שוד הגז הגדול-למה הסתיר משרד האוצר את מחירי הגז?

מאז שהתפרסם מתווה הגז הטבעי אני קורא מאמרים ודוחות לרוב בעניין זה. בתחילת החודש קראתי את הפרוטוקולים של מתווה הגז, לא פחות משמונים ושישה עמודים המתארים את המתווה. בהמשך, עיינתי בדוחות של חברות הבורסה: דלק, אבנר ונובל אנרג'י, וקינחתי במצגות ומסמכים של משרד האנרגיה ומשרד האוצר. העובדה שבמהלך שישה חודשים שבהם נערכו ישיבות בין נציגי חברות הגז לא נעשה תיעוד של הדברים, נראתה לי מטרידה ומדאיגה. שישה חודשים של ישיבות ודיונים ללא הקלטה או תמלול של הנאמר בדיונים! כשהתחלתי לעבור על המצגות של משרד האוצר התעצמה בי אותה התחושה.

גז טבעי-המחירים מוסתרים מהציבור

 

מדוע בוחר משרד האוצר שלא לפרסם את מחירי הגז הטבעי? הרי מדובר במשאב לאומי הנמכר לחברות בורסאיות ולחברת החשמל. הסיבה, כך אמרה לי תחושת הבטן שלי, שהמידע הזה יכול לפגוע מאוד בסיכויים לאישור מתווה הגז, ולכן יש מי המעוניין להסתיר אותו. בשיטוטי אחרי מקורות מידע נוספים שישפכו אור על תעלומת המחיר, הגעתי למצגת של רשות הגז הטבעי שהוצגה בכנס לתעשיינים לפני כשנה. השקף המייצג את המחיר נראה מעט מסובך, במבט ראשון. בהסתכלות  יותר מעמיקה מתגלה תמונה מטרידה ומדאיגה ביותר. מסתבר שהגז המצרי נמכר לישראל בחצי המחיר מזה של הגז המופק מ"תמר", הנמכר לחברת החשמל. הצינור המצרי ארוך יותר מהצנרת הישראלית, ופוצץ פעמים רבות במהלך השנים שבהן סופק הגז. למרות עלויות נוספות אלו הצליחו המצרים, שבוודאי רצו להרוויח ולא חשודים באהבת ישראל, למכור את הגז לישראל במחיר הנמוך בחצי ממחירו היום. המחיר הנוכחי של הגז לתעשייה, לפי גרף זה ולפי מצגת של משרד האוצר, הגיע לשיעור אסטרונומי ממש, שנע בין 7.8 ל-8.5 דולר ליחידת חום, פי שלוש מהמחיר המצרי בזמנו. דו"ח הבורסה של חברת "אבנר קידוחי נפט" מציין שעלות ההפקה של יחידת חום היא 0.6 דולרים.

הדלקים המיוצרים מנפט: מזוט סולר וגפ"מ נמצאים במגמה קבועה של עליית מחירים

 באחוזים זה נשמע כך: חברת החשמל קונה את הגז במחיר הגבוה ב916% מעלות ההפקה שלו, והתעשיינים זוכים לקנות את הגז במחיר הגבוה ב-1366% מעלות ההפקה. יש לציין שבזמן שמחירי הגז בישראל שילשו את עצמם מאז 2008, המגמה בעולם הפוכה, ומחירי הגז ירדו לשליש מהשיא שנרשם באמצע 2008. איני יודע מהו הרווח הנקי, לאחר כל ההוצאות, של השותפות במאגר "תמר". חיפשתי מספר פעמים נתון מדויק בדוחות הבורסה, ולא מצאתי. העובדה שחברת הערכה חיצונית מעריכה את פרויקט "תמר" כרווחי ביותר, בשילוב עם המחירים הגבוהים שבו נמכר הגז, מחזקת את ההערכה שקידוח והפקת הגז הישראלי הינם פרויקטים רווחיים ביותר. יש לקוות שרואי החשבון והכלכלנים של משרד האוצר והאנרגיה עושים את העבודה הזו של חישוב עלות ההפקה לעומת המחיר לתעשייה, כדי לבדוק האם יש הצדקה למחירים הגבוהים הנראים בגרף זה.

ייצוא מהיר של גז – רווח אדיר, או אסון לאומי?

