לכבוד: שר האנרגיה והמים חבר הכנסת סילבן שלום.

הנידון: תכנית למתקן טיפול בגז טבעי תמ"א 37ח – חומר רקע לפגישת עבודה עם נציגי עמק חפר .

כבוד השר שלום רב.

שמחתי מאוד על היענותך להיפגש עם נציגינו בתשובתך לפנייתי בפייסבוק.  מטה המאבק של עמק חפר הוקם כנגד כוונת המועצה הארצית לתכנון ובניה להקים מתקנים פטרוכימיים לטיפול בגז בליבו של העמק. בראשית הדברים חשוב לנו להדגיש שאין אנו מתנגדים לגז. הגז הישראלי הוא ברכה. הסבה של המשק לגז תחסוך כסף רב למשק, תוריד את התלות האנרגטית של ישראל ותשפר משמעותית את איכות האוויר שאנו נושמים. בנוסף לכך אין אנו מבקשים שהמתקן יוקם בשטחה של רשות מקומית אחרת. אנו, יחד עם מטות המאבק של הרשויות המקומיות האחרות, מבקשים רק שהטיפול בגז הגולמי יעשה כולו בים. מהמידע העומד ברשותנו עולה שהיענות לבקשה זו לא רק אפשרית אלא גם עדיפה על כל חלופה אחרת.

לצערנו מישהו, ככל הנראה במשרד ראש הממשלה, קבע שהחיפזון בהבאת הגז למדינה הוא אינטרס העליון של המדינה. מהתנהלות המדינה בנושא מתקני הגז נראה שאינטרס זה מעיב על אינטרסים לאומיים אחרים, וביניהם בטיחות התושבים, בטחונם ובריאותם, כמו גם שמירה על עתודות אנרגיה לעתיד והליך תכנוני ראוי הלוקח בחשבון את מכלול המשמעויות של ניצול משאב חשוב זה בראיה כוללת.

לקראת פגישת העבודה אנו מתכבדים לעלות בפניך מספר שאלות מקצועיות הנוגעות להליך התכנוני של מתקני הגז.

1)     נושאי הבטיחות והביטחון לא נבדקו כיאות בשלבי התכנון. עובדה זו מציבה את התושבים שיגורו באזור המתקן בסיכון יום יומי חמור. לדוגמה ראה רשימת אסונות מפיצוצי גז מויקיפדיה. ראה גם את תוצאותיו של פיצוץ מפעל הדשנים בטקסס שארע ממש לאחרונה. להלן פירוט חלק מהבעיות בנושא זה:

1.א) מיקום המתקן נבחר ללא שנעשה תסקיר בטיחותי מעמיק ומקיף הבוחן את החלופות השונות זו מול זו. זאת ועוד, במכתב שנשלח מהמשרד להגנת הסביבה ב2.4.2013 מצוין במפורש שמרחקי הבטיחות מתשתיות הגז, תוכננו לפי תרחישי שגרה בלבד. יוצא שמעולם לא נבדקה ההשפעה האפשרית על ביטחון התושבים במקרה של אירוע שהוא לא "בשגרה". למרות שברור לכל שמתקן הגז העתידי יהווה יעד אסטרטגי בטחוני, תרחיש פיצוץ עקב חבלה בטחונית או פיגוע טרור לא נבדק מעולם (רצ"ב נספח 1). הקמתו של מתקן לטיפול בגז, שהוא מפעל פטרוכימי בקרבת אוכלוסייה גם תהפוך את האזור כולו ליעד להתקפות טרור במקרה של ירי טילים מהשטחים או מלבנון וסוריה. יש לציין שהמתחם שנבחר בעמק חפר נמצא בכינון ישיר מטול כרם.

1.ב) מרחקי הבטיחות שנקבעו למתקני הגז והצנרת נעשו בהערכות חסר. סקר פרלימינרי בלבד שנעשה, ועליו הסתמכה המועצה הארצית, התבסס על תרחיש של חור זעיר בקוטר של אינץ' אחד, בצינור שקוטרו 36 אינץ'. למרות שברור לכל כי אם יווצר חור קטן, בשל הלחץ הגדול יתבקע הצינור כולו, לא חושבו טווחי הבטיחות לפיצוץ שייווצר מחתך מלא של הצינור או אפילו חור בקוטר של 10% מקוטר הצינור כפי שקובעים תקנים בינלאומיים.

1.ג) בשנים האחרונות ישנה מגמה ברוכה בישראל להרחיק מתקני תשתית מסוכנים מאזורי אוכלוסייה. כך הסביר השר להגנת הסביבה ח"כ אמיר פרץ שיש להרחיק את מיכל האמוניה בחיפה; פי גלילות פונה והורחק גם הוא ממרכז אוכלוסייה. אין אנו מבינים מדוע היום מקודמת הקמתה של תשתית מסוכנת חדשה בליבו של אזור מאוכלס.

