המצלמה היקרה שלי

ניצן מתן

אני מאוד אוהב לצלם. החדר בדירתי השכורה עמוס לעייפה בתמונות שצילמתי באתרים שונים בארץ, ומצלמה שוכנת דרך קבע בתיק הגב שלי. בעבודתי האחרונה השתמשתי במצלמה מצוינת שלקחתי אִתי לכל מקום. כאשר עזבתי את העבודה החלטתי שארכוש לעצמי מצלמה זהה. נכון, היא מעט יקרה אבל שווה כל שקל – למי שאוהב את התחום. אחרי התלבטות קלה החלטתי לקנות מצלמה משומשת ב-Ebay, ולא לקנות מצלמה חדשה בארץ. נכון שאני מוותר על האחריות, אבל חוסך כמעט 600 שקל. ואם אקבל מצלמה שאינה עובדת – המוכר יחזיר לי את הכסף. כך נפרדתי בראשון באפריל מ-900 שקל, והמצלמה המשומשת התחילה לעשות דרכה מיפן. לפי הרישום של דואר ישראל החבילה הגיעה למוקד השליחים שבירושלים בשמונה באפריל. "בסדר", חשבתי, "בטח אקבל את פתק המשלוח לאחר החג ואלך לקחת את המצלמה." עבר חלף החג, וגם חודש אפריל נגמר, ופתק אין. אתמול התקשרתי לשירות הדואר, וכמו נכנסתי לסיפור קפקאי העוסק בדואר ממלכתי. לא סתם דואר ממלכתי – הדואר היחידי בארץ!

בשלב הראשון – איש לא ענה לי לטלפון של המוקד הירושלמי. לאחר שהתקשרתי למספר ארצי,  הפקידה העצבנית אמרה לי שאני צריך לשלם 306 ₪ מיסים ו"עמלת חילוץ", או משהו בדומה לכך. "בסדר. מה זה עמלת חילוץ?" אני שואל. אתם לא הייתם שואלים?

"אה," אמרה הפקידה, "זה עמלה בגין הוצאת דבר הדואר מסניף השליחים בירושלים והעברתו לסניף הקרוב למקום מגוריך."

"אבל, אני יכול להגיע לירושלים," אמרתי, "אל תוציאו שליח, אני אגיע."

"אי אפשר. אתה חייב לשלם."

מסתבר, שאני צריך ללכת לסניף הדואר באבו-גוש פעם אחת כדי לשלם, ופעם שנייה כדי לקחת את דבר הדואר שיישלח אחרי שאשלם עליו. מבדיקה באתר רשות המסים אכן ישנו מס של 17% על מצלמות ומוצרים נוספים, החל מסכום של 75 דולר. יחד עם "עמלת החילוץ" יוצא שמחיר המצלמה שלי קפץ ב-306 ₪, או במילים אחרות התייקר ב-33%.

התייקרות הזו מורכבת משני גורמים, שכל אחד מהם יותר מרתיח ומיותר מהשני. האחד הוא "עמלת החילוץ" החדשה של הדואר, שמייקרת מוצרים ב-150 ₪ ללא שום סיבה נראית לעין. הסיבה השנייה היא המכס של 17% ששילמתי על המצלמה. מעיון בחוק מסתבר שהמסים הללו נקבעים על ידי שר האוצר בכוחו של חוק העוסק בהיטלי סחר. מטרת החוק, כמו שהסבירה ממשלת ישראל ב-2007 היא "הגנה על הייצור המקומי". מהסתכלות ברשימת המוצרים שיש עליהם מכס נראה שאף אחד מהם אינו מיוצר בארץ. חלק קטן מהרשימה כולל: אוכף, בריכת שחייה לילדים, חלקי חילוף לרכב, טאבלטים, ותאמינו או לא – גם מפוחית. הרשימה נראית גם שרירותית, גם לא מעודכנת. מופיעים בה מוצרים שכלל אינם מבוקשים וכמעט שלא קיימים יותר, כגון די.וי.די, ווקמן או תקליטורים.

אינני כלכלן. איני בא להחוות דעה אם יש להגן על ייצור מקומי על ידי מכסים. ברור לי שמיסוי של מוצרים שכלל אינם מיוצרים בארץ, אינו מגן על ייצור מקומי, אלא סתם מעלה את יוקר המחיה. העמלה החדשה והשרירותית של הדואר לפיה יש לשלם 150 ש"ח על העברת מוצר למרחק של 10 קילומטרים בין ירושלים לאבו-גוש אינה עוזרת לשום גורם כלכלי. כך, במקום שמדינת ישראל תאפשר לנו לרכוש מוצרים זולים שאינם מיוצרים בארץ – היא מעלה באופן מלאכותי את המחירים כדי להגן על תעשייה מקומית שכלל אינה קיימת. קוראים לזה טמטום במקרה הטוב, ביורוקרטיה דוחה במקרה הבינוני וכמעט התעללות באזרח – במקרה של אזרח שאין לו רכב, למשל.

Israel_Post.svg

העובדה שדואר ישראל מרשה לעצמו לקחת 150 ₪ "עמלת חילוץ" על חבילות שמגיעות לארץ רק מעלה את יוקר המחיה בצורה שרירותית ומיותרת.

 

 

פורסם בקטגוריה יוקר המחייה, כללי | עם התגים , , , | 2 תגובות

דליפת נפט באיטליה כמעט והרסה חלקת חוף ים תיכונית

ניצן מתן

לפני מספר ימים הכה אסון סביבתי בחופי הים התיכון.

צינור נפט המשמש בית זיקוק ישן ליד ג'נובה שבאיטליה דלף ושחרר לסביבה כ-680,000 ליטר של נפט גולמי. הרשויות באיטליה הצליחו ליצור מחסום על הנהר ולעצור את כתם הנפט מלהגיע לחוף הים התיכון.

הרשויות עדיין עסוקות בהערכת הנזק שנגרם וישנו חשש להשפעות ארוכות טווח כמו במקרים דומים.

התגובה המהירה אכן מרשימה. יש לשאול האם מדינת ישראל ערוכה לטיפול בדליפת נפט שכזו בנחל הקישון או לטיפול בדליפת גז גדולה מהצנרת התת-מימית שמחברת את אסדות תמר ליבשה?

קישורים לכתבות:

Riviera beaches spared as Italy oil slick dissolves

Italy oil slicks dissipate, sparing Riviera tourist beaches

Italy monitoring oil slick off Riviera

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, גז טבעי, כללי | עם התגים , , | כתיבת תגובה

נצחנו. עמדנו למול הטייקונים בעלי הכסף הגדול והקשרים בצמרת השלטון ונצחנו.

ניצן מתן

אתמול חגגנו באופן ספונטני את החלטת בג"ץ. יש מאתנו שנמצאים בסיפור הזה כבר חמש שנים, יש שהצטרפו לאורך הדרך, ואחרים שהגיעו ממש לאחרונה.

בלי כסף ומימון, בלי תמיכה ממפלגה כזו או אחרת, וללא עמותות וקרנות שתומכות בנו. נכון שמדי פעם המסרים שלנו מהדהדים בפיהם של פוליטיקאים, אבל זה רק מפני שיש ביניהם כאלה שבאמת עובדים למען הציבור, ויש בהם שמאמינים באמת ובתמים במה שאנחנו אומרים. נכון שמדי פעם ביקשנו מימון להפגנה כזו או אחרת, וחלקו הגיע מגופים כמו אגודת הסטודנטים הארצית, או עמותת "אנו". אך רובו הגיע מהציבור הרחב. אנשים תרמו דרך הרשת, אחרים תרמו לקופת תרומת מאולתרת שהסתובבה באירועים השונים, ונקראת "כובע הקסמים".

תסתכלו טוב טוב על האנשים שבתמונה. לא עורכי דין ולא טייקונים. ללא מהלכים בעיתונות וללא חשבונות בנק תפוחים. פשוט, חבורה של עשרים-שלושים משוגעים לדבר, שהחליטו שהם לא מוותרים. לא מוותרים על משאבי הגז, ולא מוותרים על המדינה. רוצים פה עתיד, ומבינים שאם לא יהיה שינוי מהותי בהתנהלות המדינה – אין לנו כאן עתיד. מבינים שאם השיטה תימשך כך כמו שהיא – בית לא יהיה, המחירים רק יעלו ויעלו, בעוד חבורת ההון-שלטון תצפה ותגיד שאנחנו מפונקים, ולא מבינים. תגיד בלי בושה שאם נעבוד קשה ונפסיק לבכות, אז הדברים יסתדרו, לכן הגיע הזמן שנפסיק לבכות ונלך לעבוד.

