סיפורים על בז"ן, בֶּנְזֶן והאוויר שאנו נושמים

ניצן מתן

גילוי נאות: הכותב הנו חבר ועד מנהל בעמותת מגמה ירוקה.

בז"ן – אנחנו מיצרים את הדלק הנקי בעולם

בסופו של חודש אוגוסט 2018 יצאה קבוצת בז"ן (הקבוצה כוללת ארבעה מפעלים: בתי זיקוק לנפט, כרמל, גדיב ושמנים בסיסים) בהכרזה דרמטית, שלא להגיד מהפכנית. בדף נחיתה שבאתר קבוצת בז"ן מציינת החברה שהיא תייצר את "הדלק הנקי בעולם" באמצעות הורדת ריכוזי הבנזן בכמחצית. במודעה אחרת מדווחים בבז"ן לציבור כי "אפשר להגיד שהמצאנו את הדלק מחדש" וכי הם עושים "הראשונים בעולם" ליצר דלק דל בנזן. אפשר להתרשם מהמאמץ שבתי הזיקוק משקיעים בהעברת המסר תוך מבט על שש כתבות שפורסמו כמעט בו זמנית, בעיתונות מקומית וארצית; על ריאיון ברדיו של כ- 11 דקות עם מנכ"ל בז"ן, ועל מודעה ממומנת, שהופיעה בראש שורת החיפושים בגוגל.

בז"ן מסבירים שהם מתכוונים להוריד ריכוזי הבנזן שבבנזין (בסולר אין בנזן כלל) מ- 1% לכמחצית האחוז. לטענתם, זוהי טכנולוגיה ייחודית והם הראשונים בעולם המגיעים לריכוזי בנזן כה נמוכים. לטענת בתי הזיקוק הורדת ריכוזי הבנזן תוריד משמעותית את זיהום האוויר במפרץ חיפה, עקב הורדת כמויות הבנזן הנפלטות לאטמוספירה מהתחבורה ומתחנות דלק באזור הצפון.

עיקרי הדברים

בהמשך מסמך זה מופיע מידע עובדתי רב. למען אלו שאינם מעוניינים לעיין בו מובאים כאן עיקרי הדברים.

הורדת ריכוזי הבנזן לכמחצית האחוז מקובלת בכל העולם מזה עשרות שנים. אין בכך שום חדש, ואין בכך יצירת דלק "נקי יותר". בתי הזיקוק פולטים לאוויר עשרות אלפי קילוגרמים של חומרים מסרטנים מידי שנה, מתוכם בנזן הינו חלק קטן ביותר. הפליטות הללו מתרחשות בגלל העבודה שמכלי הדלקים בבתי הזיקוק הם ישנים ביותר, ומתוחזקים ברמה נמוכה, ללא מערכות למניעת נזילות ודליפות. בעקבות כך, יוצרים המכלים הללו כ- 50% מנפח הזיהום של בתי הזיקוק, וגורמים לדליפת דלק למפלס מי התהום שמתחת לבתי הזיקוק. במקום להשקיע כסף וזמן בהישג שהוא רק לכאורה, המוריד את ריכוזי הבנזן – טוב היה אם בתי הזיקוק היו מטפלים במכלי הדלק הדולפים שלהם.

בז"ן – טועים או מטעים?

בעבר, כתבתי לא פעם על בתי הזיקוק ועל המידע והנתונים המעידים על כך שהם יוצרים זיהום אוויר משמעותי, הנראה כפוגע בבריאות התושבים במפרץ חיפה. אהיה הראשון לברך את בתי הזיקוק אם וכאשר הם ינקטו בצעדים משמעותיים להורדת זיהום האוויר, לו הם אחראים. על פניו נראה שהמהלך שאותו הם מפרסמים אכן יביא לבשורה חיובית לתושבי מפרץ חיפה. בבדיקה מעמיקה יותר של פרטי הודעה זו נראה שנפלו בה אי דיוקים מהותיים, ושהורדת ריכוזי הבנזן לא תשנה באופן משמעותי את איכות האוויר במפרץ חיפה.

ריכוזי הבנזן הנמוכים בעולם?

