הערכת השפעת זיהום האוויר הצפוי מאסדת לוויתן

הקדמה

בשנה האחרונה זכיתי ליעץ לתושבי אזור חוף כרמל במאבקם כנגד הקמתה של אסדת הגז לוויתן. חלק מהייעוץ עסק בניתוח ההשפעה הצפויה של זיהום האוויר. חשוב לא פחות נבדקו האמצעים השונים לצמצום וניטור של זיהום האוויר. עיקרי המסקנות מובאות בפסקה הבאה ואת המסמך כולו ניתן להוריד בקישור המצורף.

אציין שוב שאני בעד שימוש מרבי בגז טבעי לצורכי המשק הישראלי. אם זאת התשתית לזיקוק והולכת גז צריכה להיבנות בצורה ראויה המצמצמת סיכונים לאדם ולסביבה ולא כזו שיוצרת סיכונים מיותרים.

כמו יש לציין שמסמך זה נכתב ב- 15.12.2017 וייתכן שחלק מהקשיים המצוינים בו שונו במסגרת ההליך התכנוני.

עיקרי הדו"ח

גז מהווה מקור אנרגיה נקי בהרבה מנפט ופחם, והמעבר בישראל לשימוש בגז במקום פחם  ונפט כמקורות אנרגיה לחשמל הינה יוזמה מוברכת. יחד עם זאת בתי זיקוק לגז אינם נקיים מפליטות. נהפוך הוא, בתי זיקוק לנפט וגז הינם התורמים הגדולים ביותר של פחמימנים לאטמוספירה ואוכלוסיות הגרות בקרבתם נמצאו כסובלות משיעורים גבוהים של מוות בטרם עת ותחלואה עודפת. מדובר בתחלואת סרטן עודפת, תחלואה קרדיווסקולרית עודפת ותחלואת שבץ מוחי עודפת. חשיפה לריכוזים נמוכים ביותר של מזהמים יכולה לגרום לתחלואה בסרטן כך שאין רף בטוח מינימלי לחשיפה לחומרים אלו. בהינתן תנאים מתאימים באטמוספירה מזהמים יכולים לעבור הסעה למרחקים ארוכים ולגרום לתחלואה עודפת באוכלוסיות הנמצאות במרחק רב ממקור הפליטה.

 אסדת זיקוק הגז תמר הינה גורם משמעותי ביותר של פליטות לאטמוספירה והיא פולטת בנזן לאוויר בשיעור הגבוה ב- 308% מסך כל הפליטות של בנזן ביבשה בנוסף לפליטת של מזהמים נוספים בשיעור גבוה. בנזן הוא מסרטן וודאי. הגורם העיקרי לפליטת הבנזן העודפת הינו שימוש בחומרים המונעים את קפיאת הגז הרטוב המוכנסים לצנרת הגז באתר ההפקה. בעת הגעת הגז הרטוב לאסדה מבוצע מחזור של נוגדי הקפיאה במערכת פתוחה לאטמוספירה ממנה נפלט הבנזן. הקמה של אסדת זיקוק צפה בסמוך לאתר ההפקה של הגז הייתה מבטלת את הצורך בשימוש בנוגדי קפיאה כך שפליטת הבנזן הייתה יורדת בצורה משמעותית.

אסדת לוויתן תוכננה להיות מוקמת עם מערכת דומה לזאת של תמר אך לאור המידע על פליטת הבנזן נאמר על ידי משרד האנרגיה שהמערכת תוחלף במערכת סגורה. בהיתרי הפליטה של אסדת לוויתן אין ציון לגבי סוג המערכת כך שאין אפשרות לדעת האם אכן בוצע שינוי זה. כמו כן, בניגוד מובהק להנחיות המשרד להגנת הסביבה, מציינת נובל אנרג'י שבאסדת לוויתן לא תתוקן מערכת לניטור של מזהמים לאטמוספירה, לא תיושם הטכנולוגיה המיטבית למניעת זיהום אוויר ושהצגת מודלים לזיהום אוויר "אינה רלוונטית" במסגרת הגשת הרישיונות להפעלת האסדה. המסמכים שהוגשו במסגרת הבקשה להיתר פליטה לאטמוספירה מכילים רק חלק מהנתונים הנדרשים והמידע המוצג הינו מושחר, חלקי וחסר (נכון לזמן כתיבת מסמך זה ב- 15.12.2017. בתחילת 2018 פורסם מידע נוסף שטרם הוטמע במסמך זה). דרישות רבות המחייבות בהליך היתר הפליטה לא בוצעו או שבוצעו בצורה חלקית ביותר. הנתונים השונים שהוצגו במהלך השנים על ידי באי כוחה של נובל אנרג'י סותרים אלו את אלו, חלק מהדוחות מתעלמים במובהק ממידע רלוונטי ומחייב להערכת ההשפעה על הסביבה וחלקם אף לוקים בחוסר סבירות מהותית. דברים אלו מעלים קושי לגבי אמינות הנתונים ולעיטים נראה כאילו יש בכך יד מכוונת.

