קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?

ניצן מתן

למעוניינים להוריד את הדו"ח בפורמט PDF אנא לחצו על הקישור המצורף.

הקדמה:

בחודש מרץ השנה פורסם מסמך שכותרתו "הקונדנסט שבתוך הגז" אותו כתבו שתי פעילות סביבתיות: חנה קופרמן ואלה נווה. כותבות המסמך טוענות שבהתאמה לתחקיר שלהן צפוייה להגיע לארץ כמות גדולה מאוד של נפט מסוג "קונדנסט" שיגרום לזיהום אוויר קשה בעיקר באזור חיפה. לפני כחודשיים, בכנס של פעילי איכות סביבה בחיפה, הפצירו הכותבות בפני המשתתפים לקרוא את המסמך ולהתייחס ברצינות לאיום הסביבתי החמור שמתואר בו. לאורה של בקשה נרגשת זו אכן קראתי את המסמך והתייחסתי אליו במלוא הרצינות. לפני שאכנס לעומקם של דברים חשוב לי לציין שני דברים בראשיתו של המסמך. האחד שאני מתנגד עקרונית לכל הרחבה או הגדלה של נפח הפעילות של בתי הזיקוק בחיפה. השני שלאחר קריאת המסמך אני יכול להגיד בביטחון גמור שאין שום איום של הצפת הארץ באותו הקונדנסט. נפח הקונדנסט המופק ממאגר תמר שווה לפחות מעשירית האחוז מנפח הנפט המזוקק בארץ בשנה והחיבור העתידי של מאגר לוויתן לא ישנה משמעותית את הכמות הנכנסת. להבנתי נושא זה הינו זניח יחסית למול הבעיות הסביבתיות הקשות שיוצרים בתי הזיקוק ובראשן זיהום האוויר והאיום שטרם הוסר להרחבת בתי הזיקוק והגדלת נפח הפעילות.

רקע: מהו הקונדנסט, מהי הכמות הצפויה להגיע לישראל ומהו הסיכום הנגרם כתוצאה מכך?

במהלך הפקת גז מופרדים Hydrocarbon's (פחמימנים) להם משקל הגבוה מזרם הגז ומאוכסנים כנוזל בתהליך של עיבוי והם מוכנים Condensate (קונדנסט) (Atilhan et al., 2015). בנפט גולמי מתרחשת אותה התופעה של הפרדת מרכיבים כבדים בתהליך של עיבוי כך שגם ממנו מופק קונדנסט (Moustafa & Andersson, 2013). לקונדנסט מספר שימושים אפשריים כגון דילול של נפט כבד או כחומר גלם להפקת בנזין ודלק מטוסים (Kazerooni, Adib, Sabet, Adhami, & Adib, 2016).

1

במרבית המקרים הקונדנסט נדיף יותר מנפט גולמי (Hendler, Nunn, Lundeen, & McKaskle, 2009) ובמהלך הזיקוק ניתן להוריד את רמת הנדיפות שלו על ידי פעולות כגון  הפרדת הפרקציה (Kazerooni et al., 2016) או הקטנת תכונות הנדיפות של החומר במהלך הזיקוק (Bonyadi, Esmaeilzadeh, Mowla, & Nematollahi, 2014). מעבר לשיטות אלו שנועדו לצמצם פליטות עודפות של Hydrocarbon's לאטמוספירה (Kazerooni et al., 2016)  ישנה חשיבות לאכסן את הקונדנסט במכלים בהם ישנה בקרת לחץ המונעת פליטות מיותרות לאטמוספירה (United States Environmental Protection Agency, 2011) ומערכת משוב אדים המחזירה את החומר שמתאדה חזרה למיכל או לצנרת (EC/R Incorporated, 2011).

כאמור קונדנסט הוא חומר נדיף יחסית לנפט (Hendler et al., 2009) וברוב המקרים קונדנסט יגרום ליותר זיהום אוויר מנפט בהנחה ששני החומרים מאוכסנים בנפח זהה ותנאים זהים (Hendler et al., 2009). נכון להיום אין בידנו נתונים על ההרכב הכימי של הקונדנסט (המשרד להגנת הסביבה, 2016) כך שקשה להעריך את ההשפעה המדויקת של זיהום האוויר העלול להיגרם מאכסון וזיקוק חומרים אלו. יש לזכור שבכל מאגר של נפט או גז ישנה כימייה נפרדת של Hydrocarbon's (Speight, 2002 שלגבי הרוב המוחלט שלהם אין מידע המתאר את הנזק הבריאותי הנוצר בחשיפה להם (Chorus et al., 2011) וההתמקדות העיקרית היא במניעת זיהום אוויר מכל סוגי הדלק ונפט המאוכסנים (EC/R Incorporated, 2011).

בשנים 2014 ו- 2015 נפח הזיקוק השנתי בבתי הזיקוק שבחיפה עמד על  כ- 70 מיליון חביות של נפט גולמי וחומרי ביניים לשנה. ללא הרחבה של בתי הזיקוק נפח זה לא צפוי להשתנות מכיוון שהיצור הגיע ליעילות של כ- 90% (בתי זיקוק לנפט בע"מ, 2016). ממאגר תמר הופקו בשנת 2015 כ- 400,000 חביות של קונדנסט וידוע בוודאות על כמות של 1.5 מיליון חביות במאגר כאשר בתחזית האופטימית ביותר ימצאו סך הכול 2.5 מיליון חביות במאגר. ובמאגר לוויתן האומדן הטוב ביותר הוא לכ- 9 מיליון חביות קונדנסט , האומדן הנמוך הוא למציאת 1.6 מיליון חביות קונדנסט והגבוה ל 10.5 מיליון חביות קונדנסט  (קבוצת דלק, 2016).

