הבלוג של ניצן מתן

הון שלטון נפגשים בהילטון

ניצן מתן 

ביום שני, 22.4.2013, היינו בכנס של המכון הישראלי לאנרגיה ואיכות הסביבה, זאת, כחלק מהמאבק של תושבי עמק חפר לעצירת הקמתם של מתקנים פטרוכימיים ביבשה. התושבים העלו טענות קשות על הליך מזורז שבו נוהלו, באופן רשלני, סוגיות תכנוניות רבות.

מחוץ לאולם הכנס הפגינו עשרות אנשים נגד התנהלות משק הגז. בהם כאלה אשר מחו נגד הכוונה לייצא כמויות אדירות של גז לחו"ל, ואחרים אשר מחו נגד הסיכון האיום הכרוך בהקמת מתקנים פטרוכימיים ביבשה, לצורך הטיפול בגז.

בתוך האולם הצליחו שלושה פעילים להביע את מחאתם על הדברים הללו. שניים, אודי חן ומיכל שוקרון מ"מגמה ירוקה", הוצאו אחר כבוד על ידי האבטחה. השלישי, יוני ארי מעמק חפר, דיבר דקות אחדות, ו"זכה" להתעלמות מוחלטת מדבריו.

לא נראה היה שאיש מבאי הכנס התרגש במיוחד מן הנושאים המטרידים כל כך את התושבים בעמק חפר. כמתבונן מהצד נראו לי באי המקום מנותקים לחלוטין מהמתרחש בחוץ. כאילו המחאה החברתית והפוליטית, הדופקת על דלתם, היא גשם קל, ולא סופה עקשנית. הרבה הייתי נותן כדי לראות את הבעות הפנים של הדוברים בכנס כשהן כבר לא מדושנות עונג וזחוחות, בעת החתימה של שישים חברי כנסת על קריאה שלא לאפשר את ייצוא הגז הישראלי ללא בדיקה מקיפה של הנושא.

הכנס התנהל בדרך של נאומים ופאנלים. על ראשוני הנואמים נמנה השר עוזי לנדאו, שקיבל אות הוקרה מהמכון על תפקודו כשר האנרגיה והמים, בממשלה הקודמת. בנאומו, אמר השר שהוא שמח על שמשרדו אפשר פיתוח מהר של תשתיות במאגר תמר, בניגוד לדרישות החוק. להבנתו, צריך להסתכל לא רק על "המילה הכתובה בחוק" אלא גם על דרישות המשק. בהמשך דבריו שיבח את המשקיעים, שסיכנו את כספם כדי לפתח את משק הגז. השר, וכל הדוברים שלאחריו, שכחו את העובדה כי שישים אחוזים מהכסף בשוק ההון, כטריליון שקלים, מנוהלים על ידי בתי ההשקעות באמצעות קרנות ציבוריות (ראה פירוט בסוף הכתבה), ומתוכם, לפחות 1,827,633,000 ₪ (מיליארד שמונה מאות עשרים ושבעה מיליון, שש מאות שלושים ושלושה אלף) מושקעים בתחום האנרגיה.

 עו"ד אריה נייגר, היועץ המשפטי של המכון לאנרגיה וסביבה, הנחה פאנל של דיון. נראה, כי כל מטרת הפנאל הייתה לגמד את פעילותם של הרגולטורים – אלה שמפקחים על משק האנרגיה מטעם המדינה – ולזלזל בהם. סיכום הפאנל היה שהרגולטורים הם "קטנים ולא רואים את התמונה הכוללת."

ניר גלילי, מנכ"ל סונול ישראל בע"מ, אשר דיבר לאחר מכן, הסביר שתפקיד הרגולטור הוא לדאוג  כי למשק הגז תהיה תשתית טכנית, על חשבון המדינה, לצורך התפעול השוטף. לדבריו, אסור לרגולטור להתעסק בשום נושא אחר, שהרי "מי שָׂמוֹ להתעסק בזה".

גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי דלק ויו"ר דלק קידוחים, התגאה בסיכון העצום של 3.9 מיליארד שקל שנטלה על עצמה החברה שלו, בפיתוח מאגר תמר. שוב נשכחה העובדה מהו מקורו האמתי של הכסף הזה.

אוהד מראני, מי שהיה מנכ"ל האוצר והיום מנכ"ל "הכשרה אנרגיה", הסביר, כי את הגז אפשר לייצא ללא מגבלות ומכסות, מכיוון ש"רק כמות המאגרים משנה, ולא נפח הגז במאגרים."

 ד"ר ברכה חלף , מנהלת תחום תחליפי נפט במשרד האנרגיה והמים, דיברה אל הקהל כאדם שלֵו לחלוטין שאיננו מתייחס, ולו ברמז, לדברים הקשים שהוטחו בה ובעמיתיה. היא סיפרה שהמדינה מתחילה לקדם הקמתם של מפעלים נוספים, מעבר לאלו שנמצאים כרגע בדיון הציבורי והמקצועי, לזיקוק וטיפול בגז ביבשה. הפרויקט יהיה במימון ובניהול של יזמים פרטיים. המדינה תדאג שהכול יהיה כלכלי עבור היזם, כדי שזה יקים את המפעלים. בנוגע לתפקידה במציאת תחליפים לנפט,  הסבירה, שמטרת המשרד היא לאפשר תנאים לשימוש בתחליפים, ושהוא לא יתערב בהחלטה מה יהיה סוג התחליף. "המשק יקבע את שלו," כדבריה.

עו"ד ענת קליין, ממשרד אנרגיה ותשתיות-GKH, הסבירה, שעל הרגולטור לעסוק בפיתוח תשתיות, ואסור לו להתעסק בפינצטה ב "רווחיות ואורכי חוזה" במשק הגז, נושאים שהם "לא רלוונטיים, סימפטומים".  מהו העיקר שבו אמור לעסוק הרגולטור –  לא הוסבר.

עוזי דנינו, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, הסביר שהמדינה צריכה להכיר תודה לו ולעמיתיו שסיכנו את כספם בחיפושי הגז בים. על פי השקפת עולמו, הקידוחים הם עסק מסוכן ובעייתי, מכיוון שלעתים רבות צריך היזם לבצע מספר קידוחים, עד למציאתו של מאגר גז, או נפט. כדי לעודד ביצוע הקידוחים הללו צריכה המדינה לפצות את היזם, באמצעות החוק לעידוד השקעות הון, על כל קידוח שנכשל.  נראה שהמנכ"ל שכח שהוא השקיע מכספי הציבור סכום של 214,343,000 ש"ח (מאתיים וארבעה- עשר מיליון, שלוש מאות ארבעים ושלושה אלף). הוא גם שכח שסך כול כספי הציבור שמנוהלים באקסלנס נשואה קטנו בשנה האחרונה ב- 14.5% שהם 1,611,158,757 ₪ (מיליארד שש מאות ואחד-עשר מיליון, מאה חמישים ושמונה אלף, שבע מאות חמישים ושבעה שקלים) שהציבור הפסיד.

בכנס היו עוד דוברים, מתחום האנרגיה והפיננסים, שחזרו על אותם רעיונות. קשה להעביר את רוח הדברים אל הכתב. ההרגשה שלנו, קבוצה קטנה של תושבי עמק חפר שישבה בוועדה, שמתנהלת לעינינו חגיגת הון-שלטון בצורתה הגסה ביותר. הדוברים, ללא יוצא מהכלל, הפגינו זלזול תהומי במדינה ובאנשים שאת כספי הפנסיה שלהם הם משקיעים בשוק הגז. איש לא קם ואמר שיש להיות זהירים במיוחד בכספי הציבור, וזה כולל את השרים והרגולטורים שדיברו בכנס. איש לא ציין את הסכנות הכרוכות בקידוחי ימיים, דוגמת האסון במקסיקו ב- 2010, וכולם ביקשו שיתנו להם אישורי קידוח, ללא הגבלה וללא פיקוח.

נראה שהדרך הטובה ביותר לסכם את הכנס היא בקריאתם של פעילי מפלגת העבודה שצעקו בחוץ "הון-שלטון עולם תחתון".

