זיהום האוויר בחיפה

ניצן מתן

עריכה: ערן רונדל.

פורסם לראשונה באתר המשמר החברתי. 

זיהום אוויר נחשב כגורם משמעותי ודומיננטי לתחלואה וביחוד לסרטן ומערכות הלב-ריאה. במפרץ חיפה התגלו מאז שנות ה-80 תחלואה עודפת במובהק של סוגים שונים של סרטן – 20% יותר מהממוצע הארצי. בשנת 2009 התגלה בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים דומים בהקשר להתקפי לב, יתר לחץ דם ואשפוזים בבתי חולים. המכון הגיאולוגי בדק 2,623 בדיקות של הרכב הקרקע והאבק במפרץ חיפה ומצא ריכוזים גבוהים ביותר של זיהום ממקורות תעשייתיים באזור כולו עם מתאם מובהק לעלייה בריכוז ככול שמתקרבים לקרבת בתי הזיקוק וחוות המכלים בנמל. חוקרים ישראלים, ובראשם דוקטור מיכאל ברחנא האחראי על רשם הסרטן במשרד הבריאות, גילו בשנת 2010 שהסיבה לתחלואה העודפת בסרטן ריאה בגברים במפרץ חיפה מקורה בזיהום חלקיקי באוויר. בשנת 2015 התגלה שריכוז המתכות המסוכנות בגופם של תושבי המפרץ, ביחוד ילדים, גבוה במיוחד ויוצר סיכון משמעותי וגבוה בצורה חריגה לחלות בסרטן ומחלות נוירולוגיות.

השפעת זיהום האוויר על בריאות האוכלוסייה:

זיהום אוויר נחשב כגורם סיכון משמעותי לתחלואה בסרטן ומחלות נוספות והוא אחד מגורמי התחלואה העיקריים באירופה (Amato et al., 2013). הקשר המובהק בין תחלואה לזיהום אוויר ידוע עוד משנת 1970 ומקובל על ידי חוקרים בכירים בישראל בהם דוקטור מיכאל ברחנא האחראי על רישום הסרטן הלאומי (Eitan et al., 2010). אחד המזהמים המדוברים ביותר הוא Benzen שבשנת 1977 התחיל להיבדק על ידי רשויות באמריקה כגורם ללוקמיה ומחלות נוספות, כאשר מחקרים נוספים תמכו בהיפותזה זו (Voytek and Thorslund, 1991). בשנת 1999 הכיר ארגון הבריאות העולמי ב-9 חומרים שונים הנפלטים מתעשיות השורפות דלקים כמסרטנים ודאיים (Borghoff et al., 1999) עלייה בזיהום חלקיקי ואוזן למשך שעה אחת מוכחת כגורמת לתחלואה נשימתית ולעלייה בצריכת התרופות (Lewis et al.,2013) וחשיפה בריכוז גבוה למשך עשרים שעות של תאי אפיתל הריאה ל-Benzen ו-Toluene היא גורם וודאי ליצרית נזק לפעולות התא (Murugesan et al., 2013). חשיפה למרכיבי זיהום המורכבים מכמה טבעות ארומטיות-   PAH (Polycyclic aromatic hydrocarbon PAH)   הנפלטים משריפת דלקים משבשת את פעילות התאים וגורמת לפגיעה במערכת הגנטית והחיסונית כתלות בכמות החשיפה ומשך החשיפה (Reynaud and Deschaux, 2006).  חומר חלקיקי מרחף ו-PAH לרוב נפלטים ביחד ומעלים והם בעלי השפעה דרמטית על בריאות האוכלוסייה. למרות שישנו צורך בחישוב משולב של כלל גורמי הסיכון הסיכוי לחלות בסרטן כחשיפה ל-PAH מתחיל בריכוז של 0.087 מיקרוגרם/קוב אוויר (Wickramasinghe et al., 2011)
השפעת הקרבה לבתי זיקוק על בריאות האוכלוסייה וזיהום האוויר:

בתי זיקוק הם התורמים הגדולים ביותר של Benzen לאטמוספירה בסקטור התעשייתי (Weisel, 2010) כאשר עיקר הפליטות מתרחשות מאזור הייצור, מיכלי האכסון והצנרת (Rao et al., 2007). קרבה לבתי זיקוק ידועה כמעלה את הסיכוי לתחלואה עוד משנת 1978 עקב פליטת חומרים מסוכנים לאוויר וביחוד מסרטן הריאה, סרטן הגרון והלוע, סרטן שלפוחית השתן, סיבוכים במערכת הנשימה, סיבוכים בהריונות ומקרי מוות מוקדמים (García-Pérez et al., 2009). עלייה בתחלואה וזיהום סביבתי בקרבת בתי זיקוק נמצאה במספר מחקרים שונים בעולם:  בטאיוואן קרבה לבתי זיקוק העלתה משמעותית את הסיכוי ללידה מוקדמת (Yang et al., 2000) ושהייה ארוכת טווח ליד בתי הזיקוק העלתה משמעותית את אחוזי המוות מסרטן ריאה אצל נשים (Yang et al., 2000), בקרבת בתי זיקוק שבדי התגלו פי שתייה מקרי לוקמיה מהצפוי למרות שריכוזי המזהמים היו נמוכים מאלו שהומלצו (Barregard et al., 2009), בספרד נמדדה עלייה משמעותית בריכוז של זיהום תעשייתי הן במתכות והן בתוצרי פליטה של שריפת דלקים בקרבת בתי זיקוק ותעשיות קשורות (Nadal et al., 2009) ועובדים בבתי זיקוק התגלו כסובלים יותר מתחלואה ומוות מסרטן (Wong and Raabe, 2000).

תחלואה באזור נפת חיפה וזיהום סביבתי:

הסיכוי לחלות בסרטן השד כתוצאה ממגורים בנפת חיפה גבוה מהממוצע הארצי בכ-20.8% בין השנים 1984-1999 (ליפשיץ וחובריו, 2014). מאז שנות ה-80 שיעור תחלואת הסרטן בנפת חיפה גבוה ב-22% מהממוצע הארצי כאשר סרטן הריאות גבוה ב-29% וסרטן שלפוחית השתן גבוה ב-26% (Blaurock-Busch et al., 2015) ורשם הסרטן הלאומי הכריז בסקר לשנים 2001-20011 שהתחלואה בסרטן בנפת חיפה "גבוה במובהק מהצפוי" ויש לחשוד במיקום הגיאוגרפי כגורם משמעותי לחריגה זו (ליפשיץ וחובריו., 2014). סקר בריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 1999 מצא שבחיפה ישנה סטייה מעל הממוצע של 45% מקרי אוטם בשריר הלב, סטייה של 31% בסובלים מלחץ דם גבוה ומקרי האשפוז מכל הסיבות גבוהים ב-22% מעל הממוצע הארצי (אירה וחובריו, 2009).
לפני שנדון בממצאים המקשרים או שוללים בין פעילות בתי הזיקוק בפרט והתעשייה בכלל לבין זיהום ותחלואה במפרץ חיפה מן הראוי שנביא גם את עמדת בתי הזיקוק בנושא זה. שתי חוות דעת הוכנו לטובת בתי הזיקוק על ידי שני מומחים: האחד פרופסור רנרט שנכון לשנת-2010 ניהל את המחלקה לרופאת הקהילה ואפידמולוגיה בבית חולים כרמל, שימש כראש החוג לבריאות הציבור ואפידמולוגיה בטכניון וכיהן כראש המרכז הארצי לבקרת סרטן של קופת חולים כללית ( א.גילון וחובריו, 27.3.2000). השני פרופסור פרום שבזמן עריכת הסקר הועסק בבית חולים כרמל שבחיפה (י.גולדמשיד. 6.6.1012) והוא משמש כיום כמנחה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בנושאים הקושרים לבריאות תעסוקתית וחשיפה למזהמים שונים באוניברסיטת תל אביב  (אוניברסיטת תל אביב, 8.7.2015). המומחים הכינו דוחות נפרדים הסוקרים את הקשר בין זיהום האוויר הנגרם עקב המפעלים בבז"ן למצב הבריאות של תושבי נפת חיפה ( ג.רנרט 2.8.2007) (פ.פרום 11.10.2007). עיקרי הממצאים והמסקנות של שני הדוחות הללו הוטעמו בתוך התסקיר (י.גולדמשיד. 6.6.1012). שני המומחים כתבו בפתח דבריהם שהקשר בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן הוא "זעום" ו"זניח" והקשר לתחלואה במחלות לב-ריאה הוא "חלקי ביותר". מסקנות הסקרים שאין קשר חיובי בין פליטות לאוויר של מפעלי בז"ן לתחלואה עודפת בחיפה והפליטות העתידיות אינן צפויות לגרם לשום השפעה שלילית על בריאות האוכלוסייה בנפת חיפה. האנומליה הקיימת ברמת התחלואה מוסברת עקב הדמוגרפיה הייחודית של העיר חיפה  המתאפיינת במספר רב של מבוגרים, שיעור גבוה של עולים ומספר גבוה של ערבים ( ג.רנרט 2.8.2007) (פ.פרום 11.10.2007).
מספר מחקרים הוכיחו את הקשר בין פעילות בתי הזיקוק לזיהום סביבתי. בשנת 1993 נבדק והוכח שפליטות לאוויר של בתי הזיקוק גורמות לשקיעת מזהמים לקרקע שפוגעות בתאים הכלורופיל של ביוטה מקומית (Garty et al., 1993) בשנת 2009 ביצע המכון הגיאולוגי שני סקרים שכללו 2623 בדיקות שהוכיחו שריכוז המתכות המסוכנות בקרקע ובאבק בעיר חיפה וטבעון גבוהים במיוחד כאשר המקור הוא זיהום תעשייתי לאוויר ששוקע לקרקע כאשר ריכוז המזהמים הגבוה ביותר נמצא בצמוד לאזור בתי הזיקוק וחוות המכלים בנמל (שוורץ וחובריו, 2009), (שוורץ וחובריו, 2009).