אז אתם יודעים מה?

צדקנו, וצדקנו בענק. צדקנו בהפגנות על זיהום האוויר בחיפה, צדקנו בהתנגדות להקמת מתקני גז ביבשה וצדקנו בהתנגדות למכירת משאבי הגז הטבעי, ובהתנגדות להנצחת המונופול. תסתכלו טוב-טוב בתמונה הזו, כל חסידי המתווה. תסתכלו טוב טוב ואולי תבינו אך עשרים-שלושים שכמותנו הצליחו להוציא עשרות אלפים לרחובות ולנצח אתכם. אתם, עם כל הכסף שלכם, עם הקשרים וההשפעה שיש לכם. התשובה שלי לשאלה היא ברורה: אנחנו צודקים! אנחנו צודקים ברצון ליהנות ממשאבי הטבע, אנחנו צודקים ברצון שלנו לכלכלה שוויוניות יותר שבה אפשר להתפרנס בכבוד, ואנחנו צודקים בשאיפה לסביבה נקייה, ללא זיהום אוויר מיותר ומזיק.

אנחנו צודקים, וניצחנו.

 

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גז טבעי, ועדת צמח, זיהום אוויר | עם התגים , , | כתיבת תגובה

מתקני הגז ביבשה: ספריית מידע

מפות אלו נעשו במסגרת קורס של מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS: Geographic information (system . המפות מציגות את תוואי התכנית למתקני זיקוק הגז היבשתיים והצנרת על מפת לווין של Google. המפות מתרכזות באזור עמק חפר בו גרתי ובו פעלתי כנגד יישום התכנית. אותן הבעיות נמצאות גם באתרים אחרים בהם נעשה תכנון מסוכן. ההתנגדות להקמת מתקני זיקוק גז בחלק היבשתי של מדינת ישראל והרחקתם לעומק הים התיכון נכונה לכל אתר ואתר ולא רק לעמק חפר. זיקוק מלא של תגליות הגז הטבעי קורה כבר כיום באסדת הגז "תמר" המופעלת על ידי חברת נובל אנרג'י (Noble energy). הקמת תשתיות שינוע וזיקוק גז מיותרות ליד מבנים כגון בית ספר, בית חולים, שמורת טבע חוף ים וכבישים יוצרת סיכון מיותר. אפשר וצריך לזקק את גל הגז הים בדיוק כמו שנעשה כבר עכשיו בים התיכון.

ניצן מתן

במסגרת לימודי לתואר הראשון הייתי רכז תא במגמה ירוקה. אחד המאבקים החשובים שהייתי מעורב בהם היה: התנגדות להקמת מתקני גז יבשתיים לזיקוק גז בעמק חפר בפרט, ובכל תחומי היבשה בכלל.

במהלך המאבק הזה אספתי חומרים רבים מאוד, לצורך המאבק של חברי במטה המאבק. מכיוון שמדובר במידע פומבי וגלוי, אני מפרסם פוסט זה כדי שיהיה קישור פומבי וגלוי לכל החומרים הללו, לכל המעוניין. יש לציין שספרייה זו אינה מתעדכנת באופן שוטף, ואין להתייחס אליה כאל מקור מידע מושלם, למרות נפח החומרים הגבוה שנמצא בה.

בנוסף לכך הכנתי מספר רב של מפות על תשתיות הגז, וזאת במסגרת עבודת גמר בקורס מיפוי גיאוגרפי (GIS), ולמען מטה המאבק. המפות מראות בבירור שתכנית מסוכנת זו מדברת על מיקומים בקרבה של מאות מטרים מבתי תושבים וממבני ציבור. התוצאה עלולה להיות חשיפה יום-יומית לזיהום, ובמקביל – חשש קבוע מאירוע של שריפה או דליפת חומרים שיגרמו לאסון בקנה מידה גדול.

הנושא הינו מורכב ומסובך, ואין מטרתו של פוסט זה לבאר אותו, אלא להנגיש את המידע הרב שקיים אצלנו בעניין זה.

להלן קישורים לנושאים השונים הקיימים בתיקייה, בנוגע לתכנון מתקני הגז היבשתיים, או בשמם הרשמי: "תמ"א 37/ח למתקני טיפול בגז טבעי מתגליות."

אקולוגיה והשפעות סביבתיות

ביטחון ובטיחות

הוכחות לישימות מתקן ימי

התנגדויות לתכנית זיקוק הגז היבשתי

אזור תחנת כוח "חגית" תסקירי השפעה על הסביבה למבנים לקליטת תגליות הגז

חוקים ותקנות

נספחים לתסקיר ההשפעה על הסביבה פרק א

נספחים לתסקיר ההשפעה על הסביבה פרק ב

סיכומים ומצגות

תסקירי השפעה על הסביבה

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

זיהום האוויר בחיפה: האם באמת האוויר נקי או שהנתונים שגויים?

ניצן מתן

במהלך לימודי נתקלתי במפה הזו.  מדובר במפה עולמית שבה מוצגים נתוני זיהום ב-60 ערים שונות ברחבי העולם. הנתונים של מדינת ישראל מועברים על ידי המשרד להגנת הסביבה ורובם נאספים מהערים  ירושלים, אשדוד, תל-אביב וחיפה.

מפת גוגל זיהום אוויר

ישנו משהו מוזר, שלא לומר מטריד, בנתונים שמראים שמצב זיהום האוויר בחיפה טוב יותר מאשר בתל-אביב, אשדוד, אשקלון וירושלים.  נתונים אלו נראים כלא סבירים בהתחשב במידע שאספנו בעבר בנוגע לזיהום האוויר בנפת חיפה. אומנם ישנה אפשרות שכל התקלות כולן תוקנו לחלוטין אך גם בבתי זיקוק מהמפוקחים בעולם סביר שתהיה פליטה כלשהי של תוצרי זיקוק לאוויר. מכיוון שכך, אני מעריך שישנן שלוש סיבות עיקריות לכך שהנתונים המופיעים במפה לא מייצגים את מצב איכות האוויר בנפת חיפה.

ההסבר הראשון הוא שהמפה אינה מציינת את ריכוזם של חומרים ארוגניים נדיפים באוויר. תעשיות כבדות כגון בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים נחשבות כגורם משמעותי ביותר לפליטת חומרים אלו לאוויר. מכיוון שבמפרץ חיפה ישנו ריכוז גבוה של תעשייה כבדה, התעלמות מפרמטרים אלו בהכרח מביאה למידע חסר על איכות האוויר. יוצא אם כן, שבאופן מלאכותי הדיווח על מצב זיהום האוויר באזור חיפה נראה טוב יותר מאשר במציאות.

ההסבר השני לאיכות הטובה לכאורה של האוויר בחיפה הוא שבדיקות אלו מתייחסות בעיקר למזהמים הנפלטים מתחבורה. בתל אביב ובירושלים מתבצעות הבדיקות בנקודות מזוהמות ביותר. לדוגמה, ניתן לראות את התחנה המרכזית בתל-אביב ואת רחוב בר-אילן הצפוף ועמוס האוטובוסים בירושלים. בחיפה, לעומת זאת, חלק מהבדיקות לתחבורה אינן באזורים שבהם צפיפות התחבורה גבוהה, כגון קריית בנימין או קריית ביאליק. ללא ידע רב בתחבורה ברור שהשוואה בין תחנה מרכזית בתל אביב לקריית ביאליק אינה השוואה תקפה, ויש להשוות בין אתרים שבהם כמות הרכבים ותנאי הסביבה דומים ביותר.

הסבר אפשרי אחרון טמון בזהות הגוף המנטר את זיהום האוויר, והוא – עיריית חיפה בכבודה ובעצמה. הניטור מתבצע באמצעות  "איגוד ערים אזור מפרץ חיפה הגנת הסביבה" שראש העיר יונה יהב הוא יושב הראש שלו. לפני מספר שנים מבקר המדינה הוציא דו"ח חריף על איגוד זה, והוא מפרט בו שהאיגוד אינו בודק את המפעלים דרך שיגרה, ואף אין לו תכנית עבודה מסודרת לגבי בדיקות בעתיד. חמור מכך: רק לפני שלושה חודשים נחשף חשד לניגוד עניינם חריף בצמרת איגוד הערים. סגנית סמנכ"ל איגוד הערים כיהנה בתפקיד החשוב של ניטור והערכת זיהום האוויר, ופיקוח על בתי הזיקוק שנחשבים לקומפלקס המפעלים המזהם ביותר. מסתבר, שבעלה של המנהלת גב' בלה בן דויד, זכה במספר מכרזים יוקרתיים מול בתי הזיקוק. במקרה הטוב האיגוד הינו רשלן ולא הבחין בכך שישנם שני "בן דויד" בחיפה, האחד מנטר את בתי הזיקוק והשני זוכה במכרזים בסכומי עתק. האיגוד גם לא הבחין ששני אנשים אלו נשואים, ושייתכן שיש בסיטואציה הזו ניגוד עניינים חמור. האפשרות השנייה היא, שהאיגוד אכן ידע על כך, ומשטרת ישראל בודקת את ההשלכות אפשרות חמורה זו, בימים אלו ממש.

