ניצן מתן
למעוניינים להוריד את הדו"ח בפורמט PDF אנא לחצו על הקישור המצורף.
הקדמה:
בחודש מרץ השנה פורסם מסמך שכותרתו "הקונדנסט שבתוך הגז" אותו כתבו שתי פעילות סביבתיות: חנה קופרמן ואלה נווה. כותבות המסמך טוענות שבהתאמה לתחקיר שלהן צפוייה להגיע לארץ כמות גדולה מאוד של נפט מסוג "קונדנסט" שיגרום לזיהום אוויר קשה בעיקר באזור חיפה. לפני כחודשיים, בכנס של פעילי איכות סביבה בחיפה, הפצירו הכותבות בפני המשתתפים לקרוא את המסמך ולהתייחס ברצינות לאיום הסביבתי החמור שמתואר בו. לאורה של בקשה נרגשת זו אכן קראתי את המסמך והתייחסתי אליו במלוא הרצינות. לפני שאכנס לעומקם של דברים חשוב לי לציין שני דברים בראשיתו של המסמך. האחד שאני מתנגד עקרונית לכל הרחבה או הגדלה של נפח הפעילות של בתי הזיקוק בחיפה. השני שלאחר קריאת המסמך אני יכול להגיד בביטחון גמור שאין שום איום של הצפת הארץ באותו הקונדנסט. נפח הקונדנסט המופק ממאגר תמר שווה לפחות מעשירית האחוז מנפח הנפט המזוקק בארץ בשנה והחיבור העתידי של מאגר לוויתן לא ישנה משמעותית את הכמות הנכנסת. להבנתי נושא זה הינו זניח יחסית למול הבעיות הסביבתיות הקשות שיוצרים בתי הזיקוק ובראשן זיהום האוויר והאיום שטרם הוסר להרחבת בתי הזיקוק והגדלת נפח הפעילות.
רקע: מהו הקונדנסט, מהי הכמות הצפויה להגיע לישראל ומהו הסיכום הנגרם כתוצאה מכך?
במהלך הפקת גז מופרדים Hydrocarbon's (פחמימנים) להם משקל הגבוה מזרם הגז ומאוכסנים כנוזל בתהליך של עיבוי והם מוכנים Condensate (קונדנסט) (Atilhan et al., 2015). בנפט גולמי מתרחשת אותה התופעה של הפרדת מרכיבים כבדים בתהליך של עיבוי כך שגם ממנו מופק קונדנסט (Moustafa & Andersson, 2013). לקונדנסט מספר שימושים אפשריים כגון דילול של נפט כבד או כחומר גלם להפקת בנזין ודלק מטוסים (Kazerooni, Adib, Sabet, Adhami, & Adib, 2016).
במרבית המקרים הקונדנסט נדיף יותר מנפט גולמי (Hendler, Nunn, Lundeen, & McKaskle, 2009) ובמהלך הזיקוק ניתן להוריד את רמת הנדיפות שלו על ידי פעולות כגון הפרדת הפרקציה (Kazerooni et al., 2016) או הקטנת תכונות הנדיפות של החומר במהלך הזיקוק (Bonyadi, Esmaeilzadeh, Mowla, & Nematollahi, 2014). מעבר לשיטות אלו שנועדו לצמצם פליטות עודפות של Hydrocarbon's לאטמוספירה (Kazerooni et al., 2016) ישנה חשיבות לאכסן את הקונדנסט במכלים בהם ישנה בקרת לחץ המונעת פליטות מיותרות לאטמוספירה (United States Environmental Protection Agency, 2011) ומערכת משוב אדים המחזירה את החומר שמתאדה חזרה למיכל או לצנרת (EC/R Incorporated, 2011).
כאמור קונדנסט הוא חומר נדיף יחסית לנפט (Hendler et al., 2009) וברוב המקרים קונדנסט יגרום ליותר זיהום אוויר מנפט בהנחה ששני החומרים מאוכסנים בנפח זהה ותנאים זהים (Hendler et al., 2009). נכון להיום אין בידנו נתונים על ההרכב הכימי של הקונדנסט (המשרד להגנת הסביבה, 2016) כך שקשה להעריך את ההשפעה המדויקת של זיהום האוויר העלול להיגרם מאכסון וזיקוק חומרים אלו. יש לזכור שבכל מאגר של נפט או גז ישנה כימייה נפרדת של Hydrocarbon's (Speight, 2002 שלגבי הרוב המוחלט שלהם אין מידע המתאר את הנזק הבריאותי הנוצר בחשיפה להם (Chorus et al., 2011) וההתמקדות העיקרית היא במניעת זיהום אוויר מכל סוגי הדלק ונפט המאוכסנים (EC/R Incorporated, 2011).
בשנים 2014 ו- 2015 נפח הזיקוק השנתי בבתי הזיקוק שבחיפה עמד על כ- 70 מיליון חביות של נפט גולמי וחומרי ביניים לשנה. ללא הרחבה של בתי הזיקוק נפח זה לא צפוי להשתנות מכיוון שהיצור הגיע ליעילות של כ- 90% (בתי זיקוק לנפט בע"מ, 2016). ממאגר תמר הופקו בשנת 2015 כ- 400,000 חביות של קונדנסט וידוע בוודאות על כמות של 1.5 מיליון חביות במאגר כאשר בתחזית האופטימית ביותר ימצאו סך הכול 2.5 מיליון חביות במאגר. ובמאגר לוויתן האומדן הטוב ביותר הוא לכ- 9 מיליון חביות קונדנסט , האומדן הנמוך הוא למציאת 1.6 מיליון חביות קונדנסט והגבוה ל 10.5 מיליון חביות קונדנסט (קבוצת דלק, 2016).
יוצא שנכון להיום נפח הקונדנסט המופק שווה לכ- 0.57% מנפח הזיקוק השנתי של בתי הזיקוק בחיפה. בהנחה שמאגר תמר לוויתן יספק גם הוא קונדנסט בהספק זהה התוספת לנפח הזיקוק תהיה כ- 0.114% מנפח הזיקוק. בתרחיש האופטימי ביותר (והפחות סביר) נפח כל הקונדנסט במאגרי תמר ולוויתן עומד על כ- 18% מנפח הזיקוק השנתי של בתי הזיקוק בחיפה. יש לזכור שגם אם תמצא כל הכמות הזו היא לא תסופק ליבשה בשנה אחת כי הקונדנסט מופק מהגז (Atilhan et al., 2015) וכל עוד נפח העברת הגז ליבשה לא יעלה כך גם לא יעלה נפח הקונדנסט המגיע ליבשה. בנוסף על כך החישוב נעשה רק ביחס לחיפה מכיוון שאין לנו את הנתונים של בית הזיקוק של פז באשדוד וסביר שאם נחבר את נפח הזיקוק השנתי של שני בתי הזיקוק ביחד החלק היחסי של הקונדנסט יהיה קטן עוד יותר.
חשוב לציין שאני, כחבר וועד במגמה ירוקה, מתנגד לכל הוספה לנפח הזיקוק בחיפה שיגרום בהכרח להגדלת הפליטות. למרות התנגדות זו איני חושב שנכון וראוי להשקיע מאמצים מיוחדים במאבק בהוספת הכמות הזניחה יחסית של הקונדנסט לנפח הזיקוק. חשוב בהרבה להאבק על מניעת הרחבת בתי הזיקוק ועל תחזוקה ברמה גבוה של בתי הזיקוק. הגורם העיקרי לזיהום אוויר מבתי הזיקוק הם מכלי האכסון לדלק ונפט (בית זיקוק חיפה, 2016). אני בעמדה שיש לדרוש תחזוקה גבוה של מכלים אלו שתמנע פליטות ללא קשר לסוג החומר המאוכסן (EC/R Incorporated, 2011).
קריאה ביקורתית של הדו"ח "הקונדסטנט שבתוך הגז"
הדו"ח שהפיקו חנה קופרמן ואלה נווה עמוס לעיפה בפרטים, מבלבל בקריאתו ולעינות דעתי אינו מדייק בנתונים ומונחים רבים. למרות קשיים אלו בדקתי את הטענות העיקריות של כותבות הדו"ח. בפסקאות הבאות ציינתי בכותרת את הטיעון אותו מציגות כותבות הדו"ח ומתחתיו את הטענה העיקרית ואת הביקורת לטענה זו.
חברות הגז שינו מונחים הקשורים לקונדנסט במטרה לבלבל את מקבלי ההחלטות והציבור
טענה: בעמוד 5 לדו"ח מצויין שחברת "דלק" שינתה את ההגדרות המונח קונדנסט ל- "קונדנסט חופשי" ו- "קונדנסט בתערובת" בכדי לבלבל את הציבור ומקבלי ההחלטות. שינוי זה נעשה בדוח התקופתי לשנת 2014 של חברת דלק (קופרמן ונווה, 2016).
