התייחסות מטה המאבק של עמק חפר לתשובתה של גב' הוכנר

לכבוד: 

שר האנרגיה והמים, ח"כ סילבן שלום

שלום רב,

הנידון: התייחסות מטה המאבק של עמק חפר לתשובתה של גב' הוכנר

קראנו בעיון רב את תשובתה של גב' הוכנר לשאילתה של ח"כ איתן כבל, בנוגע למתקנים לזיקוק הגז הטבעי.

נראה לנו, חברי מטה המאבק של עמק חפר, לצערנו, שהתשובות הינן קצרות וחסר בהן מידע. הנושא המדובר הוא קריטי לביטחון האזור כולו, ודורש דיון מעמיק ורציני. לשמחתנו, יוזמת ח"כ רגב דיון בעניין בוועדת הפנים והגנת הסביבה, כדי לבדוק את הדברים לעומקם. לקראת דיון זה אנו מבקשים לקבל תשובות על השאלות שאנו מעלים במכתב זה, כדי שיוכל להיווצר דיון מעמיק וראוי בנושא קריטי זה. אנו משתדלים, כאן, לרדת לעומקם של דברים, לפני הצגתם המפורטת. ישנן שלוש נקודות עקרוניות שאנו רוצים להעלות:

בניית מתקנים ימיים

בניית מתקנים ימיים היא אפשרית וסבירה. לראיה, הטיפול הימי שנעשה במאגר תמר והחוזים השונים שנבדקו בעבר, לבנייה של מתקנים לטיפול ימי מלא בגז. הפתרון הימי מקובל במפרץ מקסיקו, שמתאפיין בנתונים דומים לאלה של הים התיכון, מבחינת עומק הקרקעית. למיטב ידיעתנו הנושא עדיין לא נבדק היטב, באופן מסודר, על ידי גורמי התכנון. מכיוון שכך, איך ניתן לטעון שהדבר אינו אפשרי, בעוד הוא לא נבדק?

סיכונים קשים הכרוכים בבנייתו של מתקן יבשתי

מתקן יבשתי הוא מסוכן ביותר. חלק קטן מהסיכונים הרבים צוינו על ידינו במכתבנו הקודם לח"כ מירי רגב. הקו המקשר בנוגע לטיפול בבעיות הללו, כפי שהוא נראה בתסקיר ההשפעה על הסביבה, הוא התעלמות מהבעיות. בחלק מהמקרים מדברים בתקן בטיחותי כזה או אחר שיש לעמוד בו, בלי ציון דרישותיו של התקן. בחלק אחר של המקרים נאמר שהטיפול בנושא יהיה לשיקול דעתו של היזם, בשלב אישורי הבנייה. לדעתנו, מראות הגישות הללו שאין התייחסות ראויה לטיפול בבעיות הקשות, הנובעות מהקמתו של אזור תעשייה פטרוכימי נפיץ ומסוכן. יתר על כן, אין שום התייחסות לאיום הביטחוני שיוצר המתקן. הטענה שכל הארץ היא בטווח סיכון, ולכן אין הדבר מעלה או מוריד – היא מקוממת, אבסורדית ומזלזלת בחיי אדם. בשנים האחרונות גדלה ההבנה שיש להרחיק מתקנים מסוכנים מאזורי אוכלוסייה, דוגמת פינוי פי גלילות וכוונת השר להגנת הסביבה לפנות את מתקן האמוניה מחיפה. מדוע, אם כך, ישנה סבירות ליצור אזור סיכון חדש?

לנו נראה שעקב רמת הסיכון הגבוה יש צורך בהורדת הסיכון, ובהימנעות מיצירת אזורי סיכון חדשים. ראינו מה הנזק שנגרם בנתניה עקב פיצוץ של מצבור גז ביתי, ומה נגרם בטקסס עקב פיצוץ של מפעל כימיקלים. אנו חושבים שראוי למנוע סיכונים כאלו ככל הניתן, לא לקבל אותם כמצב נתון, ובוודאי שלא להחריפם.