ניצן מתן

הסבר על קרנות הפנסיה:

כאשר התחלתי לחפש מידע מדויק על קרנות הפנסיה לא מצאתי כזה. חלק מבתי ההשקעות עוד לא פרסמו, או שלא הצלחתי למצוא, את הדו"חות הכספיים שלהם ל- 2012. בנוסף על כך, הדו"חות אינם מפורטים באופן המשקף את המציאות כולה. סיכמתי את כלל הנתונים של ההשקעות ב-"נפט וגז" וב- "חיפושי נפט". נוספים על אלה הכספים שמושקעים בקטגוריות אחרות, כגון: אג"ח קונצרנים, מניות, אגרות חוב, הלוואות ועוד. לא ניתן לדעת, לפי הדו"חות, היכן הושקעו הכספים הללו, מעבר לפירוט המינימלי הזה.

הסכומים שציינו בכתבה למעלה סוכמו מהדו"חות של בתי ההשקעות הבאים: הלמן אלדובי, איפקס, מנורה מבטחים, מגדל, פסגות, אקסלנס נשואה, דש, ילין לפידות וקופות הגמל של אל על, הסתדרות המורים וחברת החשמל.

את הדו"חות של: כלל, הראל, מיטב, אלטלשור-שחם לא מצאתי ברשת. יכול להיות שישנם עוד בתי השקעות שמנהלים כספי ציבור, שלא ידעתי לאתר אותם.

לכבוד: שר האנרגיה והמים חבר הכנסת סילבן שלום.

הנידון: תכנית למתקן טיפול בגז טבעי תמ"א 37ח – חומר רקע לפגישת עבודה עם נציגי עמק חפר .

כבוד השר שלום רב.

שמחתי מאוד על היענותך להיפגש עם נציגינו בתשובתך לפנייתי בפייסבוק.  מטה המאבק של עמק חפר הוקם כנגד כוונת המועצה הארצית לתכנון ובניה להקים מתקנים פטרוכימיים לטיפול בגז בליבו של העמק. בראשית הדברים חשוב לנו להדגיש שאין אנו מתנגדים לגז. הגז הישראלי הוא ברכה. הסבה של המשק לגז תחסוך כסף רב למשק, תוריד את התלות האנרגטית של ישראל ותשפר משמעותית את איכות האוויר שאנו נושמים. בנוסף לכך אין אנו מבקשים שהמתקן יוקם בשטחה של רשות מקומית אחרת. אנו, יחד עם מטות המאבק של הרשויות המקומיות האחרות, מבקשים רק שהטיפול בגז הגולמי יעשה כולו בים. מהמידע העומד ברשותנו עולה שהיענות לבקשה זו לא רק אפשרית אלא גם עדיפה על כל חלופה אחרת.

לצערנו מישהו, ככל הנראה במשרד ראש הממשלה, קבע שהחיפזון בהבאת הגז למדינה הוא אינטרס העליון של המדינה. מהתנהלות המדינה בנושא מתקני הגז נראה שאינטרס זה מעיב על אינטרסים לאומיים אחרים, וביניהם בטיחות התושבים, בטחונם ובריאותם, כמו גם שמירה על עתודות אנרגיה לעתיד והליך תכנוני ראוי הלוקח בחשבון את מכלול המשמעויות של ניצול משאב חשוב זה בראיה כוללת.

לקראת פגישת העבודה אנו מתכבדים לעלות בפניך מספר שאלות מקצועיות הנוגעות להליך התכנוני של מתקני הגז.