לסיכומו של דבר ועניין: אנו מקווים ומצפים שמדינת ישראל תתחיל להתייחס ברצינות לנזקים הקשים של זיהום האוויר, ותתחיל לבצע אכיפה אפקטיבית לשיפור מצב האוויר בישראל. העובדה שבמדינת ישראל האזרחים נחשפים למזהמים אורגניים בשיעור הגבוה ב-240% מאזרחי ה-OECD  צריכה להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות. ארגון הבריאות העולמי וה-OECD  העריך שבישראל ישנם 2,452 מקרי מוות בטרם עת מזיהום אוויר. יש להתייחס לנושא כאל בעיה כבדת משקל, ולא כאל גורם חסר חשיבות של "ירוקים" או "מחבקי עצים".

חומרים אורגנים נדיפים ישראל אירופה

פורסם בקטגוריה OECD, איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, זיהום אוויר, כללי | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

זיהום האוויר בחיפה

ניצן מתן

עריכה: ערן רונדל.

פורסם לראשונה באתר המשמר החברתי. 

זיהום אוויר נחשב כגורם משמעותי ודומיננטי לתחלואה וביחוד לסרטן ומערכות הלב-ריאה. במפרץ חיפה התגלו מאז שנות ה-80 תחלואה עודפת במובהק של סוגים שונים של סרטן – 20% יותר מהממוצע הארצי. בשנת 2009 התגלה בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים דומים בהקשר להתקפי לב, יתר לחץ דם ואשפוזים בבתי חולים. המכון הגיאולוגי בדק 2,623 בדיקות של הרכב הקרקע והאבק במפרץ חיפה ומצא ריכוזים גבוהים ביותר של זיהום ממקורות תעשייתיים באזור כולו עם מתאם מובהק לעלייה בריכוז ככול שמתקרבים לקרבת בתי הזיקוק וחוות המכלים בנמל. חוקרים ישראלים, ובראשם דוקטור מיכאל ברחנא האחראי על רשם הסרטן במשרד הבריאות, גילו בשנת 2010 שהסיבה לתחלואה העודפת בסרטן ריאה בגברים במפרץ חיפה מקורה בזיהום חלקיקי באוויר. בשנת 2015 התגלה שריכוז המתכות המסוכנות בגופם של תושבי המפרץ, ביחוד ילדים, גבוה במיוחד ויוצר סיכון משמעותי וגבוה בצורה חריגה לחלות בסרטן ומחלות נוירולוגיות.

השפעת זיהום האוויר על בריאות האוכלוסייה:

זיהום אוויר נחשב כגורם סיכון משמעותי לתחלואה בסרטן ומחלות נוספות והוא אחד מגורמי התחלואה העיקריים באירופה (Amato et al., 2013). הקשר המובהק בין תחלואה לזיהום אוויר ידוע עוד משנת 1970 ומקובל על ידי חוקרים בכירים בישראל בהם דוקטור מיכאל ברחנא האחראי על רישום הסרטן הלאומי (Eitan et al., 2010). אחד המזהמים המדוברים ביותר הוא Benzen שבשנת 1977 התחיל להיבדק על ידי רשויות באמריקה כגורם ללוקמיה ומחלות נוספות, כאשר מחקרים נוספים תמכו בהיפותזה זו (Voytek and Thorslund, 1991). בשנת 1999 הכיר ארגון הבריאות העולמי ב-9 חומרים שונים הנפלטים מתעשיות השורפות דלקים כמסרטנים ודאיים (Borghoff et al., 1999) עלייה בזיהום חלקיקי ואוזן למשך שעה אחת מוכחת כגורמת לתחלואה נשימתית ולעלייה בצריכת התרופות (Lewis et al.,2013) וחשיפה בריכוז גבוה למשך עשרים שעות של תאי אפיתל הריאה ל-Benzen ו-Toluene היא גורם וודאי ליצרית נזק לפעולות התא (Murugesan et al., 2013). חשיפה למרכיבי זיהום המורכבים מכמה טבעות ארומטיות-   PAH (Polycyclic aromatic hydrocarbon PAH)   הנפלטים משריפת דלקים משבשת את פעילות התאים וגורמת לפגיעה במערכת הגנטית והחיסונית כתלות בכמות החשיפה ומשך החשיפה (Reynaud and Deschaux, 2006).  חומר חלקיקי מרחף ו-PAH לרוב נפלטים ביחד ומעלים והם בעלי השפעה דרמטית על בריאות האוכלוסייה. למרות שישנו צורך בחישוב משולב של כלל גורמי הסיכון הסיכוי לחלות בסרטן כחשיפה ל-PAH מתחיל בריכוז של 0.087 מיקרוגרם/קוב אוויר (Wickramasinghe et al., 2011)
השפעת הקרבה לבתי זיקוק על בריאות האוכלוסייה וזיהום האוויר:

בתי זיקוק הם התורמים הגדולים ביותר של Benzen לאטמוספירה בסקטור התעשייתי (Weisel, 2010) כאשר עיקר הפליטות מתרחשות מאזור הייצור, מיכלי האכסון והצנרת (Rao et al., 2007). קרבה לבתי זיקוק ידועה כמעלה את הסיכוי לתחלואה עוד משנת 1978 עקב פליטת חומרים מסוכנים לאוויר וביחוד מסרטן הריאה, סרטן הגרון והלוע, סרטן שלפוחית השתן, סיבוכים במערכת הנשימה, סיבוכים בהריונות ומקרי מוות מוקדמים (García-Pérez et al., 2009). עלייה בתחלואה וזיהום סביבתי בקרבת בתי זיקוק נמצאה במספר מחקרים שונים בעולם:  בטאיוואן קרבה לבתי זיקוק העלתה משמעותית את הסיכוי ללידה מוקדמת (Yang et al., 2000) ושהייה ארוכת טווח ליד בתי הזיקוק העלתה משמעותית את אחוזי המוות מסרטן ריאה אצל נשים (Yang et al., 2000), בקרבת בתי זיקוק שבדי התגלו פי שתייה מקרי לוקמיה מהצפוי למרות שריכוזי המזהמים היו נמוכים מאלו שהומלצו (Barregard et al., 2009), בספרד נמדדה עלייה משמעותית בריכוז של זיהום תעשייתי הן במתכות והן בתוצרי פליטה של שריפת דלקים בקרבת בתי זיקוק ותעשיות קשורות (Nadal et al., 2009) ועובדים בבתי זיקוק התגלו כסובלים יותר מתחלואה ומוות מסרטן (Wong and Raabe, 2000).

תחלואה באזור נפת חיפה וזיהום סביבתי:

הסיכוי לחלות בסרטן השד כתוצאה ממגורים בנפת חיפה גבוה מהממוצע הארצי בכ-20.8% בין השנים 1984-1999 (ליפשיץ וחובריו, 2014). מאז שנות ה-80 שיעור תחלואת הסרטן בנפת חיפה גבוה ב-22% מהממוצע הארצי כאשר סרטן הריאות גבוה ב-29% וסרטן שלפוחית השתן גבוה ב-26% (Blaurock-Busch et al., 2015) ורשם הסרטן הלאומי הכריז בסקר לשנים 2001-20011 שהתחלואה בסרטן בנפת חיפה "גבוה במובהק מהצפוי" ויש לחשוד במיקום הגיאוגרפי כגורם משמעותי לחריגה זו (ליפשיץ וחובריו., 2014). סקר בריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 1999 מצא שבחיפה ישנה סטייה מעל הממוצע של 45% מקרי אוטם בשריר הלב, סטייה של 31% בסובלים מלחץ דם גבוה ומקרי האשפוז מכל הסיבות גבוהים ב-22% מעל הממוצע הארצי (אירה וחובריו, 2009).
לפני שנדון בממצאים המקשרים או שוללים בין פעילות בתי הזיקוק בפרט והתעשייה בכלל לבין זיהום ותחלואה במפרץ חיפה מן הראוי שנביא גם את עמדת בתי הזיקוק בנושא זה. שתי חוות דעת הוכנו לטובת בתי הזיקוק על ידי שני מומחים: האחד פרופסור רנרט שנכון לשנת-2010 ניהל את המחלקה לרופאת הקהילה ואפידמולוגיה בבית חולים כרמל, שימש כראש החוג לבריאות הציבור ואפידמולוגיה בטכניון וכיהן כראש המרכז הארצי לבקרת סרטן של קופת חולים כללית ( א.גילון וחובריו, 27.3.2000). השני פרופסור פרום שבזמן עריכת הסקר הועסק בבית חולים כרמל שבחיפה (י.גולדמשיד. 6.6.1012) והוא משמש כיום כמנחה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בנושאים הקושרים לבריאות תעסוקתית וחשיפה למזהמים שונים באוניברסיטת תל אביב  (אוניברסיטת תל אביב, 8.7.2015). המומחים הכינו דוחות נפרדים הסוקרים את הקשר בין זיהום האוויר הנגרם עקב המפעלים בבז"ן למצב הבריאות של תושבי נפת חיפה ( ג.רנרט 2.8.2007) (פ.פרום 11.10.2007). עיקרי הממצאים והמסקנות של שני הדוחות הללו הוטעמו בתוך התסקיר (י.גולדמשיד. 6.6.1012). שני המומחים כתבו בפתח דבריהם שהקשר בין זיהום אוויר לתחלואה בסרטן הוא "זעום" ו"זניח" והקשר לתחלואה במחלות לב-ריאה הוא "חלקי ביותר". מסקנות הסקרים שאין קשר חיובי בין פליטות לאוויר של מפעלי בז"ן לתחלואה עודפת בחיפה והפליטות העתידיות אינן צפויות לגרם לשום השפעה שלילית על בריאות האוכלוסייה בנפת חיפה. האנומליה הקיימת ברמת התחלואה מוסברת עקב הדמוגרפיה הייחודית של העיר חיפה  המתאפיינת במספר רב של מבוגרים, שיעור גבוה של עולים ומספר גבוה של ערבים ( ג.רנרט 2.8.2007) (פ.פרום 11.10.2007).
מספר מחקרים הוכיחו את הקשר בין פעילות בתי הזיקוק לזיהום סביבתי. בשנת 1993 נבדק והוכח שפליטות לאוויר של בתי הזיקוק גורמות לשקיעת מזהמים לקרקע שפוגעות בתאים הכלורופיל של ביוטה מקומית (Garty et al., 1993) בשנת 2009 ביצע המכון הגיאולוגי שני סקרים שכללו 2623 בדיקות שהוכיחו שריכוז המתכות המסוכנות בקרקע ובאבק בעיר חיפה וטבעון גבוהים במיוחד כאשר המקור הוא זיהום תעשייתי לאוויר ששוקע לקרקע כאשר ריכוז המזהמים הגבוה ביותר נמצא בצמוד לאזור בתי הזיקוק וחוות המכלים בנמל (שוורץ וחובריו, 2009), (שוורץ וחובריו, 2009).

באותה השנה ציין המשרד להגנת הסביבה שמתחם בתי הזיקוק הינו אחד מהאתרים המזוהמים ביותר בארץ עם יותר מארבעים מוקדי זיהום בקרקע ולמי התהום היכולים לגרום לנידוף גזים רעילים ולהסעת מזהמים ברוח (המשרד להגנת הסביבה, 2009). בהשוואה לבדיקות שנעשו בכל הארץ בין שנת 2013 לשנת 2015 נמצא שהתחנה היחידה בה ישנו זיהום אוויר חריג וגובה של בנזן ביחס לממוצע הארצי הינו בתחנת ניטור בקריית ביאליק הנמצאת כ-2.5 קילומטר מזרחית לבתי הזיקוק ונמצאת בכיוון הרוח (טרכטמן וקורדובה,2014) (טרכטמן וקורדובה, 2015).
שבעה חוקרים ישראלים מהטכניון, משרד הבריאות, בית חולים רמב"ם, בית הספר לרפואה בחיפה ודוקטור מיכה ברחנא מהרשם הלאומי לסרטן במשרד הבריאות הכירו בכך שזיהום חלקיקי במפרץ חיפה הוא הגורם לאחוז החורג של סרטן ריאה בגברים באזור (Eitan et al., 2010). מחקר בריטי שנעשה חמש שנים לאחר מכאן מצא שריכוז המתכות המסוכנות בגופם של תושבי חיפה, על בסיס בדיקות דוגמאות שיער, הינו גבוה במיוחד בכלל האוכלוסייה ובעיקר אצל ילדים. הריכוזים שנמצאו מעלים את הסיכוי לחלות בסרטן או במחלות נירולוגיות עד לכ-60% כאשר ההנחה ששילוב כלל גורמי זיהום האוויר יחד עם הסיכון המשולב של כל סוגי המתכות יחדיו מעלה את הסיכון אף יותר (Blaurock-Busch et al., 2015).

  1. Bibliography
    1) F. Amato, C. Ansorge, A. Asmi, J. Borken-Kleefeld, C. Borrego, P.G. Boulter, J. Cyrys, et al. “Urban Air Quality in Europe.” Springer, 2013, 3–367
    2) Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. “Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel.” ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39
    3)  Peter E. Voytek, and Todd W. Thorslund. “Benzene Risk Assessment: Status of Quantifying the Leukemogenic Risk Associated with the Low-Dose Inhalation of Benzene.” Society Fm Riak Analysis, 1991, 355–57
    4) S.J. Borghoff, G. Brambilla, T.E. Bunton, C.C. Capen, S.M. Cohen, L. Fishbein, S. Fukushima, et al. “IARC MONOGRAPHS ON THE EVALUATION OF CARCINOGENIC RISKS TO HUMANS.” WORLD HEALTH ORGANIZATION INTERNATIONAL AGENCY FOR RESEARCH ON CANCER, no. 1–643 (1999).
    5)    Toby C. Lewis, Thomas G. Robins, Graciela B. Mentz, Xiaohui Zhang, Bhramar Mukherjee, Xihong Lin, Gerald J. Keeler, et al. “Air Pollution and Respiratory Symptoms among Children with Asthma: Vulnerability by Corticosteroid Use and Residence Area.” ELSEVIER, December 27, 2012, 48–55
    6) P. S. Rao, M. F. Ansari, A. G. Gavane, V. I. Pandit, P. Nema, and S. Devotta. “Seasonal Variation of Toxic Benzene Emissions in Petroleum Refinery.” Springer, October 21, 2006, 323–28
    7) S. Reynaud, and P. Deschaux. “The Effects of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons on the Immune System of Fish: A Review.” ELSEVIER, January 5, 2006, 229–38
    8) A.P. Wickramasinghe, D.G.G.P. Karunaratne, and R. Sivakanesan. “PM10-Bound Polycyclic Aromatic Hydrocarbons: Concentrations, Source Characterization and Estimating Their Risk in Urban, Suburban and Rural Areas in Kandy, Sri Lanka.” ELSEVIER, February 26, 2011, 2462–2650
    9) Clifford P. Weisel. “Benzene Exposure: An Overview of Monitoring Methods and Their Findings.” ELSEVIER, June 1, 2010, 58–66
    10) Javier García-Pérez, Marina Pollán, Elena Boldo, Beatriz Pérez-Gómez, Nuria Aragonés, Virginia Lope, Rebeca Ramis, Enrique Vidal, and Gonzalo López-Abente. “Mortality due to Lung, Laryngeal and Bladder Cancer in Towns Lying in the Vicinity of Combustion Installations.” ELSEVIER, January 4, 2009, 3593–2602
    11)  Chun-Yuh Yang, Hui-Fen Chiu, Shang-Shyue Tsai, Chih-Ching Chang, and Hung-Yi Chuang. “Increased Risk of Preterm Delivery in Areas with Cancer Mortality Problems from Petrochemical Complexes.” ELSEVIER, July 2000, 195–200.
    12) Chun-Yuh Yang, Bi-Hua Cheng, Te-Yao Hsu, Shang-Shyue Tsai, Chung-Feng Hung, and Trong-Neng Wu. “Female Lung Cancer Mortality and Sex Ratios at Birth near a Petroleum Refinery Plant.” ELSEVIER, January 5, 2000, 33–40
    13) Lars Barregard, Erik Holmberg, and Gerd Sallsten. “Leukaemia Incidence in People Living close to an Oil Refinery.” ELSEVIER, August 21, 2009, 985–90
    14) Martí Nadal, Montse Mari, Marta Schuhmacher, and José L. Domingo. “Multi-Compartmental Environmental Surveillance of a Petrochemical Area: Levels of Micropollutants.” ELSEVIER, January 2009, 227–35
    15) Otto Wong, and Gerhard K. Raabe. “A Critical Review of Cancer Epidemiology in the Petroleum Industry, with a Meta-Analysis of a Combined Database of More Than 350,000 Workers.” 1.8.2000, n.d., 78–98
    16)    E. Blaurock-Busch, Y. Busch, and N. Buium. “Chronic Metal Exposure, Air Pollution and Cancer in Haifa, Israel.” British Journal of Medicine & Medical Research, August 23, 2015, 1–14.
    17) Jacob Garty, Yuval Karary, and Joseph Harel. “The Impact of Air Pollution on the Integrity of Cell Membranes and Chlorophyll in the Lichen Ramalina Duriaei (De Not.) Bagl. Transplanted to Industrial Sites in Israel.” Springer, 1993, 455–60

