דו"ח סיכום סיור באתר קידוח נפט ברמת הגולן

פורסם בתאריך 6 בנובמבר 2015 מאת ניצן מתן

ניצן מתן

בתאריך 10.10.2015 בוצע סיור באזור קידוח אפק שברמת הגולן. סיכום הסיור נמצא בקישור המצורף. עיקר הבעיות שנראו הן אכסון לא מוסדר של חומרים מסוכנים ובעיות, לכאורה, בניהול בריכת הפסולת שבאתר. המידע המפורט מופיע בדו"ח והתמונות מופיעות כאן בנפרד למען נוחות המשתמשים.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, המשרד להגנת הסביבה, כינרת, נפט, קידוח, רמת הגולן | עם התגים , | כתיבת תגובה

אשפה צפה בנמל יפו

פורסם בתאריך 27 באוקטובר 2015 מאת ניצן מתן

ניצן מתן

מזה כשנה שאני חותר בנמל תל-אביב יפו במועדון קייקים. מגיע בשעות הבוקר המוקדמות וחותר בין עם עוד כמה משקימי קום ואוהבי ים. לאחר מכן מקלחת זריזה ובימים הנכונים ארוחת בוקר בחסות חיים שאין שני לו.

למצער ישנו פגם אחד משמעותי שפוגע בשגרת הבוקר המוצלחת הזו.

מדובר אשפה, בכמויות גדולות, הצפה במי הנמל. לצערנו כמעט תמיד ישנו זבל שצף במימי הנמל. לעיטים בכמות  משמעותית ולעיטים בכמות "קטנה" אך הוא תמיד שם.

בעוד חופי תל אביב, כולל הנמל והמרינה, נקיים בצורה בלתי רגילה מי הנמל ביפו מלאים באשפה. עטיפות של חטיפים, כוסות חד פעמיות, שקיות של מותגים, בלוני יום-הולדת ועוד סוגים שונים ומשונים של אשפה.

 החלטתי להתחיל להעלות בצורה מסודרת את התמונות הללו לרשת. המטרה היא שישתמשו בהן. המטרה  היא שישתמשו בתמונות הללו כדי להראות את כמויות האשפה האדירות שאנו יוצרים לחינם. אומר שוב ובלשון ברורה: התמונות לשימוש באופן חופשי.

התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ומתפרק למרכיבים קטנים של זיהום פלסטי רעיל. הזיהום עולה במערכת האקולוגית ומגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
התמונות צולמו במהלך שנת 2015 התאריך מופיע בקטן מציד שמאל למטה. לצערנו נמל יפו, השייך לעירית תל-אביב יפו, אינו מצליח לשמור באופן מלא על ניקיון הנמל. אשפה שהיא בעיקרה פלסטיק של מוצרים כמו חטיפים, אריזות מזון ושקיות "גופיה" רגילות. הפלסטיק לא נעלם הוא נשאר במערכת האקולוגית של הים התיכון ולאט לאט מגיע לרקמות הדגים אותם רבים אוכלים בבית או במסעדה.
פורסם בקטגוריה איכות סביבה, אשפה, המשרד להגנת הסביבה, כוסות פלסטיק, פלסטיק. | עם התגים , , , | תגובה אחת

מפות מתקני זיקוק גז וצנרת הולכה בעמק חפר

פורסם בתאריך 25 באוקטובר 2015 מאת ניצן מתן

ניצן מתן

התכנון להקמת מתקני הגז ביבשה היה פסול מעיקרו מסיבות רבות. כאן אנחנו מעוניינים להביא את המפות שמראות את הקרבה הבלתי אפשרית לבתי התשובים וההתעלמות מהסכנות הכרוכות בקרבה לגבול.

ויותר מכך ניתן לראות כאן איך תוכנית ממשלתית בוטלה עקב לחץ אפקטיבי, נחוש ומלומד של תשובי העמק. במידה שישנו צורך או רצון בפרטים נוספים אנא צרו איתי קשר

ניצן

המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
המפות הללו מתארות תכנית שכרגע הוקפאה. לא ברור מדוע ממשלת ישראל דחפה בכל כוחה להקמת מתקני זיקוק מסוכנים לגז טבעי בלבו של עמק חפר. לא רק שהתכנון הציב את המתקן קרוב במיוחד לישובים האפשרות ההגיוניות להקמת המתקנים עמוק בים התיכון ורחוק מגבול הרשות הפלסטינית כלל לא נבדקה.
פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה, כלכלה וחברה | עם התגים , | כתיבת תגובה

כולם ידעו על הגז המצרי – ושתקו

פורסם בתאריך 17 באוקטובר 2015 מאת ניצן מתן

ניצן מתן

פורסם לראשונה באתר המשמר החברתי ב-13 לאוקטובור 2015.

לפני שאכנס לעומקם של דברים אני מבקש לפתוח בנימה אישית: מזה מספר שנים שאני חי חיים של פעיל חברתי. אקטיביסט, אם תרצו. ההרגשה שמשהו מאוד לא טוב עובר על החברה הישראלית – לא מרפה ממני. זו הרגשה שמשהו יסודי במרקם החיים שלנו הולך ונפרם.

הנה נקודות למחשבה ולבחינת העניין.

לפני כחודשיים רעשה המדינה כאשר העיתונאי נדב פרי הלך להיות אחראי תקשורת של שותפויות הגז של תשובה. החשש היה, באופן מובן, שעבודתו החדשה השפיעה על שיקול דעתו האובייקטיבי כעיתונאי. החשש הזה לא נולד בחלל ריק, עקב העבודה שבשנים האחרונות שורה של פקידים בכירים עוברים לשורותיו של יצחק תשובה. התופעה מעלה את החשש שהסכומים הגבוהים שמחכים אצל חברות האנרגיה של תשובה מטים את שיקול דעתם המקצועי של הפקידים.

נראה שסל השירותים שהמדינה מעניקה לנו, בתמורה לכספי המיסים, הולך ומצטמצם, בעוד יוקר המחיה עולה ללא הרף.

פרשיות שחיתות של עובדי ונבחרי ציבור רודפות זו את זו, ומערערות את האֵמון הציבורי במדינה ובמוסדותיה.

למרות כל זה עדיין הייתה בי אמונה בסיסית שהשלטון הבכיר במדינה מקדם את האינטרס הציבורי, כמיטב הבנתו והשקפת עולמו. וכן, כי ראש הממשלה ושריו מנסים לקדם את האינטרסים הלאומיים. אולי הם נכנעים פה ושם ללחצים אך ישנם קווים אדומים שהם לעולם לא יחצו. בשבועות האחרונים האמונה הזו נעלמה לחלוטין, והוחלפה בהרגשה קשה של מי שבגדו בערכיו הבסיסים ביותר.

ראש הממשלה ושר האנרגיה לחצו, וניסו להגיע לאישור מתווה הגז. במסגרת מאמצים אלו מנסים השניים לאשר שימוש בסעיף מיוחד בחוק, אשר אם יאושר יהפוך את חברות הגז למונופול. אין מדובר בעוד מונופול, אלא ביצירת קבוצת כוח כה חזקה, המהווה סיכון ממשי לדמוקרטיה הישראלית. ההסבר לשימוש בסעיף זה אומר כי הוא בא למנוע איום ביטחוני חריג, שיש להימנע ממנו בכל מחיר. ראש המטה לביטחון לאומי ומשרד החוץ הוציאו מסמכי עמדה  המסבירים, שאם לא נמכור כמויות גז ניכרות למצרים הדבר עלול "להגביר את חוסר היציבות, על השלכותיו הגיאופוליטיות השליליות לרבות ביחס לישראל." הקבינט המדיני ביטחוני הצביע בעד המהלך הזה כדי להימנע ממצב "בעל השלכות שליליות משמעותיות על יחסי החוץ ועל ביטחון המדינה".

אין זה סוד שאני בין המתנגדים למכירת הגז לחו"ל, עקב חוסר הכדאיות הכלכלית של מהלך  זה, ומכיוון ששימוש בגז לצרכים של תושבי הארץ יצמצם משמעותית את זיהום האוויר, ועל כן יש להעדיפו על ייצוא.

