בתי זיקוק ומשחת שיניים רדיו-אקטיבית

הקדמה

במסגרת פעילותי במגמה ירוקה, אני עוסק רבות בנושא של בתי זיקוק לנפט (בז"ן) שבחיפה. לאחרונה, נדרשתי לקמפיין המוזר והנראה מַטעֶה, שבו טענו בז"ן שהם "מייצרים את הדלק הנקי בעולם". הקמפיין ניסה לתאר את הדלק "החדש" של בז"ן כמעֵין דלק קסמים, נקי וידידותי לסביבה. האמת היא, שכל דלק המיוצר מנפט הינו חומר רעיל ומסרטֵן לבני אדם הנחשפים אליו, גם כאשר הוא מיוצר בדרך המתקדמת ביותר.

שני טיעונים נוספים שמעתי מצידם של נציגי בתי הזיקוק: 1. "קיבלנו ירושה גרועה."  2. "העיר התקרבה אלינו." טיעון בדבר אותה ירושה גרועה נועד להצדיק את מצבם העגום של בתי הזיקוק. קבוצת עופר-פדרמן רכשה מהמדינה כ- 46% מבתי הזיקוק, וזה היה בשנת 2007. לפי הסבר זה, המדינה היא שהורישה לקבוצת עופר-פדרמן ירושה גרועה: בתי זיקוק מימי המנדט הבריטי בארץ-ישראל. האם אין זה הגון, ראוי או מוסרי לדרוש היום שיפוץ ותיקון של מפעל שהוקם בשנת 1939? הדבר נשמע כאילו כל דרישה לתיקון ושיפוץ מִתקָנים כמוה כפגיעה בתעשיינים תמימים, שכל רצונם הוא לנהל מפעל יצרני… הטיעון השני אודות "העיר שהתקרבה" דומה לטיעון הקודם. לפי ההסבר המקובל היה מפרץ חיפה בעבר הרחוק מקום שומם. בשממה הקימו שם בתי זיקוק. בהמשך, הוקמו ערים וקריות, שהלכו והתקרבו אל בתי הזיקוק. מכיוון שכך, אי אפשר להאשים את בתי הזיקוק על קרבתם של בתי הזיקוק לבתי תושבים, שהרי התושבים הם-הם שהתקרבו לעיר…

מה בין משחת שיניים לבתי זיקוק

מטבעו של יֶדע אקדמי להצטבר ולהשתנות לאורך השנים. מה שהיה נכון לפני חמש, או עשר שנים, אינו נכון היום. רגולציה סביבתית מסתמכת בחלקה על ידע אקדמי שנצבר לאורך זמן. כאשר חומר שלא נחשב מסוכן מתגלה כמזיק לבריאות האדם, הרי על הרגולציה להגיב בהתאם. דוגמה נפלאה היא משחת השיניים הרדיו-אקטיבית.

משחת השיניים הרדיו-אקטיבית נחשבה בהתחלה כדבר בריא. הצטברות הידע המדעי גרמה לשינוי רגולציה בנושא זה.

בשנת 1896, התגלתה למדע הקרינה הרדיואקטיבית, ונחשבה אז לדבר טוב ומועיל לבריאות האדם. ההנחה הייתה שהאנרגיה המרובה הטמונה בחומרים רדיואקטיביים תחַיֶה ותרענן את גוף האדם. אחת הדוגמאות לגישה זו היא ייצורה ומכירתה של משחת שיניים רדיו-אקטיבית, בשנת 1920. היום, ברור לכל בר-דעת שחומרים רדיואקטיביים הינם מסוכנים ורעילים. השינוי ביֶדע המדעי בנוגע לקרינה רדיואקטיבית והשפעותיה על גוף האדם יצר רגולציה עולמית, ביחס לחומרים אלו.

העיקרון לגבי משחת השיניים ובתי הזיקוק, חד הוא. היֶדע שהצטבר העלה את המוּדעות לסיכונים הבריאותיים-והסביבתיים של בתי זיקוק. הצטברות הידע החדש מובילה, בתורה, לשינוי ברגולציה. חשוב לציין גם את העובדה שהרוכשים של בתי הזיקוק לא קיבלו בהפתעה בתי זיקוק מזוהמים ומזהמים. לפני רכישה גדולה שכזו מבוצעות בדיקות, נקראים דוחות בורסה, נעשים סיורים במפעל. דוגמה: בדו"ח הבורסאי משנת 2006 מצוין שבבתי הזיקוק יש בעיות של זיהום קרקע ומים, ונדרשים מיליוני שקלים לטיפול במפגעי הסביבה. הפתעות לא היו כאן, בהנחה שנעשתה בדיקה מקדמית ראויה לנושאי איכות הסביבה, לפני רכישת המפעל. בין שהייתה או שלא הייתה בדיקה שכזו, בתי הזיקוק לא עברו "בירושה". הם נקנו בכסף, והניבו רווחים נאים לבעלי המניות. עם ביצוע הרכישה באה גם החובה לעמוד בדרישות החוק, כולל החוקים האוסרים על זיהום סביבתי.

העיר שלא התקרבה

טיעון "העיר שהתקרבה", הוא מעניין במיוחד. אלו היה יישוב עירוני מוקם בסמוך לאזור תעשייה מזהם ומסוכן, הייתה כאן אשמה מסוימת מוטלת על גופי התכנון. היה אפשר לטעון שמרחק ביטחון רב יותר בין בתי הזיקוק לאוכלוסייה, חשוב להקטנת ההשפעה המזיקה לבריאות ולסביבה של בתי הזיקוק. אפשר היה לטעון גם כי על אנשי היישוב לשאת בחלק מהאחריות הכספית להשקעות הכספיות הנדרשות באזור התעשייה. טיעונים אלו היו הגיוניים. היו טיעונים לכאן ולכאן, ל"ירוקים" מצד אחד, ולמפעלים מצד שני.

אלא שבפועל דיון זה הינו עקר מתוכן. העיר חיפה והקריות מעולם לא התקרבו לבתי הזיקוק, הן היו שם כאשר בתי הזיקוק הוקמו. באתר המפות הישראלי Govmap,  ניתן לראות זאת במפה של מפרץ חיפה משנת 1940.