כאמור לעיל, בז"ן טוענים שהם הראשונים לייצר דלק שבו יש כחצי האחוז בנזן. אנליזות כימיות שפורסמו לציבור על ידי מכון הנפט האמריקאי, מראות שריכוזים של מחצית האחוז בנזן נמצאו בדלק הבנזין עוד בשנות ה- 90. באירופה, שווק בתחנות דלק בנזין עם 0.4% בנזן עוד בשנת 1969 (Verma & Tombe, 2002). בהתאם לדיווח של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, ריכוז הבנזן בבנזין עמד על כ- 0.6% בשנת 1993, ומשנת 2016 ירד הריכוז אף מתחת למחצית האחוז.

יוצא אם כך שטענת בז"ן אינה מדויקת, וזאת בלשון המעטה. מזה כ- 50 שנה קיים בנזין שבו ריכוז של כחצי האחוז בנזן. הצלחה טכנולוגית זו אינה ייחודית ואינה חדשה.

האם טכנולוגיה ייחודית להורדת ריכוזי הבנזן תשפר את איכות האוויר?

באתר של חברת בז"ן מפורסמים המפרטים הטכניים של הדלקים המיוצרים בבתי הזיקוק. כפי שניתן לראות, הרי הבנזין המיוצר בישראל, בדומה לזה שבארצות הברית, מכיל פחמימנים ארומטיים בריכוז מקסימלי של 35%. בכדי שמנוע בְּעֵירה פנימית יעבוד כנדרש – הבנזן צריך להידלק בטמפרטורה מסוימת, הנקבעת חלקית על ידי ריכוז הפחמימנים הארומטיים (Speight, 2014). בנזן ידוע כחומר מסרטן ונדיף במיוחד. אך מלבד הבנזן בדלק ישנם עוד חומרים נדיפים היודעים כמסרטנים, זאת לפי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. החומרים הללו, פחמימני דלק נדיפים, מוגדרים על ידי מדינת ישראל כ-"מסרטנים ודאיים". המשמעות היא שחשיפה לחומרים אלו באוויר, גם בריכוזים נמוכים ביותר, יש בה כדי לגרום להיווצרות של הליך סרטני. הבנזן שמוצא מהבנזין יוחלף בהכרח בפחמימן דלק אחר, שכאמור גם הוא מסרטן.

יוצא, שהורדת הבנזן אינה מובילה בהכרח להורדת ריכוז החומרים המסרטנים הקיימים בדלק, אלא פשוט מחליפה חומר אחד באחר. בעמוד הבא מצורף גרף שהוכן בהתבסס על הנתונים שמפעלי בז"ן דיווחו למשרד להגנת הסביבה. המפעלים נדרשים, בחוק, לדווח על סך הפליטות של חומרים אורגניים נדיפים שהוא פולט לאוויר החיפאי. בין השנים 2012-2017 פלטו בתי הזיקוק בכל שנה כ- 247 טון של חומרים אורגנים נדיפים.  באותן השנים ריכוז הבנזן שנפלט לאטמוספירה עמד על כ- 1.7 טון לשנה, שהם כ- 0.7% מכלל הפליטות של החומרים האורגנים הנדיפים.

בז"ן גם מתפארים בטכנולוגיה ייחודית להפרדת הבנזן מזרם הנפט הכללי. עשרות רבות של מאמרים עוסקים בטכנולוגיות להורדת ריכוזי הבנזן בבנזין, דוגמת (Laredo, Castillo, & Armendariz-Herrera, 2010). מאמר בנושא זה התפרסם במגזין Science בשנת 1976 (Tamers, 1976), כך שאין מדובר בתחום יֶדע חדש, או בלתי מוכר. מוזר הדבר שבתי הזיקוק מתפארים עכשיו בטכנולוגיה ידועה המוכרת מזמן.