ביקורת: מעיון בדוח השנתי של חברת "דלק" אין בנמצא את המילים "חופשי" או "בתערובת" לא בפני עצמן ולא בהקשר של המילה קונדנסט (קבוצת דלק, 2015). מכיוון שכך טענה זו אין אינה רלוונטית.
הקונדנסט הינו "נפט לבן" השונה מ- "נפט שחור" בעיקר בכך שהוא נדיף ונפיץ יותר.
טענה: בהערת שולים בעמוד 5 לדו"ח מוסבר שהקונדנסט הינו נפט מיוחד מסוג "נפט לבן" שאינו מוכר בארץ ומשמש להפקת דלקים ומוצרים לתעשייה הפטרוכימית. בעמוד 10 בדו"ח מצויין שחברת דלק מתייחסת רק ל- "קונדנסט ונפט" בדיווח של שנת 2014 לבורסה. מכיוון שנפט "שחור" מצריך שטר חזקה נפרד הדבר מחייב שהנפט במאגר תמר הינו "נפט לבן" (קופרמן ונווה, 2016).
ביקורת: המונח "נפט לבן" בספרות מתייחס ל- "oil white" שהינו תוצר זיקוק של נפט בעל פרמטרים ספציפיים הכוללים מפרט מדויק של מרכיבים והעדר מתכות מסוכנות (Tan, Liu, Wang, & Zhang, 2016). תוצר זיקוק זה מיוצר בבתי זיקוק שונים ברחבי העולם (Kayukova, Petrov, & Romanov, 2012) ונמצא בשימוש נפוץ כתוסף מזון (Larsen, Mortensen, & Hallas-Møller, 2009). בנפרד לתהליך זה מוגדר כל מאגר נפט כ- "Heavy oil" או " light oil". הגדרה זו נקבעת לפי סטנדרט עולמי כאשר Heavy oil כבד ממים ו- light oil קל ממים (Ghannam, Hasan, Abu-Jdayil, & Esmail, 2011).
נראה שכותבות הדו"ח התבלבלו במונחים ותרגמו את המילה "light" כ-"בהיר" או "לבן" במקום כ- "קל". בעקבות טעות זו מצויין בדוח המונח "נפט לבן" כסוג של נפט גולמי בעוד שמוסג זה מתייחס לתוצר זיקוק (Kayukova, Petrov, & Romanov, 2012). בחוק הנפט אין אזכור ל- "נפט שחור" או "נפט לבן" ולא מצויינת דרישה כלשהי לשטר חזקה נפרד בהתאמה להרכבו של הנפט (שפרנציק ובן- גוריון, 1952).
בהתאמה לנתונים אלו ברור שהמונח "נפט שחור" מקורו באי הבנה של המונחים וברור שאין להסתמך על הטיעון לגבי הצורך בשטר חזקה נפרד ל- "נפט שחור" מהסיבה הפשוטה שסוג נפט זה אינו קיים.
תכנית המתאר למתקני הגז ביבשה מראה חישוב מטעה לכמות הקונדנסט שתתקבל בארץ
טענה: בעמוד 7 לדו"ח מוסבר שבהתאמה לתכנית המתאר להקמת מתקני גז ביבשה (תמ"א 37/ ח) אמורים להיפתח שתי תחנות קבלה לגז האחת בעמק חפר והשנייה באתר חגית ליד יוקנעם. כל מתקן יקבל יבנה כך שהוא יכול לקלוט בצורה מקסימלית 7,360 חביות קונדנסט ליום. מכיוון שכך שני המתקנים יקלטו במקביל 5.6 מיליון חביות בשנה. נתון זה נועד להטעות את מקבלי ההחלטות שיחשבו שמדובר במתקן שאינו מסוכן עקב הנפח הנמוך של החומר שיתקבל בו. (קופרמן ונווה, 2016).
טענה: בעמוד 7 לדו"ח מוסבר שבהתאמה לתכנית המתאר להקמת מתקני גז ביבשה (תמ"א 37/ ח) אמורים להיפתח שתי תחנות קבלה לגז האחת בעמק חפר והשנייה באתר חגית ליד יוקנעם. כל מתקן יקבל יבנה כך שהוא יכול לקלוט בצורה מקסימלית 7,360 חביות קונדנסט ליום. מכיוון שכך שני המתקנים יקלטו במקביל 5.6 מיליון חביות בשנה. נתון זה נועד להטעות את מקבלי ההחלטות שיחשבו שמדובר במתקן שאינו מסוכן עקב הנפח הנמוך של החומר שיתקבל בו. (קופרמן ונווה, 2016).
ביקורת: הטיעון המוצג לוקה במספר כשלים מהותיים. בהנחה שאכן תתקבל הכמות המקסימלית של הקונדנסט באופן רציף הכמות שתקבל הינה 5.3 מיליון חביות בשנה (2*7,365*365= 5,372,800) מספר הנמוך בכ- 5% מזה שנכתב בדו"ח. כותבות הדו"ח מתייחסות לכך שבתכנית לאתר חגית מצויינת כמות של 7,360 חביות ביום. בעמוד 54 בו אמור להופיע נתון זה מופיעה טבלה 3.1.5-1 המתארת את ההרכב הכימי הצפוי של הגז (לרמן, 2013). גם בדוח העוסק באזור עמק חפר אין בנמצא אזכור ל- 7,360 חביות ליום בעמוד 54 או בכל עמוד אחר (לרמן, 2013). בשני הדוחות (עמוד 82 בדו"ח של עמק חפר ועמוד 87 בדו"ח של אזור יוקנעם) מציינת ספיקה יומית מקסימלית של 2,802 מ"ק/יום של קונדנסט (לרמן, 2013; לרמן, 2013). נתון זה מתייחס לכמות המקסימלית האפשרית ולא לכמות בפועל שתעבור במתקנים (לרמן, 2013; לרמן, 2013).
מכיוון שהנפח של חבית נפט הינו כ- 158 ליטר הרי שהכמות הצפויה המקסימלית לפי מסמכים אלו הינה כ- 17,734 חביות ליום בכל מתקן [(2,802*1000)/ 158= 17,734] או 6,472,974 חביות לשנה. יש לזכור שהמתקן תוכנן לקבלת גז וקונדנסט מכל מאגרי הגז שהיו אמורים להתגלות ותוכנן לקלוט את הכמות המקסימלית האפשרית שחזה משרד האנרגיה. (לרמן, 2013; לרמן, 2013). נתון זה אינו יכול להעיד על כמות הקונדנסט במאגרים שטרם נבדקו מעצם העבודה הפשוטה שאין מידע לגבי כמות זו- כפי שיוסבר בהמשך.
במאגר תמר יש כ- 2.5 מיליארד חביות נפט מסוג קונדנסט.
טענה: בעמודים 7-10 מחושב הנפח הצפוי של כ- 2.5 מיליארד חביות קונדנסט במאגר תמר בהסתמך על מספר מקורות שונים. הראשון הוא ששטר החזקה של מאגר לוויתן מציין שהוא מכיל רק גז ונפט ומכיוון שכך כל בכל מקום בו מצויינת המילה "קונדנסט" הכוונה היא ל-"נפט" בכל מאגרי הגז והנפט הטבעיים כולל במאגר תמר. השני הוא פרסום באתר החדשות "PR NEWSWIRE" בו מצויינת מכירה של 348 מיליון חביות קונדנסט בשנת 2014. נתון זה הינו הנתון הנכון והמדויק של נפח מכירות הגז בארץ ולא הדו"ח הבורסאי המראה על מכירה של 348 אלף חביות. בהמשך לכך הדו"ח הבורסאי של חברת דלק מציין את האומדן הנמוך, האומדן הטוב והאומדן הגבוה של הקונדנסט במאגר. החיבור של כל האומדנים הללו מראה שבמאגר תמר ישנה כמות של כ- 2.5 מיליארד חביות קונדנסט (קופרמן ונווה, 2015).
