אסדת תמר: זיהום ממי התוצר

ניצן מתן

מבוא

בחודשים האחרונים אני משמש יועץ לתושבים מאזור מעגן מיכאל בנושא אסדת הגז לווייתן. בתפקידי זה אני מנסה לרכז מידע אמין ומדויק בנושא: "ההשפעות הצפויות של האסדה." מידע זה עשוי לשמש כלי נוסף בשכנוע מקבלי ההחלטות, בכך שיש למקם את האסדה בים העמוק, ולא בקרבת החוף. באישור ותיאום עם התושבים אתחיל לפרסם את המידע, על חלקיו השונים, לאחר בדיקתו.

הפרסום הזה עוסק במי התוצר של אסדת תמר, והשפעה האפשרית שלהם על הסביבה הימית.

מֵי התוצר של אסדת  תמר

אחד הדברים המטרידים באסדת הגז הם מֵי הייצור. לפי הדיווח של נובל אנרג'י למשרד להגנת הסביבה, השפכים הללו מכילים מתכות שונות ופחמימנים. מדינת ישראל מכירה בכך שפחמימנים הינם גורם מסרטן, וכך גם חלק מהמתכות הנפלטות ממי התוצר, דוגמת תרכובות כרום, ארסן ותרכובות ניקל.

יש לציין שהנושא מוסדר בחוק: מפעלים שמוכיחים למדינה שאין להם ברירה אלא לשפוך פסולת מזהמת לים – מקבלים אישור מיוחד מהמשרד להגנת הסביבה. האישור מותנה בכך שההשפעה על הסביבה הימית הינה "סבירה", וחל איסור מוחלט להזרים לים חומרים שאינם מופיעים בהיתר, בין שהם רעילים ובין שהם אינם רעילים לאדם. המשרד להגנת הסביבה הנפיק לנובל אנרג'י היתר הזרמה לים מאסדת תמר, שבו מוגדר במפורט מה הם החומרים, ומה ריכוז החומרים המותר להזרמה בים.

הבעיה היא שחברת נובל אנרג'י אינה עומדת כלל וכלל בתנאי ההיתר, ואנחנו יודעים זאת על בסיס הדיווח של נובל אנרג'י עצמה למשרד להגנת הסביבה. מאסדת תמר מוזרמים דרך קבע מתכות רעילות האסורות בהזרמה באופן מוחלט, וריכוז גבוה ביותר של פחמימנים. לפי הדיווחים של נובל אנרג'י (עמוד 32 טבלה 10) ריכוזי המתכות בקרקעית, במרחק של עד שלושה קילומטרים מהאסדה, עלו ביחס לריכוז הרקע שנמדד בשנת 2005 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים בקרקעית הים במרחק של 55 קילומטר מערבית לחיפה.

מתכות מסוכנות נמצאו גם בדגים, ברדיוס של שלושה קילומטר מהאסדה (עמוד 51 טבלה 19), וצפוי שהמתכות הללו יעלו במעלה המערכת האקולוגית, ויגיעו עד לדגים שאנו אוכלים (Tüzen 2003). כך שהריכוז עלול לעלות בדגי מאכל גדולים, דוגמת טוּנה (Canli and Atli 2003). אם תהליך הרסני זה אכן יקרה, הרי יותר מסביר שריכוזי המתכות יחרגו מהערכים המותרים על ידי משרד הבריאות, והדגים יהיו אסורים למאכל אדם. אבל, מחברת נובל אנרג'י מרגיעים אותנו. הם "גילו" שאין לאסדה השפעה במרחק העולה על שלושה קילומטרים. איך הם גילו את זה? הם פשוט לא בודקים את הריכוזים של המתכות, או הפחמימנים, במרחק העולה על שלושה קילומטרים (עמוד 21 מפה 4). אם אכן די בכך, היינו קצת יותר רגועים. הבעיה שמחקרים שנעשו בעולם מוכיחים שמרחק ההשפעה של אסדות זיקוק הינו גדול בהרבה משלושה קילומטר: בים הצפוני נמצאה השפעה במרחקים של 10 ו- 15 קילומטרים (Daan and Mulder 1996, Olsgard, Somerfield et al. 1997). במפרץ מקסיקו נמצאה השפעה במרחק שבין כ- 25 לכ- 30 קילומטרים (Arana, Warwick et al. 2005).

המשמעות היא שייתכן שאסדת תמר מזהמת את החופים הנפלאים של שמורות הטבע ניצנים ופלמחים, של חופי אשדוד ואשקלון, ושל חוף זיקים.

האם זה באמת קורה?

אנחנו יודעים שמוזרמים לים מתכות  דלק מסרטנים. אנחנו יודעים שחברת נובל אנרג'י בודקת רק ברדיוס של 3 קילומטר, למרות שבעולם יודעים שהרדיוס יכול להגיע לכ- 30 קילומטרים.

אם כך, למה המשרד להגנת הסביבה לא בודק במרחק של יותר מ- 3 קילומטר? למה הוא סומך על מפעל מזהם שיבדוק את עצמו? אנחנו לא יודעים, ונראה שגם למשרד להגנת הסביבה אין תשובה טובה.