חיפה והקריות כבר היו שם כאשר בתי הזיקוק נבנו. הם לא התקרבו, הם פשוט היו שם

כפי שרואים בתמונה הרי הקריות, נשר וחיפה היו קיימים בשנה זו, 1940. כך גם בתי הזיקוק וחוות מכלי הדלק שבקריית חיים, שהוקמו בשנת 1938. הריבועים הריקים במרכז המפה מציינים שטח שאינו בנוי.

עבודת מיפוי גיאוגרפי, GIS, לבדיקת השינוי בשטח הבנוי בין שנת 1940 לשנת 2019

המפה משנת 1940 "הולבשה" על מפת לווין משנת 2019. השטחים הכחולים מציינים שטחים שהיו פתוחים וריקים בשנת 1940. החלק הבנוי בין המפרץ לבתי הזיקוק הינו אזור התעשייה של העיר חיפה, שאכן לא היה קיים בשנת 1940. מעבר לכך ניתן לראות שהיישובים העוטפים את בתי הזיקוק לא "התקרבו" אל בתי הזיקוק, אלא היו שם כאשר בתי הזיקוק הוקמו. היישובים הללו התרחבו, כמובן, מאז שנת 1940. והם דווקא לא התרחבו לכיוון בתי הזיקוק, אלא לכיוונים ההפוכים לו.

סיכום

בתי הזיקוק הוקמו בתקופה שהיֶדע בנוגע לסיכונים בהקמת בתי הזיקוק לא היה קיים. היום, המידע קיים, וברור שתעשיית דלקים מסכנת את בריאות האדם. במפעל שגילו 81 הסיכון גבוה פי כמה וכמה. לפי המשרד להגנת הסביבה הרי בז"ן הינו המפעל המזהם ביותר בארץ, וגם המפעל שאי הציות שלו לתקינה ולחקיקה סביבתית הוא הגבוה ביותר. היום, המדינה מכירה בכך שמקומו של המפעל אינו בלב המפרץ, ויש לסוגרו. לו בתי הזיקוק היו משקיעים בתיקון התקלות, והופכים למפעל הנקי והצייתן ביותר, אולי דינם לא היה נחרץ לפינוי. אבל, הרכבת הזו כבר יצאה מהתחנה, וכך גם על בתי הזיקוק לצאת ממפרץ חיפה.

פורסם בקטגוריה בתי זיקוק נפט, המשרד להגנת הסביבה, העיר חיפה, מפרץ חיפה | כתיבת תגובה

סיפורים על בז"ן, בֶּנְזֶן והאוויר שאנו נושמים

ניצן מתן

גילוי נאות: הכותב הנו חבר ועד מנהל בעמותת מגמה ירוקה.

בז"ן – אנחנו מיצרים את הדלק הנקי בעולם

בסופו של חודש אוגוסט 2018 יצאה קבוצת בז"ן (הקבוצה כוללת ארבעה מפעלים: בתי זיקוק לנפט, כרמל, גדיב ושמנים בסיסים) בהכרזה דרמטית, שלא להגיד מהפכנית. בדף נחיתה שבאתר קבוצת בז"ן מציינת החברה שהיא תייצר את "הדלק הנקי בעולם" באמצעות הורדת ריכוזי הבנזן בכמחצית. במודעה אחרת מדווחים בבז"ן לציבור כי "אפשר להגיד שהמצאנו את הדלק מחדש" וכי הם עושים "הראשונים בעולם" ליצר דלק דל בנזן. אפשר להתרשם מהמאמץ שבתי הזיקוק משקיעים בהעברת המסר תוך מבט על שש כתבות שפורסמו כמעט בו זמנית, בעיתונות מקומית וארצית; על ריאיון ברדיו של כ- 11 דקות עם מנכ"ל בז"ן, ועל מודעה ממומנת, שהופיעה בראש שורת החיפושים בגוגל.

בז"ן מסבירים שהם מתכוונים להוריד ריכוזי הבנזן שבבנזין (בסולר אין בנזן כלל) מ- 1% לכמחצית האחוז. לטענתם, זוהי טכנולוגיה ייחודית והם הראשונים בעולם המגיעים לריכוזי בנזן כה נמוכים. לטענת בתי הזיקוק הורדת ריכוזי הבנזן תוריד משמעותית את זיהום האוויר במפרץ חיפה, עקב הורדת כמויות הבנזן הנפלטות לאטמוספירה מהתחבורה ומתחנות דלק באזור הצפון.

עיקרי הדברים

בהמשך מסמך זה מופיע מידע עובדתי רב. למען אלו שאינם מעוניינים לעיין בו מובאים כאן עיקרי הדברים.

הורדת ריכוזי הבנזן לכמחצית האחוז מקובלת בכל העולם מזה עשרות שנים. אין בכך שום חדש, ואין בכך יצירת דלק "נקי יותר". בתי הזיקוק פולטים לאוויר עשרות אלפי קילוגרמים של חומרים מסרטנים מידי שנה, מתוכם בנזן הינו חלק קטן ביותר. הפליטות הללו מתרחשות בגלל העבודה שמכלי הדלקים בבתי הזיקוק הם ישנים ביותר, ומתוחזקים ברמה נמוכה, ללא מערכות למניעת נזילות ודליפות. בעקבות כך, יוצרים המכלים הללו כ- 50% מנפח הזיהום של בתי הזיקוק, וגורמים לדליפת דלק למפלס מי התהום שמתחת לבתי הזיקוק. במקום להשקיע כסף וזמן בהישג שהוא רק לכאורה, המוריד את ריכוזי הבנזן – טוב היה אם בתי הזיקוק היו מטפלים במכלי הדלק הדולפים שלהם.

בז"ן – טועים או מטעים?