באותה השנה ציין המשרד להגנת הסביבה שמתחם בתי הזיקוק הינו אחד מהאתרים המזוהמים ביותר בארץ עם יותר מארבעים מוקדי זיהום בקרקע ולמי התהום היכולים לגרום לנידוף גזים רעילים ולהסעת מזהמים ברוח (המשרד להגנת הסביבה, 2009). בהשוואה לבדיקות שנעשו בכל הארץ בין שנת 2013 לשנת 2015 נמצא שהתחנה היחידה בה ישנו זיהום אוויר חריג וגובה של בנזן ביחס לממוצע הארצי הינו בתחנת ניטור בקריית ביאליק הנמצאת כ-2.5 קילומטר מזרחית לבתי הזיקוק ונמצאת בכיוון הרוח (טרכטמן וקורדובה,2014) (טרכטמן וקורדובה, 2015).
שבעה חוקרים ישראלים מהטכניון, משרד הבריאות, בית חולים רמב"ם, בית הספר לרפואה בחיפה ודוקטור מיכה ברחנא מהרשם הלאומי לסרטן במשרד הבריאות הכירו בכך שזיהום חלקיקי במפרץ חיפה הוא הגורם לאחוז החורג של סרטן ריאה בגברים באזור (Eitan et al., 2010). מחקר בריטי שנעשה חמש שנים לאחר מכאן מצא שריכוז המתכות המסוכנות בגופם של תושבי חיפה, על בסיס בדיקות דוגמאות שיער, הינו גבוה במיוחד בכלל האוכלוסייה ובעיקר אצל ילדים. הריכוזים שנמצאו מעלים את הסיכוי לחלות בסרטן או במחלות נירולוגיות עד לכ-60% כאשר ההנחה ששילוב כלל גורמי זיהום האוויר יחד עם הסיכון המשולב של כל סוגי המתכות יחדיו מעלה את הסיכון אף יותר (Blaurock-Busch et al., 2015).