ביקורת: בשטרי החזקה של לוויתן דרום וצפון מצוין במפורש שרישיון ההפקה הינו לגז וקונדנסט ואם יתגלה נפט גולמי הוא מצריך התאמה של שיטות ההפקה הרלוונטיות (סעיף 32.1 בשטרות החזקה) (וורשבסקי, 2014; וורשבסקי, 2014). לפי מסמכים אלו ברור שמשרד האנרגיה שהעניק את החזקה מתייחס בנפרד לקונדנסט ולנפט והטיעון שמשאבי הנפט אינם מוזכרים אינו תקף. באתר האינטרנט המצויין אכן רשום שנמכרו 348 מיליון חביות שהופקו ממאגר תמר (PR Newswire, 2015). בדו"ח הבורסאי עליו מסתמך האתר רשום 348 אלף חביות. יתרה מכך מכירת החביות הללו מתבצעת ממאגר תמר ולא ברור מדוע היא קשורה לכמות הצפויה במאגר לוויתן (קבוצת דלק, 2015). הציון של מילוני חביות נראה כמו טעות ההעתקה ולבטח לא כמכור אמין להסתמך עליו. בהמשך להנחה שכל הנפט הינו קונדנסט בודקות הכותבות את הכמות הצפויה לקונדנסט ממאגר לוויתן. בדיווח של חברת דלק לבורסה מצויינת תחזית צפוייה לנפט וגז ממאגר לוויתן. הדיווח מכיל שלושה אומדנים משוערים לנפח ההפקה העתידי. האומדן הנמוך, האומדן הטוב ביותר והאומדן הגבוה (קבוצת דלק, 2015). כתובות הדוח מחברות את כל האומדנים הללו לצורך חישוב הכמות הצפויה של הקונדנסט (קופרמן ונווה, 2016). חישוב זה הינו שגוי בעליל ומתעלם מהעובדה שמדובר בתחזיות שרק אחת מהן יכולה להתממש ולא בסך כמות המשאבים. ההסתמכות על כך שכל הנפט הינו קונדנסט וחיבור השגוי של האומדנים גרם לחישוב שגוי לחלוטין של הכמויות הצפויות במאגר לוויתן.
בכל מאגרי הגז שבשטח ישראל ישנן לפחות 46 מיליארד חביות קונדנסט.
טיעון: עמודים 7-10 והנספחים להם מפרטים את החישוב לפיו צפויים להימצא בכל המאגרים כמות של 46 מיליארד חביות קונדנסט לפחות. במהלך ההפקה והזיקוק הופך הקונדנסט מגז לנוזל ומופרד מהגז. במאגר תמר מכל 1 BCM של גז טבעי מופקות כ- 45.5 מיליון חביות קונדנסט. מכיוון שכל מאגרי הגז נמצאים באותן השכבות הגיאולוגיות צפוי להישמר היחס המוזכר בכל המאגרים. האומדן הצפוי ממאגרי "תמר", "לוויתן" ו- "כריש" הינו BCM 1,013 כך שצפוי להימצא בהם אותם 46 מיליארד חביות קונדנסט. מדובר בהערכת פחת מכיוון שבמאגרים שלא שוקללו ברשימה זו מנובאת הפקה של עוד מיליארדי חביות ממאגרים הנמצאים באותה שכבה גאולוגיית של "תמר" ו- "לוויתן" (קופרמן ונווה, 2015).
ביקורת:
יש לב שבפסקה זו מתייחסות כותבות הדוח לקונדנסט כאל מרכיב הקיים בתוך הגז ולא כמשאב שונה ונפרד מהגז כפי שצוין קודם. לא ברור האם התייחסות במסמך היא לקודנסט כתוצר לוואי או כתוצר נפרד בתוך השכבה הגיאולוגית וחוסר הבהרה זה מקשה על הבנת המסמך. בהמשך הטיעון מציינות כותבות הדוח שצפוי שהיחס בן הגז והקונדנסט בכל המאגרים העתידים יהיה זהה כי כל המאגרים "נמצאים באותם השכבות הגיאולוגיות בהן מופק הגז מתמר". טיעון זה מסתמך על מצגת שהוצגה על ידיד מינהל אוצרות הטבע לוועדת צמח בשנת 2011 בה נראים מבני הקימוט של חולות תמר בהם נמצאים מאגרי "תמר" ו-"לוויתן" והמאגרים הקטנים יותר "דלית" והמאגר הקפריסאי "CYPRUS A". הכותבות מתעלמות מקח שבאותה המצגת רשום במפורש שאחד המאפיינים העיקריים של האזור הוא שהוא מגוון מבחינה גיאולוגית ומכיל מבנים רבים מסוגים שונים (גרדוש, 2011). בנוסף על כך מחקרים שונים בעולם מראים שלמאגרי נפט וגז המופקים באותו האזור הגיאולוגי ישנם מאפיינים שונים זה מזה ובלתי אפשרי להסיק את התכונות המדויקות של מאגר אחד בהסתמך על האחר (Atilhan et al., 2015; Hitchon & Gawlak, 1972). בהתאמה לכך גם אם החישוב של כמות הקונדנסט הייתה נכונה אין בה כדי להשליך על הכמות במאגרים האחרים שטרם נבדקו בצורה מלאה. בהמשך הטיעון מציינות הכותבות שבמאגרי "תמר", "לוויתן" ו- "ישי" צפויים להתגלות BCM 1,103 גז. נתון זה מבוסס על דיווח לבורסה שפורסם בעיתון "כלכליסט" (קופרמן ונווה, 2015). ההודעה מציינת את "פרוספקט לוויתן" המכיל את מאגר ישי אך לא את תמר או לוויתן. לפי ההודעה ישנה הסתברות של 12.5% למציאת 189 BCM של גז (בן סימון, 2012). לא ברור איך מנתון זה הגיעו כותבות הדוח לנפח צפוי של BCM 1,103 גז בכל המאגרים. יש לציין שלפי הדיווחים המעודכנים של משרד האנרגיה בישי יש בין BCM 7 ל- 10 BCM גז, במאגר תמר 282 BCM ובלוויתן בין 470 BCM ל- 620 BCM. בחישוב של נתונים אלו בנוסף למאגרים הקטנים (כריש, תנין, דלית ושמשון) ידוע נכון להיום על כמות גז הנעה בין 827 BCM ל- 980 BCM (לב, 2016). הסתמכות על דיווח לבורסה מלפני 4 שנים ושימוש בנתונים שאינם מעודכנים משליך לרעה על האיכות של המסמך כולו. ציון כמות גז גבוה שאינה מגובה בשום נתון קיים מעלה חשש לכבד לאמינות הדוח כולו ומקורות המידע עליו הוא מתבסס.
בנוסף על כך יש להתחשב בכך שההערכה היא שבעולם כולו ישנן כ- 1,473 מיליארד חביות נפט ובארצות הברית כ- 23 מיליארד חביות (Davis, Diegel, & Boundy, 2013). יוצא שלפי החישוב שמוצג בדו"ח נפח הנפט מסוג הקונדנסט הקיים בישראל גדול לפחות פי 2 מזה הקיים בארצות הברית ומהוה לא פחות מ- 3% מכמות הנפט העולמית (קופרמן ונווה, 2016). ראוי היה שהכותבות היו מביאות סימוכין מוצקים יותר לטענה שבכעשרה מאגרי הגז היודעים בישראל (גרדוש, 2011) ישנו נפח כה גבוה.
קונדנסט פולט פי 21 יוצר תרכובות אורגניות נדיפות מאשר נפט שחר או סולר
טיעון: הקונדנסט שונה בתכונותיו מ- "נפט שחור" ולפי מחקר שנערך בארה"ב אכסון שלו גורם לפליטות של חומרים אורגנים נדיפים בשיעור הגבוה פי 21 מאשר "נפט שחור" או סולר. הטיעון מסתמך על "דוח הנדלר" שהוצא בשנת 2009 (קופרמן ונווה, 2015).
ביקורת: הדוח המכונה "דוח הנדלר" אינו מופיע ברשימת המקורות של המסמך (קופרמן ונווה, 2015). ברשימת המקורות בה אמור להופיע דוח זה מופיע מסמך טכני של מדינת טקסס העוסק בחישוב פליטות של חומרים אורגנים נדיפים של ממכלים המאכסנים נפט, גז או קונדנסט. במסמך אין נתונים לגבי קצב הפליטה ממכלים אלא שיטות לחישוב קצב הפליטה ומאפיינים שונים של מאגרי נפט וגז (Texas Commission on Environmental Quality, 2012). מכיוון שבמסמך זה לא מופיע הנתון של קצב פליטה כלשהו לא ברור איך הסתמכו עליו הכותבות. המסמך אותו מכנות הכותבות "דוח הנדלר" אכן מופיע גם הוא ברשימת המקורות במקום אחר והוא נכתב על ידי Albert Hendler (קופרמן ונווה, 2015). במסמך זה נבדקו 33 מכלים המכילים נפט וקונדנסט. מבדיקות אלו נראה שרוב סוגי הקונדנסט אכן נדיפים יותר מאשר נפט אך ייתכן מצב הפוך בו הנפט הוא הנדיף יותר. בממוצע כללי קונדנסט אכן נדיף יותר מאשר נפט וקצב הפליטה של התרכובות הארוגניות הנדיפות גבוה ביחס שבין פי 15 לפי 31.6 מזה של הנפט. מבדיקה של מכלים שונים המכילים נפט וקונדנסט רואים שבשני המקרים יתכנו פליטות גבוהות של תרכובות אורגניות נדיפות כאשר בקונדנסט קצבי הפליטה נוטים להיות גבוהים יותר. החומרים שנמדדו לצורך החישובים הללו זהים לנפט ולקונדנסט ולא נמדד שוני מהותי בסוגי החומרים הנפלטים (Hendler et al., 2009). גם בדוח זה אין ממוצע של "פי 21" אותו מציינות כותבות הדוח (קופרמן ונווה, 2016). מכיוון שהכותבות אינן מציינות נתונים לגבי ההרכב הכימי של הנפט, הגז והקונדנסט המזוקקים בארץ (קופרמן ונווה, 2016) לא ברור איך הן הגיעו למסקנות אותן הם מציינות.