2)     תכנון מתקני הגז נעשה במהירות תוך כדי התעלמות ממידע קיים מחד, וחוסרים במידע מאידך, כאשר ההיתכנות של הקמת המתקנים לטיפול מלא בים לא נבחנה. להלן פירוט הבעיות בנושא זה:

2.א) הגז שמגיע מהים מכיל מתכות כבדות ומסוכנות כגון: ארסן, כספית, ברום, אבץ וברום (רצ"ב נספח 9). סקר על ההשפעה הבריאותית של מתקנים לטיפול בגז על האוכלוסייה לא נעשה. חלק מהסיכונים מפורטים בדו"ח של הקואליציה לבריאות הציבור.

2.ב) האופציה להקים את כל מתקני הטיפול הרחק בים ורחוק מהאוכלוסיה, לא נבדקה מעולם בצורה מסודרת. לעומת זאת התקבלה החלטה על שטחים נרחבים למיקומם של המתקנים ביבשה. מדוע לא נבדקה האופציה הימית שתקטין את דרישת הקרקע וגם תרחיק ותקטין את הסיכון באופן משמעותי?

המתכננים הסבירו למועצה הארצית שהאופציה הימית איננה אמינה מספיק. הסבר זה תמוה. ראשית כיוון שמתקנים ימיים מוקמים בכל העולם ללא בעיות אמינות. מומחים שנשכרו על ידי המתכננים עצמם הסכימו על כך עם המומחים הבינלאומיים מטעם מטה מאבק חוף הכרמל אך המועצה הארצית בחרה להתעלם מכך. שנית, מתברר שממילא יש בכוונת המתכננים להקים חלק מהמתקנים בים. לא ברור מדוע לא ניתן להקים הכל בים, כך שלתחום היבשתי ייכנס רק גז נקי. זאת ועוד, לפני מספר חודשים פורסם שנובל אנרג'י מתכננת להקים מתקן להנזלה של הגז בים (FLNG). מתקן זה לא רק שישמש לטיפול וניקוי הגז, אלא גם להפיכתו לנוזלי – מתקן מורכב ומסובך בהרבה מהמתקן לטיפול עליו מדובר בתכנית אליה אנו מתנגדים.

2.ג) התכנית למתקנים היבשתיים כוללת שטח של כ- 2,000 דונם מסביב למתחם המיועד למתקן. בשטח זה ניתן יהיה להקים בעתיד מפעלים מסוכנים אחרים. אנו חוששים שבשטח זה אכן ייבנו בעתיד מפעלים נוספים אשר ישפיעו קשות על בריאות תושבי הסביבה, כפי שקרה במפרץ חיפה. חשש זה קיבל חיזוק בדבריה של מנהלת מינהל התכנון שהסבירה למועצה הארצית שייתרונו הגדול של עמק חפר לצורך מיקום מתקן הגז הוא עתודות הקרקע הפנויות שסביבו, לפיתוח עתידי. כל אלה מעלים את החשש מהכוונה להקים אזור פטרוכימי גדול סביב המתקן, שלא רוצים לחשוף את היקפו היום כדי למנוע את ההתנגדות הצפויה של התושבים.

2.ד) מרחקי הסיכון בתכנית נקבעו עבור "רצפטורים ציבוריים". משום מה, אזורי תעשייה אינם נחשבים "רצפטור ציבורי" וכך יחשפו לסיכון מאות ואלפי אנשים הנמצאים באזורים אלה יום יום. זאת ועוד, אחת הכניסות המתוכננות של הצנרת מעמידה בסיכון את פנימיית "מבואות ים" שבשטחה ישנו גם קמפוס של מכללת רופין ובית ספר תיכון של עמק חפר.

2.ה) מרחק הביטחון של צנרת הגז תוכנן לפי טווח בטיחות של 150 מטר בלבד. זאת על אף שמרחקי הבטיחות מהמתקן (600 מ') חושבו על פי תרחיש של פיצוץ בצינור (וגם זה על פי אותו תרחיש בחסר של חור קטן כאמור).  שרטוט צנרות הגז המתוכננות על גבי מפת לוויין מראה שישובים שלמים נמצאים בתוך טווח הסיכון של הצנרת:  גבעת אולגה, קיבוץ המעפיל, כפר ברנדייס, שכונת חפציבה, ומושב מכמורת מצפון ומדרום.

לסקירה מורחבת על הנושא, ראה מידע מורחב באתר מטה המאבק.

נשמח מאוד שהפגישה תתואם במועד מוקדם ככל האפשר, עוד לפני שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון ותקבל החלטות בנושא.

ראש מטה המאבק – יוני ארי בטל. 054-92990085 או בדוא"ל: yoniari71@gmail.com

ניצן מתן: בטל. 054-7879411 או בדוא"ל nitzanmatan@gmail.com

בכבוד רב,

ניצן מתן  – מטה מאבק עמק חפר