בהתחשב במידע זה נראה שאין לאפשר את הקמתה של אסדת לוויתן בסמוך ליבשה לאור החשש מפליטות של מזהמים שיפגעו בבריאות האוכלוסייה. חשש זה מתחזק לאור העובדה שנובל אנרג'י מציינים במפורש שהם אינם מתכוונים לעמוד בדרישות של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לצמצום של פליטות מזהמים לאטמוספירה ושהם אינם מספקים מידע כלשהו בנוגע למערכת למחוזר נוגדי הקפיאה. שימוש באסדה צפה תמנע את הפליטה העודפת של הבנזן ותרחיק את אסדת הזיקוק מהאוכלוסייה – אנו טוענים שחובה להשתמש בפתרון זה במקום האסדה הקבועה המתוכננת קרוב לחוף.

האם החוף בסכנה מיותרת?

האם החופים היפים של אזור מעגן מיכאל נמצאים בסיכון בגלל הקמתה של אסדת הגז לוויתן? חבל שברכת הגז הטבעי מנוהלת בצורה שנראית כרשלנית ומסכנת לחינם חיי אדם. זיהום האוויר אמור לרדת כתוצאה מהשימוש בגז הטבעי ולא לעלות

 

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, אסדת גז, גז טבעי, הון שלטון, המשרד להגנת הסביבה, זיהום אוויר, כללי, מאבק הגז, נובל אנרג'י | כתיבת תגובה

איום על מתקני ההתפלה כתוצאה מהפעלת אסדת הגז.

ניצן מתן 14.5.2018

מבוא

בחודשים האחרונים אני משמש יועץ לתושבים מאזור מעגן מיכאל בנושא אסדת הגז לווייתן. בתפקידי זה אני מנסה לרכז מידע אמין ומדויק בנושא: "ההשפעות הסביבתיות של אסדת זיקוק גז." מידע זה עשוי לשמש כלי נוסף בשכנוע מקבלי ההחלטות, בכך שיש למקם את האסדה בים העמוק, ולא בקרבת החוף. באישור ותיאום עם התושבים התחיל תהליך של פרסום המידע שנאסף, כתבה זו הינה המשך לכתבה שעסקה בזיהום  ממי התוצר של אסדת תמר.

הכתבה הזו עוסקת בהשפעה האפשרית של הזרמת מתכות ופחמימנים על הפעילות של מִתְקני ההתפלה של מדינת ישראל.

עיקרי הדברים

מכיוון שמסמך זה הינו טכני בעיקרו, אנו מצרפים בתחילתו את עיקרי הדברים, ולאחר מכן פירוט של המידע שנאסף והפניות לחומרי הרקע. נציין שמטרתו של מסמך זה היא להפנות את תשומת הלב לבעיות אפשריות העלולות להיגרם למִתְקני ההתפלה, בעיות שאין הכרח שאכן יתרחשו. עצם העובדה שנושא זה, ככל הידוע לנו, לא נבדק על ידי המשרד להגנת הסביבה – הוא בבחינת נורה אדומה שיש לשים אליה לב.

המיקום המתוכנן של אסדת לווייתן יכול לגרום להגעה של פחמימנים למתקן ההתפלה בחדרה. כתוצאה מכך, עלול לגדול קצב הבלאי במתקן ההתפלה, כך שתיווצר פגיעה באיכות מי ההתפלה. במקרה של דליפת שמן בנפח משמעותי – סביר שהדבר יגרום להשבתה מלאה של המתקן. במידה ששמן יישאב למערכת המתקן לפני סגירתו – עלול הדבר לפגוע באופן משמעותי בפעילות הממברנות, ונראה שיהיה קושי לא פשוט לנקות ולהחזיר אותן לפעולה תקינה. בשגרה, תיתכן חדירה של מתכות ופחמימנים דרך הממברנות למי השתייה, דבר שעלול ליצור סיכון בריאותי לאוכלוסייה הצורכת מים אלו.

פגיעה אפשרית במִתקני ההתפלה

הממברנות של מתקני ההתפלה, שעובדים בשיטת האוסמוזה ההפוכה, רגישות ביותר לעלייה בריכוז של פחמימנים ומתכות מומסות במי הים. מתכות ופחמימנים, בריכוז גבוה, עלולים להתגבש על הממברנה, ולפגוע בתפקוד שלה  (Bonnelye, Sanz et al. 2004), כך שזמן החיים של הממברנות יקטן, והעלויות של מתקן ההתפלה יעלו באופן משמעותי (Avlonitis, Kouroumbas et al. 2003).

מתכות מומסות (ליתר דיוק יונים של מתכות) נוטים להתגבש על ממברנות בייחוד כאשר ישנה ירידה בחומציות המים (Peplow and Vernon 1987), עד למצב שהממברנה תהיה חסומה למעבר מים דרכה (Jiang, Li et al. 2017). המתכות שנוטות להצטבר על הממברנות באופן המשמעותי ביותר, הן, ברזל ומגנזיום (Jiang, Li et al. 2017). מתכות אלו, ומתכות נוספות, דוגמת נחושות וקַדמיום, הוזרמו מאסדות תמר ומרי בי (Kelly 2013, Kelly, Mills et al. 2014 ) בריכוזים העולים בעשרות אלפי אחוזים על הריכוז הטבעי של מתכות אלו בים התיכון (Peplow and Vernon 1987).