ביבליוגרפיה:
בית זיקוק חיפה (2016). סיכום פליטות שנתי למקור פליטה (האתר) טופס 3.5 (עמ' 1). ירושלים: ישראל.
בן סימון (2012). הזדמנות ישראלית: פוטנציאל לכ- 530 מיליון חביות נפט נוספות בפלאג'ק (עמ' 1-2). כלכליסט.
http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-8,00.html
בתי הזיקוק לנפט בע"מ (2016) דוח תקופתי לשנת 2015 (עמ' 1-267) ירושלים: ישראל.
גרדוש (2011) היצע הגז הטבעי למשק הישראלי ממאגרים בים התיכון (עמ' 1-21). משרד התשתיות הלאומיות. ירושלים: ישראל.
חופש מידע- נתונים סביבתיים (2016). המשרד להגנת הסביבה (עמ' 1-200). ירושלים: ישראל.
וורשבסקי (2014). שטר חזקה מספר Ⅰ/15 "לוויתן צפון" (עמ' 1-29). מדינת ישראל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ירושלים: ישראל.
וורשבסקי (2014). שטר חזקה מספר Ⅰ/14 "לוויתן צפון" (עמ' 1-33). מדינת ישראל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ירושלים: ישראל.
לב (2016). הנדון: בקשתכם לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998 (עמ' 1-2). משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ירושלים: ישראל.
לרמן (2013). תמ"א 37/ח פרקים ג'-ה'- סביבה יבשתית – מט"ש מרץ (עמ' 1-556). אתוס – אדריכלות תכנון וסביבה בע"מ. ירושלים: ישראל.
לרמן (2013). תמ"א 37/ח פרקים ג'-ה'- סביבה יבשתית – אתר חגית (עמ' 1-667) אתוס – אדריכלות תכנון וסביבה בע"מ. ירושלים: ישראל.
לרמן (2014). תמ"א 37/ח קבלה וטיפול בגז טבעי- מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית (עמ' 1- 27). לרמן אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ. ירושלים: ישראל.
קופרמן ונווה (2016). הקונדנסט שבתוך הגז מוגש בהתנדבות לציבור כשירות מטעם: חנה קורפרמן, הפורום הישראלי לשמירה על החופים, אלה נווה, "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות" (1-106). ירושלים ישראל.
קבוצת דלק (2015). דוח תקופתי לשנת 2014 (עמ' 1-736). ירושלים: ישראל.
קבוצת דלק (2016). דוח תקופתי לשנת 2015 (עמ' 1-728). ירושלים: ישראל.
שפרינצק ובן- גוריון (1952). חוק הנפט, תשי"ב- 1952 נוסח מלא ומעודכן (עמ' 1-20). ירושלים: ישראל.
Bibliography
Atilhan, M., Aparicio, S., Ejaz, S., Zhou, J., Al-Marri, M., Holste, J. J., & Hall, K. R. (2015). Thermodynamic characterization of deepwater natural gas mixtures with heavy hydrocarbon content at high pressures. The Journal of Chemical Thermodynamics, 82, 134-142.
Bonyadi, M., Esmaeilzadeh, F., Mowla, D., & Nematollahi, M. (2014). Theoretical and experimental determination of initial reservoir fluid in a lean gas condensate reservoir. Journal of Petroleum Science and Engineering, 114, 74-81.
Chorus, I., Cotruvo, J., Cunliffe, D., Husman, A. M. d. R., Endo, T., Fawell, J. K., . . . Ngowi, A. V. F. (2011). Guidelines for Drinking-water Quality FOURTH EDITION. Retrieved from Geneva:
Davis, S. C., Diegel, S. W., & Boundy, R. G. (2013). Transportation Energy Data Book: Edition 32, from the Center for Transportation Analysis (CTA). 1-422.
EC/R Incorporated. (2011). Oil and Natural Gas Sector: Standards of Performance for Crude Oil and Natural Gas Production, Transmission, and Distribution, (EPA-453/R-11-002). Retrieved from
Ghannam, M. T., Hasan, S. W., Abu-Jdayil, B., & Esmail, N. (2012). Rheological properties of heavy & light crude oil mixtures for improving flowability. Journal of Petroleum Science and Engineering, 81, 122-128.
Hendler, A., Nunn, J., Lundeen, J., & McKaskle, R. (2009). VOC emissions from oil and condensate storage tanks. Final Report prepared for the Texas Environmental Research Consortium. Available online at http://files. harc. edu/Projects/AirQuality/Projects/H051C/H051CFinalReport. pdf (accessed February 2013).
Hitchon, B., & Gawlak, M. (1972). Low molecular weight aromatic hydrocarbons in gas condensates from Alberta, Canada. Geochimica et Cosmochimica Acta, 36(9), 1043-1059.
Kayukova, G., Petrov, S., & Romanov, G. (2012). Hydrogenation processes for white-oil production from Ashal’cha heavy crude. Chemistry and Technology of Fuels and Oils, 48(4), 262-272.
Kazerooni, N. M., Adib, H., Sabet, A., Adhami, M. A., & Adib, M. (2016). Toward an intelligent approach for H 2 S content and vapor pressure of sour condensate of south pars natural gas processing plant. Journal of Natural Gas Science and Engineering, 28, 365-371.
Larsen, J. C., Mortensen, A., & Hallas-Møller, T. (2009). Scientific Opinion on the use of high viscosity white mineral oils as a food additive on request from the European Commission.
Moustafa, N. E., & Andersson, J. T. (2013). Analysis of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons in Egyptian Petroleum Condensate Oils. Polycyclic Aromatic Compounds, 33(4), 396-417.
Muradov, N. (2014). Liberating energy from carbon: introduction to decarbonization: Springer.
PR Newswire. (2015). Delek Group Announces Consolidated Full Year Results 2014. Retrieved from http://www.prnewswire.com/news-releases/delek-group-announces-consolidated-full-year-results-2014-300057775.html
Speight, J. G. (2002). Handbook of Petroleum Product Analysis. John Wiley & Sons, 1-389.
Tan, G.-B., Liu, S.-H., Wang, D.-G., & Zhang, S.-W. (2016). Measurement and analysis of wax–oil gel scraping process at contact area under pure sliding conditions. Measurement, 80, 29-43.
Texas Commission on Environmental Quality. (2012). Calculating Volatile Organic Compounds (VOC) Flash Emissions from Crude Oil and Condensate Tanks at Oil and Gas Production Sites, . Retrieved from
United States Environmental Protection Agency. (2011). Install Pressurized Storage of Condensate, . Retrieved from
הקונדנסט שמופק במאגר תמר הינו סוג ידוע ומוכר של תוצר זיקוק. אין הדבר מצדיק את הכנסתו לבתי הזיקוק דבר שיגדיל את נפח הזיקוק ואת התחלואה הנלוות לו. מצד שני אין שום איום ממשי של "הצפת הארץ" בקונדנסט שיופק ממאגרי הנפט והגז הקיימים במים הכלכליים של מדינת ישראל.
הזנת כיתוב
קונדנסט הינו תוצר לוואי של זיקוק נפט או גז ומשמש בבתי הזיקוק כחומר גלם. לרוב הוא מוסף לנפט גולמי ומזוקק ביחד אתו לבנזין מסחרי לרכבים.
הבלוג של ניצן מתן 
מתן, ערכת חישוב לפיו ב-1 BCM יש כ-6 מליון חביות בנפח של 158 ליטר לחבית. אבל 1 BCM הם לא מיליארד ליטר הם 1000 מיליארד ליטר.
שלום שגי,
אבדוק מה שאמרת ואם צריך אתקן
שגי תודה על ההערה.
אכן הייתה כאן שגיאת חישוב ובהתאם לכך אני מוריד את הטענה הזו מהמסמך.