  1. Bibliography
    1) F. Amato, C. Ansorge, A. Asmi, J. Borken-Kleefeld, C. Borrego, P.G. Boulter, J. Cyrys, et al. “Urban Air Quality in Europe.” Springer, 2013, 3–367
    2) Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. “Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel.” ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39
    3)  Peter E. Voytek, and Todd W. Thorslund. “Benzene Risk Assessment: Status of Quantifying the Leukemogenic Risk Associated with the Low-Dose Inhalation of Benzene.” Society Fm Riak Analysis, 1991, 355–57
    4) S.J. Borghoff, G. Brambilla, T.E. Bunton, C.C. Capen, S.M. Cohen, L. Fishbein, S. Fukushima, et al. “IARC MONOGRAPHS ON THE EVALUATION OF CARCINOGENIC RISKS TO HUMANS.” WORLD HEALTH ORGANIZATION INTERNATIONAL AGENCY FOR RESEARCH ON CANCER, no. 1–643 (1999).
    5)    Toby C. Lewis, Thomas G. Robins, Graciela B. Mentz, Xiaohui Zhang, Bhramar Mukherjee, Xihong Lin, Gerald J. Keeler, et al. “Air Pollution and Respiratory Symptoms among Children with Asthma: Vulnerability by Corticosteroid Use and Residence Area.” ELSEVIER, December 27, 2012, 48–55
    6) P. S. Rao, M. F. Ansari, A. G. Gavane, V. I. Pandit, P. Nema, and S. Devotta. “Seasonal Variation of Toxic Benzene Emissions in Petroleum Refinery.” Springer, October 21, 2006, 323–28
    7) S. Reynaud, and P. Deschaux. “The Effects of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons on the Immune System of Fish: A Review.” ELSEVIER, January 5, 2006, 229–38
    8) A.P. Wickramasinghe, D.G.G.P. Karunaratne, and R. Sivakanesan. “PM10-Bound Polycyclic Aromatic Hydrocarbons: Concentrations, Source Characterization and Estimating Their Risk in Urban, Suburban and Rural Areas in Kandy, Sri Lanka.” ELSEVIER, February 26, 2011, 2462–2650
    9) Clifford P. Weisel. “Benzene Exposure: An Overview of Monitoring Methods and Their Findings.” ELSEVIER, June 1, 2010, 58–66
    10) Javier García-Pérez, Marina Pollán, Elena Boldo, Beatriz Pérez-Gómez, Nuria Aragonés, Virginia Lope, Rebeca Ramis, Enrique Vidal, and Gonzalo López-Abente. “Mortality due to Lung, Laryngeal and Bladder Cancer in Towns Lying in the Vicinity of Combustion Installations.” ELSEVIER, January 4, 2009, 3593–2602
    11)  Chun-Yuh Yang, Hui-Fen Chiu, Shang-Shyue Tsai, Chih-Ching Chang, and Hung-Yi Chuang. “Increased Risk of Preterm Delivery in Areas with Cancer Mortality Problems from Petrochemical Complexes.” ELSEVIER, July 2000, 195–200.
    12) Chun-Yuh Yang, Bi-Hua Cheng, Te-Yao Hsu, Shang-Shyue Tsai, Chung-Feng Hung, and Trong-Neng Wu. “Female Lung Cancer Mortality and Sex Ratios at Birth near a Petroleum Refinery Plant.” ELSEVIER, January 5, 2000, 33–40
    13) Lars Barregard, Erik Holmberg, and Gerd Sallsten. “Leukaemia Incidence in People Living close to an Oil Refinery.” ELSEVIER, August 21, 2009, 985–90
    14) Martí Nadal, Montse Mari, Marta Schuhmacher, and José L. Domingo. “Multi-Compartmental Environmental Surveillance of a Petrochemical Area: Levels of Micropollutants.” ELSEVIER, January 2009, 227–35
    15) Otto Wong, and Gerhard K. Raabe. “A Critical Review of Cancer Epidemiology in the Petroleum Industry, with a Meta-Analysis of a Combined Database of More Than 350,000 Workers.” 1.8.2000, n.d., 78–98
    16)    E. Blaurock-Busch, Y. Busch, and N. Buium. “Chronic Metal Exposure, Air Pollution and Cancer in Haifa, Israel.” British Journal of Medicine & Medical Research, August 23, 2015, 1–14.
    17) Jacob Garty, Yuval Karary, and Joseph Harel. “The Impact of Air Pollution on the Integrity of Cell Membranes and Chlorophyll in the Lichen Ramalina Duriaei (De Not.) Bagl. Transplanted to Industrial Sites in Israel.” Springer, 1993, 455–60