כאמור, התגבשות של מתכות על הממברנות יכולה לפגוע קשות בתפקוד הממברנות (Kim, Kim et al. 2015), נזק שיכול להתגבר כאשר ישנם גם פחמימנים במי הים (Bonnelye, Sanz et al. 2004). השילוב של פחמימנים עם מתכות, דוגמת קדמיום ברזל ונחושת, במי הים, יכול לגרום להיווצרות של חומצה (ferric hydroxide). החומצה עוברת למערכת ההולכה של המים המותפלים, גורמת לחלודה מוגברת בצנרת, כך שלצרכן עלולים להגיע מים בצבע אדום-חום-צהבהב (Wang, Liu et al. 2017).

הממברנות של מתקני ההתפלה אינן יעילות לחלוטין בסינון של פחמימנים (Maltos, Regnery et al. 2018). עד 10% מהם יכולים לעבור למי השתייה (Lv, Xu et al. 2017), דבר שעלול לגרום להגברת הסיכוי לתחלואה בסרטן באוכלוסייה הצורכת את המים (Cotruvo, Fawell et al. 2005). בנוסף לכך, פחמימנים עלולים להתגבש על הממברנות ולהרוס אותן (Lv, Xu et al. 2017). פחמימנים הנמצאים בעמודת המים לאורך זמן עוברים פירוק על ידי השמש, כך שנוצרים תוצרי מִשנה בעלי משקל מולקולרי נמוך יחסית. פחמימנים אלו קשים עוד יותר להורדה ממברנות, ביחס פחמימנים שלא עברו תהליך של פירוק והם בעלי משקל מולקולרי גבוה יחסית (Jian, Kitanaka et al. 1999).

במקרה של דליפת דלק והגעה של שמן למתקן ההתפלה, עלולה להתרחש שקיעה מהירה של פחמימנים על הממברנות וחסימה שלהן. לרוב, הדבר גורם להשבתה מלאה של המתקן לצורך הניקוי שלו (Elshorbagy and Elhakeem 2008). זו פעולה שעלולה להתגלות קשה ביותר (Lv, Xu et al. 2017).

מחקרים בעולם הראו שזיהום כרוני מאסדת זיקוק והפקה של גז ונפט יכול להשפיע גם במרחק של   20 ואף 30 קילומטרים מהאסדה (Daan and Mulder 1996, Olsgard, Somerfield et al. 1997, Arana, Warwick et al. 2005). כך שישנו סיכון משמעותי שמתכות ופחמימנים יגיעו למתקן ההתפלה בחדרה, ויפגעו בעבודת מתקן ההתפלה (Wang, Liu et al. 2017), וזאת – בנוסף לפגיעה אפשרית באיכות, מבחינה בריאותית, של המים המותפלים (Lv, Xu et al. 2017)

Reference

Arana, H. A. H., Warwick, R. M., Attrill, M. J., Rowden, A. A., & Gold-Bouchot, G. (2005). Assessing the impact of oil-related activities on benthic macroinfauna assemblages of the Campeche shelf, southern Gulf of Mexico. Marine Ecology Progress Series, 289, 89-107.

Avlonitis, S. A., Kouroumbas, K., & Vlachakis, N. (2003). Energy consumption and membrane replacement cost for seawater RO desalination plants. Desalination, 157(1), 151-158.

Bonnelye, V., Sanz, M. A., Durand, J.-P., Plasse, L., Gueguen, F., & Mazounie, P. (2004). Reverse osmosis on open intake seawater: pre-treatment strategy. Desalination, 167, 191-200. doi:https://doi.org/10.1016/j.desal.2004.06.128

Cotruvo, J., Fawell, J. K., Giddings, M., Jackson, P., Magara, Y., & Ohanian, E. (2005). Petroleum Products in Drinking Water. World Health Organization, 1-20.

Daan, R., & Mulder, M. (1996). On the short-term and long-term impact of drilling activities in the Dutch sector of the North Sea. ICES Journal of Marine science, 53(6), 1036-1044.

Elshorbagy, W., & Elhakeem, A.-B. (2008). Risk assessment maps of oil spill for major desalination plants in the United Arab Emirates. Desalination, 228(1), 200-216. doi:https://doi.org/10.1016/j.desal.2007.10.009

Jian, W., Kitanaka, A., Nishijima, W., Baes, A. U., & Okada, M. (1999). Removal of oil pollutants in seawater as pretreatment of reverse osmosis desalination process. Water Research, 33(8), 1857-1863. doi:https://doi.org/10.1016/S0043-1354(98)00404-7

Jiang, S., Li, Y., & Ladewig, B. P. (2017). A review of reverse osmosis membrane fouling and control strategies. Science of The Total Environment, 595, 567-583. doi:https://doi.org/10.1016/j.scitotenv.2017.03.235

Kelly, C. (2013). Mari-B/Tamar Production Platforms Environmental Monitoring Program Offshore Israel. Noble energy 1-190.