בעבר, כתבתי לא פעם על בתי הזיקוק ועל המידע והנתונים המעידים על כך שהם יוצרים זיהום אוויר משמעותי, הנראה כפוגע בבריאות התושבים במפרץ חיפה. אהיה הראשון לברך את בתי הזיקוק אם וכאשר הם ינקטו בצעדים משמעותיים להורדת זיהום האוויר, לו הם אחראים. על פניו נראה שהמהלך שאותו הם מפרסמים אכן יביא לבשורה חיובית לתושבי מפרץ חיפה. בבדיקה מעמיקה יותר של פרטי הודעה זו נראה שנפלו בה אי דיוקים מהותיים, ושהורדת ריכוזי הבנזן לא תשנה באופן משמעותי את איכות האוויר במפרץ חיפה.

ריכוזי הבנזן הנמוכים בעולם?

כאמור לעיל, בז"ן טוענים שהם הראשונים לייצר דלק שבו יש כחצי האחוז בנזן. אנליזות כימיות שפורסמו לציבור על ידי מכון הנפט האמריקאי, מראות שריכוזים של מחצית האחוז בנזן נמצאו בדלק הבנזין עוד בשנות ה- 90. באירופה, שווק בתחנות דלק בנזין עם 0.4% בנזן עוד בשנת 1969 (Verma & Tombe, 2002). בהתאם לדיווח של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, ריכוז הבנזן בבנזין עמד על כ- 0.6% בשנת 1993, ומשנת 2016 ירד הריכוז אף מתחת למחצית האחוז.

יוצא אם כך שטענת בז"ן אינה מדויקת, וזאת בלשון המעטה. מזה כ- 50 שנה קיים בנזין שבו ריכוז של כחצי האחוז בנזן. הצלחה טכנולוגית זו אינה ייחודית ואינה חדשה.

האם טכנולוגיה ייחודית להורדת ריכוזי הבנזן תשפר את איכות האוויר?

באתר של חברת בז"ן מפורסמים המפרטים הטכניים של הדלקים המיוצרים בבתי הזיקוק. כפי שניתן לראות, הרי הבנזין המיוצר בישראל, בדומה לזה שבארצות הברית, מכיל פחמימנים ארומטיים בריכוז מקסימלי של 35%. בכדי שמנוע בְּעֵירה פנימית יעבוד כנדרש – הבנזן צריך להידלק בטמפרטורה מסוימת, הנקבעת חלקית על ידי ריכוז הפחמימנים הארומטיים (Speight, 2014). בנזן ידוע כחומר מסרטן ונדיף במיוחד. אך מלבד הבנזן בדלק ישנם עוד חומרים נדיפים היודעים כמסרטנים, זאת לפי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. החומרים הללו, פחמימני דלק נדיפים, מוגדרים על ידי מדינת ישראל כ-"מסרטנים ודאיים". המשמעות היא שחשיפה לחומרים אלו באוויר, גם בריכוזים נמוכים ביותר, יש בה כדי לגרום להיווצרות של הליך סרטני. הבנזן שמוצא מהבנזין יוחלף בהכרח בפחמימן דלק אחר, שכאמור גם הוא מסרטן.

יוצא, שהורדת הבנזן אינה מובילה בהכרח להורדת ריכוז החומרים המסרטנים הקיימים בדלק, אלא פשוט מחליפה חומר אחד באחר. בעמוד הבא מצורף גרף שהוכן בהתבסס על הנתונים שמפעלי בז"ן דיווחו למשרד להגנת הסביבה. המפעלים נדרשים, בחוק, לדווח על סך הפליטות של חומרים אורגניים נדיפים שהוא פולט לאוויר החיפאי. בין השנים 2012-2017 פלטו בתי הזיקוק בכל שנה כ- 247 טון של חומרים אורגנים נדיפים.  באותן השנים ריכוז הבנזן שנפלט לאטמוספירה עמד על כ- 1.7 טון לשנה, שהם כ- 0.7% מכלל הפליטות של החומרים האורגנים הנדיפים.

בז"ן גם מתפארים בטכנולוגיה ייחודית להפרדת הבנזן מזרם הנפט הכללי. עשרות רבות של מאמרים עוסקים בטכנולוגיות להורדת ריכוזי הבנזן בבנזין, דוגמת (Laredo, Castillo, & Armendariz-Herrera, 2010). מאמר בנושא זה התפרסם במגזין Science בשנת 1976 (Tamers, 1976), כך שאין מדובר בתחום יֶדע חדש, או בלתי מוכר. מוזר הדבר שבתי הזיקוק מתפארים עכשיו בטכנולוגיה ידועה המוכרת מזמן.

מכלים- הגורם לכמחצית מזיהום האוויר

לפי המידע שהעבירו בתי הזיקוק למשרד להגנת הסביבה, ישנם במתחם בתי הזיקוק כמאתיים מכלים המשמשים לאחסון נפט ותזקיקי דלק. כמחצית מהמכלים הללו הם בני עשרות שנים, וכ-70 מהם הוקמו בשנת 1939. בהתבסס על המידע שהגישו בתי הזיקוק למשרד להגנת הסביבה, המכלים הללו אחראים  לכ- 50% מזיהום האוויר הנפלט מבתי הזיקוק. בתי הזיקוק מציינים שהם אינם מתקינים מערכות למניעת פליטות גזים, או דליפת נוזלים מהמכלים. הם מסתפקים בבדיקה "ויזאולית" חיצונית, הצופה בשלמות המכל, וזאת – אחת לשנה.

כאילו אין די ברמת התחזוקה המינימלית הנ"ל, התבררו לאחרונה נתונים נוספים על הנעשה בבתי הזיקוק. ממידע שהתקבל מרשות המים נראה, כי עוד משנת 2005 בתי הזיקוק ישנן דליפות דלק קבועות המגיעות למפלס מי התהום. חלק מהדלק צף על מעל מפלס מי התהום, ויוצר שכבה המכונה "עדשת דלק". בשנים מסוימות היה עובי העדשה הזו כ- 4 מטרים, ומהעולה מהנתונים נראה שהנזילות מתרחשות כמעט בכל מתחם בתי הזיקוק. חלק ממרכיבי הדלק הינם נדיפים ביותר, כך שדליפות אלו עלולות להיות מקור נוסף לזיהום אוויר (Dror, Gerstl, Prost, & Yaron, 2002).