אחת מהטענות העיקריות של התומכים בפיתוח מהיר של שדות הגז, ובייצא גז למדינות זרות, נוגעת למיסים שתקבל מדינת ישראל ממכירת הגז. ראש הממשלה בכבודו ובעצמו אמר שמדינת ישראל תזכה במיסים של "מאות מיליארדי שקלים" מפיתוח מהיר של המאגרים. מעניין לראות שחברת הייעוץ שמשרד האנרגיה שכר לצורך ייעוץ למתווה הגז, מעריכה שגביית המיסים המקסימלית תעמוד על כ-10 מיליארד שקל לשנה. התחזית הזו מבוססת על כך שבמהלך שבע-עשרה השנים הקרובות יישארו מחירי הגז הטבעי גבוהים כמו שהם היום. אם, חס וחלילה, יֵרדו מחירי הגז, תרד גם הכנסת המדינה ממיסים. למול המצדדים בפיתוח מהיר ומכירת הגז לחו"ל, יש הגורסים שיש לשמור את הגז לטובת המשק הישראלי. מעניין לראות שהחברות דלק ואבנר השתמשו בטיעונים אלו ממש בדיונים שנערכו בינם לבין המדינה. החברות הללו, במשותף, הציגו וניתחו את הפגיעה במשק הישראלי במידה שלא יהיה מספיק גז למשק. התחזית שלהן היא שחשבון החשמל הלאומי יקפוץ בכשמונה מיליארד שקלים בשנה, עקב קניית דלק יקרים מחו"ל. קניית דלק יקר ומזהם לתעשייה, אם מאגר "לווייתן" לא יפותח בזמן, תעלה למשק בעוד 10.5 מיליארדי שקלים. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מתריעים על סכנות זיהום האוויר עקב שריפת דלק מזהם. מקרי המוות המוקדם, הסרטן והאסתמה, ימי האשפוז והמחלות יגרמו למשק להפסיד סכום שבין עשרה לעשרים מיליארד שקל בשנה. משרד האנרגיה מעריך שמפעלים בינוניים שיתחברו לגז יחסכו כשש מאות אלף שקל בשנה. הגז כל כך נחוץ למשק הישראלי עד ש-15% מכמות הגז שנכנסת היום למשק הישראלי נקנית ממדינות זרות. כאשר חברות הגז והמדינה עצמה מעריכות שההכנסות ממיסים נמוכות בהרבה מהרווח שייגרם למשק עקב השימוש בגז טבעי, לא ברור מדוע המדינה כל כך מעוניינת למכור גז.

בשם היציבות אסור למכור כרגע גז לחו"ל

בשבועות האחרונים נשמעה טענה שחוסר היציבות ושינוי חוקי המשחק פוגעים קשות בתעשיית הגז. גדעון תדמור, יו"ר קבוצת דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר, מלין רבות על אותה אי היציבות. לטענתו, אי אפשר לבצע השקעות עסקיות כאשר אין יציבות, וכאשר חוקי המשחק משתנים חדשות לבקרים. לרוב, איני מסכים עם עמדתו של תדמור, אבל במקרה הזה אני מוכן להסכים אתו. החלטת הממשלה מ-2103 קובעת שיש לשמור למשק הישראלי כמות של 540 BCM. נכון להיום חברת אבנר עצמה, שתדמור הוא המנכ"ל שלה, אינה יודעת כמה גז יימצא במאגר "לווייתן". ההערכה האופטימית לכמות הגז שתימצא ב"לווייתן" גבוהה ב-60% מההערכה הפסימית של נפח הגז שיימצא במאגר לוויתן. מכיוון שהפער בין ההערכות הוא עצום, ההשערות בדבר כמות הגז האמתית הן בגדר הימור. כרגע, במאגר "תמר" יש רק 80% מכמות הגז שהמדינה החליטה שיש לשריין למשק הישראלי. מכירת גז בכמויות גדולות מתוך תקווה לגילוי ענק בעתיד היא בגדר הימור. אם יצליח – מה טוב. אם ייכשל ההימור נגלה שמכרנו גז למדינות זרות, ללא שמירת עתודות הגז לצרכינו אנו.

אם כך, במקרה זה, אני מוכן להסכים עם מר תדמור: בואו נדאג ליציבות ממשלתית. נְפַתחַ את מאגר "לווייתן" כך שנדע בוודאות מהי כמות הגז הקיימת בו. כך לא יהיה מצב, חס וחלילה, שנחתום על חזוי גז גדולים, ונגלה שלא השארנו מספיק גז למשק הישראלי, כפי שקבעה ממשלת ישראל רק לפני שנתיים.

מתווה הגז נדון בימים אלו מעל במות רבות ושונות. העתיד האנרגטי של מדינת ישראל מונח על כף המאזניים. אישית, איני מאמין באדישות ובהשארת ההפגנות, העצומות והמחאות לאנשים אחרים. כולי תקווה שקוראי מאמר זה ירגישו גם הם כמו שחברי ואני מרגישים. זו תחושה שקצת קשה להעבירה במילים באופן מלא, ואוכל לבטא אותה כך: אם לא נקום ונעשה מעשה – נקונן על כך בעתיד. זו תחושה, שאם לא נדאג לחלוקה טובה יותר של משאבי הטבע הלאומיים – יעמדו ילדינו משתאים אך בזבזנו את מתנת הגז הגדולה למען האינטרסים הצרים של חברות הגז, בעוד הציבור זכה בהבטחות ריקות מתוכן, ותו לו.

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גדעון תדמור, גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה, ועדת צמח, זיהום אוויר, יובל שטינייץ, כלכלה וחברה, משרד הבריאות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s