Kelly, C., Mills, E., Connelly, P., Hart, A., & Azov, Y. (2014 ). Mari-B/Tamar Production Platforms Environmental Monitoring Program Offshore Israel. Noble energy, 1-514.

Kim, D. I., Kim, J., Shon, H. K., & Hong, S. (2015). Pressure retarded osmosis (PRO) for integrating seawater desalination and wastewater reclamation: Energy consumption and fouling. Journal of Membrane Science, 483, 34-41. doi:https://doi.org/10.1016/j.memsci.2015.02.025

Lv, L., Xu, J., Shan, B., & Gao, C. (2017). Concentration performance and cleaning strategy for controlling membrane fouling during forward osmosis concentration of actual oily wastewater. Journal of Membrane Science, 523, 15-23. doi:https://doi.org/10.1016/j.memsci.2016.08.058

Maltos, R. A., Regnery, J., Almaraz, N., Fox, S., Schutter, M., Cath, T. J., . . . Cath, T. Y. (2018). Produced water impact on membrane integrity during extended pilot testing of forward osmosis – reverse osmosis treatment. Desalination. doi:https://doi.org/10.1016/j.desal.2018.02.029

Olsgard, F., Somerfield, P. J., & Carr, M. R. (1997). Relationships between taxonomic resolution and data transformations in analyses of a macrobenthic community along an established pollution gradient. Marine Ecology Progress Series, 173-181.

Wang, X.-N., Liu, Y., Pan, X.-H., Han, J.-X., & Hao, J. (2017). Parameters for Seawater Reverse Osmosis Product Water: A Review. Exposure and Health, 9(3), 157-168. doi:10.1007/s12403-016-0232-8

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, אסדת גז, כללי | עם התגים , , , , , | 14 תגובות

אסדת תמר: זיהום ממי התוצר

ניצן מתן

מבוא

בחודשים האחרונים אני משמש יועץ לתושבים מאזור מעגן מיכאל בנושא אסדת הגז לווייתן. בתפקידי זה אני מנסה לרכז מידע אמין ומדויק בנושא: "ההשפעות הצפויות של האסדה." מידע זה עשוי לשמש כלי נוסף בשכנוע מקבלי ההחלטות, בכך שיש למקם את האסדה בים העמוק, ולא בקרבת החוף. באישור ותיאום עם התושבים אתחיל לפרסם את המידע, על חלקיו השונים, לאחר בדיקתו.

הפרסום הזה עוסק במי התוצר של אסדת תמר, והשפעה האפשרית שלהם על הסביבה הימית.

מֵי התוצר של אסדת  תמר

אחד הדברים המטרידים באסדת הגז הם מֵי הייצור. לפי הדיווח של נובל אנרג'י למשרד להגנת הסביבה, השפכים הללו מכילים מתכות שונות ופחמימנים. מדינת ישראל מכירה בכך שפחמימנים הינם גורם מסרטן, וכך גם חלק מהמתכות הנפלטות ממי התוצר, דוגמת תרכובות כרום, ארסן ותרכובות ניקל.

יש לציין שהנושא מוסדר בחוק: מפעלים שמוכיחים למדינה שאין להם ברירה אלא לשפוך פסולת מזהמת לים – מקבלים אישור מיוחד מהמשרד להגנת הסביבה. האישור מותנה בכך שההשפעה על הסביבה הימית הינה "סבירה", וחל איסור מוחלט להזרים לים חומרים שאינם מופיעים בהיתר, בין שהם רעילים ובין שהם אינם רעילים לאדם. המשרד להגנת הסביבה הנפיק לנובל אנרג'י היתר הזרמה לים מאסדת תמר, שבו מוגדר במפורט מה הם החומרים, ומה ריכוז החומרים המותר להזרמה בים.

הבעיה היא שנראה שחברת נובל אנרג'י אינה עומדת כלל וכלל בתנאי ההיתר, ואנחנו יודעים זאת על בסיס הדיווח של נובל אנרג'י עצמה למשרד להגנת הסביבה. מאסדת תמר מוזרמים דרך קבע מתכות רעילות האסורות בהזרמה באופן מוחלט, וריכוז גבוה ביותר של פחמימנים. לפי הדיווחים של נובל אנרג'י (עמוד 32 טבלה 10) ריכוזי המתכות בקרקעית, במרחק של עד שלושה קילומטרים מהאסדה, עלו ביחס לריכוז הרקע שנמדד בשנת 2005 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים בקרקעית הים במרחק של 55 קילומטר מערבית לחיפה.