ביבליוגרפיה:
1) א. ליפשיץ, מ. ויינשטיין, ב. סילברמן, ל. קינן-בוקר. היארעות סרטן לפי נפות בישראל 2001-2011 מבצע "הקש בדלת". משרד הבריאות  20.10.2014
2) א., א. ליטינצקי, נ. רותם, ר. גור, ר. יצחקי, א. הינו, צחי מקובקי, ל. נוקריאן, י. צ'יקו, י. לוסקין, ח. ברויאר, מ. ברוליה, י. קוסקס, מ. שניידרמן, נ. מזרחי, ת. בן ישי. סקר בריאות 2009. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2009
3) א.גילון, ע.דולב, א.רובינזון, ב.קלנר, ש.ארבלי אלמוזלינזו. הוועדה הציבורית לבדיקת הדרכים לצמצום העישון ולהפחתת נזקיו.  הוועדה למניעת עישון. 27.3.2000.
4) י.גולדשמיד. תסקיר השפעה על הסביבה. מתחם בתי זיקוק לנפט חיפה. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, חיפה, הוועדה המקומית לתכנון וסנייה זבולון פרק ב' פירוט הסיבות לעדיפות המיקום והתכנון המוצעים פרק ה' הצעה להוראות התוכנית  6.6.2012
5) אוניברסיטת תל אביב הפקולטה לרפואה על שם סאקלר בית הספר לבריאות הציבור. מנחים ותחומי מחקר-בריאות סביבתית ותעסוקתית. אתר אינטרנט. 7.8.2015. https://med.tau.ac.il/pub-health-occup-instruc
6) ג. רנרט. נספח מס.26 סקר מצב הבריאות של תושבי נפת חיפה בהקשר פליטות מזהמי אויר מהמפעלים במתחם בתי הזיקוק דו"ח סופי. פרק ד' פירוט והערכה של השפעות סביבתיות מתחם בתי זיקוק לנפט במפרץ חיפה תוכנית חפאג/1200 ב'. 2.8.2007
7) פ.פרום. נספח מס.28 דו"ח פרופ' פול פרום. פרק ד' פירוט והערכה של השפעות סביבתיות מתחם בתי זיקוק לנפט במפרץ חיפה תוכנית חפאג/1200 ב'11.10.2007
8) מ. שירב-שוורץ, ש. אילני, ל. הליץ וא. יפה. גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי – כרמל.  משרד התשתיות הלאומיות המכון הגיאולוגי. דצמבר 2009.
9) מ. שירב-שוורץ, ש. אילני, ל. הליץ וא. יפה. זיהוי של מוקדי זיהום במתכות קורט באזור עמק זבולון בכלים גיאוכימיים. משרד התשתיות הלאומיות המכון הגיאולוגי. אוקטובר 2009
10) רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים. מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה אגף שפכי תעשייה, דלקים וקרקעות מזוהמות. מרץ 2009
11) א. טרכטמן ול. קורדובה. פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה תמונת מצב דצמבר 2014. מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה איכות אוויר ושינוי אקלים. דצמבר 2014
12) א. טרכטמן ול. קורדובה פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה. מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה אגף איכות אוויר ושינוי אקלים. יולי 2015.

פורסם בקטגוריה בתי זיקוק נפט, זיהום אוויר, כללי, מפרץ חיפה | עם התגים , , , | 3 תגובות

לאומי קארד: האם אתה בעל תפקיד ציבורי בכיר?

ניצן מתן

לפני כמה ימים בדקתי חשבתי לעשות כרטיס אשראי חדש באמצעות מועדון "בהצדעה" שנותן הנחות למשרתי מילואים ובמקרה זה אחוזי הנחה בודדים במספר חנויות נוחות ומסעדות.

הכרטיס שייך לחברת "לאומי קארד" במהלך מילוי השאלון נתקלתי בשאלה הבאה: "בעלי תפקידים ציבוריים: אני בעל תפקיד ציבורי בכיר או בעל קרבה בעל קרבה מדרגה ראשונה לבעל תפקיד ציבורי בכיר".

לאומי כארד בקשה על עבודה כפקיד בכיר

 

כשלחצתי על סימן השאלה נפתח לי ההסבר הבא: ראש ממשלה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר כנסת, וקציר צבאי בכיר (אלוף או רב אלוף) או משטרה בכיר (ניצב או רב ניצב) או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה או בעל קרבה מדרגה ראשונה-ילד/הורה/בן זוג."

1

אני ממש לא יודע האם החובה לענות על השאלה בכדי להתקדם בשאלון היא חוקית או לא. מה שבטוח זה נראה ממש רע. מדוע הם צריכים לדעת האם אני קרוב משפחה של שופט, אלוף או שר?. האם קירבתי לאנשים בעלי כוח והשפעה מעידה על יכולתי לשלם את חיובי האשראי שלי או שיש כאן כוונה הרבה פחות תמימה?

שוב איני יודע אם זה חוקי או לא. עמוק בפנים זה מרגיש ממש לא טוב. עמוק בפנים זה מרגיש כמו איסוף מידע שנועד למפות את בעלי הקשרים ויכולת ההשפעה מבין מחזיקי האשראי ללא קשר למצבם הפיננסי. עמוק בפנים זה מרגיש כמו ניסיון לבניית מועדון "הון-שלטון" בקרב מקבלי האשראי מועדון שאולי יוכלו ללחוץ עליו או להיעזר בו ביום פקודה.

פורסם בקטגוריה הון שלטון, כללי | כתיבת תגובה

הערכת תסקיר ההשפעה על הסביבה של בז"ן

ניצן מתן.

עבודה זו הוגשה במסגרת לימודי התואר השני במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן.

מטרת הדו"ח הינה לבדוק את עיקר הנושאים שהוצגו בתסקיר ההשפעה על הסביבה שהוגש כתנאי להרחבת בתי הזיקוק. אין אנו מתיימרים להציג את כל המידע על המפעל הקיים מזה כ-80 שנה משני טעמים. האחד הוא שמדובר בכמויות עצומות של חומרים שאינם בהכרח רלוונטיים למסגרת עבודה זו והשני הוא שלא כל המידע הנדרש במסגרת התחקיר הוגש למשרד להגנת הסביבה.

יש לציין שהדו"ח עבר את הסינון האקדמי הנדרש לגבי איכות הנתונים והצגתם אך לא עבר הגהה לשונית ודקדוקית ויתכנו שנפלו טעויות בנושא זה.

את הדו"ח ניתן להוריד בקישור הבא. כל מקורות המידע בהם השתמשנו הינם פומביים ונשמח להעביר לכל המעוניין את המידע הגולמי שברשותנו.

כתבות נושא בנושא בז"ן וחיפה:

זיהום במפרץ חיפה? המומחים של בז"ן לא יודעים על מה מדובר.

העיר חיפה מציגה: תחלואת הסרטן הגבוהה ביותר ב-OECD

מי בודק את הזיהום ממפעלי בז"ן? בז"ן

על השריפה בבז"ן שמעתם?