מרחק השפעה של 30 קילומטרים מאסדת תמר

משאבי הגז הטבעי שנמצאו במעמקי הים התיכון היו יכולים להיות ברכה לכלכלת ישראל ולאיכות הסביבה בישראל. במקום זאת נראה שהגז הטבעי שנמצא במעמקי הים התיכון מנוהל שלא בחכמה ואינו מקדם את הכלכלה או את איכות הסביבה בישראל במידה משמעותית.

 

ההפניות שמוזכרות בדו"ח מהסקר שהוגש על ידי נובל אנרג'י למשרד האנרגיה והמים בשנת 2013

 

 

 

 

מקורות

Arana, H. A. H., et al. (2005). "Assessing the impact of oil-related activities on benthic macroinfauna assemblages of the Campeche shelf, southern Gulf of Mexico." Marine Ecology Progress Series 289: 89-107.

Canli, M. and G. Atli (2003). "The relationships between heavy metal (Cd, Cr, Cu, Fe, Pb, Zn) levels and the size of six Mediterranean fish species." Environmental Pollution 121(1): 129-136.

Daan, R. and M. Mulder (1996). "On the short-term and long-term impact of drilling activities in the Dutch sector of the North Sea." ICES Journal of Marine science 53(6): 1036-1044.

Olsgard, F., et al. (1997). "Relationships between taxonomic resolution and data transformations in analyses of a macrobenthic community along an established pollution gradient." Marine Ecology Progress Series: 173-181.

Tüzen, M. (2003). "Determination of heavy metals in fish samples of the middle Black Sea (Turkey) by graphite furnace atomic absorption spectrometry." Food chemistry 80(1): 119-123.

 

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה איכות סביבה, גז טבעי, המשרד להגנת הסביבה, כללי, נובל אנרג'י, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על אסדת תמר: זיהום ממי התוצר

  1. ענת גונן הגיב:

    מי הרגולטור האמין, בלתי תלוי אינטרסים שיפקח על המחדל הזה? והמושג "מידה סבירה" , ערטילאי לגמרי. ניצן, שתף מידע חשוב זה בכל דרך אפשרית.

    • ניצן מתן הגיב:

      הוועדה למתן היתרי הזרמה לים קובעת מהי "המידה הסבירה" בהתאם למידע שברשותה. בהתחשב בזה שדיוני הוועדה חסויים זה בהחלט ערטילאי לרוב רובו של הציבור. בהחלט מנסה לשתף ולהעביר, בגלל זה מעלה את זה כאן

  2. Udi Dagan הגיב:

    ניצן, המחקר שלך חשוב מעין כמוהו. יש לשתף בכל דרך אפשרית את המידע לציבור.

  3. שמואל פרקש הגיב:

    היי ניצן,
    כל הכבוד, מאמר מצויין. האם יש לך חומר על ההשפעה האפשרית על מתקן ההתפלה בחדרה שיימצא כ 10 ק"מ מאסדת לוויתן.
    תודה
    שמואל פרקש

  4. אילנה עמר לשם הגיב:

    שלום
    האם בוצעה בדיקה של מי השתייה של תושבי אשדוד/אשקלון? האם מי ההתפלה מהאיזור של אסדת תמר מגיעים לכל הארץ או רק לאיזור אשדוד/אשקלון?
    אם מי השתיה כבר מזוהמים אז לא כדאי שכל תושבי המדינה ידעו מזה?
    האם מי התוצר של אסדת תמר מזהמים את מי השתיה או לא?

    • ניצן מתן הגיב:

      שלום,
      מי ההתפלה מגיעים לכל הארץ.
      מבוצעות בדיקות למי ההתפלה אך הן לא בהכרח כוללות את המזהמים של אסדת הגז. ייתכן שהזיהום טרם משפיע אך יתחיל להשפיע בעוד מספר שנים. איננו יודעים בדיוק מה התהליך מכיוון שלא בודקים את זה נכון לעכשיו.

  5. אברהם הגיב:

    שלום ניצן. ראשית – תודה על הכתיבה המשכילה. שנית – שאלה אם אפשר. שמעתי מספר פעמים טענה כי אסדת תמר פולטת יותר חומרים מסרטנים מכל הפליטה במרחב היבשתי. האם זה נכון? על פניו זה קונטר-אינטואיטיבי. האם אגן מדובר התעשיה מזהמת באופן כה חריג וחריף או שמדובר בעיקר במיעוט פיקוח והשקעה בשיפור התנאים, לאור המרחק מהאוכלוסיה?
    תודה.

    • ניצן מתן הגיב:

      שלום, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה אסדת תמר פולטת כ- 308% בנזן יותר משאר המפעלים שמדווחים למדינה, כ- 560 במספר. הדבר נעשה ממספר גורמים שעיקרם תכנון גרוע של המדינה בנושא. אני בדיוק עובד על כתיבת וסידור החומרים בהם אנסה להבהיר את הנושא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s