מתכות מסוכנות נמצאו גם בדגים, ברדיוס של שלושה קילומטר מהאסדה (עמוד 51 טבלה 19), וצפוי שהמתכות הללו יעלו במעלה המערכת האקולוגית, ויגיעו עד לדגים שאנו אוכלים (Tüzen 2003). כך שהריכוז עלול לעלות בדגי מאכל גדולים, דוגמת טוּנה (Canli and Atli 2003). אם תהליך הרסני זה אכן יקרה, הרי יותר מסביר שריכוזי המתכות יחרגו מהערכים המותרים על ידי משרד הבריאות, והדגים יהיו אסורים למאכל אדם. אבל, מחברת נובל אנרג'י מרגיעים אותנו. הם "גילו" שאין לאסדה השפעה במרחק העולה על שלושה קילומטרים. איך הם גילו את זה? הם פשוט לא בודקים את הריכוזים של המתכות, או הפחמימנים, במרחק העולה על שלושה קילומטרים (עמוד 21 מפה 4). אם אכן די בכך, היינו קצת יותר רגועים. הבעיה שמחקרים שנעשו בעולם מוכיחים שמרחק ההשפעה של אסדות זיקוק הינו גדול בהרבה משלושה קילומטר: בים הצפוני נמצאה השפעה במרחקים של 10 ו- 15 קילומטרים (Daan and Mulder 1996, Olsgard, Somerfield et al. 1997). במפרץ מקסיקו נמצאה השפעה במרחק שבין כ- 25 לכ- 30 קילומטרים (Arana, Warwick et al. 2005).

המשמעות היא שייתכן שאסדת תמר מזהמת את החופים הנפלאים של שמורות הטבע ניצנים ופלמחים, של חופי אשדוד ואשקלון, ושל חוף זיקים.

האם זה באמת קורה?

אנחנו יודעים שמוזרמים לים מתכות  דלק מסרטנים. אנחנו יודעים שחברת נובל אנרג'י בודקת רק ברדיוס של 3 קילומטר, למרות שבעולם יודעים שהרדיוס יכול להגיע לכ- 30 קילומטרים.

אם כך, למה המשרד להגנת הסביבה לא בודק במרחק של יותר מ- 3 קילומטר? למה הוא סומך על מפעל מזהם שיבדוק את עצמו? אנחנו לא יודעים, ונראה שגם למשרד להגנת הסביבה אין תשובה טובה.

מרחק השפעה של 30 קילומטרים מאסדת תמר

משאבי הגז הטבעי שנמצאו במעמקי הים התיכון היו יכולים להיות ברכה לכלכלת ישראל ולאיכות הסביבה בישראל. במקום זאת נראה שהגז הטבעי שנמצא במעמקי הים התיכון מנוהל שלא בחכמה ואינו מקדם את הכלכלה או את איכות הסביבה בישראל במידה משמעותית.

 

ההפניות שמוזכרות בדו"ח מהסקר שהוגש על ידי נובל אנרג'י למשרד האנרגיה והמים בשנת 2013

 

 

 

 

מקורות

Arana, H. A. H., et al. (2005). "Assessing the impact of oil-related activities on benthic macroinfauna assemblages of the Campeche shelf, southern Gulf of Mexico." Marine Ecology Progress Series 289: 89-107.

Canli, M. and G. Atli (2003). "The relationships between heavy metal (Cd, Cr, Cu, Fe, Pb, Zn) levels and the size of six Mediterranean fish species." Environmental Pollution 121(1): 129-136.

Daan, R. and M. Mulder (1996). "On the short-term and long-term impact of drilling activities in the Dutch sector of the North Sea." ICES Journal of Marine science 53(6): 1036-1044.

Olsgard, F., et al. (1997). "Relationships between taxonomic resolution and data transformations in analyses of a macrobenthic community along an established pollution gradient." Marine Ecology Progress Series: 173-181.

Tüzen, M. (2003). "Determination of heavy metals in fish samples of the middle Black Sea (Turkey) by graphite furnace atomic absorption spectrometry." Food chemistry 80(1): 119-123.

 

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה, כללי, נובל אנרג'י | עם התגים | 11 תגובות

אדוני ראש הממשלה, גם אני מחכה להתנצלות

ניצן מתן.

קראתי בחדשות שהתנצלת בפני העיתונאי משה נוסבאום. זה צעד ראוי, לדעתי, וכנראה שלא פשוט לעשותו, כבוד ראש הממשלה.

אדוני ראש הממשלה, יש עוד אנשים שאתה צריך להתנצל בפניהם, מלבד משה נוסבאום. אני אחד מהם, ויש עוד כמה וכמה אלפים כמוני שהיו בתל אביב, ירושלים, חיפה, עפולה ואף באילת, שגם הם זכאים לבקשת סליחה ממך. כמה וכמה אלפים שמחכים שכבוד ראש הממשל יבקש את סליחתם.

על מה ולמה?

על כך שבחודשים האחרונים אמרת שהמפגינים מקבלים כסף מהקרן החדשה, ושהם נאיביים. על כך שאפיינת אותם בכינויים מכינויים שונים. על כך שנראה לי ולרבים אחרים שמטרת הדברים האלה שלך הייתה לעלוב ולפגוע במפגינים, ולנסות לגמד את ההפגנות.

צילום: Haum Aviram

אדוני ראש הממשלה, ראש ממשלת ישראל, מר בינימין נתניהו, גם אנו רוצים וראויים להתנצלות.