למרות המחלוקת העקרונית והעמוקה בנושא מכירת הגז, מעולם לא זלזלתי, ולא הקלתי ראש בסיכונים הקיימים מדרום. דעתי נסמכה על כך שהאיום אכן קיים, אך חשבתי שעדיפים יתרונותיו המשמעותיים של הגז הטבעי למשק הישראלי, על פני מכירת הגז למצרים. בחודש אוגוסט נרעשנו לגלות שבמצרים התגלתה כמות משמעותית של גז, ולרגע נראה שהצורך המצרי בגז העברי כמו אינו קיים יותר. לאחר כמה שבועות, מתוך סקרנות ותו לא, הקלדתי את המילים  "Eni Egypt"בשורת החיפוש במחשב. לתדהמתי ראיתי שישנו מידע רב ופומבי, 443,000 תוצאות חיפוש, על תעשיית הנפט והגז המצרי. מסתבר שמאגר הגז הגדול שהתגלה לאחרונה מול חופי מצרים כלל וכלל אינו היחידי שהתגלה. אתם מוזמנים להקיש על הקישור ולראות עד כמה המידע גלוי ופומבי.

בשנת 2008 התגלה במצרים מאגר ימי גדול שהתחילה בו פעילות הפקה בשנת 2010. בשנת 2010 התגלו שני מאגרי ענק נוספים של נפט במערב מצרים. כמו כדי להכעיס התגלה מאגר גז ענקי נוסף בתחילת שנה זו, ממש באותו המדבר. אם כך, אין כאן תגלית גז אחת "מפתיעה", אלא חמש תגליות ענק בשנים האחרונות.

מה, אם כן, קרה כאן? האם ישנו מחדל מודיעני ענק של שירותי המודיעין שלנו, אשר כשלו, ולא הבחינו בשורות החיפושים והתגליות העצומות בעניין הנפט והגז, שהתרחשו במצרים? האם לא קם אף לא אדם אחד ואמר, כי הטיעון של ראש המל"ל שגוי בעיקרו? שהטיעון שיש עלינו לשווק גז למצרים כדי לשמור על יציבותה הינו שגוי? מאגר לוויתן לא יפותח לפני שנת 2020, בעוד שהמצרים הוכיחו את יכולתם לפתח מאגרי גז ימיים בתוך כשנתיים. במה יעזור לשלטון המצרי הגז הישראלי, אם כך? מאגר לוויתן, שכאמור, לא יפותח לפני שנת 2020, במה נועיל להם שנחוש להציל את משטרם במשך שש שנים, ללא עיכובים נוספים מצדנו, לאחר שהם יפיקו גז ממאגר הענק שמצאו?

הטיעון שהמצרים מתקשים לייצר גז עקב הפגיעה בצינור שמחובר לישראל גם הוא תמוה. הרי הרס הצינור בין ישראל למצרים אין בו כדי להשפיע, ולוּ במעט, על היכולת להעביר גז אל ארץ הנילוס. הדבר ברור לעין כאשר רואים שהצינור הפגוע נמצא בין אתרי ההפקה לישראל, ואין בפגיעתו להביא לניתוק המאגרים מקו החוף המצרי.

ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל"ל האחראי על נושאי המודיעין במשרד ראש הממשלה, במצרים אין גז או נפט ואנחנו חייבים למכור להם בכדי למנוע מהמשטר במצרים להתמוטט. הבעיה שבמצרים ישנן כמויות אדירות של גז ונפט המופקים באופן תדיר על ידי מספר חברות זרות כמו BP ו-Eeni. המשמעות היא שמצרים כלל אינה צריכה את הגז הישראלי והאיום על הביטחון הישראלי אינו מחזיק מים. ויש גם לשאול איך גופי מודיעין שונים, כמו המוסד, לא דיווחו לממשלה ולכנסת על הכמויות האדירות של הנפט והגז המופקים במדבר ובים התיכון במדינת מצרים?. הרי שרים וחברי כנסת הצביעו על יצירתו של מונופול בכדי "להציל את מצרים" ואיש לה פתח פיו והתריע בפני כשל מודיעיני שיש שיגידו שהוא חמור יותר מזה של מלחמת יום הכיפורים.

ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל"ל האחראי על נושאי המודיעין במשרד ראש הממשלה, במצרים אין גז או נפט ואנחנו חייבים למכור להם בכדי למנוע מהמשטר במצרים להתמוטט. הבעיה שבמצרים ישנן כמויות אדירות של גז ונפט המופקים באופן תדיר על ידי מספר חברות זרות כמו BP ו-Eeni. המשמעות היא שמצרים כלל אינה צריכה את הגז הישראלי והאיום על הביטחון הישראלי אינו מחזיק מים. ויש גם לשאול איך גופי מודיעין שונים, כמו המוסד, לא דיווחו לממשלה ולכנסת על הכמויות האדירות של הנפט והגז המופקים במדבר ובים התיכון במדינת מצרים?. הרי שרים וחברי כנסת הצביעו על יצירתו של מונופול בכדי "להציל את מצרים" ואיש לה פתח פיו והתריע בפני כשל מודיעיני שיש שיגידו שהוא חמור יותר מזה של מלחמת יום הכיפורים.

אני משוכנע, ועצוב על כך עד מאוד, שאין מדובר במחדל מודיעיני. איני מאמין ששירותי החוץ והמודיעין לא ידעו דברים אלו. אין זה סביר שהפעילות שקדמה לתגלית הגז מהגדולות בעולם כולו הייתה כה סודית, עד שהביון הישראלי נכשל באיתורה.

בעיני, חדל המאבק על הגז הטבעי להיות מאבק בין השקפות עולם. נראה לי שמדובר בשבר והרס של האֵמון הבסיסי בין המדינה לאזרחיה. כאשר הממשלה יודעת שהיא מצביעה בהצבעה גורלית – היא צריכה לקבל מידע אמין ואובייקטיבי. כאשר המידע שהיא מקבלת הוא כה מוטעה ומטעה – עלינו לדאוג עד מאוד. במקום לדווח על תגליות הענק אומרים שמצרים מתייסרת במחסור בגז, ויש עלינו לעזור לה. מסבירים שהרס הצינור הישראלי-מצרי פגע בתפוקת מתקני הזיקוק המצרי, כאשר אין בכך שמץ של היגיון. משכנעים שאמת בלתי מעוררת היא שמצרים תשמור לנו נאמנות אם נמכור לה גז. אם חס וחלילה, תהיה מהפכה אלימה במצרים, האם אנחנו באמת חושבים שמטורפי האסלאם יהפכו לאוהבינו בנפש עקב העובדה שמכרנו להם גז?

אין כאן מחדל מודיעיני, יש כאן דבר חמור בהרבה. יש כאן שיבוש יסודי ובסיסי של כל אמות המידה המקובלות במדינה דמוקרטית. שרים שהצביעו בהצבעה גורלית על בסיס מידע שגוי מיסודו. המידע בעניין כה גלוי, עד שניתן למצאו בכמה דקות של שיטוט ברחבי האינטרנט. ועדות חקירה בוא יבואו. מבקר המדינה גם הוא. לפני דברים דרמטיים אלה, על חברי הכנסת לקרוא בשנית את המכתב ששיגרה אליהם התנועה לאיכות השלטון, ולעצור את מכירת החיסול של הגז הטבעי, פן יהיו שותפים לטעות היסטורית מהקשות שידענו. לעצור, לקרוא את הדיווח ששודר ב-BBC, להוציא מַחְשבון ולראות שמאגר הגז המצרי גדול בכפי שישה-עשר מלוויתן. לקרוא ולהיזכר בדבריהם של דוקטור שלמה ולד, ודוקטור סיניה נתניהו, מי שהיו המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה בשנת 2012: "דרושה מידה מינימלית של צניעות בכדי להבין שבקיום 440,000 BCM עתודות מוכחות ברוסיה, עשרות אלפי BCM  (מוכחים) באיראן, אלג'יריה, קטר, מצרים, כמויות עצומות של פצלי גז בארה"ב – ישראל הינה שחקן שולי."

ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל"ל האחראי על נושאי המודיעין במשרד ראש הממשלה, במצרים אין גז או נפט ואנחנו חייבים למכור להם בכדי למנוע מהמשטר במצרים להתמוטט. הבעיה שבמצרים ישנן כמויות אדירות של גז ונפט המופקים באופן תדיר על ידי מספר חברות זרות כמו BP ו-Eeni. המשמעות היא שמצרים כלל אינה צריכה את הגז הישראלי והאיום על הביטחון הישראלי אינו מחזיק מים. ויש גם לשאול איך גופי מודיעין שונים, כמו המוסד, לא דיווחו לממשלה ולכנסת על הכמויות האדירות של הנפט והגז המופקים במדבר ובים התיכון במדינת מצרים?. הרי שרים וחברי כנסת הצביעו על יצירתו של מונופול בכדי "להציל את מצרים" ואיש לה פתח פיו והתריע בפני כשל מודיעיני שיש שיגידו שהוא חמור יותר מזה של מלחמת יום הכיפורים.
ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל"ל האחראי על נושאי המודיעין במשרד ראש הממשלה, במצרים אין גז או נפט ואנחנו חייבים למכור להם בכדי למנוע מהמשטר במצרים להתמוטט. הבעיה שבמצרים ישנן כמויות אדירות של גז ונפט המופקים באופן תדיר על ידי מספר חברות זרות כמו BP ו-Eeni. המשמעות היא שמצרים כלל אינה צריכה את הגז הישראלי והאיום על הביטחון הישראלי אינו מחזיק מים. ויש גם לשאול איך גופי מודיעין שונים, כמו המוסד, לא דיווחו לממשלה ולכנסת על הכמויות האדירות של הנפט והגז המופקים במדבר ובים התיכון במדינת מצרים?. הרי שרים וחברי כנסת הצביעו על יצירתו של מונופול בכדי "להציל את מצרים" ואיש לה פתח פיו והתריע בפני כשל מודיעיני שיש שיגידו שהוא חמור יותר מזה של מלחמת יום הכיפורים.
ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל"ל האחראי על נושאי המודיעין במשרד ראש הממשלה, במצרים אין גז או נפט ואנחנו חייבים למכור להם בכדי למנוע מהמשטר במצרים להתמוטט. הבעיה שבמצרים ישנן כמויות אדירות של גז ונפט המופקים באופן תדיר על ידי מספר חברות זרות כמו BP ו-Eeni. המשמעות היא שמצרים כלל אינה צריכה את הגז הישראלי והאיום על הביטחון הישראלי אינו מחזיק מים. ויש גם לשאול איך גופי מודיעין שונים, כמו המוסד, לא דיווחו לממשלה ולכנסת על הכמויות האדירות של הנפט והגז המופקים במדבר ובים התיכון במדינת מצרים?. הרי שרים וחברי כנסת הצביעו על יצירתו של מונופול בכדי "להציל את מצרים" ואיש לה פתח פיו והתריע בפני כשל מודיעיני שיש שיגידו שהוא חמור יותר מזה של מלחמת יום הכיפורים.
ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל"ל האחראי על נושאי המודיעין במשרד ראש הממשלה, במצרים אין גז או נפט ואנחנו חייבים למכור להם בכדי למנוע מהמשטר במצרים להתמוטט. הבעיה שבמצרים ישנן כמויות אדירות של גז ונפט המופקים באופן תדיר על ידי מספר חברות זרות כמו BP ו-Eeni. המשמעות היא שמצרים כלל אינה צריכה את הגז הישראלי והאיום על הביטחון הישראלי אינו מחזיק מים. ויש גם לשאול איך גופי מודיעין שונים, כמו המוסד, לא דיווחו לממשלה ולכנסת על הכמויות האדירות של הנפט והגז המופקים במדבר ובים התיכון במדינת מצרים?. הרי שרים וחברי כנסת הצביעו על יצירתו של מונופול בכדי "להציל את מצרים" ואיש לה פתח פיו והתריע בפני כשל מודיעיני שיש שיגידו שהוא חמור יותר מזה של מלחמת יום הכיפורים.
ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל"ל האחראי על נושאי המודיעין במשרד ראש הממשלה, במצרים אין גז או נפט ואנחנו חייבים למכור להם בכדי למנוע מהמשטר במצרים להתמוטט. הבעיה שבמצרים ישנן כמויות אדירות של גז ונפט המופקים באופן תדיר על ידי מספר חברות זרות כמו BP ו-Eeni. המשמעות היא שמצרים כלל אינה צריכה את הגז הישראלי והאיום על הביטחון הישראלי אינו מחזיק מים. ויש גם לשאול איך גופי מודיעין שונים, כמו המוסד, לא דיווחו לממשלה ולכנסת על הכמויות האדירות של הנפט והגז המופקים במדבר ובים התיכון במדינת מצרים?. הרי שרים וחברי כנסת הצביעו על יצירתו של מונופול בכדי "להציל את מצרים" ואיש לה פתח פיו והתריע בפני כשל מודיעיני שיש שיגידו שהוא חמור יותר מזה של מלחמת יום הכיפורים.
ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל"ל האחראי על נושאי המודיעין במשרד ראש הממשלה, במצרים אין גז או נפט ואנחנו חייבים למכור להם בכדי למנוע מהמשטר במצרים להתמוטט. הבעיה שבמצרים ישנן כמויות אדירות של גז ונפט המופקים באופן תדיר על ידי מספר חברות זרות כמו BP ו-Eeni. המשמעות היא שמצרים כלל אינה צריכה את הגז הישראלי והאיום על הביטחון הישראלי אינו מחזיק מים. ויש גם לשאול איך גופי מודיעין שונים, כמו המוסד, לא דיווחו לממשלה ולכנסת על הכמויות האדירות של הנפט והגז המופקים במדבר ובים התיכון במדינת מצרים?. הרי שרים וחברי כנסת הצביעו על יצירתו של מונופול בכדי "להציל את מצרים" ואיש לה פתח פיו והתריע בפני כשל מודיעיני שיש שיגידו שהוא חמור יותר מזה של מלחמת יום הכיפורים.
ראש הממשלה נתניהו רצה למכור חלק משמעותי מגז של מדינת ישראל למצרים. הסיבה היא איום שמאיים על הביטחון של אזרחי המדינה. לטענת נתניהו, יחד עם ראש המל"ל האחראי על נושאי המודיעין במשרד ראש הממשלה, במצרים אין גז או נפט ואנחנו חייבים למכור להם בכדי למנוע מהמשטר במצרים להתמוטט. הבעיה שבמצרים ישנן כמויות אדירות של גז ונפט המופקים באופן תדיר על ידי מספר חברות זרות כמו BP ו-Eeni. המשמעות היא שמצרים כלל אינה צריכה את הגז הישראלי והאיום על הביטחון הישראלי אינו מחזיק מים. ויש גם לשאול איך גופי מודיעין שונים, כמו המוסד, לא דיווחו לממשלה ולכנסת על הכמויות האדירות של הנפט והגז המופקים במדבר ובים התיכון במדינת מצרים?. הרי שרים וחברי כנסת הצביעו על יצירתו של מונופול בכדי "להציל את מצרים" ואיש לה פתח פיו והתריע בפני כשל מודיעיני שיש שיגידו שהוא חמור יותר מזה של מלחמת יום הכיפורים.
ככה נראים אתרי הפקה של גז בים התיכון המצרי ממש כמו אצלנו במדינת ישראל. איך יכול להיות שראש הממשלה ושר החוץ אמרו לנו שבמצרים אין גז והם משוועים לעזרתנו? http://in-cyprus.com/eni-makes-mega-gas-discovery-off-egypt/
ענקית הגז והנפט העולמית BP התחילה להפיק גז מבאר בים התיכון המצרי ב-2014. איך מדינת ישראל לא ידעה על זה ואמרה לכולם שאנחנו מצילים את מצרים ממחסור בגז ואנרגיה? http://constructionreviewonline.com/2014/09/bp-egypt-announces-first-gas-discovery-deka-project/
ענקית הגז והנפט העולמית BP מכריזה על תגלית גז ענקית בים התיכון המצרי במרץ 2015. איך מדינת ישראל לא ידעה על זה? איך ראש הממשלה אמר שמדינת ישראל הולכת להציל את הכלכלה המצרית המשוועת לגז ונפט? http://www.bp.com/en/global/corporate/press/bp-magazine/locations/egypt-energy-future.html
המצרים גילו מאגר נפט במדבר המערבי במצרים. איך מדינת ישראל ומשרד החוץ לא ידעו על זה אם זה התגלה בכמה דקות של חיפוש באינטרנט?http://www.arabianoilandgas.com/article-10941-eni-discovers-oil-in-western-desert-of-egypt/
חברת Eni קיבלה ב-2012 שטחי חיפוש גדולים בים התיכון לחופה של מצרים. איך מדינת ישראל לא ידעה על כך?
ינואר 2015 תגלית גז ונפט גדולה במצרים. המידע גלוי וחופשי באינטרנט ונמצא בחיפוש מהיר בגוגל. איך מדינת ישראל לא ידעה על זה בזמן חיפוש מתווה הגז?

פורסם בקטגוריה BCM, איכות סביבה, גז טבעי, הון שלטון | עם התגים , , , | 3 תגובות

שלא יעבדו עלינו: במצרים ישנה פעילות גז ענפה ומשגשגת

פורסם בתאריך 7 בספטמבר 2015 מאת ניצן מתן

ניצן מתן

למדינת ישראל שירותי ביון ומודיעין מהמתקדמים והטובים בעולם. אין זה סביר שראש הממשלה ושר החוץ מר בנימין נתניהו לא ידע על הפעילות הענפה של משק הגז והנפט המצרי. בצער רב ובכאב אני מסיק שראש הממשלה שיקר כאשר הוא אמר שבמצרים אין שום פעילות בתחום זה בעוד שבשנתיים האחרונות התגלו שלוש תגליות ענק: אחת במדבר ושניים בחופי הים התיכון.