תודה על ההערה החשובה
תודה על הפרסום
אין על מה
ניצן שלום
האם תוכל בבקשה לתת אומדן של תוספת הקונדנסט ממאגר לוויתן לצינור קצ"א חיפה?
המספרים המוצגים ע"י גורמים שונים מעריכים שמדובר ב- 1-2% מנפח התעבורה בצינור
האם אפשר לחשב ולבדוק אם אומדן זה הוא קרוב למציאות?
שלום,
למיטב ידיעתי הצנרת היבשתית הקיים כיום לאורך מישור החוף מעבירה נפט ומוצריו ואינה מתוכננת להעביר גז או קונדנסט אמורים לעבור בצנרות ייעודיות הנבנות בשלב זה.
על כל פנים גז קונדנסט לא יעברו באותו הצינור מכיוון שהם חומרים שונים. אותה רצועת תשתיות אמורה להעביר גז וקונדנסט אך לא בצינור משותף.
לגבי הכמויות בלווייתן: איני יודע להגיד בוודאות מכיוון שהמדינה טרם פרסמה נתונים אלו. הגשתי דרך המשמר החברתי שורה של בקשות חופש מידע בנושא זה אך קיבלנו תשובה שהמידע חסוי, מסותר ושאר מיני תירוצים. בימים אלו עו"ד אילן יונה הנפלא עמל על כתיבתה של עתירה למען קבלת המידע בנוגע לכמויות הגז, הנפט והקונדנסט בהתאמה לכל המידע שהמדינה והיזמים אגרו על כל המאגרים שנבדקו.
"נפח תעבורה" הוא נתון בעייתי כי הוא תלוי בכמות שעוברת בצינור על בסיס נפח הצינור וקצב הזרימה והוא לא מעיד על נפח החומרים במאגר. יכולים להיות מאותו המאגר צינורות בהספקים שונים ולא נכון להתייחס אל הצינור כמעיט על הכמות וההרכב במאגר.
ניצן
שלום מתן , הבנתי ממהנדס אנרגיה שניתן למהול קונדנסט בנפט וכך לשלוח אותו מאשדוד לחיפה ושם תעשה ההפרדה ץ האם אני צודק ? בברכה , אלכס .
נכון, אפשר לערבב אותו עם נפט בד"כ להורדת הצמיגות של הנפט בכדי להפיק בנזין.
בהחלט אפשרי להעביר את הקונדנסט לחיפה ולהשתמש בו בתהליך הייצור.
כמו שציינתי אני מתנגד לכל הוספה של נפח הזיקוק בחיפה כולל הקונדנסט, יהיה נפחו נמוך ככול שיהיה.
ניצן, אם ישמרו את הקונדנסט ביבשה, היכן יטפלו בו?
נכון להיום ולמיטב ידיעתי התכנון הוא להוסיף אותו להליך הזיקוק בבז"ן ולאכסונו באחד מהמכלים במתקן או בחוות הסמוכות לו.
ישנו תכנון למיכל חירום באזור יקנעם שאמור לאגור חומר במקרה של תקלה בצנרת וכך למנוע את זליגתו לקרקע או למי התהום.
איני יכול להתחייב על כך ב- 100% מכיון שהנושא טרם הוכרע סופית למיטב ידיעתי.
כפי שציינת "כמו שציינתי אני מתנגד לכל הוספה של נפח הזיקוק בחיפה כולל הקונדנסט, יהיה נפחו נמוך ככול שיהיה.". אז יש לנו כאן בעיה…איך לדעתך ניתן ליישב את הסתירה? גם אם הקונדנסט אינו אייום קיומי אסטרטגי על מדינת ישראל, הרי שמרגע שהובלת אותו ליבשה, מישהו צריך לטפל בו איפשהו….
קיימת טענה, שבגלל שהטיפול ביבשה הוא מאאאאאאאאוד בעייתי, אז אסור להוביל את הקונדנסט מהים אל היבשה, אלא להשלים את הטיפול בעומק הים, כ 120 ק"מ מהחוף. מה דעתך על זה?
הטיפול ביבשה בעייתי עקב ההקמה של עוד מתקנים בקרבת אוכלוסייה. בפני עצמו הקונדנסט אינו מסוכן יותר מזיקוק של נפט.
אני תומך, כמו שכתבתי, באופן מוחלט ומלא בזיקוק מלא בים של גז וקונדנסט והבאת מוצר מוגמר ככול שיותר ליבשה.
הטיפול בים יכול להעשות במרחק של 120 קילומטר על אסדה צפה. הדברים נאמרו לי ידי ועל ידי אחרים פעמים רבות ועמדנתו לא השתנתה. ניתן לעיין בחומרים בקישור המצורף
בעולם אידאלי היינו משתמשים נכון להיום ב- 100% אנרגיות מתחדשות. במציאות הלא מושלמת אנחנו מפיקים גז שהוא מזהם באופן משמעותי פחות מנפט. כחלק בלתי נפרד מזיקוק הגז נוצר קונדנסט שאותו, לבטח, לא נשפוך לים ונזהם אותו. לכן אנו נאלצים לעשות שימוש כלשהו לחומר הזה, שיש להזכיר, מגיע לארץ בכמות נמוכה ביותר ביחס לנפח הנפט שמובא לארץ לקיום צרכי המשק.
שלום ניצן – אני מתנצל מראש אם התשובות לשאלות שלי כבר מופיעות בבלוגים שלך, מטבע הדברים קשה לאתר את התשובות.
1. האם כיום, מגיע קונדנסט לישראל שמקורו באסדות הגז שלנו?
2. במידה וכן, האם ידועה לך הכמות, לאן הוא מגיע (לאיזה מתקן ביבשה), ומי הצרכן/נים שלו? (משתמשי הקצה)
3.האם כיום, מגיע קונדנסט לישראל שלא מאסדות הגז שלנו?
4. במידה וכן, האם ידועה לך הכמות, לאן הוא מגיע (לאיזה מתקן ביבשה), ומי הצרכן/נים שלו? (משתמשי הקצה)
המון תודה!
שלום,
1) האם כיום, מגיע קונדנסט לישראל שמקורו באסדות הגז שלנו?
תשובה: מגיע קונדנסט ממאגר תמר.
2) במידה וכן, האם ידועה לך הכמות, לאן הוא מגיע (לאיזה מתקן ביבשה), ומי הצרכן/נים שלו? (משתמשי הקצה)
תשובה: מאגר תמר מפיק כ- 400,000 חביות בשנה. למיטב ידיעתי החומר משמש את בית הזיקוק באשדוד והוא מתווסף לנפט כחומר גלם נוסף בתהליך הזיקוק
3)האם כיום, מגיע קונדנסט לישראל שלא מאסדות הגז שלנו?
למיטב ידיעתי לא מגיע קונדנסט לארץ שלא מאסדת תמר. אם זאת הנתונים על ייבוא נפט חסויים כך שאיני יכול להיות בטוח ב- 100%. ששאלתי על כך בע"פ גורמים שונים במשרד האנרגיה ובבז"ן זו הייתה התשובה שהתקבלה.
תודה ניצן על התשובות המפורטות. הקונדנסט שמגיע לבתי הזיקוק באשדוד – האם הוא משמש ליצור דלקים לצריכה מקומית או לייצוא? האם אתה יודע מה התוכניות לגבי הקונדנסט שייוצר באסדות החדשות? בשורה התחתונה מעניין אותי לדעת איפה נצרכת כל חבית של קונדנסט – אם היא נצרכת בישראל למשל בדלק שלנו, אז הבעיה היא בהעדר תחבורה ציבורית, הפקקים וכל הסיבות שגורמות לצריכת דלק מוגברת. אבל אם מדובר בחומר שמכניסים לארץ רק בשביל למכור אותו החוצה, זה כבר סיפור אחר.
כמו שכתבתי בכתבה הכמות של הקונדנסט היא קטנה ביחס לנפח הזיקוק השנתי, פחות מ- 1%. למיטב ידיעתי הקונדנסט נמהל בנפט ומזוקק לדלקים לתחבורה. למטיב ידיעתי אין ייצוא של קונדנסט לחו"ל.
מסכים אתך לחלוטין ששיפור התחבורה הציבורית הוא חלק מהותי מהפתרון לבעיה הזיהום בארץ.
thi fnul rutho atso nchi
היי ניצן. נראה שאתה עושה עבודה קשה וקורא הרבה חומר בנושא. חשבת לפתח גם הבנה בנושאים שבהם אתה מתעסק? כמו למשל להבין מהם התהליכים המובילים לכך שלתחנת הדלק יגיע בנזין?