האשמה הפוגעת ביותר, השקרית ביותר שלך כלפי היא, שהמפגינים מקבלים כסף מהקרן החדשה. אדוני ראש הממשלה, הרשה לי להבטיח לך: מכרַי, חברַי, בני משפחתי ואני לא קיבלנו שום סכום כסף כדי שנצא להפגנות הללו.

יצאנו להפגין כי אנו רוצים שלטון נקי כפיים. יצאנו להפגין כי אחזקת מעונות ראש הממשלה, העסקת שפים פרטיים, הטיסות במיליוני שקלים – נראות מוגזמות לחלוטין. יצאנו להפגין מכיוון שנראה שבכל שבוע מתעוררת פרשת שחיתות חדשה בסביבתך הקרובה. יצאנו להפגין כי ראינו מצעד ארוך של שרים וחברי כנסת שנכנסים לחדרי החקירות. יצאנו להפגין כי נראה שלשכת ראש הממשלה לקתה בווירוס מדבק במיוחד, הנקרא שחיתות ואי ניקיון כפיים.

יצאנו להפגין כי נראה שצמרת הממשל שלנו עסוקה יותר בחקירות שנעשות כלפיה, ובהגנה על נחקרים שלה – מאשר בעבודת המשילות.

לכן, אדוני ראש הממשלה, אנו, אלפי המפגינים, מחכים להתנצלותך. לא הציעו לנו כסף על יציאה להפגנה, ובוודאי שלא קיבלנו כסף על כך. אמנם, משה נוסבאום הוא עיתונאי מפורסם ואלו אנו אזרחים מן השורה, אך אתה הוא ראש הממשלה של כולנו. האמירות שלך כלפינו פוגעות ועולבות בנו.

פורסם בקטגוריה הפגנות נגד השחיתות, כללי, ראש הממשלה | כתיבת תגובה

רואים רחוק רואים עכור

ניצן מתן

לא פעם כתבתי על זיהום אוויר, ובייחוד על כך שהוא גורם ליותר מאלפיים מקרים של מוות בטרם עת בשנה.

לרוב, אנחנו לא רואים את זיהום האוויר, וזאת מפני שאנחנו פשוט נמצאים בתוכו. במקרים מסוימים, בעיקר בשעות הבוקר על שפת הים, ניתן לראות אותו בצורה של אובך חום-צהבהב.

זיהום האוויר הוא לא גזרת גורל: שימוש נרחב במשאבי  הגז הטבעי, וכן שיפור התחבורה הציבורית, כך שהתושבים יפחיתו את הנסיעות ברכב פרטי – הם רק שניים מהפתרונות של הבעיה.

אנחנו לא חייבים לחיות באוויר מזוהם, לא הגורל הביא את זיהום האוויר עלינו. מדיניות לא מושכלת, הגוררת אתה התעלמות מאלפיים מקרים של מוות שלא בעִתו מדי שנה, אשר זיהום האוויר גורם להם – אלה מאלצים אותנו לחיות באוויר מזוהם. את אלה צריך לשנות, וחובה לעשות זאת!

פורסם בקטגוריה גז טבעי, זיהום אוויר, כללי, מאבק הגז | עם התגים , , | תגובה אחת

נתוני תחלואה בנפת חיפה

ניצן מתן

כחלק מעבודה נרחבת יותר שנמצאת בשלבי סיום להלן סיכום חלקי של נתוני התחלואה בנפת חיפה והפניות למקורות המידע עליהם אנחנו מסתמכים. אנחנו משתמשים במונח "נפת חיפה" המתייחס לישובים הבאים: חיפה, טירת הכרמל, נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים, קריית מוצקין, עספיא, דאלית אל-כרמל, טירת הכרמל, יישובי מועצה אזורית זבולון, קריית טבעון, בוסמת טבעון, נופית ואל ח'וואלד.

נציין שזיהום אוויר נחשב כגורם וודאי לתחלואה עודפת ושבתי זיקוק נחשבים לסקטור תעשייתי מזהם במיוחד אם או בלי תקלות תפעוליות שיוצרות זיהום אוויר עודף ביחס למצב הרצוי.

עיקר הנתונים:

ממוצע הפטירה בנפת חיפה גבוהה ב- 2% מהממוצע הארצי, התמותה ממחלות דרכי השתן והכליה גבוהים מהממוצע הארצי ב- 27% (527 מקרי מוות עודפים), התחלואה ממחלות לב איסכמיות גבוהה ב- 16% מהממוצע הארצי (460 מקר מוות עודפים).

הישובים בעלי תחלואת הגבוה ביותר בסרטן בנשים או גברים בנפת חיפה הינם: העיר חיפה, העיר עכו, טירת הכרמל, קריית ביאליק, קריית ים, קריית מוצקין, קריית ים, וקריית אתא ונשר. התחלואה בכל סוגי הסרטן בנפת חיפה גבוהה מהממוצע הארצי בכ-14% נתון שמשמעו כ-125 חולי סרטן נוספים בכל שנה.