מבדיקה מהירה באינטרנט מצאתי עשרות כתבות ומסמכים המביאים מידע מפורט על פעילות זו. מחר רוצים לחתום על מתווה הגז. אסור לחתום על מתווה "ביטחוני" כאשר הנושא הביטחוני כלל אינו קיים. המצרים אינם חסרי גז ואין להם שום צורך בגז הישראלי. לבטח שהגז אינו "תקוע מתחת לים".

במצרים ישנה פעילות ענפה של הפקה וחיפוש של גז טבעי

במצרים ישנה פעילות ענפה של הפקה וחיפוש של גז טבעי

מחיפוש באינטרנט: מצרים גילו תגלית גז בים ביולי 2015. תמונה ממנוע חיפוש התמונות של גוגל http://www.energy-pedia.com/news/egypt/new-164360
ינואר 2015 תגלית גז ונפט גדולה במצרים. המידע גלוי וחופשי באינטרנט ונמצא בחיפוש מהיר בגוגל. איך מדינת ישראל לא ידעה על זה בזמן חיפוש מתווה הגז?
חברת Eni קיבלה ב-2012 שטחי חיפוש גדולים בים התיכון לחופה של מצרים. איך מדינת ישראל לא ידעה על כך?
המצרים גילו מאגר נפט במדבר המערבי במצרים. איך מדינת ישראל ומשרד החוץ לא ידעו על זה אם זה התגלה בכמה דקות של חיפוש באינטרנט?http://www.arabianoilandgas.com/article-10941-eni-discovers-oil-in-western-desert-of-egypt/
ככה נראים אתרי הפקה של גז בים התיכון המצרי ממש כמו אצלנו במדינת ישראל. איך יכול להיות שראש הממשלה ושר החוץ אמרו לנו שבמצרים אין גז והם משוועים לעזרתנו? http://in-cyprus.com/eni-makes-mega-gas-discovery-off-egypt/
ככה נראים אתרי הפקה של גז בים התיכון המצרי ממש כמו אצלנו במדינת ישראל. איך יכול להיות שראש הממשלה ושר החוץ אמרו לנו שבמצרים אין גז והם משוועים לעזרתנו? http://in-cyprus.com/eni-makes-mega-gas-discovery-off-egypt/
ענקית הגז והנפט העולמית BP התחילה להפיק גז מבאר בים התיכון המצרי ב-2014. איך מדינת ישראל לא ידעה על זה ואמרה לכולם שאנחנו מצילים את מצרים ממחסור בגז ואנרגיה? http://constructionreviewonline.com/2014/09/bp-egypt-announces-first-gas-discovery-deka-project/
ענקית הגז והנפט העולמית BP מכריזה על תגלית גז ענקית בים התיכון המצרי במרץ 2015. איך מדינת ישראל לא ידעה על זה? איך ראש הממשלה אמר שמדינת ישראל הולכת להציל את הכלכלה המצרית המשוועת לגז ונפט? http://www.bp.com/en/global/corporate/press/bp-magazine/locations/egypt-energy-future.html

להלן מקורות מידע פומביים שנמצאו בכשלוש שעות של עבודה:

2014-Eni in Egypt בשנת 2012 התחיל קידוח הפקה חדש בים התיכון באתר הנקרא Ras El Bar

Eni  דו"ח נתונים 2013: כ-94% אחוז מהגז והנפט של מצרים מופק בים התיכון.

Eni  דו"ח אסטרטגי לשנים 2013-2016: מחצית מפעילות החברה התרכזה במצרים ובתוניס במהלך שנת 2012.

ינואר 2015 Eni מודיעה על חתימת חוזים חדשים לחיפושי גז במצרים ועל תגלית גז במדבר ליד אלכסנדריה

Eni signs concession agreements for two new exploration blocks in the Egyptian Mediterranean

Eni announces a new oil and gas discovery in the Western Desert of Egypt

מרץ 2015 BP מודיעה על תגלית גז גדולה בים התיכון

BP makes second significant gas discovery in Egypt’s East Mediterranean Sea

ביולי 2015 פורסמו ידיעות על תגלית הגז בים התיכון במצרים על ידי חברת Eni:

? Natural Gas Discovered in Egypt’s Nile Delta; Will Israeli Gas Still Be Needed

 Eni: important gas discovery in the Egyptian Nile Delta

נובמבר 2014 BP פרסמו על זכייה בזכויות לשני אתרי חיפוש בים התיכון

BP Expands in Egypt With $240 Million Investment in Two New Exploration Blocks

פורסם בקטגוריה כללי | תגובה אחת

האם המנכ"ל המיועד של שר האנרגיה שנגוע בניגוד עניינים חמור ולא בטוח אם תהיה מדינה בעוד שלושים שנה הוא הבחירה הטובה ביותר?

פורסם בתאריך 22 באוגוסט 2015 מאת ניצן מתן

ניצן מתן

לפני כשנתיים התפרסמו הפרוטוקולים של וועדת צמח שדנה במשק הגז הטבעי. בפרוטוקולים הוצגו דיונים שונים בעד ובנגד מכירת גז לחו"ל. אחת מהאמירות האומללות שנאמרו במהלך דיונים אלו הייתה של שאול מרידור, מי שהיה סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. בדיון שנערך במרץ 2012  דנו חברי הוועדה האם נכון לייצא גז לחו"ל, או שמא יש לשמר את כל עתודות הגז למשק לעשרות השנים הבאות. דבריו של מרידור בהקשר זה היו קשים במיוחד: "מי יקנה, היום אני אקנה לעוד שלושים שנה גז, מה אני השתגעתי? אני יודע מה יהיה בעוד שלושים שנה, אני  לא יודע אם תהיה מדינה…" מדברים אלו עולה  שהכלכלן הבכיר ממשרד האוצר לא ראה צורך בתכנון משק האנרגיה לשנים הבאות. לפי גישתו זו, "שגעון" הוא לתכנון תכניות ארוכות טווח למדינת ישראל, אופק של חמש עשרה שנים הוא מספיק בהחלט. לאחר זמן זה אולי תהיה מדינה, אולי לא, זה כבר לא מעניין אף אחד. כארבעה חודשים לאחר פרסום זה פרש מרידור מתפקידו במשרד האוצר ועבר לשוק הפרטי.

לפני מספר ימים פורסמה ידיעה שבה נאמר שמדינת ישראל רוצה להחזיר את מרידור לשירותיה.  הפעם לא כסגן באגף התקציבים, הפעם – מרידור אמור לשמש מנכ"ל משרד האנרגיה, תפקיד שהוא אחד המקצועיים, הבכירים והמשפיעים ביותר במדינה. הפעם, כך פורסם, לא יעסוק מרידור בתכנון משק הגז.

אחיו של שאול מרידור, מי שיהיה מנכ"ל משרד האנרגיה, הוא עורך דין העובד במשרד המייצג את חברת "דלק", אשר בשליטת יצחק תשובה. שאול מרידור יהיה מנוע מלדון במתווה הגז ובנושאים נוספים, לפי הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה. לא ברור האם חתימת המתווה תמנע את ניגוד העניינים. לכאורה אותה חתימה אמורה למנוע את ניגוד העניינים של המנכ"ל מכיוון שכל נושאי הגז יהיו "סגורים". משרד האנרגיה נדרש להקצאת שטחי חיפוש בים, לקבלת החלטות מקצועיות בעניין ניהול הקידוחים, לאישור חוזי גז במשק ולעוד נושאים רבים, שלהם חשיבות כלכלית הרת גורל. גם אחרי שייחתם מתווה הגז יוסיפו נושאים אלו להיות משמעותיים במשק, ונראה שהמנכ"ל המיועד לא יוכל לעסוק בהם. מדוע, אם כך, רוצה השר שטייניץ במנכ"ל הנגוע בניגוד עניינים כה כבד? מנכ"ל שאינו בטוח שמדינת ישראל תשרוד בעוד שלושים שנה? האם כלו אנשי המקצוע במדינה, עד כדי כך שהאדם הראוי היחיד לפקח על משק האנרגיה הוא זה שמנוע מלעסוק בגז הטבעי, המשאב האמור לשמש את רוב רובו של משק האנרגיה, כולל מפעלי תעשייה, תחנות דלק ותחבורה ציבורית?