סיכום

טיפול במכלים ומניעת דליפות לקרקע ופליטות לאוויר יכולים להוריד משמעותית את ריכוזי המזהמים הנפלטים מבתי הזיקוק שבמפרץ חיפה. נראה שבתי הזיקוק אינם משקיעים זמן רב להתייחסות לבעיה זו, ובוחרים לצאת במסע פרסומי, מסע שבו ניכרים כמה קשיים באשר לעובדות ולמציאות. חבל שסדר העדיפויות הינו כזה. בהזדמנויות שונות התלוננו בפני בעלי תפקידים בבתי הזיקוק, כנציג מגמה ירוקה, על כך שאנחנו אינם הגונים כלפיהם. שהרי הם משקיעים רבות בתיקון ושדרוג המתחם, ואנו רק תוקפים את ההתנהלות הסביבתית שלהם. בהתחשב בקמפיין פרסומי זה של בתי הזיקוק איני רואה סיבה כלשהי לשנות את גישתי כלפי בתי הזיקוק: גישה הטוענת שמודבר במפעל מזהם ולא אחראי, שנראה שאינו עושה די בכדי לצמצם את ההשפעה הסביבתית המזיקה שהוא יוצר.

מקורות מידע

Dror, I., Gerstl, Z., Prost, R., & Yaron, B. (2002). Abiotic behavior of entrapped petroleum products in the subsurface during leaching. Chemosphere, 1375–1388. doi:https://doi.org/10.1016/S0045-6535(02)00529-5

Laredo, G. C., Castillo, J., & Armendariz-Herrera, H. (2010). Benzene reduction in gasoline by alkylation with olefins: Effect of the experimental conditions on the product selectivity. Applied Catalysis A: General, 384(1-2), 115-121. doi:10.1016/j.apcata.2010.06.017

Speight, J. G. (2014). The chemistry and technology of petroleum: CRC press.

Tamers, M. (1976). Total Synthesis Benzene and Its Derivatives as Major Gasoline Extenders. Science, 193(4249), 231-233. doi:https://doi.org/10.1126/science.193.4249.231

Verma, D. K. & Tombe, K. d. (2002). Benzene in Gasoline and Crude Oil: Occupational and Environmental Implications. AIHA Journal, 63(2), 225-230. doi:10.1080/15428110208984708

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, המשרד להגנת הסביבה, העיר חיפה, זיהום אוויר, מפרץ חיפה, נפט | עם התגים , | 2 תגובות

הערכת השפעת זיהום האוויר הצפוי מאסדת לוויתן

הקדמה

בשנה האחרונה זכיתי ליעץ לתושבי אזור חוף כרמל במאבקם כנגד הקמתה של אסדת הגז לוויתן. חלק מהייעוץ עסק בניתוח ההשפעה הצפויה של זיהום האוויר. חשוב לא פחות נבדקו האמצעים השונים לצמצום וניטור של זיהום האוויר. עיקרי המסקנות מובאות בפסקה הבאה ואת המסמך כולו ניתן להוריד בקישור המצורף.

אציין שוב שאני בעד שימוש מרבי בגז טבעי לצורכי המשק הישראלי. אם זאת התשתית לזיקוק והולכת גז צריכה להיבנות בצורה ראויה המצמצמת סיכונים לאדם ולסביבה ולא כזו שיוצרת סיכונים מיותרים.

כמו יש לציין שמסמך זה נכתב ב- 15.12.2017 וייתכן שחלק מהקשיים המצוינים בו שונו במסגרת ההליך התכנוני.

עיקרי הדו"ח

גז מהווה מקור אנרגיה נקי בהרבה מנפט ופחם, והמעבר בישראל לשימוש בגז במקום פחם  ונפט כמקורות אנרגיה לחשמל הינה יוזמה מוברכת. יחד עם זאת בתי זיקוק לגז אינם נקיים מפליטות. נהפוך הוא, בתי זיקוק לנפט וגז הינם התורמים הגדולים ביותר של פחמימנים לאטמוספירה ואוכלוסיות הגרות בקרבתם נמצאו כסובלות משיעורים גבוהים של מוות בטרם עת ותחלואה עודפת. מדובר בתחלואת סרטן עודפת, תחלואה קרדיווסקולרית עודפת ותחלואת שבץ מוחי עודפת. חשיפה לריכוזים נמוכים ביותר של מזהמים יכולה לגרום לתחלואה בסרטן כך שאין רף בטוח מינימלי לחשיפה לחומרים אלו. בהינתן תנאים מתאימים באטמוספירה מזהמים יכולים לעבור הסעה למרחקים ארוכים ולגרום לתחלואה עודפת באוכלוסיות הנמצאות במרחק רב ממקור הפליטה.

 אסדת זיקוק הגז תמר הינה גורם משמעותי ביותר של פליטות לאטמוספירה והיא פולטת בנזן לאוויר בשיעור הגבוה ב- 308% מסך כל הפליטות של בנזן ביבשה בנוסף לפליטת של מזהמים נוספים בשיעור גבוה. בנזן הוא מסרטן וודאי. הגורם העיקרי לפליטת הבנזן העודפת הינו שימוש בחומרים המונעים את קפיאת הגז הרטוב המוכנסים לצנרת הגז באתר ההפקה. בעת הגעת הגז הרטוב לאסדה מבוצע מחזור של נוגדי הקפיאה במערכת פתוחה לאטמוספירה ממנה נפלט הבנזן. הקמה של אסדת זיקוק צפה בסמוך לאתר ההפקה של הגז הייתה מבטלת את הצורך בשימוש בנוגדי קפיאה כך שפליטת הבנזן הייתה יורדת בצורה משמעותית.