יוצא שנכון להיום נפח הקונדנסט המופק שווה לכ- 0.57% מנפח הזיקוק השנתי של בתי הזיקוק בחיפה. בהנחה שמאגר תמר לוויתן יספק גם הוא קונדנסט בהספק זהה התוספת לנפח הזיקוק תהיה כ- 0.114% מנפח הזיקוק.  בתרחיש האופטימי ביותר (והפחות סביר) נפח כל הקונדנסט במאגרי תמר ולוויתן עומד על כ- 18% מנפח הזיקוק השנתי של בתי הזיקוק בחיפה. יש לזכור שגם אם תמצא כל הכמות הזו היא לא תסופק ליבשה בשנה אחת כי הקונדנסט מופק מהגז (Atilhan et al., 2015) וכל עוד נפח העברת הגז ליבשה לא יעלה כך גם לא יעלה נפח הקונדנסט המגיע ליבשה. בנוסף על כך החישוב נעשה רק ביחס לחיפה מכיוון שאין לנו את הנתונים של בית הזיקוק של פז באשדוד וסביר שאם נחבר את נפח הזיקוק השנתי של שני בתי הזיקוק ביחד החלק היחסי של הקונדנסט יהיה קטן עוד יותר.

חשוב לציין שאני, כחבר וועד במגמה ירוקה, מתנגד לכל הוספה לנפח הזיקוק בחיפה שיגרום בהכרח להגדלת הפליטות. למרות התנגדות זו איני חושב שנכון וראוי להשקיע מאמצים מיוחדים במאבק בהוספת הכמות הזניחה יחסית של הקונדנסט לנפח הזיקוק. חשוב בהרבה להאבק על מניעת הרחבת בתי הזיקוק ועל תחזוקה ברמה גבוה של בתי הזיקוק. הגורם העיקרי לזיהום אוויר מבתי הזיקוק הם מכלי האכסון לדלק ונפט (בית זיקוק חיפה, 2016). אני בעמדה שיש לדרוש תחזוקה גבוה של מכלים אלו שתמנע פליטות ללא קשר לסוג החומר המאוכסן (EC/R Incorporated, 2011).

קריאה ביקורתית של הדו"ח "הקונדסטנט שבתוך הגז"

הדו"ח שהפיקו חנה קופרמן ואלה נווה עמוס לעיפה בפרטים, מבלבל בקריאתו ולעינות דעתי אינו מדייק בנתונים ומונחים רבים. למרות קשיים אלו בדקתי את הטענות העיקריות של כותבות הדו"ח. בפסקאות הבאות ציינתי בכותרת את הטיעון אותו מציגות כותבות הדו"ח ומתחתיו את הטענה העיקרית ואת הביקורת לטענה זו.

חברות הגז שינו מונחים הקשורים לקונדנסט במטרה לבלבל את מקבלי ההחלטות והציבור

טענה: בעמוד 5 לדו"ח מצויין שחברת "דלק" שינתה את ההגדרות המונח קונדנסט ל- "קונדנסט חופשי" ו- "קונדנסט בתערובת" בכדי לבלבל את הציבור ומקבלי ההחלטות.  שינוי זה נעשה בדוח התקופתי לשנת 2014 של חברת דלק  (קופרמן ונווה, 2016).

ביקורת:  מעיון בדוח השנתי של חברת "דלק" אין בנמצא את המילים "חופשי" או "בתערובת" לא בפני עצמן ולא בהקשר של המילה קונדנסט (קבוצת דלק, 2015).  מכיוון שכך טענה זו אין אינה רלוונטית.

הקונדנסט הינו "נפט לבן" השונה מ- "נפט שחור"  בעיקר בכך שהוא נדיף ונפיץ יותר.

טענה:  בהערת שולים בעמוד 5 לדו"ח מוסבר שהקונדנסט הינו נפט מיוחד מסוג "נפט לבן" שאינו מוכר בארץ ומשמש להפקת דלקים ומוצרים לתעשייה הפטרוכימית. בעמוד 10 בדו"ח מצויין שחברת דלק מתייחסת רק ל- "קונדנסט ונפט" בדיווח של שנת 2014 לבורסה. מכיוון שנפט "שחור" מצריך שטר חזקה נפרד הדבר מחייב שהנפט במאגר תמר הינו "נפט לבן" (קופרמן ונווה, 2016).

ביקורת:  המונח "נפט לבן" בספרות מתייחס ל- "oil white" שהינו תוצר זיקוק של נפט בעל פרמטרים ספציפיים הכוללים מפרט מדויק של מרכיבים והעדר מתכות מסוכנות (Tan, Liu, Wang, & Zhang, 2016). תוצר זיקוק זה מיוצר בבתי זיקוק שונים ברחבי העולם (Kayukova, Petrov, & Romanov, 2012) ונמצא בשימוש נפוץ כתוסף מזון (Larsen, Mortensen, & Hallas-Møller, 2009). בנפרד לתהליך זה מוגדר כל מאגר נפט כ- "Heavy oil" או " light oil". הגדרה זו נקבעת לפי סטנדרט עולמי כאשר Heavy oil כבד ממים ו- light oil קל ממים  (Ghannam, Hasan, Abu-Jdayil, & Esmail, 2011).