עצוב ומפחיד לחשוב שבחירה זו היא חלק ממדיניות ממשלתית לא רשמית, המעדיפה פקידים שאינם יכולים להביע את דעתם למול הדרג הפוליטי. הרי על המנכ"ל "הנגוע" הנ"ל נגזרת שתיקה, ואסור לו היות מעורב בענייני הגז. האם בחירתו לתפקיד זה היא אחד הסממנים של מדיניות שבה מי שמעז להעלות ולהביע עמדה שונה, מנומקת ומוסברת ככל שתהיה, מושתק ומפוטר? לאחרונה התפרסם שלפני כשלוש שנים פוטרו מספר דירקטורים מחברת החשמל. הדירקטורים פוטרו מכיוון שהתנגדו לחוזה שהוצע לקניית הגז מ"תמר", חוזה שלפיו מחיר הגז יעלה באופן תמידי וקבוע. מסתבר שהתנגדות לעליית מחירים תמידית של חשבון החשמל של הצרכנים – הייתה עילה מספקת לפיטורים.

כשנה לאחר פרשה אומללה זו התרחשה השתקה חמורה נוספת. הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שסתר את הקו הממשלתי, שטוען שישנו רווח כלכלי עצום מייצוא הגז. הכלכלן הראשי של משרד האוצר חשב אחרת. שמו הוא דוקטור מיכאל שראל, והוא כלכלן בוגר אוניברסיטת הרווארד. הוא ניסה להעריך ולחשב מהי כמות הגז המועדפת לייצוא לחו"ל. בחישוביו הגיע למסקנה שייצוא של גז, בכל כמות שהיא, אינו כלכלי. שר האוצר דאז, יאיר לפיד, טען שהדו"ח כלל אינו קיים. שוב אותה ההשתקה. כלכלן ראשי כותב דו"ח שנוגד את עמדת שר האוצר, והשר בוחר להכחיש את קיומו של הדו"ח – במקום להתמודד עם הנתונים שאינם תואמים את השקפתו הפוליטית.

כלכלן בכיר באוצר הוציא דו

כלכלן בכיר באוצר הוציא דו"ח שכותב שאין כדאיות לייצוא הגז-ופוטר

באותה תקופה פרסמה ועדת צמח את מסקנותיה לגבי ייצוא הגז. בדברי הסיכום של אותה ועדה נאמר שיש גם כדאיות וגם צורך למכור כ-60% מהגז הטבעי. במסקנות אותה ועדה לא הוזכר, ולוּ ברמז, שהמדענים הראשיים במשרד האנרגיה ובמשרד להגנת הסביבה מתנגדים למכירת גז, עד לשנת 2020 לפחות. התנגדותם של מדענים אלה הייתה בגלל אי הוודאות לגבי כמות הגז העתידית שתהיה לרשות המדינה, ועקב העובדה שמכירת הגז היום תכריח את המדינה לקנות תחליפי גז, כמו סולר ופחם, שהם יקרים יותר ומזהמים הרבה יותר מגז. מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה דאז, עו"ד אלונה שפר, אף טרחה לציין בכתב שעמדת הוועדה שפורסמה בציבור אינה מקובלת עליה, ולא נכללו בה כלל הטעונים והנתונים שהובאו בפני הוועדה. סיכום הוועדה, כך נכתב, אינו מקובל, מכיוון שלא מצוינים בו, ולוּ ברמז, העמדות והנתונים שתמכו בהשארת הגז בארץ. זו בהחלט השתקה והסתרה של נתונים ועמדות שסתרו את הקו הממשלתי, לפיו ייצוא מהיר ומסיבי של מאגר הגז הטבעי הוא הרצוי. פיטוריה המבישים של יו"רית רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן, שהעזה להתנגד למתווה הגז, רק מחזקים את ההרגשה של סתימת הפיות הסדרתית.

כולי תקווה שמדובר במקרים נפרדים, ולא בשיטה. אני באמת רוצה להאמין שמדינת ישראל הדמוקרטית מוכנה ורוצה בדיון פתוח ופומבי, שבו מותר להתנגד לעמדת הדרג הפוליטי. אני רוצה להאמין ולדעת שמדינת ישראל אינה מעוניינת באנשי מקצוע שפופים ואומרי הן, במקום אנשי מקצוע עצמאיים, המביעים את עמדתם המקצועית ללא חשש מפיטורין. ועוד, אני רוצה לדעת ולהאמין, שראש הממשלה ושריו מעדיפים יועצים ופקידים בעלי דעה עצמאית ומקצועית, ולא כאלה שיגידו "כן" גם לגדולה שבטעיות, וזאת – מחשש למשרתם, ושמדינת ישראל התבלבלה בבחירתה במנכ"ל הנגוע בניגוד ענייניים חמור, ולא בחרה בו בכוונה, בהיותו אדם שייצר "שקט תעשייתי" לדרג הפוליטי.

הנתונים אומרים שתקוותי זו היא תקוות שווא. שסתימת הפיות היא מאורגנת ושיטתית, ומגיעה מהדרג הפוליטי הבכיר ביותר. אני בוחר להתעלם מהנתונים הללו, ולדבוק בתקוותי. אני רוצה לקוות שאנו מדינה דמוקרטית ונאורה, ולא מדינה שמקדמת סתימת פיות, השתקה והפחדה. מדינה שמנהיגיה הם משרתי ציבור ראויים שיודעים לעמוד בלחצי בעלי ההון. מדינה שבה כלל האזרחים נהנים ממשאבי הטבע הציבוריים, ולא רק קומץ קטן של מקורבים לצלחת. עוד לא מאוחר מידי להפוך תקווה זו למציאות. צריך להמשיך במאבק הציבורי והפוליטי, כדי למנוע את מתווה הגז המסוכן. צריך להמשיך להפגין, להמשיך לפרסם ברשתות, עוד ועוד, עד שמנהיגי המדינה יזכרו שהם משרתים את הציבור, ושהציבור הוא שמשלם את משכורתם, והוא שבוחר בהם להיות שליחיו בבית הנבחרים.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גז טבעי, דיור ציבורי, הון שלטון, המשרד להגנת הסביבה, ועדת צמח, כלכלה וחברה, מאבק הגז, מונופול | עם התגים , , , , | תגובה אחת

מנהיגי הציבור הדתי-לאומי שתקו ששרפו בתים. מה יגידו לאחר שנשרפו אנשים חיים?

פורסם בתאריך 1 באוגוסט 2015 מאת ניצן מתן

ניצן מתן

רבנים, נבחרי ציבור מהימין, מדריכים בתנועות נוער, הורים ואימהות וכל אדם בעל השפעה חינוכית או חברתית בציבור הדתי-לאומי עכשיו זהו זמן המנהיגות. עכשיו זהו הזמן שבו תראו קבל עם ועולם את פרצופכם האמתי. האם תצאו בגינוי חריף ותקיף נגד שריפת המסגדים ובתי המגורים?

הרי כל בר דעת ידע שבבתים שנשרפו היו אנשים. כל בר דעת ידע  ששריפת בתי המגורים תגבה ,במוקדם או במאוחר, קורבנות בנפש. ברי הדעת בציבור הדתי-לאומי ראו ושתקו זמן רב מידי. שריפת המסגדים יכולה להפוך בין רגע לשחזור מצמרר של טבח מערת המכפלה. וכולם שותקים ומעלימים עין. בשם ערכים יהודיים לכאורה מניחים למצב להידרדר. בשם קדשות הארץ מעלימים עין מפגיעה בחיילי צה"ל. בשם ישוב הארץ ושלמותה מסכימים לביצועם של פוגרומים, הרס בתים ושריפת מסגדים.

עד היום שתקתם. עכשיו זהו הזמן לקום ולגנות. לגנות לא רק היום ומחר. לגנות לא רק את הרצח. לגנות באופן ברור את תגי המחיר, את הפגיעה ברכשו את הסיכון המיותר של חיי אדם.לגנות לאורך זמן ובעקביות. אני מקווה שלא ימצא אדם אחד שמסוגל להצדיק לעצמו ולציבור את שריפת התינוק ומשפחתו כדבר טוב, נכון או ראוי. אני מקווה שהסולם הערכי של הציבור הדתי-לאומי מעלה על נס את קדשות חיי האדם וביחוד את קדושת החפים מפשע. שהרג, מלחמה וטרור הם ברירת מחדל חמורה וקשה ולא מצב רצוי וראוי.

