ראש העיר יונה להב הוא האחראי הישיר על המפעלים מכיוון שהוא יו"ר של "איגוד ערים אזור מפרץ חיפה-להגנת הסביבה", ודו"ח מבקר המדינה הראה שבכהותנו הוא לא הנחה את האיגוד לביצוע ביקורת מסודרת במפעלים, ובאופן כללי הניח להם לעבוד ללא שום פיקוח משמעותי.

דו"ח נוסף של מבקר המדינה, מ-2015, הראה שהמשרד להגנת הסביבה כלל אינו מבצע ניטור של זיהום האוויר במפעלים. באופן מטריד המפעלים אמורים לנטר את עצמם אך הם עשו זאת בצורה כושלת בכלל ובמפרץ חיפה בפרט. ואם לא די בכל אלה, התגלה לאחרונה שאחראית זיהום האוויר באיגוד הערים חשודה בניגוד עניינים מכיוון שבזמן כהונתה זכה בעלה במכרזים של מיליוני שקלים מבתי הזיקוק.

אך גם כאן לא מסתיימת שורת הכשלים: שלמה כץ, מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה, נמצא גם הוא חשוד בניגוד עניינים. מסתבר שבת דודתו של מנהל המחוז עובדת כיועצת המשפטית של בתי הזיקוק ושניהם ישבו יחדיו בדיונים. האחד מייצג את המשרד להגנת הסביבה והשנייה את בתי הזיקוק. איש משניהם לא הטריח עצמו להכריז על קרבת משפחתם למרות ההנחיה המפורשת שחלה על עובדי מדינה בנושאים אלו.

לכן אין להתפלא שחברי הכנסת דב חנין, יעל כהן-פארן ומנהלת הוועדה קארין אלהרר קיבלו בחוסר אמון גורף את הסבריהם של נציגי המשרד להגנת הסביבה. נציגי המשרד טענו ש"המצב בסדר", זיהום האוויר בחיפה ירד משמעותית ובכלל המשרד מתפקד "מצוין".

שלמה כץ זכה לביקורת נוקבת מצדה של אלהרר כשניסה להתגאות בהישגיו, וזלזל בארגונים הירוקים ש"רק צועקים ולא מבינים דבר" בעוד הוא עובד יומם וליל. מעניין אם מר כץ שכח שאלהרר פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיורה על חקירה פלילית, שבה הוא החשוד העיקרי.

העובדה שלצדה של אלהרר ישבו מחברי הדוחות הקשים מטעם מבקר המדינה לא הרתיעה אותו מלנסות ולהתפאר בהישגיו כמנהל שוב ושוב. אלהרר עצרה את כץ עוד בתחילת דבריו והורתה לו לחדול מגישה זו ומיד. כמו כן היא העבירה עליו ביקורת קשה על כך שלא שלח לוועדה את כל המסמכים שהתבקש, ואת האחרים שלח יום לפני תחילת הדיון.

בכלל, נראה שאלהרר אינה מרפה מהנושא ואינה מוכנה לתת לפקידי הממשלה להתחמק מהעברת נתונים. כשנציגת משרד הבריאות התחילה להתווכח איזה נתונים היא תעביר ואיזה לא, הזכירה לה אלהרר שהיא אינה מבקשת אלא דורשת כיושבת ראש הוועדה.

מול רצינותה של אלהרר צרמה העובדה ש-14 החברים הנוספים בוועדה לא טרחו כלל להגיע לדיון. חבל שנושא זיהום האוויר העודף, השחיתות הציבורית, הסרטן והאסטמה לא נראו חשובים מספיק להם כדי להטריח עצמם לדיון.  מצד שני, ישנה התקדמות משמעותית בכך שהממסד מתחיל להכיר בחשיבות הקריטית של הנושא וההתעלמות הגורפת שאפיינה נושא זה עד לפני שנים בודדות עוברת לאט-לאט מן העולם.

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

המנכ"ל המתפאר: שלושה דוחות חמורים של מבקר המדינה ועובדת אחת בניגוד עניינים

 

ניצן מתן

בחודש מרץ השנה נערך פאנל מומחים בנושא זיהום האוויר בחיפה. הפאנל התקיים בחסות לשכת עורכי הדין, והרוח החיה מאחורי הכנס הייתה עו"ד אליס גולדמן, יחד עם עו"ד טל אבריאל. את הכתבה שיצאה בכתב העת של לשכת עורכי הדין ניתן לקרוא בקישור המצורף.