מכלים- הגורם לכמחצית מזיהום האוויר

לפי המידע שהעבירו בתי הזיקוק למשרד להגנת הסביבה, ישנם במתחם בתי הזיקוק כמאתיים מכלים המשמשים לאחסון נפט ותזקיקי דלק. כמחצית מהמכלים הללו הם בני עשרות שנים, וכ-70 מהם הוקמו בשנת 1939. בהתבסס על המידע שהגישו בתי הזיקוק למשרד להגנת הסביבה, המכלים הללו אחראים  לכ- 50% מזיהום האוויר הנפלט מבתי הזיקוק. בתי הזיקוק מציינים שהם אינם מתקינים מערכות למניעת פליטות גזים, או דליפת נוזלים מהמכלים. הם מסתפקים בבדיקה "ויזאולית" חיצונית, הצופה בשלמות המכל, וזאת – אחת לשנה.

כאילו אין די ברמת התחזוקה המינימלית הנ"ל, התבררו לאחרונה נתונים נוספים על הנעשה בבתי הזיקוק. ממידע שהתקבל מרשות המים נראה, כי עוד משנת 2005 בתי הזיקוק ישנן דליפות דלק קבועות המגיעות למפלס מי התהום. חלק מהדלק צף על מעל מפלס מי התהום, ויוצר שכבה המכונה "עדשת דלק". בשנים מסוימות היה עובי העדשה הזו כ- 4 מטרים, ומהעולה מהנתונים נראה שהנזילות מתרחשות כמעט בכל מתחם בתי הזיקוק. חלק ממרכיבי הדלק הינם נדיפים ביותר, כך שדליפות אלו עלולות להיות מקור נוסף לזיהום אוויר (Dror, Gerstl, Prost, & Yaron, 2002).

סיכום

טיפול במכלים ומניעת דליפות לקרקע ופליטות לאוויר יכולים להוריד משמעותית את ריכוזי המזהמים הנפלטים מבתי הזיקוק שבמפרץ חיפה. נראה שבתי הזיקוק אינם משקיעים זמן רב להתייחסות לבעיה זו, ובוחרים לצאת במסע פרסומי, מסע שבו ניכרים כמה קשיים באשר לעובדות ולמציאות. חבל שסדר העדיפויות הינו כזה. בהזדמנויות שונות התלוננו בפני בעלי תפקידים בבתי הזיקוק, כנציג מגמה ירוקה, על כך שאנחנו אינם הגונים כלפיהם. שהרי הם משקיעים רבות בתיקון ושדרוג המתחם, ואנו רק תוקפים את ההתנהלות הסביבתית שלהם. בהתחשב בקמפיין פרסומי זה של בתי הזיקוק איני רואה סיבה כלשהי לשנות את גישתי כלפי בתי הזיקוק: גישה הטוענת שמודבר במפעל מזהם ולא אחראי, שנראה שאינו עושה די בכדי לצמצם את ההשפעה הסביבתית המזיקה שהוא יוצר.

מקורות מידע

Dror, I., Gerstl, Z., Prost, R., & Yaron, B. (2002). Abiotic behavior of entrapped petroleum products in the subsurface during leaching. Chemosphere, 1375–1388. doi:https://doi.org/10.1016/S0045-6535(02)00529-5

Laredo, G. C., Castillo, J., & Armendariz-Herrera, H. (2010). Benzene reduction in gasoline by alkylation with olefins: Effect of the experimental conditions on the product selectivity. Applied Catalysis A: General, 384(1-2), 115-121. doi:10.1016/j.apcata.2010.06.017

Speight, J. G. (2014). The chemistry and technology of petroleum: CRC press.

Tamers, M. (1976). Total Synthesis Benzene and Its Derivatives as Major Gasoline Extenders. Science, 193(4249), 231-233. doi:https://doi.org/10.1126/science.193.4249.231

Verma, D. K. & Tombe, K. d. (2002). Benzene in Gasoline and Crude Oil: Occupational and Environmental Implications. AIHA Journal, 63(2), 225-230. doi:10.1080/15428110208984708

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה איכות סביבה, בתי זיקוק נפט, המשרד להגנת הסביבה, העיר חיפה, זיהום אוויר, מפרץ חיפה, נפט, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סיפורים על בז"ן, בֶּנְזֶן והאוויר שאנו נושמים

  1. יואב הגיב:

    יפה, מעניין. הייתי שמח לשמוע את הצד השני מגיב לטענות שהעלית.

  2. פינגבאק: בתי זיקוק ומשחת שיניים רדיו-אקטיבית | הבלוג של ניצן מתן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s