מחר מתחיל שבוע חדש. עברה שבת שלמה שבה, אני מקווה, עשו רבים-רבים חשבון נפש עמוק ונוקב. מתחיל שבוע חדש שאני מקווה שעוד בתחילתו תצא קריאה חדה וברורה מכל המחנכים, הרבנים ונבחרי הציבור כנגד המעשה הנפשע הזה. שבוע של מבחן שלא מזדמן לעיתים קרובות. האם הכתובת תישאר על הקיר בעוד אירועי הצתה וטרור ימשכו עוד ועוד. האם יקומו מנהיגי הציבור הדתי-לאומי ויעצרו, הלכה למעשה, את ההידרדרות הערכית לה הגענו?

שבוע חדש וחשוב מתחיל. האם השבוע יהיה בסימן שתיקה המאשרת באופן הברור ביותר את האלימות והטרור? אני מקווה שלא. האם השבוע יהיה בסימן של הגדרה וחיזוק של כללי המוסר והנורמות הראויות? אני מקווה שכן.

פורסם בקטגוריה זכויות אדם, רצח, שריפת בתים | עם התגים | כתיבת תגובה

שוד הגז הגדול-למה הסתיר משרד האוצר את מחירי הגז?

פורסם בתאריך 23 ביולי 2015 מאת ניצן מתן

מאז שהתפרסם מתווה הגז הטבעי אני קורא מאמרים ודוחות לרוב בעניין זה. בתחילת החודש קראתי את הפרוטוקולים של מתווה הגז, לא פחות משמונים ושישה עמודים המתארים את המתווה. בהמשך, עיינתי בדוחות של חברות הבורסה: דלק, אבנר ונובל אנרג'י, וקינחתי במצגות ומסמכים של משרד האנרגיה ומשרד האוצר. העובדה שבמהלך שישה חודשים שבהם נערכו ישיבות בין נציגי חברות הגז לא נעשה תיעוד של הדברים, נראתה לי מטרידה ומדאיגה. שישה חודשים של ישיבות ודיונים ללא הקלטה או תמלול של הנאמר בדיונים! כשהתחלתי לעבור על המצגות של משרד האוצר התעצמה בי אותה התחושה.

גז טבעי-המחירים מוסתרים מהציבור

 

מדוע בוחר משרד האוצר שלא לפרסם את מחירי הגז הטבעי? הרי מדובר במשאב לאומי הנמכר לחברות בורסאיות ולחברת החשמל. הסיבה, כך אמרה לי תחושת הבטן שלי, שהמידע הזה יכול לפגוע מאוד בסיכויים לאישור מתווה הגז, ולכן יש מי המעוניין להסתיר אותו. בשיטוטי אחרי מקורות מידע נוספים שישפכו אור על תעלומת המחיר, הגעתי למצגת של רשות הגז הטבעי שהוצגה בכנס לתעשיינים לפני כשנה. השקף המייצג את המחיר נראה מעט מסובך, במבט ראשון. בהסתכלות  יותר מעמיקה מתגלה תמונה מטרידה ומדאיגה ביותר. מסתבר שהגז המצרי נמכר לישראל בחצי המחיר מזה של הגז המופק מ"תמר", הנמכר לחברת החשמל. הצינור המצרי ארוך יותר מהצנרת הישראלית, ופוצץ פעמים רבות במהלך השנים שבהן סופק הגז. למרות עלויות נוספות אלו הצליחו המצרים, שבוודאי רצו להרוויח ולא חשודים באהבת ישראל, למכור את הגז לישראל במחיר הנמוך בחצי ממחירו היום. המחיר הנוכחי של הגז לתעשייה, לפי גרף זה ולפי מצגת של משרד האוצר, הגיע לשיעור אסטרונומי ממש, שנע בין 7.8 ל-8.5 דולר ליחידת חום, פי שלוש מהמחיר המצרי בזמנו. דו"ח הבורסה של חברת "אבנר קידוחי נפט" מציין שעלות ההפקה של יחידת חום היא 0.6 דולרים.

הדלקים המיוצרים מנפט: מזוט סולר וגפ"מ נמצאים במגמה קבועה של עליית מחירים

 באחוזים זה נשמע כך: חברת החשמל קונה את הגז במחיר הגבוה ב916% מעלות ההפקה שלו, והתעשיינים זוכים לקנות את הגז במחיר הגבוה ב-1366% מעלות ההפקה. יש לציין שבזמן שמחירי הגז בישראל שילשו את עצמם מאז 2008, המגמה בעולם הפוכה, ומחירי הגז ירדו לשליש מהשיא שנרשם באמצע 2008. איני יודע מהו הרווח הנקי, לאחר כל ההוצאות, של השותפות במאגר "תמר". חיפשתי מספר פעמים נתון מדויק בדוחות הבורסה, ולא מצאתי. העובדה שחברת הערכה חיצונית מעריכה את פרויקט "תמר" כרווחי ביותר, בשילוב עם המחירים הגבוהים שבו נמכר הגז, מחזקת את ההערכה שקידוח והפקת הגז הישראלי הינם פרויקטים רווחיים ביותר. יש לקוות שרואי החשבון והכלכלנים של משרד האוצר והאנרגיה עושים את העבודה הזו של חישוב עלות ההפקה לעומת המחיר לתעשייה, כדי לבדוק האם יש הצדקה למחירים הגבוהים הנראים בגרף זה.

ייצוא מהיר של גז – רווח אדיר, או אסון לאומי?

אחת מהטענות העיקריות של התומכים בפיתוח מהיר של שדות הגז, ובייצא גז למדינות זרות, נוגעת למיסים שתקבל מדינת ישראל ממכירת הגז. ראש הממשלה בכבודו ובעצמו אמר שמדינת ישראל תזכה במיסים של "מאות מיליארדי שקלים" מפיתוח מהיר של המאגרים. מעניין לראות שחברת הייעוץ שמשרד האנרגיה שכר לצורך ייעוץ למתווה הגז, מעריכה שגביית המיסים המקסימלית תעמוד על כ-10 מיליארד שקל לשנה. התחזית הזו מבוססת על כך שבמהלך שבע-עשרה השנים הקרובות יישארו מחירי הגז הטבעי גבוהים כמו שהם היום. אם, חס וחלילה, יֵרדו מחירי הגז, תרד גם הכנסת המדינה ממיסים. למול המצדדים בפיתוח מהיר ומכירת הגז לחו"ל, יש הגורסים שיש לשמור את הגז לטובת המשק הישראלי. מעניין לראות שהחברות דלק ואבנר השתמשו בטיעונים אלו ממש בדיונים שנערכו בינם לבין המדינה. החברות הללו, במשותף, הציגו וניתחו את הפגיעה במשק הישראלי במידה שלא יהיה מספיק גז למשק. התחזית שלהן היא שחשבון החשמל הלאומי יקפוץ בכשמונה מיליארד שקלים בשנה, עקב קניית דלק יקרים מחו"ל. קניית דלק יקר ומזהם לתעשייה, אם מאגר "לווייתן" לא יפותח בזמן, תעלה למשק בעוד 10.5 מיליארדי שקלים. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מתריעים על סכנות זיהום האוויר עקב שריפת דלק מזהם. מקרי המוות המוקדם, הסרטן והאסתמה, ימי האשפוז והמחלות יגרמו למשק להפסיד סכום שבין עשרה לעשרים מיליארד שקל בשנה. משרד האנרגיה מעריך שמפעלים בינוניים שיתחברו לגז יחסכו כשש מאות אלף שקל בשנה. הגז כל כך נחוץ למשק הישראלי עד ש-15% מכמות הגז שנכנסת היום למשק הישראלי נקנית ממדינות זרות. כאשר חברות הגז והמדינה עצמה מעריכות שההכנסות ממיסים נמוכות בהרבה מהרווח שייגרם למשק עקב השימוש בגז טבעי, לא ברור מדוע המדינה כל כך מעוניינת למכור גז.

בשם היציבות אסור למכור כרגע גז לחו"ל

בשבועות האחרונים נשמעה טענה שחוסר היציבות ושינוי חוקי המשחק פוגעים קשות בתעשיית הגז. גדעון תדמור, יו"ר קבוצת דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר, מלין רבות על אותה אי היציבות. לטענתו, אי אפשר לבצע השקעות עסקיות כאשר אין יציבות, וכאשר חוקי המשחק משתנים חדשות לבקרים. לרוב, איני מסכים עם עמדתו של תדמור, אבל במקרה הזה אני מוכן להסכים אתו. החלטת הממשלה מ-2103 קובעת שיש לשמור למשק הישראלי כמות של 540 BCM. נכון להיום חברת אבנר עצמה, שתדמור הוא המנכ"ל שלה, אינה יודעת כמה גז יימצא במאגר "לווייתן". ההערכה האופטימית לכמות הגז שתימצא ב"לווייתן" גבוהה ב-60% מההערכה הפסימית של נפח הגז שיימצא במאגר לוויתן. מכיוון שהפער בין ההערכות הוא עצום, ההשערות בדבר כמות הגז האמתית הן בגדר הימור. כרגע, במאגר "תמר" יש רק 80% מכמות הגז שהמדינה החליטה שיש לשריין למשק הישראלי. מכירת גז בכמויות גדולות מתוך תקווה לגילוי ענק בעתיד היא בגדר הימור. אם יצליח – מה טוב. אם ייכשל ההימור נגלה שמכרנו גז למדינות זרות, ללא שמירת עתודות הגז לצרכינו אנו.