במושב הראשון השתתפו ד"ר אביעד זיק, מומחה לאונקולוגיה, ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים חיפה ודרור רשף מהעמותה לכלכלה בת קיימא ואנוכי.

במהלך הדיון הציג ד"ר דרלסר את המצב בחיפה כ"טוב" ו"משופר", לדבריו, בהרבה משהיה בעבר. הוא אמר כי אחוזי התחלואה בסרטן בחיפה ירדו משמעותית, לעומת השנים הקודמות. להבנתו, קִרבה גיאוגרפית לבית זיקוק אינה בהכרח גורם ברור לתחלואה עודפת באוכלוסייה, ולראָיה: ערים שונות באירופה שבקרבתן ישנם בתי זיקוק הן ללא עודף בתחלואה.

דבריו לא היו מקובלים עלי, והצהרתי שהספרות המקצועית קובעת בוודאות שקרבה לבתי זיקוק מגדילה את החשיפה לרעלים הנפלטים לאוויר, וכן את המחלות הנגרמות כתוצאה מכך. לגישתי, כך הוספתי, יש לבצע פיקוח מקפיד על בתי הזיקוק כגורם הפוגע בבריאות האוויר, ולא כגורם "סביר" שאינו מצריך יחס מיוחד של הרשויות.

בתורי התבקשתי לספר על השפעתו של זיהום קרקע על בריאות הציבור. מעבר לנזק האפשרי למֵי התהום עקב חדירת מזהמים לקרקע, ישנם גזי הקרקע שלרוב אינם נחשבים כגורם סיכון. מרכיבי הדלק הם נדיפים מאוד, ומכיוון שכך, קרקע שהזדהמה מדלק יכולה לגרום לנידוף קבוע של גזים לקומת קרקע, או מרתפים. אנשים שעובדים במקומות שכאלו, דוגמת מאבטחים ושומרים בחניונים, עלולים להיחשף לחומרים אלו במהלך עבודתם, ועבודתם יכולה להגיע לשמונה שעות ביום, ומעלה. התקנות מגדירות שבאזורי תעסוקה מותר שיהיה יותר זיהום, אבל לגוף האדם אין זה משנה אם הוא נחשף בעבודה או בבית, ולפי הספרות המקצועית מספיקה חשיפה של שעה בודדת כדי להגדיל משמעותית את הסיכוי לסרטן.

דוגמה לחוסר הטיפול בנושא ניתן לראות ביציאה מכביש המנהרות בחיפה. לפני כשנתיים הורחב הכביש, ובמסגרת ההרחבה התקבל אישור להזרים את מי התהום לנחל הקישון עד לאמצע שנת 2014. כשביקרתי במקום בתחילת 2015 ראיתי שההזרמה נמשכת, והמים אינם מוזרמים לקישון אלא לבור מלאכותי בצמוד לאתר העבודות. גרוע מכך, המים לא היו מי תהום נקיים אלא מים מזוהמים ביותר. רק המראה של המים די בו כדי להבין: צבעם אדמדם-עכור שברור שאינו טבעי, זאת בנוסף לריח מתכתי כבד שעלה מהם. כמובן שמראה עיניים אינו מספיק, וביצענו במקום בדיקות מעבדה שאישרו שבמים ישנו ריכוז גבוה ומדאיג של מתכות ומרכיבי דלק תעשייתיים. נכון להיום – הבעיה לא טופלה, וזאת, למרות המכתבים שנשלחו למשרד להגנת הסביבה ולרשות המים. המקום נמצא כ-500 מטר מהתחנה המרכזית לב המפרץ, וסביר להניח שמי התהום הנמצאים שם מזוהמים גם הם. המשמעות היא שכל מי שנמצא בקומות קרקע, או במרתפים באזור, נמצא בסיכון גבוה לחשיפה. הבעיה לא נפתרה למרות עובדה נוספת: יש כאן עבירה ברורה על החוק מצד עיריית חיפה, שבמשך שנתיים מזרימה מים מזוהמים ללא אישור ובידיעת הרשויות.