1)     נושאי הבטיחות והביטחון לא נבדקו כיאות בשלבי התכנון. עובדה זו מציבה את התושבים שיגורו באזור המתקן בסיכון יום יומי חמור. לדוגמה ראה רשימת אסונות מפיצוצי גז מויקיפדיה. ראה גם את תוצאותיו של פיצוץ מפעל הדשנים בטקסס שארע ממש לאחרונה. להלן פירוט חלק מהבעיות בנושא זה:

1.א) מיקום המתקן נבחר ללא שנעשה תסקיר בטיחותי מעמיק ומקיף הבוחן את החלופות השונות זו מול זו. זאת ועוד, במכתב שנשלח מהמשרד להגנת הסביבה ב2.4.2013 מצוין במפורש שמרחקי הבטיחות מתשתיות הגז, תוכננו לפי תרחישי שגרה בלבד. יוצא שמעולם לא נבדקה ההשפעה האפשרית על ביטחון התושבים במקרה של אירוע שהוא לא "בשגרה". למרות שברור לכל שמתקן הגז העתידי יהווה יעד אסטרטגי בטחוני, תרחיש פיצוץ עקב חבלה בטחונית או פיגוע טרור לא נבדק מעולם (רצ"ב נספח 1). הקמתו של מתקן לטיפול בגז, שהוא מפעל פטרוכימי בקרבת אוכלוסייה גם תהפוך את האזור כולו ליעד להתקפות טרור במקרה של ירי טילים מהשטחים או מלבנון וסוריה. יש לציין שהמתחם שנבחר בעמק חפר נמצא בכינון ישיר מטול כרם.

1.ב) מרחקי הבטיחות שנקבעו למתקני הגז והצנרת נעשו בהערכות חסר. סקר פרלימינרי בלבד שנעשה, ועליו הסתמכה המועצה הארצית, התבסס על תרחיש של חור זעיר בקוטר של אינץ' אחד, בצינור שקוטרו 36 אינץ'. למרות שברור לכל כי אם יווצר חור קטן, בשל הלחץ הגדול יתבקע הצינור כולו, לא חושבו טווחי הבטיחות לפיצוץ שייווצר מחתך מלא של הצינור או אפילו חור בקוטר של 10% מקוטר הצינור כפי שקובעים תקנים בינלאומיים.

1.ג) בשנים האחרונות ישנה מגמה ברוכה בישראל להרחיק מתקני תשתית מסוכנים מאזורי אוכלוסייה. כך הסביר השר להגנת הסביבה ח"כ אמיר פרץ שיש להרחיק את מיכל האמוניה בחיפה; פי גלילות פונה והורחק גם הוא ממרכז אוכלוסייה. אין אנו מבינים מדוע היום מקודמת הקמתה של תשתית מסוכנת חדשה בליבו של אזור מאוכלס.

2)     תכנון מתקני הגז נעשה במהירות תוך כדי התעלמות ממידע קיים מחד, וחוסרים במידע מאידך, כאשר ההיתכנות של הקמת המתקנים לטיפול מלא בים לא נבחנה. להלן פירוט הבעיות בנושא זה:

2.א) הגז שמגיע מהים מכיל מתכות כבדות ומסוכנות כגון: ארסן, כספית, ברום, אבץ וברום (רצ"ב נספח 9). סקר על ההשפעה הבריאותית של מתקנים לטיפול בגז על האוכלוסייה לא נעשה. חלק מהסיכונים מפורטים בדו"ח של הקואליציה לבריאות הציבור.

2.ב) האופציה להקים את כל מתקני הטיפול הרחק בים ורחוק מהאוכלוסיה, לא נבדקה מעולם בצורה מסודרת. לעומת זאת התקבלה החלטה על שטחים נרחבים למיקומם של המתקנים ביבשה. מדוע לא נבדקה האופציה הימית שתקטין את דרישת הקרקע וגם תרחיק ותקטין את הסיכון באופן משמעותי?

המתכננים הסבירו למועצה הארצית שהאופציה הימית איננה אמינה מספיק. הסבר זה תמוה. ראשית כיוון שמתקנים ימיים מוקמים בכל העולם ללא בעיות אמינות. מומחים שנשכרו על ידי המתכננים עצמם הסכימו על כך עם המומחים הבינלאומיים מטעם מטה מאבק חוף הכרמל אך המועצה הארצית בחרה להתעלם מכך. שנית, מתברר שממילא יש בכוונת המתכננים להקים חלק מהמתקנים בים. לא ברור מדוע לא ניתן להקים הכל בים, כך שלתחום היבשתי ייכנס רק גז נקי. זאת ועוד, לפני מספר חודשים פורסם שנובל אנרג'י מתכננת להקים מתקן להנזלה של הגז בים (FLNG). מתקן זה לא רק שישמש לטיפול וניקוי הגז, אלא גם להפיכתו לנוזלי – מתקן מורכב ומסובך בהרבה מהמתקן לטיפול עליו מדובר בתכנית אליה אנו מתנגדים.