נראה שכותבות הדו"ח התבלבלו במונחים ותרגמו את המילה "light" כ-"בהיר" או "לבן" במקום כ- "קל". בעקבות טעות זו מצויין בדוח המונח "נפט לבן" כסוג של נפט גולמי בעוד שמוסג זה מתייחס לתוצר זיקוק (Kayukova, Petrov, & Romanov, 2012).  בחוק הנפט אין אזכור ל- "נפט שחור" או "נפט לבן" ולא מצויינת דרישה כלשהי לשטר חזקה נפרד בהתאמה להרכבו של הנפט (שפרנציק ובן- גוריון, 1952).

בהתאמה לנתונים אלו ברור שהמונח "נפט שחור" מקורו באי הבנה של המונחים וברור שאין להסתמך על הטיעון לגבי הצורך בשטר חזקה נפרד ל- "נפט שחור" מהסיבה הפשוטה שסוג נפט זה אינו קיים.

תכנית המתאר למתקני הגז ביבשה מראה חישוב מטעה לכמות הקונדנסט שתתקבל בארץ

טענה: בעמוד 7 לדו"ח מוסבר שבהתאמה לתכנית המתאר להקמת מתקני גז ביבשה (תמ"א 37/ ח) אמורים להיפתח שתי תחנות קבלה לגז האחת בעמק חפר והשנייה באתר חגית ליד יוקנעם. כל מתקן יקבל יבנה כך שהוא יכול לקלוט בצורה מקסימלית 7,360 חביות קונדנסט ליום. מכיוון שכך שני המתקנים יקלטו במקביל 5.6 מיליון חביות בשנה. נתון זה נועד להטעות את מקבלי ההחלטות שיחשבו שמדובר במתקן שאינו מסוכן עקב הנפח הנמוך של החומר שיתקבל בו. (קופרמן ונווה, 2016).

טענה: בעמוד 7 לדו"ח מוסבר שבהתאמה לתכנית המתאר להקמת מתקני גז ביבשה (תמ"א 37/ ח) אמורים להיפתח שתי תחנות קבלה לגז האחת בעמק חפר והשנייה באתר חגית ליד יוקנעם. כל מתקן יקבל יבנה כך שהוא יכול לקלוט בצורה מקסימלית 7,360 חביות קונדנסט ליום. מכיוון שכך שני המתקנים יקלטו במקביל 5.6 מיליון חביות בשנה. נתון זה נועד להטעות את מקבלי ההחלטות שיחשבו שמדובר במתקן שאינו מסוכן עקב הנפח הנמוך של החומר שיתקבל בו. (קופרמן ונווה, 2016).

ביקורת: הטיעון המוצג לוקה במספר כשלים מהותיים. בהנחה שאכן תתקבל הכמות המקסימלית של הקונדנסט באופן רציף הכמות שתקבל הינה 5.3 מיליון חביות בשנה (2*7,365*365= 5,372,800) מספר הנמוך בכ- 5% מזה שנכתב בדו"ח. כותבות הדו"ח מתייחסות לכך שבתכנית לאתר חגית מצויינת כמות של 7,360 חביות ביום. בעמוד 54 בו אמור להופיע נתון זה מופיעה טבלה 3.1.5-1 המתארת את ההרכב הכימי הצפוי של הגז (לרמן, 2013).  גם בדוח העוסק באזור עמק חפר אין בנמצא אזכור ל- 7,360 חביות ליום בעמוד 54 או בכל עמוד אחר (לרמן, 2013). בשני הדוחות (עמוד 82 בדו"ח של עמק חפר ועמוד 87 בדו"ח של אזור יוקנעם) מציינת ספיקה יומית מקסימלית של 2,802 מ"ק/יום של קונדנסט (לרמן, 2013; לרמן, 2013). נתון זה מתייחס לכמות המקסימלית האפשרית ולא לכמות בפועל שתעבור במתקנים (לרמן, 2013; לרמן, 2013).

מכיוון שהנפח של חבית נפט הינו כ- 158 ליטר הרי שהכמות הצפויה המקסימלית לפי מסמכים אלו הינה כ- 17,734 חביות ליום בכל מתקן [(2,802*1000)/ 158= 17,734] או 6,472,974 חביות לשנה. יש לזכור שהמתקן תוכנן לקבלת גז וקונדנסט מכל מאגרי הגז שהיו אמורים להתגלות ותוכנן לקלוט את הכמות המקסימלית האפשרית שחזה משרד האנרגיה. (לרמן, 2013; לרמן, 2013). נתון זה אינו יכול להעיד על כמות הקונדנסט במאגרים שטרם נבדקו מעצם העבודה הפשוטה שאין מידע לגבי כמות זו- כפי שיוסבר בהמשך.

 

במאגר תמר יש כ- 2.5 מיליארד חביות נפט מסוג קונדנסט.

טענה: בעמודים 7-10  מחושב הנפח הצפוי של  כ- 2.5 מיליארד חביות קונדנסט במאגר תמר בהסתמך על מספר מקורות שונים. הראשון הוא ששטר החזקה של מאגר לוויתן מציין שהוא מכיל רק גז ונפט ומכיוון שכך כל בכל מקום בו מצויינת המילה "קונדנסט" הכוונה היא ל-"נפט" בכל מאגרי הגז והנפט הטבעיים כולל במאגר תמר. השני הוא פרסום באתר החדשות "PR NEWSWIRE" בו מצויינת מכירה של 348 מיליון חביות קונדנסט בשנת 2014. נתון זה הינו הנתון הנכון והמדויק של נפח מכירות הגז בארץ ולא הדו"ח הבורסאי המראה על מכירה של 348 אלף חביות. בהמשך לכך הדו"ח הבורסאי של חברת דלק מציין את האומדן הנמוך, האומדן הטוב והאומדן הגבוה של הקונדנסט במאגר.  החיבור של כל האומדנים הללו מראה שבמאגר תמר ישנה כמות של כ- 2.5 מיליארד חביות קונדנסט (קופרמן ונווה, 2015).