מהדו"ח עולות מספר תבונות עיקריות:

  • המשרד להגנת הסביבה העמיד דרישות ספציפיות לגבי הנתונים אותם יש להעביר במסגרת תסקיר זה. כמויות משמעותיות של דוחות וסקרים לא הוגשו ויש לתהות איך התאפשר המשך ההליך התכנוני ללא עמידה בתנאי מחייב זה.
  • אחת מהמסקנות העיקריות של המומחים שנשכרו על ידי בז"ן היא שריכוז תחלואת הסרטן בחיפה אינו חריג ואינו נובע מזיהום אוויר. שני המומחים שהגישו את שני הדוחות בנושא כותבים בגוף העבודה שלא היו בידם הנתונים הנדרשים לביצוע העבודה לה נשכרו כך שיש לתהות איך הם הגיעו למסקנות אותם רשמו ללא המידע הנדרש להסקת מסקנות אלו.
  • חלק מהמתקנים בבז"ן מזרימים את השפכים הנוצרים בתהליך היצור ישירות לנחל הקישון ללא טיפול קדם מה שמהווה לכאורה חריגה מהיתר ההזרמה לים של המפעל.
  • המפעל לא הכין תכניות לתרחישי סיכון עתידיים כגון דליפות חומרים מסוכנים לסביבה או רעידת אדמה. תכניות אלו אמורות להיות מוגשות לאחר אישור הרחבת המפעלים.
  • נראה שבמפעל ישנה בעייתיות בנושא כיבוי האש וישנו מחסור במכלי מים לצורך כיבוי שריפות ואין מערכת אוטומטית מקיפה לכיבוי שריפות.
  • כותבי התסקיר מציינים שאין באזור המפעל פרמטרים גיאולוגים העלולים ליצור תנודות קרקע ולכן אין צורך בהכנת תכניות מיגון וחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה. טענה זו סותרת את נתוני המכון הגיאולוגי בהם רואים בבירור את המצאתו של העתק המוגדר כ"חשוד כפעיל" הנמצא מדרום למפעל ומוכנה "שבר יגור". יש לתהות איך כותבי התסקיר בנוסף לאנשים הממונים על הערכת התסקיר מטעם המדינה לא שמו את דעתם על מידע חשוב ופומבי זה.
  • מקומם במיוחד לקרוא את בדו"ח על כך שאין באזור המפעלים שברים גיאולוגים כאשר הם נמצאים בקרבת העתק גיאולוגי פעיל

    מפה המציגה את מיקומם של בתי הזיקוק לנפט, בז"ן, הנמצאים במפרץ חיפה. הפליטות אותם יוצרים המפעלים לאוויר גורמות לזיהום אוויר המעלה משמעותית את התחלואה במחלות לב ריאה וסרטן.

    מפת אזור חיפה כפי שהיא מוצגת בתסקיר ההשפעה על הסביבה

    מפה המציגה את מיקומם של בתי הזיקוק לנפט, בז"ן, הנמצאים במפרץ חיפה. הפליטות אותם יוצרים המפעלים לאוויר גורמות לזיהום אוויר המעלה משמעותית את התחלואה במחלות לב ריאה וסרטן.

    3

    מפת אזור חיפה ובתי הזיקוק של בז"ן (בתי זיקוק נפט). הפליטות שהמפעל מייצר לאוויר בתהליך זיקוק הנפט הגולמי למוצריו השונים יוצרים זיהום כבד בכל אזור נפת חיפה. לדבר ישנה השפעה משמעותית על התחלואה ומקרי המוות באזור בעיקר ממחלות לב ראיה וסרטן

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, המשרד להגנת הסביבה, העיר חיפה, זיהום אוויר, חומרים אורגניים נדיפים, כללי, משרד הבריאות, סרטן | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

ועדת כלכלה ה-29.11.2015 דברים בשם מטה המאבק

מסמך זה מורכב משני חלקים: האחד הוא הדברים שנרשמו לקראת הדיון בוועדת כלכלה ב-29.11.2015 והשני הוא הסבר ופירוט מקורות המידע עליהם אנחנו מתבססים.

 

 

שלום לחברי הוועדה.

שמי ניצן מתן אני בוגר תואר ראשון במדעי הים ולקראת סיום תואר שני בגיאוגרפיה שהתחום המחקרי שלי עוסק בתחום הדלקים. אני מדבר פה מטעם מטה המאבק שמתנגד למתווה הגז וקורא לשמירת הגז הטבעי בארץ.

בשנתיים וחצי האחרונות נעשה ניסיון להראות כאילו כל מסקנות המומחים הן שיש למכור גז באחוזים ניכרים לייצוא. אמירות אלו מתבססות לכאורה על החלטת וועדת צמח משנת 2012. זה המקום להזכיר את דבריה של מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה וחברה בוועדה מספטמבר 2012  עו"ד אלונה שפר לאחר פרסום מסקנות הוועדה " הדו"ח הסופי של הוועדה ערוך באופן מגמתי וכל תכליתו להצדיק החלטה בלתי אחראית ובלתי מבוססת על ייצוא נרחב של גז טבעי מישראל. המלצה זו מתבססת על שורה של הנחות מקלות ואופטימיות בסוגיות מהותיות כגון היקף הביקוש בשוק המקומי, היקפן של תגליות עתידיות והתפתחות המחירים בטווח הבינוני והארוך בשוק האנרגיה העולמי".

את רוח הדברים הללו מחזקים ד"ר סיניה נתניהו המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה וד"ר שלמה ולאד המדען הראשי לשעבר משרד האנרגיה והמים ממרץ 2012 " לאור האמור לעיל והמפורט במסמך זה, מסקנתנו החד משמעית היא כי עד לשנת 2020 יש לקבל הערכות מבוססות יותר של מלאים, פיתוחים של תחליפים טכנולוגיים לגז טבעי ואמידת הביקושים בסקטורים השונים עם ביסוס ההיצע. עד שקלול מושכל של אלמנטים אלו, יש להימנע בתקופת זו מלאשר ייצוא גז טבעי אל מחוץ לגבולות המדינה".

חוסר הוודאות נראה בברור כאשר מצגת משקיעים של דלק ואבנר מאוקטובר 2015 טוענת שיש 621 BCM  במאגר תמר בעוד שמשרד האנרגיה לא סיים את ביצוע ההערכה לכמות הגז במאגר תמר, לפי דיווח לבורסה של אבנר מה רביעי ליוני 2015, וההערכה המעודכנת שקיימת היא משנת 2013 בה נאמר שיש 484 BCM בלוויתן. כאשר ישנו פער של 137 BCM, 28.5%,  בין ההערכות השונות ברור לכל שחוסר הוודאות לגבי כמות הגז במאגר הוא משמעותי ביותר.

חמור במיוחד הוא "דו"ח שראל" שנכתב על ידי הכלכלן הראשי של משרד האוצר שטען שאין לייצא גז. הדו"ח הוסתר והושתק עד כדי כך שביוני 2013 אמר שר האוצר דאז, ח"כ יאיר לפיד, ש"שראל לא כתב דו"ח נגד ייצוא הגז". הדו"ח נכתב ביוני 2013 והודלף למטה המאבק על ידי מקור חסוי בתקופה האחרונה ומסקנתנו הוא: "ברוב התרחישים שנבחנו היקף הייצוא האופטימלי ממאגר הגז תמר ולוויתן הוא 0. בתרחישים אלו מומלץ לממשלה להקדים את פיתוח המאגר באמצעים משפטיים או באמצעות מתן פיצוי כלכלי לבעלי הזיכיון"

כאשר מדברים על "ביטחון לאומי" בנושא הגז יש להסתכל על דו"ח משותף לארגון ה-OECD  וארגון הבריאות העולמי שיצא השנה. הדו"ח מחשב שבישראל ישנם 2,452 מקרי מוות בטרם עת בשנה עקב תחלואה של זיהום אוויר. לפי הערכת משרד הבריאות לשנת 2014 העלויות של מוות, תחלואה, תרופות, אובדן ימי עבודה וכ' מאורך בכ-23 מיליארד שקל לשנה.

על כך יש להוסיף שהייתה ב-30.01.2011 החלטת ממשלה שמספרה 2790 ומטרתה הייתה להשקיע 14 מיליארד שקל  בין 2015-2020 בפיתוח טכנולוגיות חלופיות לנפט. בתאריך 7.10.2014 בהחלטת ממשלה מספר 2703 הוחלט לתקצב את התוכנית ב-55 מיליון שקלים בלבד. התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר תוקצבה ב-100 מיליון במקום ב-690 מיליון ₪. ברור שהגז הוא הפתרון הריאלי המהיר והישים לפתרון בעיות קשות אלו של מוות מזיהום אוויר ואובדן כסף רב למשק.

רכבים הוא אחד מגורמי הזיהום המשמעותיים אך אין בארץ הסבה משמעותית של רכבים לגז.. לפי נתוני רשות הגז מ-2012 הסבה של 50% מהרכבים בארץ לגז תחסוך שלושה מיליארד ושש מאות חמישים ושמונה מיליון שקל בשנה ותדרוש כ-85 BCM  עד 2040  שהם 10.3% מכמות הגז הטבעי בהנחה שאכן תמצא כל כמות הגז הצפוייה.