2.ג) התכנית למתקנים היבשתיים כוללת שטח של כ- 2,000 דונם מסביב למתחם המיועד למתקן. בשטח זה ניתן יהיה להקים בעתיד מפעלים מסוכנים אחרים. אנו חוששים שבשטח זה אכן ייבנו בעתיד מפעלים נוספים אשר ישפיעו קשות על בריאות תושבי הסביבה, כפי שקרה במפרץ חיפה. חשש זה קיבל חיזוק בדבריה של מנהלת מינהל התכנון שהסבירה למועצה הארצית שייתרונו הגדול של עמק חפר לצורך מיקום מתקן הגז הוא עתודות הקרקע הפנויות שסביבו, לפיתוח עתידי. כל אלה מעלים את החשש מהכוונה להקים אזור פטרוכימי גדול סביב המתקן, שלא רוצים לחשוף את היקפו היום כדי למנוע את ההתנגדות הצפויה של התושבים.

2.ד) מרחקי הסיכון בתכנית נקבעו עבור "רצפטורים ציבוריים". משום מה, אזורי תעשייה אינם נחשבים "רצפטור ציבורי" וכך יחשפו לסיכון מאות ואלפי אנשים הנמצאים באזורים אלה יום יום. זאת ועוד, אחת הכניסות המתוכננות של הצנרת מעמידה בסיכון את פנימיית "מבואות ים" שבשטחה ישנו גם קמפוס של מכללת רופין ובית ספר תיכון של עמק חפר.

2.ה) מרחק הביטחון של צנרת הגז תוכנן לפי טווח בטיחות של 150 מטר בלבד. זאת על אף שמרחקי הבטיחות מהמתקן (600 מ') חושבו על פי תרחיש של פיצוץ בצינור (וגם זה על פי אותו תרחיש בחסר של חור קטן כאמור).  שרטוט צנרות הגז המתוכננות על גבי מפת לוויין מראה שישובים שלמים נמצאים בתוך טווח הסיכון של הצנרת:  גבעת אולגה, קיבוץ המעפיל, כפר ברנדייס, שכונת חפציבה, ומושב מכמורת מצפון ומדרום.

לסקירה מורחבת על הנושא, ראה מידע מורחב באתר מטה המאבק.

נשמח מאוד שהפגישה תתואם במועד מוקדם ככל האפשר, עוד לפני שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון ותקבל החלטות בנושא.

ראש מטה המאבק – יוני ארי בטל. 054-92990085 או בדוא"ל: yoniari71@gmail.com

ניצן מתן: בטל. 054-7879411 או בדוא"ל nitzanmatan@gmail.com

בכבוד רב,

ניצן מתן  – מטה מאבק עמק חפר

מדינה אוכלת חופיה

לכבוד: השר להגנת הסביבה עמיר פרץ.

לפני כחצי שנה חגגנו.

חגגנו את החלטה של וועדת התכנון והבנייה לבטל את תכנית כפר הנופש בנחשולים. רצועת חוף יפה ופראית זו, כך האמנו, ניצלה מהרס ובניה. שמחנו שהחוף היפה, המכיל אתרי מורשת וטבע ייחודים, ניצל מהרס ע"י בניית בניינים וסלילת כבישים.

ראש הממשלה בכובדו ובעצמו, השר להגנת הסביבה ונבחרי ציבור נוספים תמכו בקריאתנו הציבורית לשמור על החופים פתוחים וטבעיים ככול האפשר.