ביקורת:  בשטרי החזקה של לוויתן דרום וצפון מצוין במפורש שרישיון ההפקה הינו לגז וקונדנסט ואם יתגלה נפט גולמי הוא מצריך התאמה של שיטות ההפקה הרלוונטיות (סעיף 32.1 בשטרות החזקה) (וורשבסקי, 2014; וורשבסקי, 2014). לפי מסמכים אלו ברור שמשרד האנרגיה שהעניק את החזקה מתייחס בנפרד לקונדנסט ולנפט והטיעון שמשאבי הנפט אינם מוזכרים אינו תקף. באתר האינטרנט המצויין אכן רשום שנמכרו 348 מיליון חביות שהופקו ממאגר תמר (PR Newswire, 2015).  בדו"ח הבורסאי עליו מסתמך האתר רשום 348 אלף חביות. יתרה מכך מכירת החביות הללו מתבצעת ממאגר תמר ולא ברור מדוע היא קשורה לכמות הצפויה במאגר לוויתן (קבוצת דלק, 2015). הציון של מילוני חביות נראה כמו טעות ההעתקה ולבטח לא כמכור אמין להסתמך עליו. בהמשך להנחה שכל הנפט הינו קונדנסט בודקות הכותבות את הכמות הצפויה לקונדנסט ממאגר לוויתן. בדיווח של חברת דלק לבורסה מצויינת תחזית צפוייה לנפט וגז ממאגר לוויתן. הדיווח מכיל שלושה אומדנים משוערים לנפח ההפקה העתידי. האומדן הנמוך, האומדן הטוב ביותר והאומדן הגבוה (קבוצת דלק, 2015). כתובות הדוח מחברות את כל האומדנים הללו לצורך חישוב הכמות הצפויה של הקונדנסט (קופרמן ונווה, 2016). חישוב זה הינו שגוי בעליל ומתעלם מהעובדה שמדובר בתחזיות שרק אחת מהן יכולה להתממש ולא בסך כמות המשאבים. ההסתמכות על כך שכל הנפט הינו קונדנסט וחיבור השגוי של האומדנים  גרם לחישוב שגוי לחלוטין של הכמויות הצפויות במאגר לוויתן.

בכל מאגרי הגז שבשטח ישראל ישנן לפחות 46 מיליארד חביות קונדנסט.

טיעון: עמודים 7-10 והנספחים להם מפרטים את החישוב לפיו צפויים להימצא בכל המאגרים כמות של 46 מיליארד חביות קונדנסט לפחות. במהלך ההפקה והזיקוק הופך הקונדנסט מגז לנוזל ומופרד מהגז. במאגר תמר מכל 1 BCM של גז טבעי מופקות כ- 45.5 מיליון חביות קונדנסט. מכיוון שכל מאגרי הגז נמצאים באותן השכבות הגיאולוגיות צפוי להישמר היחס המוזכר בכל המאגרים. האומדן הצפוי ממאגרי "תמר", "לוויתן" ו- "כריש" הינו BCM  1,013  כך שצפוי להימצא בהם אותם 46 מיליארד חביות קונדנסט.  מדובר בהערכת פחת מכיוון שבמאגרים שלא שוקללו ברשימה זו מנובאת הפקה של עוד מיליארדי חביות ממאגרים הנמצאים באותה שכבה גאולוגיית של "תמר" ו- "לוויתן" (קופרמן ונווה, 2015).

ביקורת:

יש לב שבפסקה זו מתייחסות כותבות הדוח לקונדנסט כאל מרכיב הקיים בתוך הגז ולא כמשאב שונה ונפרד מהגז כפי שצוין קודם. לא ברור האם התייחסות במסמך היא לקודנסט כתוצר לוואי או כתוצר נפרד בתוך השכבה הגיאולוגית וחוסר הבהרה זה מקשה על הבנת המסמך. בהמשך הטיעון מציינות כותבות הדוח שצפוי שהיחס בן הגז והקונדנסט בכל המאגרים העתידים יהיה זהה כי כל המאגרים "נמצאים באותם השכבות הגיאולוגיות בהן מופק הגז מתמר". טיעון זה מסתמך על מצגת שהוצגה על ידיד מינהל אוצרות הטבע לוועדת צמח בשנת 2011 בה נראים מבני הקימוט של חולות תמר בהם נמצאים מאגרי "תמר" ו-"לוויתן" והמאגרים הקטנים יותר "דלית" והמאגר הקפריסאי "CYPRUS A". הכותבות מתעלמות מקח שבאותה המצגת רשום במפורש שאחד המאפיינים העיקריים של האזור הוא שהוא מגוון מבחינה גיאולוגית ומכיל מבנים רבים מסוגים שונים (גרדוש, 2011).  בנוסף על כך מחקרים שונים בעולם מראים שלמאגרי נפט וגז המופקים באותו האזור הגיאולוגי ישנם מאפיינים שונים זה מזה ובלתי אפשרי להסיק את התכונות המדויקות של מאגר אחד בהסתמך על האחר (Atilhan et al., 2015; Hitchon & Gawlak, 1972).  בהתאמה לכך גם אם החישוב של כמות הקונדנסט הייתה נכונה אין בה כדי להשליך על הכמות במאגרים האחרים שטרם נבדקו בצורה מלאה. בהמשך הטיעון מציינות הכותבות שבמאגרי "תמר", "לוויתן" ו- "ישי" צפויים להתגלות BCM 1,103 גז. נתון זה מבוסס על דיווח לבורסה שפורסם בעיתון "כלכליסט" (קופרמן ונווה, 2015). ההודעה מציינת את "פרוספקט לוויתן" המכיל את מאגר ישי אך לא את תמר או לוויתן. לפי ההודעה ישנה הסתברות של 12.5% למציאת 189 BCM של גז (בן סימון, 2012). לא ברור איך מנתון זה הגיעו כותבות הדוח לנפח צפוי של BCM 1,103 גז בכל המאגרים.  יש לציין שלפי הדיווחים המעודכנים של משרד האנרגיה בישי יש בין  BCM 7 ל-   10 BCM  גז, במאגר תמר 282 BCM ובלוויתן בין 470 BCM ל- 620 BCM. בחישוב של נתונים אלו בנוסף למאגרים הקטנים (כריש, תנין, דלית ושמשון) ידוע נכון להיום על כמות גז הנעה בין 827 BCM ל- 980 BCM (לב, 2016). הסתמכות על דיווח לבורסה מלפני 4 שנים ושימוש בנתונים שאינם מעודכנים משליך לרעה על האיכות של המסמך כולו. ציון כמות גז גבוה שאינה מגובה בשום נתון קיים מעלה חשש לכבד לאמינות הדוח כולו ומקורות המידע עליו הוא מתבסס.

בנוסף על כך יש להתחשב בכך שההערכה היא שבעולם כולו ישנן כ- 1,473 מיליארד חביות נפט ובארצות הברית כ- 23 מיליארד חביות (Davis, Diegel, & Boundy, 2013). יוצא שלפי החישוב שמוצג בדו"ח נפח הנפט מסוג הקונדנסט הקיים בישראל גדול לפחות פי 2 מזה הקיים בארצות הברית ומהוה לא פחות מ- 3% מכמות הנפט העולמית (קופרמן ונווה, 2016). ראוי היה שהכותבות היו מביאות סימוכין מוצקים יותר לטענה שבכעשרה מאגרי הגז היודעים בישראל (גרדוש, 2011) ישנו נפח כה גבוה.

קונדנסט פולט פי 21 יוצר תרכובות אורגניות נדיפות מאשר נפט שחר או סולר

טיעון:  הקונדנסט שונה בתכונותיו מ- "נפט שחור" ולפי מחקר שנערך בארה"ב אכסון שלו גורם לפליטות של חומרים אורגנים נדיפים בשיעור הגבוה פי 21 מאשר "נפט שחור" או סולר. הטיעון מסתמך על "דוח הנדלר" שהוצא בשנת 2009 (קופרמן ונווה, 2015).

ביקורת:  הדוח המכונה "דוח הנדלר" אינו מופיע ברשימת המקורות של המסמך (קופרמן ונווה, 2015).  ברשימת המקורות בה אמור להופיע דוח זה מופיע מסמך טכני של מדינת טקסס העוסק בחישוב פליטות של חומרים אורגנים נדיפים של ממכלים המאכסנים נפט, גז או קונדנסט. במסמך אין נתונים לגבי קצב הפליטה ממכלים אלא שיטות לחישוב קצב הפליטה ומאפיינים שונים של מאגרי נפט וגז (Texas Commission on Environmental Quality, 2012). מכיוון שבמסמך זה לא מופיע הנתון של קצב פליטה כלשהו לא ברור איך הסתמכו עליו הכותבות.  המסמך אותו מכנות הכותבות "דוח הנדלר" אכן מופיע גם הוא ברשימת המקורות במקום אחר והוא נכתב על ידי Albert Hendler (קופרמן ונווה, 2015). במסמך זה נבדקו 33 מכלים המכילים נפט וקונדנסט. מבדיקות אלו נראה שרוב סוגי הקונדנסט אכן נדיפים יותר מאשר נפט אך ייתכן מצב הפוך בו הנפט הוא הנדיף יותר. בממוצע כללי קונדנסט אכן נדיף יותר מאשר נפט וקצב הפליטה של התרכובות הארוגניות הנדיפות גבוה ביחס שבין פי 15 לפי 31.6 מזה של הנפט. מבדיקה של מכלים שונים המכילים נפט וקונדנסט רואים שבשני המקרים יתכנו פליטות גבוהות של תרכובות אורגניות נדיפות כאשר בקונדנסט קצבי הפליטה נוטים להיות גבוהים יותר. החומרים שנמדדו לצורך החישובים הללו זהים לנפט ולקונדנסט ולא נמדד שוני מהותי בסוגי החומרים הנפלטים (Hendler et al., 2009). גם בדוח זה אין ממוצע של "פי 21" אותו מציינות כותבות הדוח (קופרמן ונווה, 2016). מכיוון שהכותבות אינן מציינות נתונים לגבי ההרכב הכימי של הנפט, הגז והקונדנסט המזוקקים בארץ (קופרמן ונווה, 2016) לא ברור איך הן הגיעו למסקנות אותן הם מציינות.

ביבליוגרפיה:

בית זיקוק חיפה (2016). סיכום פליטות שנתי למקור פליטה (האתר) טופס 3.5 (עמ' 1). ירושלים: ישראל.