ביבליוגרפיה:
1) א. ליפשיץ, מ. ויינשטיין, ב. סילברמן, ל. קינן-בוקר. היארעות סרטן לפי נפות בישראל 2001-2011 מבצע "הקש בדלת". משרד הבריאות  20.10.2014
2) א., א. ליטינצקי, נ. רותם, ר. גור, ר. יצחקי, א. הינו, צחי מקובקי, ל. נוקריאן, י. צ'יקו, י. לוסקין, ח. ברויאר, מ. ברוליה, י. קוסקס, מ. שניידרמן, נ. מזרחי, ת. בן ישי. סקר בריאות 2009. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2009
3) א.גילון, ע.דולב, א.רובינזון, ב.קלנר, ש.ארבלי אלמוזלינזו. הוועדה הציבורית לבדיקת הדרכים לצמצום העישון ולהפחתת נזקיו.  הוועדה למניעת עישון. 27.3.2000.
4) י.גולדשמיד. תסקיר השפעה על הסביבה. מתחם בתי זיקוק לנפט חיפה. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, חיפה, הוועדה המקומית לתכנון וסנייה זבולון פרק ב' פירוט הסיבות לעדיפות המיקום והתכנון המוצעים פרק ה' הצעה להוראות התוכנית  6.6.2012
5) אוניברסיטת תל אביב הפקולטה לרפואה על שם סאקלר בית הספר לבריאות הציבור. מנחים ותחומי מחקר-בריאות סביבתית ותעסוקתית. אתר אינטרנט. 7.8.2015. https://med.tau.ac.il/pub-health-occup-instruc
6) ג. רנרט. נספח מס.26 סקר מצב הבריאות של תושבי נפת חיפה בהקשר פליטות מזהמי אויר מהמפעלים במתחם בתי הזיקוק דו"ח סופי. פרק ד' פירוט והערכה של השפעות סביבתיות מתחם בתי זיקוק לנפט במפרץ חיפה תוכנית חפאג/1200 ב'. 2.8.2007
7) פ.פרום. נספח מס.28 דו"ח פרופ' פול פרום. פרק ד' פירוט והערכה של השפעות סביבתיות מתחם בתי זיקוק לנפט במפרץ חיפה תוכנית חפאג/1200 ב'11.10.2007
8) מ. שירב-שוורץ, ש. אילני, ל. הליץ וא. יפה. גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי – כרמל.  משרד התשתיות הלאומיות המכון הגיאולוגי. דצמבר 2009.
9) מ. שירב-שוורץ, ש. אילני, ל. הליץ וא. יפה. זיהוי של מוקדי זיהום במתכות קורט באזור עמק זבולון בכלים גיאוכימיים. משרד התשתיות הלאומיות המכון הגיאולוגי. אוקטובר 2009
10) רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים. מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה אגף שפכי תעשייה, דלקים וקרקעות מזוהמות. מרץ 2009
11) א. טרכטמן ול. קורדובה. פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה תמונת מצב דצמבר 2014. מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה איכות אוויר ושינוי אקלים. דצמבר 2014
12) א. טרכטמן ול. קורדובה פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה. מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר ושינוי אקלים. יולי 2015.

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה בתי זיקוק נפט, זיהום אוויר, כללי, מפרץ חיפה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על זיהום האוויר בחיפה

  1. פינגבאק: בז"ן?, אני רוצה לדעת הכול! | הבלוג של ניצן מתן

  2. פינגבאק: נתוני תחלואה במחוז חיפה | הבלוג של ניצן מתן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s