מסתבר שחגגנו מוקדם מידי. למצער נראה שישנו פער מהותי בין ההבטחות, כנות ככול שיהיו, של נבחרי הציבור לבין ההתנהלות של רשויות המדינה. מנהל מקרקעי ישראל, שהוא זה שיזם את מהלך הבנייה בחוף, פנה לעזרת משרד התיירות והשיכון ושלושת הגופים הללו שהם נאמני הציבור של כולנו, פנו לוועדת התכנון בבקשה לערער על ההחלטה לביטול הפרוייקט.

מדוע מנהל מקרקעי ישראל, גוף שאמור לייצג את האינטרסים של הציבור, בחר להתעלם מהדרישה הציבורית הרחבה לשמור על החוף? האם, כפי שנטען, מטרת המהלך כולו היא להזרים כסף לקופת המדינה ממכירת השטח ויהי מה?

הטיעון, המספיק לכשעצמו, שגורס שיש לשמור על החוף והמבואה לו למען החוף מלווה בטיעונים כבדי משקל נוספים. עו"ד ברק רובין, מנציגי המתנגדים לתוכנית, אשר שהגיש לוועדה התנגדות מפורטת, מעלה שורה ארוכה של טענות קשות.

מתברר כי למעשה במקור תכנן המינהל "כפר הנופש" במתכונת אכלוס מלונאי מיוחד. מה המשמעות של אכלוס מלונאי מיוחד במקום כל כך מדהים ליד הים? דירות לעשירים פשוטו כמשמעו לא כפר נופש ולא עידוד התיירות ולא עזרה לשיכון לנזקקי משרד השיכון פשוט מגורי יוקרה למי שידו משגת. על פרוייקט כזה משרדי השיכון והתיירות נלחמים? האם זה תפקידו של המינהל כנאמן הקרקעות של כולנו? למזלנו הועדות השונות מנעו מהמינהל לקבל סטאטוס של אכלוס מלונאי מיוחד אבל ברור מה מטרתם וברור היום שהם ימשיכו לנסות עד שיצליחו, עובדה היא שגם היום שאין להם הגדרה של אכלוס מלונאי מיוחד, עדיין גודל יחידות הדיור המתוכננות מסגיר את המטרות של היזמים.

נוסף על כך נראה שכוונת המתכנן היא לקבל לידיו את האחריות המלאה על החוף ולמעשה להפוך אותו לחוף סגור שישמש את בעלי המזל, או ליתר דיוק בעלי המאה, שיגורו בכפר העשירים החדש.

נראה שנושאים תכנונים וסביבתיים בדו"ח זכו להתעלמות או להתייחסות שהיא, בלשון עדינה, לוקה בחסר. לא צריך להיות מומחה בכדי להבין שהקביעה שבחוף נחשולים, בשעות השיא, אין יותר ממאה מתרחצים היא רחוקה מהמציאות.

הערער כנגד אישור הבנייה המחודש בחוף נחשולים נשלח בימים אלו. המאבק, שכיוונו שהוא נגמר, מתחיל כמו מחדש. לכל המעורבים ברור שעתיד החוף לא יקבע רק בחדרי וועדת התכנון שבחיפה.

הפגנות, עיתונות ופעילות ברשתות החברתיות ישפיעו על עתידו של החוף.

מעבר לכך, ואולי באופן המשמעותי ביותר, תשפיע על כך פעילותם של נבחרי הציבור. במידה שראש הממשלה והשר להגנת הסביבה יעמדו בהבטחות שפיזרו ערב הבחירות יהיה לדבר השפעה מכרעת.

השר ארדן, השר לאיכות הסביבה בממשלה היוצאת, לאחר הגיע ל"שטח המריבה" ובחן ביסודיות את התוכנית, הגיש נייר עמדה  הקובע התנגדות משרדו לפרוייקט. לאחרונה השר ארדן התייצב בעצמו לדיון בעניין חוף פלמחים וקרא נחרצות שלא לקיים את פרוייקט הבנייה הנוראי בחוף ייחודי זה. אני קורא לשר ארדן, בין אם תהיה השר לאיכות הסביבה גם בכנסת הנוכחית ובין אם לא, אנא, אנו זקוקים לעזרתך להצלת חוף נחשולים.