בן סימון (2012). הזדמנות ישראלית: פוטנציאל לכ- 530 מיליון חביות נפט נוספות בפלאג'ק (עמ' 1-2). כלכליסט.

http://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-8,00.html

בתי הזיקוק לנפט בע"מ (2016) דוח תקופתי לשנת 2015 (עמ' 1-267) ירושלים: ישראל.

גרדוש (2011) היצע הגז הטבעי למשק הישראלי ממאגרים בים התיכון (עמ' 1-21). משרד התשתיות הלאומיות. ירושלים: ישראל.

חופש מידע- נתונים סביבתיים (2016). המשרד להגנת הסביבה (עמ' 1-200). ירושלים: ישראל.

http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/FreedomofInformation/Pages/FreedomofInfoLobby.aspx

וורשבסקי (2014). שטר חזקה מספר Ⅰ/15 "לוויתן צפון" (עמ' 1-29). מדינת ישראל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ירושלים: ישראל.

וורשבסקי (2014). שטר חזקה מספר Ⅰ/14 "לוויתן צפון" (עמ' 1-33). מדינת ישראל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ירושלים: ישראל.

לב (2016). הנדון: בקשתכם לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998 (עמ' 1-2). משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. ירושלים: ישראל.

לרמן (2013). תמ"א 37/ח פרקים ג'-ה'- סביבה יבשתית – מט"ש מרץ (עמ' 1-556). אתוס – אדריכלות תכנון וסביבה בע"מ. ירושלים: ישראל.

לרמן (2013). תמ"א 37/ח פרקים ג'-ה'- סביבה יבשתית – אתר חגית (עמ' 1-667) אתוס – אדריכלות תכנון וסביבה בע"מ. ירושלים: ישראל.

לרמן (2014). תמ"א 37/ח קבלה וטיפול בגז טבעי- מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית (עמ' 1- 27). לרמן אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ. ירושלים: ישראל.

קופרמן ונווה (2016). הקונדנסט שבתוך הגז מוגש בהתנדבות לציבור כשירות מטעם: חנה קורפרמן, הפורום הישראלי לשמירה על החופים, אלה נווה, "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות" (1-106). ירושלים ישראל.

קבוצת דלק (2015).  דוח תקופתי לשנת 2014 (עמ' 1-736). ירושלים: ישראל.

קבוצת דלק (2016).  דוח תקופתי לשנת 2015 (עמ' 1-728). ירושלים: ישראל.

שפרינצק ובן- גוריון (1952).  חוק הנפט, תשי"ב- 1952 נוסח מלא ומעודכן (עמ' 1-20). ירושלים: ישראל.

Bibliography

Atilhan, M., Aparicio, S., Ejaz, S., Zhou, J., Al-Marri, M., Holste, J. J., & Hall, K. R. (2015). Thermodynamic characterization of deepwater natural gas mixtures with heavy hydrocarbon content at high pressures. The Journal of Chemical Thermodynamics, 82, 134-142.

Bonyadi, M., Esmaeilzadeh, F., Mowla, D., & Nematollahi, M. (2014). Theoretical and experimental determination of initial reservoir fluid in a lean gas condensate reservoir. Journal of Petroleum Science and Engineering, 114, 74-81.

Chorus, I., Cotruvo, J., Cunliffe, D., Husman, A. M. d. R., Endo, T., Fawell, J. K., . . . Ngowi, A. V. F. (2011). Guidelines for Drinking-water Quality FOURTH EDITION. Retrieved from Geneva:

Davis, S. C., Diegel, S. W., & Boundy, R. G. (2013). Transportation Energy Data Book: Edition 32, from the Center for Transportation Analysis (CTA). 1-422.

EC/R Incorporated. (2011). Oil and Natural Gas Sector: Standards of Performance for Crude Oil and Natural Gas Production, Transmission, and Distribution, (EPA-453/R-11-002). Retrieved from

Ghannam, M. T., Hasan, S. W., Abu-Jdayil, B., & Esmail, N. (2012). Rheological properties of heavy & light crude oil mixtures for improving flowability. Journal of Petroleum Science and Engineering, 81, 122-128.

Hendler, A., Nunn, J., Lundeen, J., & McKaskle, R. (2009). VOC emissions from oil and condensate storage tanks. Final Report prepared for the Texas Environmental Research Consortium. Available online at http://files. harc. edu/Projects/AirQuality/Projects/H051C/H051CFinalReport. pdf (accessed February 2013).

Hitchon, B., & Gawlak, M. (1972). Low molecular weight aromatic hydrocarbons in gas condensates from Alberta, Canada. Geochimica et Cosmochimica Acta, 36(9), 1043-1059.

Kayukova, G., Petrov, S., & Romanov, G. (2012). Hydrogenation processes for white-oil production from Ashal’cha heavy crude. Chemistry and Technology of Fuels and Oils, 48(4), 262-272.

Kazerooni, N. M., Adib, H., Sabet, A., Adhami, M. A., & Adib, M. (2016). Toward an intelligent approach for H 2 S content and vapor pressure of sour condensate of south pars natural gas processing plant. Journal of Natural Gas Science and Engineering, 28, 365-371.

Larsen, J. C., Mortensen, A., & Hallas-Møller, T. (2009). Scientific Opinion on the use of high viscosity white mineral oils as a food additive on request from the European Commission.

Moustafa, N. E., & Andersson, J. T. (2013). Analysis of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons in Egyptian Petroleum Condensate Oils. Polycyclic Aromatic Compounds, 33(4), 396-417.