אם כך, במקרה זה, אני מוכן להסכים עם מר תדמור: בואו נדאג ליציבות ממשלתית. נְפַתחַ את מאגר "לווייתן" כך שנדע בוודאות מהי כמות הגז הקיימת בו. כך לא יהיה מצב, חס וחלילה, שנחתום על חזוי גז גדולים, ונגלה שלא השארנו מספיק גז למשק הישראלי, כפי שקבעה ממשלת ישראל רק לפני שנתיים.

מתווה הגז נדון בימים אלו מעל במות רבות ושונות. העתיד האנרגטי של מדינת ישראל מונח על כף המאזניים. אישית, איני מאמין באדישות ובהשארת ההפגנות, העצומות והמחאות לאנשים אחרים. כולי תקווה שקוראי מאמר זה ירגישו גם הם כמו שחברי ואני מרגישים. זו תחושה שקצת קשה להעבירה במילים באופן מלא, ואוכל לבטא אותה כך: אם לא נקום ונעשה מעשה – נקונן על כך בעתיד. זו תחושה, שאם לא נדאג לחלוקה טובה יותר של משאבי הטבע הלאומיים – יעמדו ילדינו משתאים אך בזבזנו את מתנת הגז הגדולה למען האינטרסים הצרים של חברות הגז, בעוד הציבור זכה בהבטחות ריקות מתוכן, ותו לו.

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גדעון תדמור, גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה, ועדת צמח, זיהום אוויר, יובל שטינייץ, כלכלה וחברה, משרד הבריאות | עם התגים , | תגובה אחת

לא רק הגז: האם משרד האוצר מעביר מיליונים לכי"ל מבלי לדעת בעבור מה?

פורסם בתאריך 22 ביולי 2015 מאת ניצן מתן

פורסם לראשונה באתר המשמר החברתי

האם משרד האוצר העביר 10.5 מיליון שקל לחברת כי"ל בעבור הוצאותיה על פרויקט שיקום ים המלח, מבלי שקיבל לידיו נתונים כספיים מוסמכים ובניגוד לחוזה עליו חתום המשרד עצמו? כך מסתמן מתגובת המשרד לבקשה לחופש המידע שהגיש המשמר החברתי בעניין הפרויקט.

לפי חוזה שנחתם לפני שלוש שנים בין מפעלי ים המלח (השייכים לכי"ל) לבין המדינה, האחרונה מממנת בכל שנה 20% מעבודות השיקום שמבצעים המפעלים ("קציר המלח"), בעבור דו"ח הוצאות מפורט שמנפיקים המפעלים ושעובר בקרת רו"ח. ואולם באוצר מודים כעת כי הם אינם מחזיקים בדו"ח הוצאות שכזה, בתשובה שמעלה תהיות באשר לאופן חישוב סכומי התשלומים בפרויקט הענק, שצפוי לעלות למדינה יותר מ-750 מיליון שקל.

כי"ל מפיקה מים המלח משאבי טבע שונים ובעיקרם אשלג בזכות רישיון שקיבלה ממדינת ישראל

התכנית הממשלתית לפיתוח ושיקום אגן ים המלח יצאה לדרך בשנת 2012, לאחר ששנים של כריית מחצבים הותירו נזק עצום לימה ולבתי המלון באזור. שיטת הכרייה של המחצבים (אשלג, תרכובות ברום ואחרים) מתבצעת ע"י הזרמת מים מחלקו הצפוני לחלקו הדרומי של ים המלח ואגירתם בבריכות אידוי שנמצאת ליד בתי המלון. הצטברות המלחים בתחתית הבריכות הובילו עם הזמן לעליית מפלס המים ולהצפה הפוגעת ביסודות בתי המלון. כדי לשקם את האזור הייחודי הוחלט על ביצוע "קציר מלח", במסגרתו מועברים משקעי המלח שהצטברו אל צפון ים המלח ומוגבהים דפנות הבריכות. עלות פרויקט הענק, שהוגדר כמשימה לאומית, הוערך בכ-3.8 מיליארד שקל.

משא ומתן לאישור התכנית התנהל בין מפעלי ים המלח (השייכים לכי"ל) לבין החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו, ובסופו נחתם חוזה המגדיר את היקף פרויקט השיקום וחלוקת ההוצאות. לפי ההסכם, המפעלים יבצעו את עבודות השיקום והמדינה תממן 20% מעלותן. המימון יעשה כך: בתום כל שנה יגישו מפעלי ים המלח למדינה דו"ח הוצאות מפורט עבור פעולות השיקום, שיבוקר על ידי רואה חשבון, ולאחר קבלתו תעביר המדינה 20% מהסכום. החוזה המדוקדק קובע כי התשלום יעשה בהדרגה – בתחילה יועברו 75% מהסכום הנדרש והיתרה תועבר רק לאחר קבלת אישור מהחברה הממשלתית להגנות ים המלח, הגוף הביצועי של הממשלה לעניין הגנות ים המלח ומהחשב הכללי באוצר.

כי"ל מפיקה מים המלח משאבי טבע שונים ובעיקרם אשלג בזכות רישיון שקיבלה ממדינת ישראל

על בסיס חוק חופש המידע, ביקשנו ממשרד האוצר לפרט מה הסכום שהעבירה המדינה עד עתה למפעלי ים המלח בעבור פרויקט השיקום. בנוסף, ביקשנו לקבל את דו"ח ההוצאות של מפעלי ים המלח, המבוקר על ידי רו"ח, שעל בסיסו אמורה המדינה להעביר את התשלום. התשובה שהועברה הפתיעה אפילו אותנו – על פי משרד האוצר, עד עתה העבירה המדינה למפעלי ים המלח סכום כולל של כ-10.5 מיליון שקל בגין הוצאות קציר המלח בשנים 2012-2013, אך אין בידי האוצר את דו"ח ההוצאות על הפרויקט. "אנו דוחים את פנייתכם לאור העובדה שהמידע המבוקש אינו נמצא ברשותנו", נמסר לנו.

מדוע העבירה המדינה דווקא סכום זה לכיסוי ההוצאות של חברת כי"ל אם לא החזיקה בידה את דו"ח ההוצאות? מהנתונים הללו עולה גם החשש שהמנהג הפסול הזה ימשיך, שכן במסגרת פרויקט הענק אמורה לשלם המדינה עד 760 מיליון שקל לכי"ל בעבור עבודות השיקום. האם תמשיך להעביר כספים ללא בקרה לחברה פרטית? האם תמשיך להפר את הוראות החוזה עליו היא עצמה חתומה?

פורסם בקטגוריה איכות סביבה, הון שלטון | עם התגים , | כתיבת תגובה

איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז

פורסם בתאריך 8 ביולי 2015 מאת ניצן מתן

פורסם לראשונה באתר המשמר החברתי

ניצן מתן

לאחר שפורסם מתווה הגז ישבתי וקראתי את שמונים וששת העמודים של "פרוטוקולי הדיונים לגיבוש מתווה הגז הטבעי" וגיליתי תמונה זה מדאיגה ומטרידה ביותר. נתחיל מכך שזה כלל לא פרוטוקול. בדיונים של ועדת צמח, למשל, הוצגו לציבור תמלילים מפורטים של הדיונים, בנוסף למצגות וחומרי הסבר. ב"פרוטוקול" הנוכחי אין תמליל, רק נקודות שעלו בדיון; במקרה אחד, לדוגמא, נכתב "הוצגה סקירה… מצ"ב מצגת בנספח א", אך הסקירה עצמה והמצגת אינם מוצגים לציבור. יוצא שרק חברות הדלק וכעשרה פקידי ציבור יודעים מה נאמר בדיון ואיזה חומר מקצועי הוצג בו.

ובכל זאת, מה עולה מהמתווה המוצג ושורת הדיונים בו? הניתוח להלן מסתמך על מידע ציבורי וגלוי, והציבור כולו מוזמן לעיין בפרוטוקול ובמסמכים נוספים ממשרד האנרגיה, מכון המחקר של הכנסת ומקורות מידע נוספים. כל אדם ואזרח יכול וצריך להביע את דעתו בנושא חשוב זה.