העברתם של חוקים שימנעו באופן מוחלט כל בנייה על החוף יבטיחו שמעט החוף שנשאר לעם ישראל אכן יישאר שכזה ולא יעבור, חתיכות  חתיכות, לרשותם של אלו שיכולים לקנות אותם.

עוד לא מאוחר מידי. עתידם של חופים, דוגמת נחשולים, שתוכניות הבנייה מאיימת עליהם עדיין לא הוכרע. השבועות החודשים והשנים הבאות יקבעו האם נשאיר לדורות הבאים פיסת חול ושמיים או רחבת בטון ומכונות גבייה כאשר הם יבואו לבקר בחוף?

אנא הצטרפו למאבק לשמירה על החופים, בואו לדיון המתוכנן ביום 11  לאפריל 2013 שעה 12:00 אכסניית בית וגן, רח' הפיסגה 8, ירושלים. מתארגנת הפגנה נגד אישור הפרויקט בעת דיוני הערר.

בתקווה שנשכיל לעשות את הדבר הנכון

ניצן מתן

nitzanmatan@gmail.com

054-7879411

קישורים:

העתק לערעור שהוגש למשרד הפנים שקורא לבנות בנחשולים.

קישור לערעור של עו"ד ברק רובין כנגד תכנית הבנייה של כפר הנופש בנחשולים 2011

קישור למכתב של החוג לארכאולוגיה מאוניברסיטת חיפה שקורא שלא לבנות בחוף.

העתקים:

רשימת התפוצה של "התעוררות הרשת לשינוי חברתי"

אתר "התעוררות הרשת לשינוי חברתי" באינטרנט

אתר עבודה שחורה באינטרנט

תגובת חברת כנסת זהבה גלאון 18.2.2013:

ניצן שלום רב,

קיבלתי בתודה את העתק פנייתך לשר להגנת הסביבה.

מיותר לציין שמרצ שותפה מלאה למאבק נגד בניית כפר הנופש בנחשולים.

העברתי את פנייתך לטיפולו של חבר סיעתי, ח"כ ניצן הורוביץ, האמון מטעם סיעת מרצ בכנסת על הטיפול בנושאים הסביבתיים.

לשכתו של ח"כ הורוביץ תעמוד איתך בקשר.

בברכה,

זהבה גלאון

מתקני הגז ביבשה

הנדון: מידע בנוגע לתכנון הקמת מתקני גז בעמק חפר.

לכבוד: כל המעוניין

שלום רב,

תגליות הגז לאורכו של הים התיכון הן ברכה לישראל. שימוש נכון ומושכל יכול לתת למדינה אופק אנרגטי של עשרות שנים, לסייע לתחרותיות של התעשייה המקומית ולהכניס כסף רב לקופת המדינה.

בנפרד מהשאלות הנוגעות לחלוקת הרווחים בנושא הגז בין המדינה ליזמים ישנו גם נושא, חשוב מאין כמותו, שנראה שנעלם מעין הציבור והוא: שאלת המיקום. כרגע מדינת ישראל מקדמת ומתכננת בנייה של מתקני זיקוק, ומערכת הובלה, בעמק חפר.

מדובר במערכת גז, בלחץ של 110 אטמוספרות, שתחצה את עמק חפר ובמרכזה מפעל לזיקוק גז שישתרע על שטח של כ-150 דונם.

הצנרת והמתקן, שעתידים לטפל בכמויות אדירות של גז לזיקוק, לא נבדקו כיאות לפי אספקטים בטיחותיים ובריאותיים.  בניגוד לעמדת מפקד השייטת לשעבר, ומומחים נוספים, שטוענים כי טווח ההרס הוא קילומטרים רבים מתעקשים המתכננים שטווח הבטיחות למתקן הזיקוק הוא 600 מטר בלבד.  החישוב של טווח זה חושב לפי נתונים שמעלים סימני שאלה רבים. לדגמה:  טווח הפיצוץ למתקן חושב לפי חור בקוטר  של אינץ' אחד בצינור (שקוטרו כחצי מטר), בעוד שעל פי התקנים המקובלים נבחן מצב בו הצינור כולו נבקע, או לפחות 10% ממנו.