שלום ניצן, לאור הסבריך שקונדנסט והטיפול בו לא שונים מבחינת זיהום וסיכון מכל טיפול בנפט כפי שהוא מוכר לנו בארץ, כיצד אתה מסביר את הזיהום הגבוה והחריג (לעיתים פי 50 ויותר עבור חלק מהתרכובות) בפליטות מאסדת תמר לעומת פליטות בז"ן (כפי שהן מתועדות על ידי המשרד להגנת הסביבה בדוח פליטות 2016, שהתפררסם באתר המשרד ב 2017 )
?
שלום מיכל, הפליטות הן כנראה בגלל הליך הטיפול בגז שהוא מאוד בעייתי באסדת תמר. אני לומד את הנושא ואשתדל לפרסם הסבר בקרוב.
אשמח לקרוא כשתפרסם. לאור העובדה שהזיהום החריף מתמר מתמשך , לאור העובדה שאסדת טיפול גז הלויתן צפויה להיות כמעט פי 3 קרובה יותר לחוף , לאור מיעוט הנתונים לגבי הרכב הלויתן והסתרת מנגנוני הטיפול העתידי בגז ממנו, לאור מקרי הזיהום הקשים שנובל אנרגי מעורבת בהם בקולורדו,קשה להאשים את המתנגדים למתוה פיתוח הלוויתן אם הם (כלומר אנחנו) חרדים ודורשים לעצור את הפיתוח עד שנהיה בטוחים שהוא איננו מסכן אותנו ואת ישראל.
אני בהחלט מסכים עם הטיעונים שלך לגבי כך שהאסדות תוכננו בצורה לקויה ביותר. אפרסם ואסביר כמיטב יכולתי בהקדם
פינגבאק: מהו הקונדנסט? אילו תכונות הופכות אותו למסוכן כל כך? | guardians.org.il
פינגבאק: מהו הקונדנסט? אילו תכונות הופכות אותו למסוכן כל כך? | guardians.org.il
פינגבאק: מהו הקונדנסט? אילו תכונות הופכות אותו למסוכן כל כך? | guardians.org.il
פינגבאק: מהו הקונדנסט? אילו תכונות הופכות אותו למסוכן כל כך? | guardians.org.il
פינגבאק: מהו הקונדנסט? אילו תכונות הופכות אותו למסוכן כל כך? | guardians.org.il
אין צורך לשלוח את הקישור מספר פעמים, הוספתי את התגובה כפי שצורפה
פינגבאק: מהו הקונדנסט? אילו תכונות הופכות אותו למסוכן כל כך? | guardians.org.il
יש הרבה סתירות בפוסט שלך וגם שגיאות כתיב.
זה לא מספיק רק ללקט ולהעתיק ממקורות שונים צריך גם להבין.
בשורה תחתונה אין הצדקה של הכנסת הקונדנסט לזיקוק,מפני שהוא יעלה את רמת פליטת החומרים המזיקים שיגרמו לעליה בתחלואה.
וכן,זה נועד לייצוא בעיקר ועל חשבון תושבי חיפה והאיזור.
ואל תעשה את עצמך ראש כאן וכאילו שאתה לא יודע שזה נועד לייצוא.
בשביל זה בונים עכשיו את נמל המפרץ.
מה פשר הטענה שעדיין לא יודעים או לא בטוחים אם הקונדנסט מזיק?
ומה אנחנו השפני נסיונות? ינסו את זה עלינו בשביל לדעת בכמה תעלה התחלואה סטטיסטית?
ואם לפי טענתך הקונדנסט נדיף ומזהם פי 15 אז בשביל להכניס אותו לפה?
הפוסט שלך עוסק בהרבה מידע מבלבל ולא רלוונטי עם מלא סתירות,אז תתמקד תכלס בשאלות המהותיות.
למרות השפה הפוגענית אשמח לדעת היכן יש סתירות או שגיאות כתיב כלשהן.
כמו כן אכבד אותך ואענה לגופם של דבריך.
1. אנא שים לב לפסקה הזו בהקדמה למסמך "…לפני שאכנס לעומקם של דברים חשוב לי לציין שני דברים בראשיתו של המסמך. האחד שאני מתנגד עקרונית לכל הרחבה או הגדלה של נפח הפעילות של בתי הזיקוק בחיפה…" כך שאני מסכים לחלוטין שאין הצדקה להכנסת הקונדנסט.
2. איני מעריך שבונים את הנמל לייצוא של קונדנסט אך אולי לייצוא של דלקים מזוקקים מה שגם חמור ומיותר בפני עצמו. אם יש מידע שסותר טענה זו אשמח ללמוד אותו.
3. שים לב שרשמתי שאין מידע על ההרכב הכימי המדויק של הקונדנסט כך שקשה להעריך את ההשפעה הספציפית שלו על גוף האדם. למעשה קשה להעריך את השפעה הספציפית של הרוב המוחלט של סוגי הנפט והפחמימנים על גוף האדם ויש לצמצמם את החשיפה ככול האפשר לחומרים רעילים אלו.
בברכה,
ניצן
קונדנסט גז מתייחס לתוצר לוואי בנפח נמוך המתקבל בעת זיקוק של גז. יתרונות השימוש בקונדנסט על פני נפט גולמי נובעים מכך שהוא לא מכיל ביטומן ומזוט, יש בו פחות תוצרי לוואי ויותר פחמימנים בעלי שרשראות קלות ולכן זיקוקו דורש פחות אנרגיה. בכל מקרה חשוב לזכור שעדיף לצמצם את החשיפה לדלקים ופחמימנים..
מתן שלום,
קורא כעת בעיון את ההתנגדות המפורטת של צלול, לה היית שותף (?) ורואה שבשום מקום לא נמצאת שם דרישה להרחקת האסדה אל פי הבאר. יותר מזה, בעמוד 19 סעיף 67.2 מדבר על מרחק של כ 12 ק"מ מהחוף כמרחק שנראה לכם סביר למקם את מתקן הטיפול בגז, מרחק שמשרד הגנת הסביבה לא יגלה התנגדות לו.
באף חלק של המסמך לא מצויין המספר 120 (ק"מ). איך אתה מסביר דבר זה? מדוע לא דרשתם בהתנגדות דאז אסדה על פי הבאר?
שאלה שנייה, בעמוד 48 מופיעה מפה של אזורי רגישות הדרולוגיים. מהתבוננות במפה (שמתייחסת לצנרת בעמק חפר) ניתן לראות שאזור הנחת צינורות הגז והקונדנסט בחלקו הצפוני יותר של מישור החוף משיק לאזור רגישות הידרולוגית ב'. זהו אזור שממילא מונחת בו צנרת פעילה מזה שנים. מה הבעיה לחבר את צנרת הקונדנסט לצנרת הקיימת, יתרה מזו, אם אתה מצהיר על כך שסך הקונדנסט זניח בהשוואה לשאר הנוזלים המועברים בצנרת אז על מה הצעקה הסביבתית זיהומית? (למעט הנחת היסוד שלך שאין להגדיל את הפעילות בבז"ן, הנחה לה גם אני שותף).
שאלה שלישית: בהנחה שהאסדה תמוקם במרחק 120 קילומטרים מהחוף, ובהנחה שיעבירו את הקונדנסט למיכלית לייצוא (הקונדנסט לא יגיע בכלל לארץ) אם אתה יכול להעריך את הסיכון ואת גודל הנזק במקרה אסון התבקעות מיכלית כזו בים מול כל אסון קונדנסט על האסדה או אסון בקיעה בצנרת ההולכה? אני מדבר על הסתברויות, על כמויות קונדנסט בים וכו'…
אודה על תשובותיך
הייתי בהחלט חלק מהעריכה וההכנה של המסמך. המטרה הייתה להעביר את זה לים העמוק אך הייעוץ המשפטי של העמותה הסביר שבמסגרת ההליך התכנוני של ההתנגדות אפשרי רק להתייחס למצב הקיים ואין זכות חוקית להציע חלופות. לכן רשמנו "ים עמוק" וכ' ולא התייחסנו לפוליגון של התכנון למול החוף. העמותה, ואני, אמרנו בפורמים שונים שהפתרון הוא ים עמוק כולל בבג"ץ, למול החוקר של התמ"א ובכנסת.
סך הקונדנסט זניח ביחס לכמות הקיימת בבתי הזיקוק בחיפה, מעולם לא דיברתי על הצנרת. נכון שעוברת עוד צנרות באזורי רגישות אלו אך אין סיבה להוסיף סיכון מיותר בדומת צנרת נוספת. גם בכמות נמוכה דליפה של דלי מאובנים יכולה לגרום לזיהום מים בנפח גדול. ויש גם העניין העקרוני של הוספת נפח זיקוק, בכל ריכוז, לו אני מתנגד לחלוטין.