שיעור האסטמה הארצי בילדים עומד על כ-7% ובנפת חיפה הוא עומד על כ- 16% והוא נמצא קשור לחשיפה לאבק חלקיקי מרחף גם בריכוזים שנמוכים מהתקן המקובל.

בעיריית נשר שיעור תחלואת הסרטן בגברים עולה על הממוצע הארצי בכ- 30% ובנשים בכ- 42%.

בעיריית קריית ביאליק שיעור תחלואת הסרטן בגברים עולה על הממוצע הארצי בכ- 40% ובנשים בכ- 42%.

מקור מידע סיכום נתונים

אטלס הפטירות בישראל 2009-2013

שיעור התמותה המתוקנן גבוה ב-2% בהשוואה לממוצע הארצי בכל אחת מהנפות  בחיפה בשנים 2009-2013

27% תמותה עודפת ממחלות דרכי השתן והכליה בנפת חיפה ביחס לממוצע הארצי בנפת חיפה נתון המעיד על 527 מקרי מוות עודפים בנפת חיפה בשנים 2009-2013.

16% תמותה עודפת עבור מחלות לב איסכמיות (הפחתה בהפסקת דם) בנפת חיפה. נתון המעיד על 460 מקרי מוות עודפים בנפת חיפה בשנים 2009-2013.

פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2005-2009

הישובים בעלי שיעור הסרטן הגבוה ביותר בגברים: טירת הכרמל, קריית ביאליק, עכו חיפה וקריית ים.

הישובים בעלי שיעור הסרטן הגבוה ביותר בנשים: נשר, קריית מוצקין, קריית ביאליק, חיפה, קריית ים, קריית אתא

פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2005-2009

שיעור התחלואה המתוקנן מסרטן בנפת חיפה ל- 100,000 איש לנשים הינו 434.5 ולגברים 458.9 בעוד הממוצע הארצי המתוקנן הינו 404.4 לגברים ו364.7 לנשים.

יוצא של- 100,000 איש ישנה תחלואה עודפת של כ-125 איש.

פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2005-2009

ביחס לממוצע הארצי תמותה עודפת ממחלות לב: נשר כ- 15%, קריית ים כ- 15%

תחלואה עודפת בסרטן ביחס לממוצע הארצי בגברים, נשר כ-30%, קריית ים כ- 20%, קריית ביאליק 40%.

בנשים: נשר וקריית ביאליק 42%,

הלמ"ס אוכלוסייה לפי נפות נפה ודת 2015

בנפת חיפה חיים נכון לשנת 2015 כ- 569,900 איש.

Portnov, B. A., Reiser, B., Karkabi, K., Cohen-Kastel, O., & Dubnov, J. (2012). High prevalence of childhood asthma in Northern Israel is linked to air pollution by particulate matter: evidence from GIS analysis and Bayesian Model Averaging. International journal of environmental health research, 22(3), 249-269

ממוצע האסטמה הארצי בילדים הינו 7%, ובנפת חיפה 16%.

גם חשיפה בריכוזים נמוכים יחסית של אבק חלקיקי מרחף 10PM יוצרת תחלואה עודפת.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, העיר חיפה, כללי, מפרץ חיפה | 3 תגובות

מעשה בארבע רשויות, תשעים ושמונה מיליון שקלים ובית זיקוק אחד

ניצן מתן

חיפה, קריית אתא, נשר וזבולון מקבלים במשותף ארנונה של כ-78 מיליוני שקלים מבתי הזיקוק. ארנונה זו נועדה לצמצום המִפְגָעים שיוצרים בתי הזיקוק בשטחן של רשויות אלו. אם יש מי מראשי הרשויות הללו הטוען שתושבי הרשות אינם נפגעים מהפעילות של בתי הזיקוק – הרשות שבראשה הוא עומד אינה זכאית לארנונה. אם כל ראשי הרשויות הללו מכירים בנזקים הנגרמים לתושבים שלהם, וממשיכים לקבל את הארנונה, הרי שעליהם לנצל את הכסף למטרה שלה הוא נועד: צמצום ההשפעה המזיקה של בתי הזיקוק על התושבים הסמוכים להם.

בתי הזיקוק לנפט שבחיפה דורגו בשנת 2015 על ידי המשרד להגנת הסביבה כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר במדינת ישראל. בשנים 2012-2015 התרחשו במפעל עשרות אירועים חמורים של זיהום האוויר, הקרקע ומי התהום. מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה מציין שבשנים אלו אירעו מקרים רבים של זיהום אוויר חריג, המהווים חריגה משמעותית מריכוז המזהמים שמותר למפעל לפלוט לאטמוספירה. משרד הבריאות קובע באופן חד משמעי שזיהום אוויר הוא "מסרטן וַדאי" לבני אדם. הוועדה הממשלתית שבדקה את השפעת המזהמים הכימיים על בריאות האדם קבעה שחומרים אורגניים נדיפים, דוגמת אלו שנפלטים מהפעילות של בתי זיקוק, הם בעלי השפעה סרטנית כה גבוהה עד שאין להם רף חשיפה בטוח. כך שגם חשיפה בריכוזים הנמוכים ביותר מסכנת את בריאות האדם.