מסיבות שאינן ברורות, מרחקי הבטיחות מצינור ההולכה עצמו חושבו לפי נתונים אף יותר מקילים ונקבע לו טווח בטיחות של 150 מטר בלבד.

המשמעות של נתונים יבשים אלו שחישבו את טווח הסיכון לפי נתונים, שהם לא רק מקלים במיוחד, אלא גם מטעים, מסכנים חיים של רבים בעמק חפר ומאיימים "לקרוע" את המדינה לשניים בעת כשל בטיחותי או בטחוני. כל זאת, בנקודה הצרה ביותר בין הים לרש"פ.

נוסף על כך בתי ספר, כבישים, בתי חולים ושאר מוסדות ציבור לא חושבו כאזורים בסיכון.

כל זאת בעוד האופציה הימית לא נבדקה מעולם במוסדות התכנון.  טיפול מלא בים לא רק שאפשרי אלא גם נבנה בימים אלו במאגר תמר ע"י נובל אנרג'י כתשתית למכירת גז לחו"ל.

לאור הדברים הללו אנו מבקשים ממך, כנבחר ציבור, לפעול ככול יכולתך להקמת מתקני הגז בים ולמנוע את הסיכון הבטיחותי והבריאותי שייווצר כתוצאה ממתקני גז ביבשה.

בתודה,

ניצן מתן

מטה מאבק עמק חפר

טלפון: 0547879411, מייל nitzanmatan@gmail.com

מידע וסימוכין:

קישור למאגר המידע המלא של מטה המאבק.

הסבר קצר על מתקני הגז

 היבטי סיכונים לצד היבשה של מתקן טיפול בגז

נתג"ז היבט בטיחות תפעול

מצגת התרחיש ההזוי-הסבר על הבעיות בסקר הבטיחות

דרוג החלופות חופיות בהקשר הביטחוני

מפות ובדיקות מרחביות של מתקני הגז וצנרת ההולכה

אקולוגיה והשפעות סביבתיות

לכבוד:  לשכת השר לאיכות הסביביה גלעד ארדן.

הנידון:  הזרמת שפכים הנראית כזיהום בתחנת דלק של חברת "סונול" במחלף חבצלת.

שלום רב.

מזה כתשעה חודשים אני מבחין בתופעה הנראית כזיהום אפשרי של מי תהום בחנת דלק "סונול" במחלף חבצלת.

באופן הנראה כקבוע מוזרמים לתעלה בצדה הצפוני של התעלה נוזלים הנראים כזיהום של דלקים או מים המעורבבים בסבון.

במהלך כל התקופה העברתי באופן רצוף תמונות, רצ"ב, שצלמתי למשטרה הירוקה ונאמר לי שהנושא בטיפול.

הסיבה שבגינה אני פונה היא שלמרות הטיפול הנעשה בנידון הזיהום לכאורה עדיין נמשך.

בתודה מראש,

ניצן מתן.

התעוררות הרשת לשינוי חברתי.

nitzanmatan@gmail.com

054-7879411

תמונות של התעלה ליד תחנת דלק "סונול" במחלף חבצלת.

ברשותי עוד תמונות במידת הצורך, חלקן גם בקישור המצורף.

http://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150550333152259.414500.818817258&type=1

7.3.2011

.12.6.2011

 30.11.2011.

25.9.2011

23.1.2010

העתקים:

ח"כ איתן כבל.

ח"כ ניצן הורביץ.

מרכז מידע ומבצעים במשרד להגנת הסביבה.

היחידה לפניות הציבור במשרד להגנת הסביבה.

משטרת ישראל.

אדם טבע ודין.

החברה להגנת הטבע.

פניות הציבור בחברת סונול.

פניות הציבור בחברת "מקורות".

מגמה ירוקה.

אגף תלונות הציבור מועצה מקומית עמק חפר.

רשימת התפוצה של "התעוררות הרשת לשינוי חברתי".

אתר "התעוררות הרשת לשינוי חברתי" באינטרנט.

אתר עבודה שחורה באינטרנט.