לגבי השאלה השלילית איני יכול לתת תשובה טובה כי איני איש מודלים של ים. מה שכן אזור מדף היבשת הרבה יותר רגיש לפגיעה מהים העמוק מכיון שרוב הפעילות הביולוגית מתרחשת בו וכך גם רוב הדיג, בארץ וברוב העולם כתופעה מוכרת וידועה. לפי המודל של פרופ' ברנר דליפה מהמיקום של לוויתן, של סולר או/ו קונדנסט, תגיע לחוף בטווח זמן של עד ל- 72 שעות מה שכמעט ומבטיח שלא יהיה טיפול בפרק הזמן הרלוונטי. דליפה כזו יכולה לפגוע בחוף לשנים רבות, שבחלק ממקורות הספרות נטען שיכולה לעבור את טווח 100 השנים. דליפה בים העמוק יוצרת סיכון מהותי גם היא אך תפגע בפחות בע"ח, סביר שפחות נפח ממנה יגיע לחוף, ויהיה הרבה יותר זמן להגיב ולטפל באירוע.
מוזר, כמי שעסק בעבר במערכות אטמוספריות ובזרמי ים נראה לי שמספר הדעות כמספר האמונות המקדמיות. הנה למשל מאמר http://archive.energy.gov.il/Subjects/OilSearch/Documents/SEA_D_risks_122015.pdf
שטוען ההיפך מטענותיך.
גם המאמר של נייצ'ר https://www.nature.com/articles/d41586-018-00976-9 שמנסה לתאר את תאונת המיכלית האירנית לא מדבר על זיהום מי ים מובהק אפילו על פי המודל המחמיר (ושם בקעו לים כמויות קונדנסט השוות בערך לכמויות הקונדנסט הדו שנתיות במכה אחת (מאוד מתאפק לא לכתוב יותר מדו שנתי).
וכאן מאמר מקיף מאוד של גוף סביבתי קנדי על פגיעה חופית מקונדנסט שמראה ששנתיים אחרי פגיעה הצמחייה משתקמת (ניסוי אמפירי מבוקר ולא מודל תיאורטי).
איך אתה מתמודד עם נתונים כאלו ואחרים? האם יכול להיות שאתה ואתם שוגים?
ומדוע אתה חומק מהתשובה לגבי המיכלית? הרי אתה יודע מה הנפח של מיכליות כאלו. אתה יודע שהן נושאות סדרי גודל יותר של חומר בקרבן מאשר כל צנרת קונדנסט שהיא. בניגוד לאסונות צנרת אנחנו כבר יודעים שהתבקעות מיכליות גורמות לנזקים סביבתיים עצומים ומוכחים. האם אתה יכול להיות בטוח שההובלה הימית בספינה בטוחה יותר ומזהמת פחות מאשר בצנרת?
באשר לטיעונך שהמקטע החופי רגיש יותר מאשר הים העמוק לזיהומים חייב לומר שזה טיעון ששווה שתבדוק שוב. סביבות ים עמוק וקרקעית ים עמוק רגישות לא פחות ואולי יותר מים רדוד ומדף היבשת.
קבל מספר מחקרים…
https://www.lakeforest.edu/live/news/5462-a-comparison-of-extinction-risk-in-shallow-versus?preview=1 השוואה בין שוניות אלמוגים רדודות ועמוקות
והנה עוד "סתם כתבה" … https://www.independent.co.uk/news/science/deep-sea-threats-earth-ocean-over-fishing-pollution-mining-a7741171.html
מה אני בעצם רוצה לומר? אני רוצה לומר שהכי פשוט זה לתת פתרון "קל" קצת יותר קשה לתת פתרונות מורכבים.
והכי חשוב… גם כשאתה חושב שאתה הכי צודק… היה צנוע ואמור "יכול להיות גם שיש משהו בדברי האחר"…
ערב נעים
אני ממש לא מבין איך הטיעונים הללו, טובים ככול שיהיו, מתקשרים לכתבה זו. אנא הסבר
ממש סליחה על שאני נודניק… חזרתי לעיין במסמך הנדון של צלול ובשום מקום לא כתוב "בים העמוק". מה ההגדרה של "ים עמוק"? 100 מטרים? 400? 3000? מתחת לעומק הפוטוסינתתי (200 מ')? ומה המרחק של אותו "ים עמוק" מהחוף? האם יכול להיות שים עמוק יהיה במרחק אופקי של פחות מ 120 ק"מ?
אתה אומר לי שלא דיברתם בפוליגונים אבל גברת יעקובס מצהירה במילותיה שלה במסמך לו היית שותף מרחקים "עמם יוכלו אנשי המשרד לאיכות הסביבה לחיות" בהקשר של טיפול ימי בגז.
מה קורה כאן?
אתה יודע, בחינוך המדעי שלי לימדו אותי שכשהאמת חצי גלויה זה מחשיד יותר משקר. רוצה לשכנע אותי? בבקשה אל "תמרח" אותי.
יום נעים
אני לא יכול לקבוע ליעקובס מה להגיד ומה לא. איני עובד בצלול זה שנים ואני אחראי לעמדתם בטח שלא היום ובזמנו במידה מוגבלת ביותר. שאני מתכוון ל- "ים עמוק" הכוונה היא על פי הבאר. ההגדרה הזו היא אכן לא פורמלית. הסברתי קודם לכן שבהליך התכנוני אי אפשר להתנגד או להציע אפשרויות שאינן קיימות. בהליך זה לבעלי עניין שאינם מתכננים יש זכות ערעור בלבד בסוף ההליך. זה בעייתי מאוד ומקשה מאוד אך זהו החוק שטרם שונה, לצערי.
אנא להזכירך שהמטרה הייתה בזמנו להרחיק את המתקנים מהיבשה לפי הבאר והיא הצליחה בצורה חלקית. המצב היה הרבה יותר גרוע עם מתקן זיקוק יבשתי, לא שאת התכנון הנוכחי של לוויתן צריך או רצוי לקבל.
מקווה שעניתי ואיני מבין למה אתה רומז שיש לי אינטרסים כלשהם שצריך לחשוד בהם או שאני מורח אותך.
למיטב ידיעתי צוות התכנון דאז דווקא חשב שהמקום הנכון לטפל בגז הוא על היבשה. מהכרותי לפחות חלק מהצוות דאז לא נראה לי שהם אנשים שלוקחים בקלות ראש את ענייני הסביבה. למיטב ידיעתי הוצעו כמה חלופות למשל זו בעין אילה שנדחו בשל הפעלת לוביינג מאסיבי על ידי בעלי עניין….
זה כבר עבר ולא חשוב…
אתה אכן לא אחראי על הצהרתה של מאיה, אבל, אם אתה מתכוון לפי הבאר אמור זאת מפורשות, אל תדבר במונחים של ים עמוק מכיוון שגם אתה וגם אני יודעים שזהו ביטוי ריק מתוכן שיכול לכסות כל מרחק החל מ 12 ק"מ ועד גיברלטר (או גבול המים הכלכליים עם קפריסין). אתה יודע טוב כמוני שמיקומה של תמר למשל הוא נגזרת של המרחק המקסימלי על מדף היבשת בו ניתן למקם אסדה קבועה בתוספת הצימוק ליזם שמיקם אותה כך שהיא נמצאת מחוץ להישג ידו של הרגולטור. היא לא ממוקמת "סתם" בחלק הדרומי של מישור החוף עם צנרת לא הגיונית מבחינת מרחקה מפי הבאר. צנרת זאת שאחר כך נמשכת לאשקלון ומשם שוב בצנרת ימית ויבשתית בחזרה צפונה לבזן היא אסון פוטנציאלי גדול הרבה יותר מאשר לוויתן בהבדל אחד… זה כבר עובד… וכולם בדממת אלחוט. אתה גם יודע, לפחות כמוני, שאם האסדה היתה ממוקמת במיקום של לוויתן העתידית כבר מזמן היו עוצרים את פעילותה.
היום, בשיחה עם שני אנשים שמכירים ומעריכים אותך, אמרתי שאתה נשמע לי אדם הגון/ישר. עדיין סבור כך. יש בי באיזה שהוא מקום תחושה שאתה לא לגמרי סגור עם המאבק הנוכחי על מיקום האסדה, בטח שלא בנושא הקונדנסט. לא בטוח גם שאתה נמצא בצד ש"לא מבין" את עמדתם של אט"ד והחברה להגנת הטבע.
אני מאלו שסבורים שבבחירה על מה להלחם, על המרחק או על הרגולציה שווה להלחם על הרגולציה ולשמר את המיקום הנוכחי… ואתה?
לגבי המיקום של תמר, איני יודע איך ומדוע הוא נקבע כי לא הייתי מעורב בזה. על תמר חל היתר הזרמה לים כך שהם בהחלט כפופים לרגולטור למרות שהם מעבר למים הטריטוריאליים.