Muradov, N. (2014). Liberating energy from carbon: introduction to decarbonization: Springer.

PR Newswire. (2015). Delek Group Announces Consolidated Full Year Results 2014.   Retrieved from http://www.prnewswire.com/news-releases/delek-group-announces-consolidated-full-year-results-2014-300057775.html

Speight, J. G. (2002). Handbook of Petroleum Product Analysis. John Wiley & Sons, 1-389.

Tan, G.-B., Liu, S.-H., Wang, D.-G., & Zhang, S.-W. (2016). Measurement and analysis of wax–oil gel scraping process at contact area under pure sliding conditions. Measurement, 80, 29-43.

Texas Commission on Environmental Quality. (2012). Calculating Volatile Organic Compounds (VOC) Flash Emissions from Crude Oil and Condensate Tanks at Oil and Gas Production Sites, . Retrieved from

United States Environmental Protection Agency. (2011). Install Pressurized Storage of Condensate, . Retrieved from

 

barrel-36724_960_720

הקונדנסט שמופק במאגר תמר הינו סוג ידוע ומוכר של תוצר זיקוק. אין הדבר מצדיק את הכנסתו לבתי הזיקוק דבר שיגדיל את נפח הזיקוק ואת התחלואה הנלוות לו. מצד שני אין שום איום ממשי של "הצפת הארץ" בקונדנסט שיופק ממאגרי הנפט והגז הקיימים במים הכלכליים של מדינת ישראל.

img_9724

הזנת כיתוב

קונדנסט הינו תוצר לוואי של זיקוק נפט או גז ומשמש בבתי הזיקוק כחומר גלם. לרוב הוא מוסף לנפט גולמי ומזוקק ביחד אתו לבנזין מסחרי לרכבים.

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, גז טבעי, העיר חיפה, כללי, מפרץ חיפה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?

  1. Sagi Golan הגיב:

    מתן, ערכת חישוב לפיו ב-1 BCM יש כ-6 מליון חביות בנפח של 158 ליטר לחבית. אבל 1 BCM הם לא מיליארד ליטר הם 1000 מיליארד ליטר.

  2. מושחתים נמאסתם הגיב:

    תודה על הפרסום

  3. ארם הגיב:

    ניצן שלום
    האם תוכל בבקשה לתת אומדן של תוספת הקונדנסט ממאגר לוויתן לצינור קצ"א חיפה?
    המספרים המוצגים ע"י גורמים שונים מעריכים שמדובר ב- 1-2% מנפח התעבורה בצינור
    האם אפשר לחשב ולבדוק אם אומדן זה הוא קרוב למציאות?

    • ניצן מתן הגיב:

      שלום,

      למיטב ידיעתי הצנרת היבשתית הקיים כיום לאורך מישור החוף מעבירה נפט ומוצריו ואינה מתוכננת להעביר גז או קונדנסט אמורים לעבור בצנרות ייעודיות הנבנות בשלב זה.
      על כל פנים גז קונדנסט לא יעברו באותו הצינור מכיוון שהם חומרים שונים. אותה רצועת תשתיות אמורה להעביר גז וקונדנסט אך לא בצינור משותף.

      לגבי הכמויות בלווייתן: איני יודע להגיד בוודאות מכיוון שהמדינה טרם פרסמה נתונים אלו. הגשתי דרך המשמר החברתי שורה של בקשות חופש מידע בנושא זה אך קיבלנו תשובה שהמידע חסוי, מסותר ושאר מיני תירוצים. בימים אלו עו"ד אילן יונה הנפלא עמל על כתיבתה של עתירה למען קבלת המידע בנוגע לכמויות הגז, הנפט והקונדנסט בהתאמה לכל המידע שהמדינה והיזמים אגרו על כל המאגרים שנבדקו.

      "נפח תעבורה" הוא נתון בעייתי כי הוא תלוי בכמות שעוברת בצינור על בסיס נפח הצינור וקצב הזרימה והוא לא מעיד על נפח החומרים במאגר. יכולים להיות מאותו המאגר צינורות בהספקים שונים ולא נכון להתייחס אל הצינור כמעיט על הכמות וההרכב במאגר.

      ניצן

  4. אלכס לבין הגיב:

    שלום מתן , הבנתי ממהנדס אנרגיה שניתן למהול קונדנסט בנפט וכך לשלוח אותו מאשדוד לחיפה ושם תעשה ההפרדה ץ האם אני צודק ? בברכה , אלכס .

    • ניצן מתן הגיב:

      נכון, אפשר לערבב אותו עם נפט בד"כ להורדת הצמיגות של הנפט בכדי להפיק בנזין.
      בהחלט אפשרי להעביר את הקונדנסט לחיפה ולהשתמש בו בתהליך הייצור.
      כמו שציינתי אני מתנגד לכל הוספה של נפח הזיקוק בחיפה כולל הקונדנסט, יהיה נפחו נמוך ככול שיהיה.

  5. לירון הגיב:

    ניצן, אם ישמרו את הקונדנסט ביבשה, היכן יטפלו בו?

    • ניצן מתן הגיב:

      נכון להיום ולמיטב ידיעתי התכנון הוא להוסיף אותו להליך הזיקוק בבז"ן ולאכסונו באחד מהמכלים במתקן או בחוות הסמוכות לו.
      ישנו תכנון למיכל חירום באזור יקנעם שאמור לאגור חומר במקרה של תקלה בצנרת וכך למנוע את זליגתו לקרקע או למי התהום.
      איני יכול להתחייב על כך ב- 100% מכיון שהנושא טרם הוכרע סופית למיטב ידיעתי.