אסדת לוויתן תוכננה להיות מוקמת עם מערכת דומה לזאת של תמר אך לאור המידע על פליטת הבנזן נאמר על ידי משרד האנרגיה שהמערכת תוחלף במערכת סגורה. בהיתרי הפליטה של אסדת לוויתן אין ציון לגבי סוג המערכת כך שאין אפשרות לדעת האם אכן בוצע שינוי זה. כמו כן, בניגוד מובהק להנחיות המשרד להגנת הסביבה, מציינת נובל אנרג'י שבאסדת לוויתן לא תתוקן מערכת לניטור של מזהמים לאטמוספירה, לא תיושם הטכנולוגיה המיטבית למניעת זיהום אוויר ושהצגת מודלים לזיהום אוויר "אינה רלוונטית" במסגרת הגשת הרישיונות להפעלת האסדה. המסמכים שהוגשו במסגרת הבקשה להיתר פליטה לאטמוספירה מכילים רק חלק מהנתונים הנדרשים והמידע המוצג הינו מושחר, חלקי וחסר (נכון לזמן כתיבת מסמך זה ב- 15.12.2017. בתחילת 2018 פורסם מידע נוסף שטרם הוטמע במסמך זה). דרישות רבות המחייבות בהליך היתר הפליטה לא בוצעו או שבוצעו בצורה חלקית ביותר. הנתונים השונים שהוצגו במהלך השנים על ידי באי כוחה של נובל אנרג'י סותרים אלו את אלו, חלק מהדוחות מתעלמים במובהק ממידע רלוונטי ומחייב להערכת ההשפעה על הסביבה וחלקם אף לוקים בחוסר סבירות מהותית. דברים אלו מעלים קושי לגבי אמינות הנתונים ולעיטים נראה כאילו יש בכך יד מכוונת.

בהתחשב במידע זה נראה שאין לאפשר את הקמתה של אסדת לוויתן בסמוך ליבשה לאור החשש מפליטות של מזהמים שיפגעו בבריאות האוכלוסייה. חשש זה מתחזק לאור העובדה שנובל אנרג'י מציינים במפורש שהם אינם מתכוונים לעמוד בדרישות של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לצמצום של פליטות מזהמים לאטמוספירה ושהם אינם מספקים מידע כלשהו בנוגע למערכת למחוזר נוגדי הקפיאה. שימוש באסדה צפה תמנע את הפליטה העודפת של הבנזן ותרחיק את אסדת הזיקוק מהאוכלוסייה – אנו טוענים שחובה להשתמש בפתרון זה במקום האסדה הקבועה המתוכננת קרוב לחוף.

האם החוף בסכנה מיותרת?
האם החופים היפים של אזור מעגן מיכאל נמצאים בסיכון בגלל הקמתה של אסדת הגז לוויתן? חבל שברכת הגז הטבעי מנוהלת בצורה שנראית כרשלנית ומסכנת לחינם חיי אדם. זיהום האוויר אמור לרדת כתוצאה מהשימוש בגז הטבעי ולא לעלות
פורסם בקטגוריה איכות סביבה, אסדת גז, גז טבעי, הון שלטון, המשרד להגנת הסביבה, זיהום אוויר, כללי, מאבק הגז, נובל אנרג'י | 10 תגובות

איום על מתקני ההתפלה כתוצאה מהפעלת אסדת הגז.

ניצן מתן 14.5.2018

מבוא

בחודשים האחרונים אני משמש יועץ לתושבים מאזור מעגן מיכאל בנושא אסדת הגז לווייתן. בתפקידי זה אני מנסה לרכז מידע אמין ומדויק בנושא: "ההשפעות הסביבתיות של אסדת זיקוק גז." מידע זה עשוי לשמש כלי נוסף בשכנוע מקבלי ההחלטות, בכך שיש למקם את האסדה בים העמוק, ולא בקרבת החוף. באישור ותיאום עם התושבים התחיל תהליך של פרסום המידע שנאסף, כתבה זו הינה המשך לכתבה שעסקה בזיהום  ממי התוצר של אסדת תמר.

הכתבה הזו עוסקת בהשפעה האפשרית של הזרמת מתכות ופחמימנים על הפעילות של מִתְקני ההתפלה של מדינת ישראל.

עיקרי הדברים

מכיוון שמסמך זה הינו טכני בעיקרו, אנו מצרפים בתחילתו את עיקרי הדברים, ולאחר מכן פירוט של המידע שנאסף והפניות לחומרי הרקע. נציין שמטרתו של מסמך זה היא להפנות את תשומת הלב לבעיות אפשריות העלולות להיגרם למִתְקני ההתפלה, בעיות שאין הכרח שאכן יתרחשו. עצם העובדה שנושא זה, ככל הידוע לנו, לא נבדק על ידי המשרד להגנת הסביבה – הוא בבחינת נורה אדומה שיש לשים אליה לב.

המיקום המתוכנן של אסדת לווייתן יכול לגרום להגעה של פחמימנים למתקן ההתפלה בחדרה. כתוצאה מכך, עלול לגדול קצב הבלאי במתקן ההתפלה, כך שתיווצר פגיעה באיכות מי ההתפלה. במקרה של דליפת שמן בנפח משמעותי – סביר שהדבר יגרום להשבתה מלאה של המתקן. במידה ששמן יישאב למערכת המתקן לפני סגירתו – עלול הדבר לפגוע באופן משמעותי בפעילות הממברנות, ונראה שיהיה קושי לא פשוט לנקות ולהחזיר אותן לפעולה תקינה. בשגרה, תיתכן חדירה של מתכות ופחמימנים דרך הממברנות למי השתייה, דבר שעלול ליצור סיכון בריאותי לאוכלוסייה הצורכת מים אלו.

פגיעה אפשרית במִתקני ההתפלה

הממברנות של מתקני ההתפלה, שעובדים בשיטת האוסמוזה ההפוכה, רגישות ביותר לעלייה בריכוז של פחמימנים ומתכות מומסות במי הים. מתכות ופחמימנים, בריכוז גבוה, עלולים להתגבש על הממברנה, ולפגוע בתפקוד שלה  (Bonnelye, Sanz et al. 2004), כך שזמן החיים של הממברנות יקטן, והעלויות של מתקן ההתפלה יעלו באופן משמעותי (Avlonitis, Kouroumbas et al. 2003).

מתכות מומסות (ליתר דיוק יונים של מתכות) נוטים להתגבש על ממברנות בייחוד כאשר ישנה ירידה בחומציות המים (Peplow and Vernon 1987), עד למצב שהממברנה תהיה חסומה למעבר מים דרכה (Jiang, Li et al. 2017). המתכות שנוטות להצטבר על הממברנות באופן המשמעותי ביותר, הן, ברזל ומגנזיום (Jiang, Li et al. 2017). מתכות אלו, ומתכות נוספות, דוגמת נחושות וקַדמיום, הוזרמו מאסדות תמר ומרי בי (Kelly 2013, Kelly, Mills et al. 2014 ) בריכוזים העולים בעשרות אלפי אחוזים על הריכוז הטבעי של מתכות אלו בים התיכון (Peplow and Vernon 1987).

