ניצן מתן
מטרת המסמך הוא להציע סקירה קצרה על הסיכונים לאדם ולסביבה העלולים להיגרם עקב קידוחי נפט ברמת הגולן.
אגן הכינרת:
הכינרת מהווה מאגר המכיל כ-25% מהמים הטבעיים של המשק הישראלי, כמקור מים לשימוש הירדנים מכוח הסכמי השלום וכמאגר תפעולי של רשות המים[1]. אגן ההיקוות של הכינרת כולל את רמת הגולן ומוגדר ע"י רשות המים כ"מאוד רגיש" עקב כך.[2] בזלת, הנפוצה מאוד ברמת הגולן, היא אבן וולקנית מחלחלת כך שדליפה תת קרקעית עלולה להגיע למי הכינרת ביחד או בנפרד לדליפה על קרקעית.
מהו נפט:
נפט הוא תערובת של חומרים המורכבים משלד פחמני ועליו, בעיקר, מימנים והוא מגיע בצורות מרחביות-גיאומטרים שונות.[3] המאפיינים הכימיים הספציפיים של הנפט משתנים מאתר הפקה אחד למשנהו ולצרכים תעשייתיים נעשית הפרדה בין פאזות שונות של נפט כגון נקודת הצתה והמשקל המולקולרי של החומר. השימוש הנפוץ ביותר להפרדה זו הוא יצרית סוגי דלק שונים, כגון בנזין וסולר, לצורך שימוש במנועי בעירה פנימית.[4]
סיכונים בקידוח נפט:
רצ"ב הסיכונים העיקריים, להבנתי, מקידוחי נפט ברמת הגולן:
מי מוצר: בקידוחי נפט נעשה שימוש בנפח גבוה של מים הנקראים "מי מוצר". מים אלו עלולים לגרום לזיהום הסביבה ומקורות מים שונים והם מסרטנים, פוגעים במערכת העצבים, בנוזל הדם, במערכת החיסונית ומזיקים לריאות לעור ולעיניים. מערכת שנבחנה ב-2010 הצליחה לנקות את מי התוצר כך שתכולת מרכיבי הדלק שנשארה במים נעה בין 30%-4%. יתרה מכך נטען שמערכות "מסורתיות" אינן יודעות להתמודד בהצלחה עם מי המוצר ואף לא לגלות את הרכב הזיהום בצורה מלאה.[5]
זיהום אוויר: זיהום אוויר הנוצר עקב פעולות קידוח עלול ליצור אבק מרחף, P.M, בגדלים שונים העלולים להיכנס למערכת הנשימה וליצור מוקדים סרטנים בריאות ונזקים בריאותיים נוספים כגון נזק לעור או לעיניים.[6]
זיהום מי שתייה: החשש העיקרי של קידוח נפט ברמת הגולן הוא זיהום של הכינרת עקב אירוע אקוטי של תקלה או עקב זליגה מתמשכת של חומרים, באופן תת-קרקעי ולא מאותר, לכינרת או לאגן ההיקוות של הכינרת. דלק, ותוצריי פירוק של דלק, מוגדרים כ" כחומרים רעילים, מסרטנים, עלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובפוריות" [7] המשרד להגנת הסביבה טוען שליטר אחד של דלק, בתנאי מיהול מלאים, פוסלים כמיליון ליטר של מי שתייה.[8]
לאור האירועים האחרונים בהם הסתבר שיכולת הפיקוח והטיפול באירועי דליפת נפט בארץ היא מוגבלת ביותר יש למנוע לאלתר את ביצוע הקידוחים. יש לבצע סקר סיכונים נרחב ולשקול את הנזק האפשרי במקרה של דליפה חמורה ולהחליט אם סיכון של כ-25% ממקורות המים הטבעיים של מדינת ישראל שווה את התמורה של הפקת הנפט.
נספחים:
- מפת רגישות הידרולוגית מתוך אתר המיפוי הממשלתי Govmap בסוף המסמך
- קקישור לספריית המאמרים עליהם מסתמך מסמך זה.
[1] אתר רשות המים "אגן הכינרת"
[2] ראה נספח מפה הידרולוגית מתוך אתר המיפוי הממשלתי
מפת רגישות מי תהום לזיהומי דלק
הבלוג של ניצן מתן 