מחסור חמור במידע

בתסקיר ההשפעה על הסביבה, בעמוד 3, נכתב, כי מכיוון שהרכבו הכימי של הגז לא ידוע, מאפשר התכנון את כל סוגיהָ של התעשייה הזאת. הגמישות הזו נועדה, לכאורה, לאפשר גמישות תכנונית בהמשך. אבל, אין אנו מאמינים שלאחר שנות עבודה במאגרי הגז לא נבדק הרכבו הכימי של הגז, או, לחלופין, שכל הבדיקות שנעשו לא העלו תוצאות. ידוע שבמאגרים של גז ונפט ישנן מתכות כבדות. המתכות הללו הן חומרים מסוכנים ביותר לאדם, וערכן המסחרי רב. אנו חוששים  שהיעדר הפרטים החשובים בעניין זה, נועד להסתיר את הרצון להקים אזור תעשייה שיטפל בחומרים המסוכנים הללו, ללא התחשבות בבריאותו של הציבור. בנוסף על כך ישנו דו"ח מקצועי של חברת PDI , שהוזמן כדי לבדוק את עניין  הקמת המתקנים. לצערנו, הדו"ח מעולם לא נחשף לציבור. אנו מבקשים לפרסם את הנתונים הללו לאלתר, כדי לאפשר לכל הנוגעים בדבר לבדוק את הנושא באופן מושכל ונבון.

התייחסות מפורטת למכתבה של גב' הוכנר בתשובתה לשאילתה של ח"כ איתן כבל:

טיפול ימי בגז הטבעי

בתשובה מוצגים ארבעה טיעונים עיקריים כנגד בניית המתקנים ביבשה.

1)     רוב מדינות העולם לא מבצעות זיקוק גז במים עמוקים בהיקפים המדוברים.

2)     קיים קושי רב לתפעול מתקנים ימיים, ואמינות האספקה יורדת בשל כך.

3)     קיימת חוות דעת של מומחה מחברת PDI  שייעץ למשרד האנרגיה בנושא.

4)     הסיכונים הסביבתיים עקב בניית המתקן בים הם רבים, והמדינה נמצאת בשלב ההיערכות של העניין.

שאלות העולות מהטיעונים הללו:

1)     האם נבדקה האפשרות לבצע זיקוק במדף היבשת בעומק שמעל 100 מטרים? ניתן לשקול הקמתו של יותר ממתקן אחד, דבר שיקטין את נפח הגז המטופל, וישפר את אמינות המערכת, כך שלא תהיה תלויה באופן בלעדי במתקן בודד.

2)     בפרוטוקול ועדת צמח מתאריך 6 פברואר 2012, עמוד 50, מציין מר שוקי שטרן שמקובל לבצע טיפול בים במפרץ מקסיקו, ושקיימים מתקנים רבים כאלו. האם נעשתה בדיקה השוואתית, המראה היתכנות של בניית מתקנים נוספים בים התיכון?

3)      בנספח ד' של המשרד להגנת הסביבה לוועדת צמח, מתאריך 12 ספטמבר  2012 עמוד 5, נטען שעמדת הוועדה היא לביצוע מתקן ימי מלא. מדוע משרד האנרגיה והמים בוחר להתעלם מעמדה זו?

4)     ידוע לנו שישנו מסמך ייעוץ של חברת PDI בנושא. לאור עמדתו הברוכה של השר באשר לחשיפת מידע, אנו מבקשים לראות גם המסמך המדובר, כדי שנוכל להתייחס אליו. יתרה מכך, נטען ע"י מטה המאבק של חוף כרמל שמסמך זה תומך בטיפול ימי מלא.

5)     נכון להיום, אסדת תמר מבצעת טיפול מלא בים. מדוע אי אפשר לטפל בשאר הגז שייכנס לארץ, בדרך דומה?

6)     האם המדינה ערוכה להתמודד עם אסון יבשתי גדול של פיצוץ במתקן גז, המלווה בדליפה של חומרים מסוכנים, פיצוץ, גלי חום והדף למרחק ניכר ופגיעה בתשתיות?

 

תסקיר בטיחותי.

 

בסעיף זה עולים שלושה טיעונים:

1)     מרחקי ההפרדה למתקן נקבעו לפי מרחק מרצפטורים ציבוריים, שבהם לא מתקיימת פעילות אנושית.

2)     קווי הבניין של צנרת הגז נעשו לפי צו הבטיחות הישראלי לצנרת גז.

3)     במדינת ישראל קילומטרים רבים של צנרת גז במפרט דומה.