כאמור, התגבשות של מתכות על הממברנות יכולה לפגוע קשות בתפקוד הממברנות (Kim, Kim et al. 2015), נזק שיכול להתגבר כאשר ישנם גם פחמימנים במי הים (Bonnelye, Sanz et al. 2004). השילוב של פחמימנים עם מתכות, דוגמת קדמיום ברזל ונחושת, במי הים, יכול לגרום להיווצרות של חומצה (ferric hydroxide). החומצה עוברת למערכת ההולכה של המים המותפלים, גורמת לחלודה מוגברת בצנרת, כך שלצרכן עלולים להגיע מים בצבע אדום-חום-צהבהב (Wang, Liu et al. 2017).

הממברנות של מתקני ההתפלה אינן יעילות לחלוטין בסינון של פחמימנים (Maltos, Regnery et al. 2018). עד 10% מהם יכולים לעבור למי השתייה (Lv, Xu et al. 2017), דבר שעלול לגרום להגברת הסיכוי לתחלואה בסרטן באוכלוסייה הצורכת את המים (Cotruvo, Fawell et al. 2005). בנוסף לכך, פחמימנים עלולים להתגבש על הממברנות ולהרוס אותן (Lv, Xu et al. 2017). פחמימנים הנמצאים בעמודת המים לאורך זמן עוברים פירוק על ידי השמש, כך שנוצרים תוצרי מִשנה בעלי משקל מולקולרי נמוך יחסית. פחמימנים אלו קשים עוד יותר להורדה ממברנות, ביחס פחמימנים שלא עברו תהליך של פירוק והם בעלי משקל מולקולרי גבוה יחסית (Jian, Kitanaka et al. 1999).

במקרה של דליפת דלק והגעה של שמן למתקן ההתפלה, עלולה להתרחש שקיעה מהירה של פחמימנים על הממברנות וחסימה שלהן. לרוב, הדבר גורם להשבתה מלאה של המתקן לצורך הניקוי שלו (Elshorbagy and Elhakeem 2008). זו פעולה שעלולה להתגלות קשה ביותר (Lv, Xu et al. 2017).

מחקרים בעולם הראו שזיהום כרוני מאסדת זיקוק והפקה של גז ונפט יכול להשפיע גם במרחק של   20 ואף 30 קילומטרים מהאסדה (Daan and Mulder 1996, Olsgard, Somerfield et al. 1997, Arana, Warwick et al. 2005). כך שישנו סיכון משמעותי שמתכות ופחמימנים יגיעו למתקן ההתפלה בחדרה, ויפגעו בעבודת מתקן ההתפלה (Wang, Liu et al. 2017), וזאת – בנוסף לפגיעה אפשרית באיכות, מבחינה בריאותית, של המים המותפלים (Lv, Xu et al. 2017)

Reference

Arana, H. A. H., Warwick, R. M., Attrill, M. J., Rowden, A. A., & Gold-Bouchot, G. (2005). Assessing the impact of oil-related activities on benthic macroinfauna assemblages of the Campeche shelf, southern Gulf of Mexico. Marine Ecology Progress Series, 289, 89-107.

Avlonitis, S. A., Kouroumbas, K., & Vlachakis, N. (2003). Energy consumption and membrane replacement cost for seawater RO desalination plants. Desalination, 157(1), 151-158.

Bonnelye, V., Sanz, M. A., Durand, J.-P., Plasse, L., Gueguen, F., & Mazounie, P. (2004). Reverse osmosis on open intake seawater: pre-treatment strategy. Desalination, 167, 191-200. doi:https://doi.org/10.1016/j.desal.2004.06.128

Cotruvo, J., Fawell, J. K., Giddings, M., Jackson, P., Magara, Y., & Ohanian, E. (2005). Petroleum Products in Drinking Water. World Health Organization, 1-20.

Daan, R., & Mulder, M. (1996). On the short-term and long-term impact of drilling activities in the Dutch sector of the North Sea. ICES Journal of Marine science, 53(6), 1036-1044.

Elshorbagy, W., & Elhakeem, A.-B. (2008). Risk assessment maps of oil spill for major desalination plants in the United Arab Emirates. Desalination, 228(1), 200-216. doi:https://doi.org/10.1016/j.desal.2007.10.009

Jian, W., Kitanaka, A., Nishijima, W., Baes, A. U., & Okada, M. (1999). Removal of oil pollutants in seawater as pretreatment of reverse osmosis desalination process. Water Research, 33(8), 1857-1863. doi:https://doi.org/10.1016/S0043-1354(98)00404-7

Jiang, S., Li, Y., & Ladewig, B. P. (2017). A review of reverse osmosis membrane fouling and control strategies. Science of The Total Environment, 595, 567-583. doi:https://doi.org/10.1016/j.scitotenv.2017.03.235

Kelly, C. (2013). Mari-B/Tamar Production Platforms Environmental Monitoring Program Offshore Israel. Noble energy 1-190.

Kelly, C., Mills, E., Connelly, P., Hart, A., & Azov, Y. (2014 ). Mari-B/Tamar Production Platforms Environmental Monitoring Program Offshore Israel. Noble energy, 1-514.

Kim, D. I., Kim, J., Shon, H. K., & Hong, S. (2015). Pressure retarded osmosis (PRO) for integrating seawater desalination and wastewater reclamation: Energy consumption and fouling. Journal of Membrane Science, 483, 34-41. doi:https://doi.org/10.1016/j.memsci.2015.02.025

Lv, L., Xu, J., Shan, B., & Gao, C. (2017). Concentration performance and cleaning strategy for controlling membrane fouling during forward osmosis concentration of actual oily wastewater. Journal of Membrane Science, 523, 15-23. doi:https://doi.org/10.1016/j.memsci.2016.08.058

Maltos, R. A., Regnery, J., Almaraz, N., Fox, S., Schutter, M., Cath, T. J., . . . Cath, T. Y. (2018). Produced water impact on membrane integrity during extended pilot testing of forward osmosis – reverse osmosis treatment. Desalination. doi:https://doi.org/10.1016/j.desal.2018.02.029

Olsgard, F., Somerfield, P. J., & Carr, M. R. (1997). Relationships between taxonomic resolution and data transformations in analyses of a macrobenthic community along an established pollution gradient. Marine Ecology Progress Series, 173-181.