בנוגע להסבת מפעלים רשות הגז הטבעי תוקצבה ב-2014 ב-120 מיליון ₪ לצורך חיבור מפעלים לגז טבעי. נכון ל-2014 הם השתמשו רק בארבעה מיליון ₪.  רשות הגז חישבה שמפעל קטן יחסוך 658,288 ₪ בשנה ממעבר לגז ומפעל גדול יחסוך 5,980,571 ₪ ממעבר לגז. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון ל-2011 יש בארץ 11,963 מפעלים אך החלטת ממשלה מספר 352 מאוגוסט השנה קובעת שיש לחבר עד 2020 450 מפעלים רק 3.76% מהפעלים. אם נסב 20% מהמפעלים, ובהנחה שכולם קטנים, נחבר 2,500 מפעלים לגז ונחסוך למשק מיליארד תשע מאות שבעים וארבע מיליון ₪ לשנה. כל זה בהנחה שמחיר הגז הוא 8 דולרים ליחידת חום.

במצטבר אם נוריד את זיהום האוויר, נחבר מפעלים ורכבים נגיע לחסכון שנתי  כ-30 מיליארד שקל בשנה וחשוב מכך נוריד את המספר הבלתי אפשרי של 2,500 מקרי מוות מיותרים הנגרמים בגלל זיהום האוויר החריג במדינה.

תודה.

מקורות מידע והסברים נוספים:

 

  • חוות דעת מיעוט לוועדת צמח עו"ד אלונה שפר שכהנה כמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה וכחברה בוועדת צמח[1]. עיקר דבריה הם שמסקנות הוועדה סולפו ושיש לשמור את כל הגז למשק הישראלי בעדיפות עליונה.
  • 1

    דיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז בתאריך 29.11.2015 בראשות ח"כ איתן כבל. הגז הטבעי שייך לאזרחי מדינת ישראל על פי חוק ויש לנהוג בו בהתאם. שימוש בגז טבעי יוריד עלויות של זיהום אוויר שגורם לתחלואה, בעיקר של מחלות לב וסרטן, ומוות מיותרים ואובדן של כסף רב למשק.

    2

    דיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז בתאריך 29.11.2015 בראשות ח"כ איתן כבל. הגז הטבעי שייך לאזרחי מדינת ישראל על פי חוק ויש לנהוג בו בהתאם. שימוש בגז טבעי יוריד עלויות של זיהום אוויר שגורם לתחלואה, בעיקר של מחלות לב וסרטן, ומוות מיותרים ואובדן של כסף רב למשק.

    3

    דיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז בתאריך 29.11.2015 בראשות ח"כ איתן כבל. הגז הטבעי שייך לאזרחי מדינת ישראל על פי חוק ויש לנהוג בו בהתאם. שימוש בגז טבעי יוריד עלויות של זיהום אוויר שגורם לתחלואה, בעיקר של מחלות לב וסרטן, ומוות מיותרים ואובדן של כסף רב למשק.

  • ד"ר סיניה נתניהו המדענית הראשית המשרד להגנת הסביבה וד"ר שלמה ולאד המדען הראשי משרד האנרגיה והמים הוציאו דו"ח במרץ [2]2012 שעיקריו הוא שיש לשמור את משאבי הגז בישראל. מכירת גז שאינה אפשרות מעודפות תתיכן רק כאשר יבדקו כל כמויות הגז בים באופן וודאי וכאשר המשק יהיה מבוסס גז באופן משמעותי כך שתהיה תחזית ביקושים הגיונית למשק.
  • 4

5

דיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז בתאריך 29.11.2015 בראשות ח"כ איתן כבל. הגז הטבעי שייך לאזרחי מדינת ישראל על פי חוק ויש לנהוג בו בהתאם. שימוש בגז טבעי יוריד עלויות של זיהום אוויר שגורם לתחלואה, בעיקר של מחלות לב וסרטן, ומוות מיותרים ואובדן של כסף רב למשק.

  • "דו"ח שראל". ביוני 2013 נפוצה שמועה שדוקטור מיכאל שראל, כלכלן בוגר הרווארד שכיהן בתפקיד הכלכלן הראשי במשרד האוצר, כתב דו"ח כנגד ייצוא הגז. אדם טבע ודין, המרכז האקדמי למשפט ועסקים והפורום לאנרגיה פנו למשרד האוצר בבקשה לפרסום הדו"ח[3].  יום לאחר מכן שר האוצר דאז, ח"כ יאיר לפיד, אמר "שראל לא כתב דו"ח נגד ייצוא הגז"[4]  הדו"ח  הודלף ומסקנתו היא כך[5]:
  • 6

    דיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז בתאריך 29.11.2015 בראשות ח"כ איתן כבל. הגז הטבעי שייך לאזרחי מדינת ישראל על פי חוק ויש לנהוג בו בהתאם. שימוש בגז טבעי יוריד עלויות של זיהום אוויר שגורם לתחלואה, בעיקר של מחלות לב וסרטן, ומוות מיותרים ואובדן של כסף רב למשק.

  • 6

    דיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז בתאריך 29.11.2015 בראשות ח"כ איתן כבל. הגז הטבעי שייך לאזרחי מדינת ישראל על פי חוק ויש לנהוג בו בהתאם. שימוש בגז טבעי יוריד עלויות של זיהום אוויר שגורם לתחלואה, בעיקר של מחלות לב וסרטן, ומוות מיותרים ואובדן של כסף רב למשק.

    7

    דיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז בתאריך 29.11.2015 בראשות ח"כ איתן כבל. הגז הטבעי שייך לאזרחי מדינת ישראל על פי חוק ויש לנהוג בו בהתאם. שימוש בגז טבעי יוריד עלויות של זיהום אוויר שגורם לתחלואה, בעיקר של מחלות לב וסרטן, ומוות מיותרים ואובדן של כסף רב למשק.

חלקים מהדו"ח עדיין מושחרים ולדעתנו יש לפרסמם לאלתר כדי שמקבלי ההחלטות יוכלו לקבל את כל המידע הרלוונטי.

 

  • משרד האנרגיה הוציא הערכה ב-2013 שכמות הגז בלוויתן היא 484 [6]BCM8

דלק ואבנר פרסמו למשקיעים שיש בלוויתן 621 BCM  נכון לאוקטובר 2015[7]

 

 

מדובר בפער של 28.5% בין התחזיות מה שמבהיר את חוסר הוודאות בנושא והוא גם בעייתי מבחינה פרסומית מכיוון שהם לא מציגים במצגת שההערכה המעודכנת היא 484 BCM  ולא מציינים שנכון ליוני 2015 טרם הסתיימה הערכה וודאית של כמות הגז הטבעי במאגר לוויתן.[8]

9

דיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז בתאריך 29.11.2015 בראשות ח"כ איתן כבל. הגז הטבעי שייך לאזרחי מדינת ישראל על פי חוק ויש לנהוג בו בהתאם. שימוש בגז טבעי יוריד עלויות של זיהום אוויר שגורם לתחלואה, בעיקר של מחלות לב וסרטן, ומוות מיותרים ואובדן של כסף רב למשק.

 

  • מקרי מוות מזיהום אוויר ועלויות כספיות של זיהום אוויר:10

ה-OECD   יחד עם ארגון הבריאות העולמי הוציאו באפריל 2015 דו"ח שקובע שבישראל ישנם 2452 מקרי מוות משנה עקב זיהום אוויר[9]  העלות מעורכת בסכום של כ-23 מיליארד דולר בשנה[10]. עקב אי עמידה בייעדי המדינה לאוויר נקי. התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר הייתה אמורה להיות מתוקצבת ה-690 מיליון שקל וירדה ב-80% ל-100 מיליון שקל לשש שנים. לפי דו"ח מבקר המדינה נעשה כשל מוחלט בנושא והרוב המוחלט של המפעלים לא נבדקו כנדרש[11]. בתאריך 30.01.2011 הייתה החלטת ממשלה מספר 2790 ל"הפעלת תכנית לפיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה ולחיזוק תעשיות עתירות ידע בתחום".[12] תוקצבה ב-14 מיליארד שקל עד ל-2020 עם יעדים שאפתניים ביותר למחקר ופיתוח של הנושא.

בתאריך 7.10.2014 הייתה החלטת ממשלה מספר 2703 שהחליטה שהתקצוב לנושא לא יעלה על 55 מיליון שקל אך היעדים של הנושא נשארו זהים.[13]

  • שימושי גז בתחבורה:

 

לפי תחזית של משרד רשות הגז הטבעי[14] ישנו ביקוש לגז טבעי שיכול להגיע ל-85 BCM  עד 2040 אם מחצית מהרכבים יעברו לגז או 170 BCM  אם תהיה חדירה משמעותית של גז למשק התחבורה. נתוני החיסכון נלקחו מאתר משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים[15] ונעשו בהנחה שמדובר ברכבים בעלי נפח המנוע הקטן האפשרי ומספר הרכבים נלקח מתחזית השימוש בגז טבעי (ראה הערה 14).  חסכון שנתי של שלושה מיליארד שש מאות חמישים ושמונה מיליון שלוש מאות ושלוש אלף שמונים ותשע.