 

New Microsoft PowerPoint Presentation

תמונת לווין של Google מיוני 2016 המראה שהזרמת המים המזוהמים לא הופסקה

בהמשך הדברים התחיל ד"ר דרסלר לפאר את עבודת איגוד הערים ואת העבודה הטובה שהם עושים באזור חיפה. לאחר כדקה או דקה וחצי – לא יכולתי להבליג. הזכרתי לו שמי שאחראית על זיהום האוויר בארגון נחשדה בניגוד עניינים חמור, מכיוון שבעלה זכה במכרזים בסכומי עתק בבתי הזיקוק, ללא דיווח. זאת, ועוד: מבקר המדינה הוציא ב-2013 דו"ח חריף שמסביר שהאיגוד החיפאי מתרשל בצורה חמורה בביצוע עבודתו באופן כללי, וכן בפיקוח על מפעל תע"ש שבשטח האיגוד, שגורם לזיהום סביבתי קשה במיוחד. ב-2015 הוציא המבקר דו"ח חריף במיוחד שמציין שלא בוצעו בדיקות מטעם המדינה בכל הנוגע לזיהום האוויר במחוז חיפה. הרשויות נסמכות על דיווחי המפעלים עצמם, ואלו לפי המבקר – הם לוקים בתת דיווח ואי דיוקים קשים.

בקהל היו בעיקר עורכי דין, וקשה לי להעריך עד כמה הם השתכנעו מדברַי. אני רואה פאנלים שכאלה ככלי הסברתי חשוב במערכה הארוכה על המודעות לכך שזיהום האוויר הורג, ויש להתייחס אליו בשיא הרצינות.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, המשרד להגנת הסביבה, העיר חיפה, חומרים אורגניים נדיפים, כללי, מפרץ חיפה, סרטן | עם התגים , , | כתיבת תגובה

הגלובוס הירוק

אתמול הייתה לי הזכות וההתרגשות להיות חלק משתי קבוצות שקיבלו את פרס ה"גלובוס הירוק".
הפרס מחענק על ידי מספר ארגוני סביבה מובילים ומטרתו לתת הכרה במאבקים ובעשייה למען איכות הסביבה ושמירת טבע במספר קטגוריות .
קבוצה אחת בה אני לוקח חלק מתעסקת בזיהום האוויר בחיפה והשנייה במאבק בנושא משאבי הגז הטבעי. מחמם את הלב להיות חלק מקבוצות מתנדבים אלו שמקדישים מזמנם ויכולתם למען הכלל.
קבלת הפרס מרגשת ומשמחת אבל עם צביטה קטנה-גדולה בלב. המאבקים הללו לא היו צריכים להתקיים לו הממשלה הנבחרת הייתה דואגת לאינטרסים של כלל האזרחים ולא של מספר מצומצם של קבוצות כוח עשירות ובעלות קשרים במסדרונות השלטון.
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

בריטניה אומרת לא לפחם

ניצן מתן

בריטניה מתאפיינת במרבצי פחם עצומים  אך היא החליטה להפסיק ולהשתמש בהם.

במקום פחם הממלכה המאוחדת עוברת לשימוש בגז טבעי. עד שנת 2025 מתכוונת הממלכה להחליף את הפחם בגז. אבל לא רק בגז מדובר אל גם בפאנלים סולאריים. השבוע נפל דבר והפאנלים הסולריים  בבריטניה הפיקו פי 2 אנרגיה מאשר פחם. אומנם מדובר ב-6% בלבד ממשק האנרגיה הבריטי אך בהתחשב בכך שההחלטה על המעבר היא בת כשנה יש בכך הישג מרשים.

הסיבה למעבר היא הרצון לצמצם את הנזקים הבריאותיים הקשים הנגרמים משימוש בפחם. חבל שבמדינת ישראל הברוכה בגז טבעי ואור שמש אין תהליך דומה. חבל שאצלנו הגז כל כך יקר שהמפעלים נאלצים להשתמש במזוט על פני הגז.

ההפסד הוא כפול: התעשייה לא זוכה באנרגיה זולה והאזרחים "זוכים" בזיהום אוויר.

SOLAR PANELS

 

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גז טבעי, כללי, פחם | עם התגים , , | תגובה אחת