בתי הזיקוק הוקמו על ידי הבריטים בשנת 1938 בכוח צו שהחריג אותם משטח השיפוט של עיריית חיפה, צו שלא בוטל עד לשנת 1984. אז עברו בתי הזיקוק לשטחה של עיריית חיפה. בשנת 2003 הוקמה "ועדת וכסלר" שקבעה שיש להקים ועדת תכנון משותפת למתחם, שבה יהיו חברות הרשויות המוניציפליות הסמוכות: חיפה, נשר, זבולון וקריית אתא. רשויות אלו נבחרו לנהל את המתחם מכיוון שהן הסובלות העיקריות מנזקי זיהום האוויר של המתחם. הארנונה שאותה יקבלו הרשויות מבתי הזיקוק נועדה בראש  ובראשונה למימון הפיקוח והניהול של המתחם, וזאת לצורך הקטנת הסיכונים שהוא יוצר לתושבים הסמוכים אליו. הגדיל לבטא זאת ראש עיריית נשר דאז, מר דוד עמר, שתמצית עמדתו לוועדת כסלר היא, שהוא אינו מעוניין בארנונה אלא רק בפיקוח על המתחם:

עמדת עיריית נשר בועדת כסלר

 

 

בשנת 2010 הוקמה ה"וועדה המקומית המשותפת למתחם בז"ן" שבה חברות ארבע הרשויות הללו, ולה סמכויות נרחבות לניהול המתחם. בתי הזיקוק משלמים בכל שנה ארנונה של כ- 78 מיליוני שקלים בחלוקה הבאה: לעיריית חיפה כשלושים וחמישה מיליוני שקלים, לקריית אתא כתשעה-עשר מיליוני שקלים. עשרים וארבעה מיליוני השקלים הנותרים מתחלקים שווה בשווה בין עיריית נשר למועצה אזורית זבולון. כשנתיים לאחר הקמת הוועדה הזו התקיים דיון ובו ביקשו עיריות נוספות להתחלק בארנונה המתקבלת מבתי הזיקוק. ארבע הרשויות הנ"ל הגנו בחירוף נפש על זכותן הבלעדית לארנונה, מכיוון שהן הנפגעות העיקריות מפעילות בתי הזיקוק, כפי שנכתב ובאופן זהה לחלוטין, במכתבים ששלחו ראשי הרשויות הללו לוועדה שדנה בחלוקה מחודשת של הארנונה בין הרשויות הנמצאות במפרץ. "בניגוד גמור לרשויות האחרות אשר בעניינן דנה הוועדה הנכבדה, הרי שהרשויות שבראשן אנו עומדים נאלצות להתמודד יום יום עם שורה ארוכה של השפעות ייחודיות להן: כלכליות, סביבתיות, תחבורתיות ותכנוניות הנובעות כולן מקרבת הרשויות למתחם בתי הזיקוק."

יוצא שהרשויות המקבלות את הארנונה הכירו בכך שהן נפגעות מפעילות בתי הזיקוק, ולכן הן זכאיות לארנונה. הסכום הנכבד המתקבל מהארנונה, כ-78 מיליוני שקלים בשנה, נועד בראש ובראשונה למימון פעולות שנועדו לצמצם את ההשפעה המזיקה של בתי הזיקוק על רשויות אלו. מדברים אלו עולות גם מסקנה וגם שאלה, ושתיהן חשובות ביותר.

המסקנה היא: שראשי הרשויות המקבלות את הארנונה מכירים בכך שהתושבים שלהם נפגעים מפעילותם של בתי הזיקוק. אלמלא היו אלה נפגעים מפעילות בתי הזיקוק – הרשויות שלהם לא היו זכאיות לארנונה. זאת, בהתאמה לטיעון של העיריות עצמן שרשויות אחרות שאינן נפגעות אינן זכאיות לנתח מעוגת הארנונה.

השאלה היא: מה עשו הרשויות הללו בתקציב הענק שנועד לצמצום המִפְגָעים שיוצרים בתי הזיקוק? האם שכרו ראשי הרשויות מומחים למיפוי המִפְגָעים? האם הם העסיקו מומחים לניטור אוויר, או אולי שכרו מומחים להכנת תכנית מיגון מפני רעידות אדמה ושריפות במתחם?

השאלה הזו, חשובה ככל שהיא, היא היום נחלת העבר. פנינו לעתיד. על כן יש לקבוע כי  על ארבע הרשויות הנ"ל, הנחושות בדעתן להשתמש בתקציב ענק זה, לחסום בעתיד כל אפשרות להרחבת בתי הזיקוק. יש לקבוע כי הן ירתמו את כוחן ואת הסכום המשמעותי העומד לרשותן למטרה המקורית: צמצום למינימום האפשרי את המִפְגָעים הבריאותיים והסביבתיים שיוצרים בתי הזיקוק בשטחי הרשויות הללו.

פורסם בקטגוריה ארנונה, בתי זיקוק נפט, ועדת וכסלר | תגובה אחת