רכב פרטי ומונית אוטובוס רכב מסחרי (כולל משאיות וטנדורנים) סה"כ
מספר רכבים 2,072,126 29,788 347,152 2,449,066
חסכון לשנה לרכב בודד 2029 55,137 4,234 61,400
חסכון למשק מהסבה של 50% 2102171827 821210478 734920784 3,658,303,089

 

  • שימוש בגז למפעלים.

לפי נתוני משרד התשתיות[16]. לרשות הגז הטבעי היה ב-2014 תקציב של 120 מיליון ₪ להסבת מפעלים לתחבורה אך היא השתמשה בארבע מיליון ₪ בלבד. מפעל קטן חוסך 658,288 אלף ₪ בשנה ממעבר לגז ומפעל גדול 5,980,571. החלטת ממשלה[17] מספר 353 מה-05.05.2015 החליטה שעד 2020 יהיו 450 מפעלים שיעברו הסבה לגז ובשנים 2015-2016 50 מפעלים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[18] יש בארץ 11,963 מפעלים. החלטת ממשלה מספר 352 מאוגוסט השנה[19] קובעת שיש לחבר עד 2020 450 מפעלים רק 3.76% מהפעלים. אם נסב 20% מהמפעלים, ובהנחה שכולם קטנים, נחבר 2,500 מפעלים לגז ונחסוך למשק מיליארד תשע מאות שבעים וארבע מיליון ₪ לשנה. כל זה בהנחה שמחיר הגז הוא 8 דולרים ליחידת חום.

[1] מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה-המלצות הוועדה לבחינת מדיניות ממשלתית במשק הגז הטבעי 12 ספטמבר 2012. עו"ד אלונה שפר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. 12.9.2012

[2] מדיניות ניהול משאבי הגז הטבעי בישראל חוות דעת בנושא אופציית ייצוא גז טבעי מישראל מאת ד"ר סיניה נתניהו המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ד"ר שלמה ולד המדען הראשי, משרד האנרגיה והמים. 19.3.2012

[3]  פניות למשרד האוצר: "פרסמו את דו"ח שראל נגד יצוא הגז". דה-מרקר אבי בר-אלי 11.06.2013.

 

[4] לפיד: "שראל לא כתב דו"ח נגד ייצוא הגז": סגנו: "יש טיוטה". אבי בר-אלי, צבי זרחיה. 12.06.2013

[5] אגף הכלכלן הראשי-מחקר, הכנסות המדינה וקשרים בינלאומיים. היקף ייצוא מומלץ ממאגר לוויתן. יוני 2013.

[6] משרד האנרגיה והמים רשות הגז הטבעי שרשרת אספקת הגז הטבעי מהספק אל הצרכן שוקי שטרן, מנהל רשות הגז הטבעי אפריל 2013

[7] נתונים גז קדימה דלק קידוחים שותפות מוגבלת אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת אוקטובר 2015

[8] אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת 4 יוני 2015 הנדון: התייחסות לפרסום בגלובס. הודעה לבורסה.

[9] Economic cost of the health impact of air pollution in Europe WHO Regional Office for Europe

 

[10] בריאות וסביבה בישראל 2014 משרד הבריאות

[11] וועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי 23.6.2015 טיפול בזיהום אוויר ממקורות נייחים.

[12] החלטת ממשלה מספר 2790 30.01.2011

[13] החלטת ממשלה מספר 2703 7.10.2014

[14] מדינת ישראל משרד התשתיות הלאומיות רשות הגז הטבעי הנדון: תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל: סקטור התחבורה. 18 בינואר 2012

[15] מחשבונים לאומדן כדאיות שילוב גז טבעי דחוס,CNG, במערך התחבורה בישראל. אתר אינטרנט

[16] גז טבעי לתעשייה תשתיות הולכה וחלוקה, כדאיות כלכלית במעבר לגז טבעי ומענקים לצרכני חלוקה. מוצג בכנס תעשייני אשקלון 9 ליוני 2014 ע"י שרה הדר ראש תחום בכיר, כלכלה.

[17] החלטת ממשלה מספר 352 מתאריך 05.08.2015

[18] לוח 2. – מפעלים, משרות שכיר ושעות עבודה למעשה לפי ענף כלכלי ראשי (סיווג 2011) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

[19] החלטת ממשלה מספר 352 מתאריך 5.8.2015 האצת חיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי-אישור החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה.

פורסם בקטגוריה OECD, איכות סביבה, גז טבעי, ועדת כלכלה, ועדת צמח, זיהום אוויר, כלכלה וחברה, כללי, כנסת, מונופול | עם התגים , , , , , , | 3 תגובות

למה אנחנו ברחובות ומי באמת חושב שאנחנו עושים את זה ממשהו שהוא לא פחות מהתנדבות?

תסתכלו טוב-טוב על התמונה הזו. זוהי הסיבה שאנשים טורחים ויוצאים להפגין. משהו כאן כל כך לא הגיוני שאי אפשר יותר. אי אפשר שהכול יקר והכול מוגזם ואין שום סיכוי לשום עתיד כלכלי במדינה שאנחנו כל כך אוהבים.

לשמחתנו נמצא פתרון. ממש כמו בסיפור אגדה נמצא גז טבעי כחול-לבן. גז שיכול לבסס כלכלה ירוקה ונקייה. גז שיכול להוריד את מחירי הדלק, המפעלים החשמל והמים. גז שיכול לעזור לכל אזרחי ישראל.גז שיכול להוריד את המחירים בסופר.

הירקות והפירות, הבשר והלחם הכול התייקר. זו הסיבה שאנשים יוצאים להפגין. מה שהקפיץ רבים מאתנו זוהי התכנית המעולה "מגש הכסף" בו הסבירו לנו איך השיטה שודדת ועושקת אותנו. ושיא השיאים הוא שוד הגז הטבעי. מדינת ישראל התברכה בגז טבעי כחול-לבן ושמץ מקורבים עשירים שודדים את משאבי הטבע שלנו ולא משאירים לנו דבר.

הירקות והפירות, הבשר והלחם הכול התייקר. זו הסיבה שאנשים יוצאים להפגין. מה שהקפיץ רבים מאתנו זוהי התכנית המעולה "מגש הכסף" בו הסבירו לנו איך השיטה שודדת ועושקת אותנו. ושיא השיאים הוא שוד הגז הטבעי. מדינת ישראל התברכה בגז טבעי כחול-לבן ושמץ מקורבים עשירים שודדים את משאבי הטבע שלנו ולא משאירים לנו דבר.

הבטחות לחוד ומציאות לחוד. ההבטחות על רווחי העתק מגיעות מלמעלה אך הרווחים הולכים לחבורה של מקושרים ובעלי הון. חבורה שדואגת לעצמה בעוד כולנו נאנקים תחת עול השיטה שהם יצרו כאן.

אז יוצאים לרחובות. דורשים שמשאב הטבע הציבורי ישרת בראש ובראשונה את הציבור. דורשים שכולם ייהנו מפירות הפרדס ולא רק בודדים ומעטים. דורשים שיהיה כאן עתיד כלכלי שפוי ולא עוני הולך ומעמיק של אנשים עובדים שלא סוגרים את החודש.

וכולנו מתנדבים. אין אוטובוסים של השמאל. אין נבחרי ציבורי מהימין. אין קרנות ומימון זר. הכול מתרומות ציבוריות קטנות ומשעות רבות של מתנדבים. אזרחיות ואזרחים פעילים שבאים בהתנדבות אין קץ.

בשבוע שעבר עשינו חמש ישיבות בכדי לקיים את ההפגנה. הן התחילו בשבע בערב ונמשכו לתוך הלילה. לא קיבלנו על זה כסף. לא קיבלנו החזר הוצאות ושמו שמים חלקנו גם הגענו באוטובוס כי אין לנו כסף לרכב פרטי.

אני כותב את הדברים האלה מדירה שכורה בבת-ים. עכשיו שמישהו יביא ויעז להגיד לי ולחברי במטה המאבק שאנחנו צפון תל-אביבים מפונקים שחיים מכספים מחו"ל.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גדעון תדמור, גז טבעי, הון שלטון, ועדת צמח, זיהום אוויר, כלכלה וחברה, מאבק הגז, מונופול, נפט | עם התגים , , | כתיבת תגובה