Wang, X.-N., Liu, Y., Pan, X.-H., Han, J.-X., & Hao, J. (2017). Parameters for Seawater Reverse Osmosis Product Water: A Review. Exposure and Health, 9(3), 157-168. doi:10.1007/s12403-016-0232-8

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, אסדת גז, כללי | עם התגים , , , , , | 22 תגובות

אסדת תמר: זיהום ממי התוצר

ניצן מתן

מבוא

בחודשים האחרונים אני משמש יועץ לתושבים מאזור מעגן מיכאל בנושא אסדת הגז לווייתן. בתפקידי זה אני מנסה לרכז מידע אמין ומדויק בנושא: "ההשפעות הצפויות של האסדה." מידע זה עשוי לשמש כלי נוסף בשכנוע מקבלי ההחלטות, בכך שיש למקם את האסדה בים העמוק, ולא בקרבת החוף. באישור ותיאום עם התושבים אתחיל לפרסם את המידע, על חלקיו השונים, לאחר בדיקתו.

הפרסום הזה עוסק במי התוצר של אסדת תמר, והשפעה האפשרית שלהם על הסביבה הימית.

מֵי התוצר של אסדת  תמר

אחד הדברים המטרידים באסדת הגז הם מֵי הייצור. לפי הדיווח של נובל אנרג'י למשרד להגנת הסביבה, השפכים הללו מכילים מתכות שונות ופחמימנים. מדינת ישראל מכירה בכך שפחמימנים הינם גורם מסרטן, וכך גם חלק מהמתכות הנפלטות ממי התוצר, דוגמת תרכובות כרום, ארסן ותרכובות ניקל.

יש לציין שהנושא מוסדר בחוק: מפעלים שמוכיחים למדינה שאין להם ברירה אלא לשפוך פסולת מזהמת לים – מקבלים אישור מיוחד מהמשרד להגנת הסביבה. האישור מותנה בכך שההשפעה על הסביבה הימית הינה "סבירה", וחל איסור מוחלט להזרים לים חומרים שאינם מופיעים בהיתר, בין שהם רעילים ובין שהם אינם רעילים לאדם. המשרד להגנת הסביבה הנפיק לנובל אנרג'י היתר הזרמה לים מאסדת תמר, שבו מוגדר במפורט מה הם החומרים, ומה ריכוז החומרים המותר להזרמה בים.

הבעיה היא שנראה שחברת נובל אנרג'י אינה עומדת כלל וכלל בתנאי ההיתר, ואנחנו יודעים זאת על בסיס הדיווח של נובל אנרג'י עצמה למשרד להגנת הסביבה. מאסדת תמר מוזרמים דרך קבע מתכות רעילות האסורות בהזרמה באופן מוחלט, וריכוז גבוה ביותר של פחמימנים. לפי הדיווחים של נובל אנרג'י (עמוד 32 טבלה 10) ריכוזי המתכות בקרקעית, במרחק של עד שלושה קילומטרים מהאסדה, עלו ביחס לריכוז הרקע שנמדד בשנת 2005 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים בקרקעית הים במרחק של 55 קילומטר מערבית לחיפה.

מתכות מסוכנות נמצאו גם בדגים, ברדיוס של שלושה קילומטר מהאסדה (עמוד 51 טבלה 19), וצפוי שהמתכות הללו יעלו במעלה המערכת האקולוגית, ויגיעו עד לדגים שאנו אוכלים (Tüzen 2003). כך שהריכוז עלול לעלות בדגי מאכל גדולים, דוגמת טוּנה (Canli and Atli 2003). אם תהליך הרסני זה אכן יקרה, הרי יותר מסביר שריכוזי המתכות יחרגו מהערכים המותרים על ידי משרד הבריאות, והדגים יהיו אסורים למאכל אדם. אבל, מחברת נובל אנרג'י מרגיעים אותנו. הם "גילו" שאין לאסדה השפעה במרחק העולה על שלושה קילומטרים. איך הם גילו את זה? הם פשוט לא בודקים את הריכוזים של המתכות, או הפחמימנים, במרחק העולה על שלושה קילומטרים (עמוד 21 מפה 4). אם אכן די בכך, היינו קצת יותר רגועים. הבעיה שמחקרים שנעשו בעולם מוכיחים שמרחק ההשפעה של אסדות זיקוק הינו גדול בהרבה משלושה קילומטר: בים הצפוני נמצאה השפעה במרחקים של 10 ו- 15 קילומטרים (Daan and Mulder 1996, Olsgard, Somerfield et al. 1997). במפרץ מקסיקו נמצאה השפעה במרחק שבין כ- 25 לכ- 30 קילומטרים (Arana, Warwick et al. 2005).

המשמעות היא שייתכן שאסדת תמר מזהמת את החופים הנפלאים של שמורות הטבע ניצנים ופלמחים, של חופי אשדוד ואשקלון, ושל חוף זיקים.

האם זה באמת קורה?

אנחנו יודעים שמוזרמים לים מתכות  דלק מסרטנים. אנחנו יודעים שחברת נובל אנרג'י בודקת רק ברדיוס של 3 קילומטר, למרות שבעולם יודעים שהרדיוס יכול להגיע לכ- 30 קילומטרים.

אם כך, למה המשרד להגנת הסביבה לא בודק במרחק של יותר מ- 3 קילומטר? למה הוא סומך על מפעל מזהם שיבדוק את עצמו? אנחנו לא יודעים, ונראה שגם למשרד להגנת הסביבה אין תשובה טובה.