      • לירון הגיב:

        כפי שציינת "כמו שציינתי אני מתנגד לכל הוספה של נפח הזיקוק בחיפה כולל הקונדנסט, יהיה נפחו נמוך ככול שיהיה.". אז יש לנו כאן בעיה…איך לדעתך ניתן ליישב את הסתירה? גם אם הקונדנסט אינו אייום קיומי אסטרטגי על מדינת ישראל, הרי שמרגע שהובלת אותו ליבשה, מישהו צריך לטפל בו איפשהו….
        קיימת טענה, שבגלל שהטיפול ביבשה הוא מאאאאאאאאוד בעייתי, אז אסור להוביל את הקונדנסט מהים אל היבשה, אלא להשלים את הטיפול בעומק הים, כ 120 ק"מ מהחוף. מה דעתך על זה?

  6. ניצן מתן הגיב:

    הטיפול ביבשה בעייתי עקב ההקמה של עוד מתקנים בקרבת אוכלוסייה. בפני עצמו הקונדנסט אינו מסוכן יותר מזיקוק של נפט.
    אני תומך, כמו שכתבתי, באופן מוחלט ומלא בזיקוק מלא בים של גז וקונדנסט והבאת מוצר מוגמר ככול שיותר ליבשה.
    הטיפול בים יכול להעשות במרחק של 120 קילומטר על אסדה צפה. הדברים נאמרו לי ידי ועל ידי אחרים פעמים רבות ועמדנתו לא השתנתה. ניתן לעיין בחומרים בקישור המצורף

    בעולם אידאלי היינו משתמשים נכון להיום ב- 100% אנרגיות מתחדשות. במציאות הלא מושלמת אנחנו מפיקים גז שהוא מזהם באופן משמעותי פחות מנפט. כחלק בלתי נפרד מזיקוק הגז נוצר קונדנסט שאותו, לבטח, לא נשפוך לים ונזהם אותו. לכן אנו נאלצים לעשות שימוש כלשהו לחומר הזה, שיש להזכיר, מגיע לארץ בכמות נמוכה ביותר ביחס לנפח הנפט שמובא לארץ לקיום צרכי המשק.

  7. yzphd הגיב:

    שלום ניצן – אני מתנצל מראש אם התשובות לשאלות שלי כבר מופיעות בבלוגים שלך, מטבע הדברים קשה לאתר את התשובות.
    1. האם כיום, מגיע קונדנסט לישראל שמקורו באסדות הגז שלנו?
    2. במידה וכן, האם ידועה לך הכמות, לאן הוא מגיע (לאיזה מתקן ביבשה), ומי הצרכן/נים שלו? (משתמשי הקצה)
    3.האם כיום, מגיע קונדנסט לישראל שלא מאסדות הגז שלנו?
    4. במידה וכן, האם ידועה לך הכמות, לאן הוא מגיע (לאיזה מתקן ביבשה), ומי הצרכן/נים שלו? (משתמשי הקצה)
    המון תודה!

    • ניצן מתן הגיב:

      שלום,
      1) האם כיום, מגיע קונדנסט לישראל שמקורו באסדות הגז שלנו?
      תשובה: מגיע קונדנסט ממאגר תמר.
      2) במידה וכן, האם ידועה לך הכמות, לאן הוא מגיע (לאיזה מתקן ביבשה), ומי הצרכן/נים שלו? (משתמשי הקצה)
      תשובה: מאגר תמר מפיק כ- 400,000 חביות בשנה. למיטב ידיעתי החומר משמש את בית הזיקוק באשדוד והוא מתווסף לנפט כחומר גלם נוסף בתהליך הזיקוק
      3)האם כיום, מגיע קונדנסט לישראל שלא מאסדות הגז שלנו?
      למיטב ידיעתי לא מגיע קונדנסט לארץ שלא מאסדת תמר. אם זאת הנתונים על ייבוא נפט חסויים כך שאיני יכול להיות בטוח ב- 100%. ששאלתי על כך בע"פ גורמים שונים במשרד האנרגיה ובבז"ן זו הייתה התשובה שהתקבלה.

      • yzphd הגיב:

        תודה ניצן על התשובות המפורטות. הקונדנסט שמגיע לבתי הזיקוק באשדוד – האם הוא משמש ליצור דלקים לצריכה מקומית או לייצוא? האם אתה יודע מה התוכניות לגבי הקונדנסט שייוצר באסדות החדשות? בשורה התחתונה מעניין אותי לדעת איפה נצרכת כל חבית של קונדנסט – אם היא נצרכת בישראל למשל בדלק שלנו, אז הבעיה היא בהעדר תחבורה ציבורית, הפקקים וכל הסיבות שגורמות לצריכת דלק מוגברת. אבל אם מדובר בחומר שמכניסים לארץ רק בשביל למכור אותו החוצה, זה כבר סיפור אחר.

  8. ניצן מתן הגיב:

    כמו שכתבתי בכתבה הכמות של הקונדנסט היא קטנה ביחס לנפח הזיקוק השנתי, פחות מ- 1%. למיטב ידיעתי הקונדנסט נמהל בנפט ומזוקק לדלקים לתחבורה. למטיב ידיעתי אין ייצוא של קונדנסט לחו"ל.
    מסכים אתך לחלוטין ששיפור התחבורה הציבורית הוא חלק מהותי מהפתרון לבעיה הזיהום בארץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s