בנוגע לאסדת לוויתן: אני בהחלט בעד הקמה על פי הבאר וחושב שזה אינו סותר את הידוק הרגולציה, שלצערי נראית היום כדי רופפת. הכשלים התכנונים של הקמה על מדף היבשת הם כה קשים, לדעתי המקצועית, כך שאסור לוותר על זה.
לגבי הצנרת הקיימת והמתוכננת לאורך הים עצם העובדה שישנו תכנון גרוע אחד אינה תירוץ או סיבה לתכנון גרוע אחר.
מקווה שעמודתי ברורת כעט. אנא שים לב שאם הייתי מעוניין להסתיר דברים לא הייתי מפרסם בבלוג את עמודתי ואם הייתי מעוניין להסתיר את הדיון בניינו לא הייתי מאפשר לך לפרסם תגובות בבלוג.
היי ניצן,
אתה באמת מאמין שאפשר להדק את הרגולציה על אסדה שממוקמת על פי הבאר? אתה באמת מאמין שניתן להחיל את אותן רגולציות במים הטריטוריאליים ובקצ המים הכלכליים של מדינה כלשהי? הרי אפילו מבחינת המשפט הימי ומתוך אמנת ברצלונה ואמנות אחרות והסכמים אחרים יש אמירה שסותרת את הנחתך.
הרי מה המשמעות אם כך להגדיר בכלל איזורים ימיים שונים?
אתמול שאלתי שאלה, בפורום מקצועי אחר, מדוע רצה היזם להביא בעצמו FPSO ולהתחיל בהפקת הנפט? שאלתי גם אם מבחינה חוקית הוא בכלל יכול לעשות זאת ואם כן מדוע ויתר?
התשובה המאוד מוסמכת שקיבלתי היתה שהיזם, אחרי שהבין שלא יוכל לטפל בגז על היבשה בעקבות עתירה לבג"ץ ואחרי שקיבל היתר הפקה החליט שלא להמתין לרגולטור (המדינה) והזמין תכנון למספר FPSO… לא לאחת. הוא הקפיא תוכנית זו בדיוק משום שהרגולטור החל לעבוד על תמ"א 37 ח ועל נספחיה… ובחר בחלופה המאוד מסויימת הזו של טיפול בים רדוד למרות אי הנוחות ליזם. כשהמשכתי לשאול למה בעצם "כדאי" ליזם להסכים להכפיף עצמו לרגולציה מחמירה יותר כשהוא יכול בעצם בכל רגע נתון להתחיל להפיק התחילו מעט לגמגם ואמרו שחלק מהסיבות הן רצון לשיתוף פעולה עתידי עם המדינה וגם משום שהרגולטור מבטיח הגנה בטחונית יעילה יותר על המתקן כשהוא בטווח המים הטריטוריאליים של המדינה (ממש בניגוד למה שהצהיר אתמול בוגי יעלון).
לא מוזר לך שאתה ושומרי הבית ונובל אנרג'י ורציו ודלק של תשובה נמצאים באותו הצד של המתרס? לא מוזר לך שתוקפים את היזם שאינו שחקן במשחק ושגם אם כן היה הגיוני יותר שתחברו אליו יחד בבקשה לטפל בגז מעל פי הבאר?
ואחרון לעכשיו, אתמול התפרסם ראיון עם סרג'יו קפוסטה מהטכניון. בראיון הוא מדבר על העדפה לרגולציה קשוחה על היזם על פני הרחקת האסדה. האם הוא שוגה? אם כן במה? הרי בכל זאת הוא נחשב למומחה בתחום בטיחות בנפט וגז לפחות בעיני מספר ממשלות וגופים חוץ מ"של".
אני לא ממש מצליח לפצח איך זה שקהל גדול של מומחים ממקומות שונים ומארגונים שונים שאינם תלויים האחד בשני… כולם טועים ומטעים… זה לא שאם יש רוב הוא בהכרח צודק אבל, להגיד שגם מומחים מארגונים סביבתיים לא ממשלתיים, מומחים רבים מתחומים שונים שמכינים תסקירים עבור משרדי הממשלה (ביניהם המשרד להגנת הסביבה), אנשי המשרד הזה בעצמו, אנשים מהאקדמייה בארץ ובחו"ל… כולם שוגים/מסתמכים על נתונים שגויים/לא מביאים בחשבון ש…/מושחתים/מכורים/קנויים….. כולם… אתה מבין איזו תיאוריה קונספירטיבית זו?
חברה שלמדו איתך ואיתי הם קבוצת שקרנים/מפגרים/לא יודעים לקרוא נתונים? וואו, אם זה כך אז ממש אפשר לסגור את הבסטה…
יום נעים
שלום,
אם הבנתי נכון את שאלותיך:
1) כן אני מעריך שאפשר לעשות רגולציה בים העמוק הן חוקית והן פרקטית.
2) בהתחלה נובל אנרג'י תכננו את תכנית המתאר של משאבי הגז, כמקובל שיזם מתכנן תכניות במקרים מסוימים. בהמשך משרד האנרגיה החליט שאין זה ראוי שיזם פרטי מתכנן תכנית לאומית והפקיע את התכנון.
3) נובל אנרג'י רצו אסדה על פי הבאר ומשרד האנרגיה רצו מתקן יבשתי.
4) כן זה מקרה נדיר בו יזם, תושבים ועמותות רוצים אותה תכנית.
5) זהו נושא טעון, מורכב ורב דעות. אבוי לנו אם הייתה רק דעה אחת וקול אחד בתכנון. אני מאמין שהויכוח הציבורי טוב ומיטיב את הליך התכנון והרגולציה. אם לא היה ויכוח לא היינו נדרשים לאתגר את עצמנו וללמוד את הנושא וכולם היו נפסדים.
יא חביבי, אני לא מבין אותך..
למה מנהל אוצרות הטבע בכבודו ובעצמו טען שיש לו פי שניים נפט ממה שיש בכל ארה"ב.
משהו פה מסריח וזה לא הדו"ח שעליו טרחת לכתוב את כל המאמר.
אתה בא בביקורת לבנות שכתבו את הדו"ח ורומז על חוסר רצינות שלהן, מה נגיד על ה"ארזים" שמרשים לעצמם להפיץ כזאת שטות, מה יהיה אם יהיה על שולחנם אתגר יותר גדול ממצגת עקומה? האם הם יקבלו החלטה רצינית או גם יעשו בערך?.
לא היה עדיף שהיית משקיע את המרץ שלך בלבקר את ההתנהלות הקיקיונית שלהם?
אם ככה הם באים ואומרים לעולם "יש לנו פי שניים נפט מארה"ב" הייתי אומר שאולי צריך לבוא עליהם מחר בבוקר ולהחזיר אותם לגן חובה, לסגור את המדינה ולסרב לכל חובה אזרחית עד שמבטיחים שיוון וביטחון לכל יושבי הארץ, לעולם ועד.
חייב להודות שלא הבנתי את הכוונה ברוב דבריך. אם יש מסמך או טיעון רשמי של מנהל אוצרות הטבע על כמויות נפט שכאלו אשמח לראות אותנו ולשנות את טיעוני במידת הצורך.
היתרון העיקרי בשימוש בקונדנסט כחומר גלם (לייצור דלקים תקניים בתהליך זיקוק) טמון בכך, שזיקוקו דורש פחות אנרגיה ביחס לנפט גולמי, מאחר שהוא מכיל אחוז גדול יותר של פחמימנים בעלי שרשראות קלות ופחות תוצרי לוואי. עם זאת, לחץ האדים שלו גבוה יותר מנפט גולמי ולכן הוא נדיף יותר.
יש לשים לב כי קונדנסט הוא מונח שונה מגפ"מ, ועל כן הנתונים לא כל כך נוגעים לעניין הגז הטבעי עצמו. הערכת שוויים של מאגרי גז טבעי מתבצעת על פי הערכת שווי הגז במאגר, בניכוי הוצאות הפקה והובלה, כולל עלויות אסדת ההפקה והצנרת הדרושה להובלת הגז לצרכנים במאגר גז תת-ימי.
תודה על ההסבר. הכתבה אינה עוסקת בגפ"מ כלל ועיקר, כך שזה הוא לא ממש רלוונטי לגופו של עניין.
בדוחות הבורסה מופיע השווי של הקונדנסט, כך הוא חלק משווי המאגר.
תודה על ההסבר. הכתבה אינה עוסקת בגפ"מ כלל ועיקר, כך שזה הוא לא ממש רלוונטי לגופו של עניין.
בדוחות הבורסה מופיע השווי של הקונדנסט, כך הוא חלק משווי המאגר.