מרחק השפעה של 30 קילומטרים מאסדת תמר

משאבי הגז הטבעי שנמצאו במעמקי הים התיכון היו יכולים להיות ברכה לכלכלת ישראל ולאיכות הסביבה בישראל. במקום זאת נראה שהגז הטבעי שנמצא במעמקי הים התיכון מנוהל שלא בחכמה ואינו מקדם את הכלכלה או את איכות הסביבה בישראל במידה משמעותית.

 

ההפניות שמוזכרות בדו"ח מהסקר שהוגש על ידי נובל אנרג'י למשרד האנרגיה והמים בשנת 2013

 

 

 

 

מקורות

Arana, H. A. H., et al. (2005). "Assessing the impact of oil-related activities on benthic macroinfauna assemblages of the Campeche shelf, southern Gulf of Mexico." Marine Ecology Progress Series 289: 89-107.

Canli, M. and G. Atli (2003). "The relationships between heavy metal (Cd, Cr, Cu, Fe, Pb, Zn) levels and the size of six Mediterranean fish species." Environmental Pollution 121(1): 129-136.

Daan, R. and M. Mulder (1996). "On the short-term and long-term impact of drilling activities in the Dutch sector of the North Sea." ICES Journal of Marine science 53(6): 1036-1044.

Olsgard, F., et al. (1997). "Relationships between taxonomic resolution and data transformations in analyses of a macrobenthic community along an established pollution gradient." Marine Ecology Progress Series: 173-181.

Tüzen, M. (2003). "Determination of heavy metals in fish samples of the middle Black Sea (Turkey) by graphite furnace atomic absorption spectrometry." Food chemistry 80(1): 119-123.

 

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה, כללי, נובל אנרג'י | עם התגים | 11 תגובות

אדוני ראש הממשלה, גם אני מחכה להתנצלות

ניצן מתן.

קראתי בחדשות שהתנצלת בפני העיתונאי משה נוסבאום. זה צעד ראוי, לדעתי, וכנראה שלא פשוט לעשותו, כבוד ראש הממשלה.

אדוני ראש הממשלה, יש עוד אנשים שאתה צריך להתנצל בפניהם, מלבד משה נוסבאום. אני אחד מהם, ויש עוד כמה וכמה אלפים כמוני שהיו בתל אביב, ירושלים, חיפה, עפולה ואף באילת, שגם הם זכאים לבקשת סליחה ממך. כמה וכמה אלפים שמחכים שכבוד ראש הממשל יבקש את סליחתם.

על מה ולמה?

על כך שבחודשים האחרונים אמרת שהמפגינים מקבלים כסף מהקרן החדשה, ושהם נאיביים. על כך שאפיינת אותם בכינויים מכינויים שונים. על כך שנראה לי ולרבים אחרים שמטרת הדברים האלה שלך הייתה לעלוב ולפגוע במפגינים, ולנסות לגמד את ההפגנות.

צילום: Haum Aviram

אדוני ראש הממשלה, ראש ממשלת ישראל, מר בינימין נתניהו, גם אנו רוצים וראויים להתנצלות.

האשמה הפוגעת ביותר, השקרית ביותר שלך כלפי היא, שהמפגינים מקבלים כסף מהקרן החדשה. אדוני ראש הממשלה, הרשה לי להבטיח לך: מכרַי, חברַי, בני משפחתי ואני לא קיבלנו שום סכום כסף כדי שנצא להפגנות הללו.

יצאנו להפגין כי אנו רוצים שלטון נקי כפיים. יצאנו להפגין כי אחזקת מעונות ראש הממשלה, העסקת שפים פרטיים, הטיסות במיליוני שקלים – נראות מוגזמות לחלוטין. יצאנו להפגין מכיוון שנראה שבכל שבוע מתעוררת פרשת שחיתות חדשה בסביבתך הקרובה. יצאנו להפגין כי ראינו מצעד ארוך של שרים וחברי כנסת שנכנסים לחדרי החקירות. יצאנו להפגין כי נראה שלשכת ראש הממשלה לקתה בווירוס מדבק במיוחד, הנקרא שחיתות ואי ניקיון כפיים.

יצאנו להפגין כי נראה שצמרת הממשל שלנו עסוקה יותר בחקירות שנעשות כלפיה, ובהגנה על נחקרים שלה – מאשר בעבודת המשילות.

לכן, אדוני ראש הממשלה, אנו, אלפי המפגינים, מחכים להתנצלותך. לא הציעו לנו כסף על יציאה להפגנה, ובוודאי שלא קיבלנו כסף על כך. אמנם, משה נוסבאום הוא עיתונאי מפורסם ואלו אנו אזרחים מן השורה, אך אתה הוא ראש הממשלה של כולנו. האמירות שלך כלפינו פוגעות ועולבות בנו.

פורסם בקטגוריה הפגנות נגד השחיתות, כללי, ראש הממשלה | כתיבת תגובה

רואים רחוק רואים עכור

ניצן מתן

לא פעם כתבתי על זיהום אוויר, ובייחוד על כך שהוא גורם ליותר מאלפיים מקרים של מוות בטרם עת בשנה.

לרוב, אנחנו לא רואים את זיהום האוויר, וזאת מפני שאנחנו פשוט נמצאים בתוכו. במקרים מסוימים, בעיקר בשעות הבוקר על שפת הים, ניתן לראות אותו בצורה של אובך חום-צהבהב.

זיהום האוויר הוא לא גזרת גורל: שימוש נרחב במשאבי  הגז הטבעי, וכן שיפור התחבורה הציבורית, כך שהתושבים יפחיתו את הנסיעות ברכב פרטי – הם רק שניים מהפתרונות של הבעיה.

אנחנו לא חייבים לחיות באוויר מזוהם, לא הגורל הביא את זיהום האוויר עלינו. מדיניות לא מושכלת, הגוררת אתה התעלמות מאלפיים מקרים של מוות שלא בעִתו מדי שנה, אשר זיהום האוויר גורם להם – אלה מאלצים אותנו לחיות באוויר מזוהם. את אלה צריך לשנות, וחובה לעשות זאת!

פורסם בקטגוריה גז טבעי, זיהום אוויר, כללי, מאבק הגז | עם התגים , , | 2 תגובות