הדרישות של חברות הגז הן הרעיונות של שטייניץ

הפרוטוקול של מתווה הגז מציג בצורה מקוצרת את דרישותיהן של חברות הגז ובראשן נובל אנרג'י ודלק קידוחים. באופן מפתיע, המתווה שהציג שר האנרגיה שטייניץ תואם כמעט לחלוטין את מה שבחברות הגז הציגו כמנגנון המועדף עליהם. כך למשל,

  • על פי סיכום אחד הדיונים, סבורה חברת דלק כי התחרות בשוק האנרגיה תושג רק בזכות דלק עצמה. "קיום תחרות בשוק המקומי יתאפשר רק באמצעות כניסתם של שחקנים בין לאומיים נוספים", טוענים נציגי החברה, "פעילותה המתוכננת של דלק ושותפותיה לביצוע השקעות נרחבות במשק הגז הישראלי, היא זו שתביא לכניסתם של שחקנים נוספים".
  • במקרה אחר מתגלה כי הרעיון של הצמדת מחירי הגז למחירי הייצוא (במקום להטיל פיקוח מחירים), רעיון שאותו הציג שר האנרגיה שטייניץ כרעיון ייחודי לישראל, למעשה הועלה על ידי נובל אנרג'י. "החברות העלו הצעה כי מחיר הגז בישראל לא יעלה על המחיר שנגזר ממחירי הגז שהם בהסכמי הייצוא, תוך ניכוי הוצאות הובלה", נכתב בסיכום דיון מינואר האחרון.
  • ומה עם דרישת המדינה לדילול אחזקות נובל במאגר תמר, שאותה מציגים פקידי הממשלה כהישג? זו, מסתבר, הייתה מקובלת לחלוטין על החברה. בעוד שנציגיה הדגישו את הסתייגותם מהקטנת אחזקותיה בלווייתן – דרישה ממנה אכן נסוגה המדינה בהמשך – "בהקשר של תמר המצב פחות בעייתי", ציינו נציגי החברה בפברואר, "מאחר שרוב ההשקעות נעשו וכן הן יישארו בעלי אינטרס במשק המקומי (בחוזים אשר כבר נחתמו)".
  • במקום להשיג תחרות דרך מאגרי הגז הגדולים – תמר ולווייתן, דורש המתווה הנוכחי מהחברות למכור את מאגרי כריש ותנין הקטנים יותר תוך 14 חודשים. אולם מסיכום דיון בפברואר האחרון מתגלה כי הייתה זו באורח פלא גם עמדתה של נובל אנרג'י, שהבהירה ש"המאגרים כריש-תנין הם מאגרים כלכלים אשר יכולים לייצר תחרות". נציגי המדינה באותה פגישה דווקא התנגדו לאפשרות הזו. "גורמי הממשלה הבהירו כי מטרתם להבטיח גם תחרות מצד המאגרים תמר או לווייתן וכי כריש-תנין לבדו, מהווה אמנם בסיס, אך כחלופה בודדת מול המונופול הוא אינו מביא לתחרות מספקת", נאמר בבירור בתקופה שבה הממונה על ההגבלים העסקיים דייויד גילה עוד היה שותף לדיונים. "המדינה הבהירה כי הסדר כריש-תנין לבדו אינו נותן מענה מספק". חודשיים אחר כך, ולאחר מינוי שר האנרגיה החדש שטייניץ, התהפכו היוצרות.

יוצא אם כך, שעמדת שותפויות הגז זהה לזו של השר שטייניץ ולמתווה הסדר הגז החדש מול השותפויות. אבל מי יודע, אולי יש בדעת המונופול להפסיד כסף רב על ידי יצירת תחרות במשאב העצום שעליו הוא שולט? אולי החברות למעשה העלו הצעות לטובת החברה הישראלית כולה? מטריד ביותר ששטייניץ בחר בעמדתן של חברות הגז בניגוד לעמדת פקידי המדינה.

חשיבות שלטון החוק (*עם פטור לחברות הגז)

נובל אנרג'י ודלק קידוחים שבשליטת יצחק תשובה בדיון עם משרד האוצר על מתווה הגז הטבעי

ישנו עוד דבר, מטריד עוד יותר, שעולה מהעיון בסיכומי הישיבות. רוב רובן כללו נציגים שונים ורבים, אך ישיבה אחת בפברואר כללה רק נציגים של משרד האוצר, האנרגיה, משרד ראש הממשלה וחברות הגז. בישיבה זו הובהר לחברות כי "חוקית לא מתאפשרת התחייבות מוחלטת מצד הממשלה להימנעות משינויי חקיקה/רגולציה זאת בשל תקופת הבחירות בה נמצאת המדינה, תקופה בה קיימת רגישות יתרה להחלטות הממשלה ובפרט לכאלו הכובלות את ידיה של הממשלה הבאה", אבל שב"קונסטלציה מסוימת […] ניתן יהיה כרגע לעגן את ההסכם בין הרגולטורים לחברות בצורת צעדים כלליים אשר יהיו קונקרטיים מספיק על מנת שיוכלו להיות מקודמים על ידי המשרדים הרלוונטיים ושיאושרו על ידי הממשלה הנכנסת".

משמע, גם אם יתגלה שישנן בעיות מהותיות בחוזים, גם אם נגלה שהמחיר מופקע, גם אם נגלה שישנה פרצת מס והמדינה אינה מקבלת ולו שקל בודד – הדבר לעולם לא ישתנה. כל אזרחי המדינה וכל עסקיה חשופים לשינויים בחוק, אבל נובל ושותפותיה הם כנראה קדושים – מותר לראותן בלבד. העדרם של נציגי משרד המשפטים מהדיון יכול להעיד, אולי, על הבעייתיות החוקית הקיימת בו.

מה המשמעות של מונופול

זכורה קריאתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט מהשנה שעברה, על כך שמונופול הגז עשוי להוות סכנה לדמוקרטיה בשל ריכוז כח כלכלי ואנרגטי כה גדול. מקריאת סיכומי הדיונים מול החברות, נראה שהמשנה הנכבד ידע היטב על מה הוא מדבר. כאשר נובל אנרג'י אומרת למדינה שהיא "מוכנה לתת שקיפות מלאה לכל שלבי התהליך והדיונים אודות לוויתן […] והחברה תזדקק לעזרה מהמדינה בהרבה סוגיות הנוגעות לפיתוחו", ברור כי המשמעות הנסתרת היא ש"אנחנו שולטים בגז, ואם המדינה תיישר קו אולי ניתן לה לדעת מה אנחנו עושים עם משאב הטבע החשוב ביותר של מדינת ישראל". כאשר נקבע בבירור שבשנת 2011 משכה חזקת תמר את כל הבנותיה מול לקוחותיה ושינתה את כל תנאי החוזים באופן חד צדדי, רק משום שהוקמה ועדת ששינסקי הראשונה, ברור למי הכוח במערכת היחסים בין המדינה לחברות. כאשר אנו רואים שבשנת 2012 רשות החשמל התריעה שהחוזה בין תמר לחברת החשמל גורם לעליית מחירים קבועה ובלתי מקובלת במשק הגז העולמי, או כהרשות אומרת שבחלק מחוזי הגז נפלה "טעות סופר" שעלולה להעלות את המחירים ביותר ממאה אחוז בשנים שיבואו, אנחנו רואים מהו כוחו האמתי של מונופול.

כאשר אנחנו קוראים ושומעים שהמדינה מוכנה להתחייב לכך שלא תשנה הסכמים אך נותנת לברוני הגז לפתוח הסכמים ללא כל מפריע, אנחנו מבינים היטב שאנחנו לא פופוליסטים ולא הזויים. אנחנו לא פוגעים בעבודה המקצועית של הפקידים, ולא כפויי טובה בסירובנו לקבל ללא שאלות וטענות הסכם סודי שנחתם במחשכים. אנחנו לא רק מפחדים שהמחירים יעלו, אלא מסתמכים על ניסיון העבר. אנחנו בעיקר מבינים שזהו הזמן לצאת לרחובות, לשלוח עצומות, לסמס לחברי כנסת יומם וליל. בעיקר אנחנו מבינים שאם לא נעצור את שוד הגז הגדול אף אחד לא יעצור אותו.

לקריאה נוספת:

פורסם בקטגוריה גז טבעי, ועדת צמח, יובל שטינייץ, כלכלה וחברה, מאבק הגז, מונופול | עם התגים , | כתיבת תגובה