שאלות העולות מהטיעונים הללו:

1)     במכתבה של גב' הוכנר מוסבר שנבדק מרחק הבטיחות לפי התקן של המשרד להגנת הסביבה כך שלא יהיו "רצפטורים ציבוריים", מקומות בהם יש פעילות אנושית, בטווח הסיכון של צנרת הגז. לצערנו, אנו רואים שבתי ספר, בתי חולים, פנימיות, מרכזיים מסחריים וכבישים נמצאים בטווח הסיכון. נראה שבדיקת טווחי הסיכון לוקה בחוסר דיוק, מכיוון שישנם רצפטורים ציבוריים רבים הנמצאים בטווח הסיכון של הצנרת והמתקן.

2)     מרחק הבטיחות מהמתקן נעשה לפי חישוב של אירוע שגרה בלבד, כפי שמציין מר סולר במכתבו אלינו. ממכתב זה ברור שלא חושבה התייחסות למקרי חירום, דוגמת תקלה שתגרום לפיצוץ או דליפת חומרים מסוכנים. מכיוון שכך, ברור שמרחק הבטיחות שחושב, 600 מטרים, איננו מספיק. האם חושבו מרחקי הבטיחות לתרחישים חירום, כנ"ל?

3)     קווי הבטיחות של הצנרת חושבו לפי מרחק בטיחות של 250 מטרים בלבד. היישובים הבאים נמצאים במרחק הקטן מ-250 המטרים המדוברים: ביתן אהרון, מכמורת, המעפיל, חפציבה וכפר ברנדייס. האם משרד האנרגיה והמים מודע לעובדה זו?

4)     הטענה שישנה צנרת רבה במפרט דומה איננה נכונה. בצנרת המתוכננת יהיה לחץ של 110 אטמוספרות וקוטרה יהיה 91.11 סנטימטר, בעוד שבצנרת החלוקה של גז טבעי מתוכנן לחץ של 16 אטמוספרות, בצינור בקוטר של 45.72 סנטימטר. מכיוון שכך, ברור  שיש הבדל מהותי בין סוגי הצנרת, והטיעון שמדובר באותו סוג של תשתית ובאותה רמת סיכון – אינו נכון.

5)      יתרה מכך: מערכת החלוקה הארצית – היא של גז מזוקק. הגז הלא מטופל שיגיע מהים ילווה בחומרים מסוכנים דוגמת מתכות כבדות, בדומה לכל מאגר הידרוקרבוני אחר בעולם. לצערנו, בתסקיר ההשפעה על הסביבה האחרון שיצא, בעמוד 3, נאמר שהרכבו הכימי של הגז אינו ידוע. אנו רוצים להניח שמדובר בטעות, ולא בטענה אמתית, שבאה להסתיר מידע, שיעורר התנגדות ציבורית.

הסיכון הביטחוני

במכתבה כותבת הגב' הוכנר, כי מכיוון שכל הארץ נמצאת בטווח טילים, השיקול איננו רלוונטי. הטיעון הזה מוזר, מקומם ומטריד מאין כמוהו. מלבד העובדה שישנה מגמה של הרחקת מתקנים מסוכנים מאוכלוסייה, ומלבד העובדה שנאמר בוועדת צמח שבנייה בים היא בטיחותית בהרבה, הטיעון לחלוטין לא מקובל.

האם העובדה שהמדינה בסיכון היא סיבה להגדלת הסיכון?

האם אין זה סביר שהסיכון יגדל על ידי הוספת מתקן אסטרטגי חדש?

לסיכום,

אנו מברכים על הדיון הקרב בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אנו קוראים לשאר הנוגעים בדבר לבדוק את הנושא בצורה שקולה, אחראית ובדרך  שלא תגרום לסיכון חיי האזרחים.

בתודה וכבוד רב,

ניצן מתן

העתקים:

ח"כ מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה

ח"כ איתן כבל

ח"כ נחמן שי

ח"כ טלב אבו עראר

ח"כ דוד אזולאי

ח"כ ישראל אייכלר

ח"כ תמר זנדברג

ח"כ דב חנין

ח"כ זבולון כלפה

ח"כ חמד עמאר

ח"כ משה זלמן פייגלין

ח"כ רינה פרנקל

ח"כ דוד צור

ח"כ יפעת קריב

גב' דורית הוכנר, מנהלת תכנון פיזי במשרד האנרגיה והמים

מר שחר סולר, אחראי תכנון ובנייה במשרד להגנת הסביבה

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה איכות סביבה, מאבק הגז, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s