העברות תקציב

בתקציב המדינה, כפי שאושר על ידי חברי הכנסת, נקבעה חלוקת הכסף לפי סעיפים ותתי סעיפים המיועדים למטרה מסוימת- לכל שקל יש ייעוד ברור ומוגדר מראש. יחד עם זאת, לעיתים יש צורך לבצע שינויים בתקציב: אירועים כמו השריפה בכרמל או מבצע צבאי למשל, מצריכים תוספת מימון לתקציב המתוכנן. תוספת זו צריכה להגיע מסעיף תקציבי כלשהו והשינוי חייב באישור של ועדת הכספים של הכנסת.  בפועל, אנו רואים שינויים רבים שמתרחשים בגלל הסכמים בין משרדי הממשלה השונים, הסכמים קואליציוניים והחלטות הממשלה. במקרים אלו מתעוררת תהייה: האם לא מדובר בפגיעה בחוק התקציב? הרי נבחרי הציבור, חברי הכנסת, הצביעו על התקציב והוא הפך לחוק. האם הסכם קואליציוני, או הסכם בין משרדים, עולה בחשיבותו על חוק מדינה?

>> לקריאה נוספת באתר המשמר: "מהפכה במשרד האוצר: תקציבי המדינה פורסמו במלואם לעיון הציבור"

תחילתה של שקיפות

בחודש האחרון מנהלת ח"כ סתיו שפיר מאבק בכדי לחשוף את התקציב לציבור. לאחר דין ודברים היא הצליחה לקבל כמות מכובדת של ניירות ממשרד האוצר (Hard Copy) אותם היא מפרסמת לציבור בקישור המצורף.  משרד האוצר, בגיבוי יושב ראש ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי, מסרב לשלוח את החומר בדואר אלקטרוני ועומד על כך שיגיע מודפס על גבי דפי נייר. איני כלכלן, אבל כאשר מעיינים בחומר הוא נראה מאוד לא ברור- יש בו טבלאות ובקשות להעברות תקציב בשלל נושאים והן מוצגות בחוסר פירוט משווע. כך למשל העביר משרד הכלכלה סכום של כמאה ארבעים וארבעה מיליון ש"ח לצורך מענקים, תמיכה בהעסקת עובדים, הסוכנות לעסקים קטנים וקידום התעשייה.  השינוי נעשה מבלי לציין מאיזה סעיף תקציבי בוצעה ההעברה וחמור מכך- מעבר לכותרות המרשימות, למה בדיוק נועד הכסף?

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים היא מוסד קיים, אבל מדוע הוא מתוקצב עכשיו ולא בעת חקיקת התקציב? מהיכן, ועל חשבון מי מגיע הכסף?  ייתכן שמשרד האוצר יודע את התשובות, אבל כנראה שחברי ועדת הכספים שאישרו את ההעברות האלו אינם יודעים. אסתכן ואומר שרובם בוודאי אינם יודעים.

אז מה היה לנו החודש?

מסמכי העברת התקציב מאופיינים בפירוט רב מצד אחד ובחוסר מידע משווע מהצד השני. יוצא אפוא שב-48 עמודים מצוינות העברות של סכומי כסף אדירים וקשה מאוד לבצע מעקב מאיזה סעיף הועברו ולהיכן. ממה שהצלחתי לבדוק הרי שבין התאריכים 16-23 בחודש אוקטובר השנה הועבר הסכום המדהים של שני מיליארד, מאתיים שמונים ואחד מיליון, מאתיים שמונים ושישה אלף ש"ח בין משרדי ממשלה ובתוך משרדי ממשלה. ניתן לראות את הטבלאות המפורטות, שמתעדכנות כל הזמן, בקישור המצורף.

מתוך הסכום האדיר הזה למשל, קיבל משרד הדתות ממשרד ראש הממשלה סכום של ארבעים ותשעה מיליון, חמש מאות ארבעים ושישה אלף ש"ח. הסכום נועד למימון הוצאות קבורה, פיקוח על מועצות דתיות, מנהלת הזהות היהודית, תשלומי פרישה לעובדים, שירותי ייעוץ והפריה ו"תקנות קליטת עלייה ובעיות ביטחוניות". מהפירוט הכללי הזה עולות כמה שאלות: מדוע יש לנו מנהלת זהות יהודית? מהם אותם שירותי הפריה שמעניק משרד הדתות? מהן הבעיות הביטחוניות שאיתן הוא צריך להתמודד?

>> עדותה של אילנה בן עזרא: "המחאה עוברת גם לקואליציה: חברי כנסת מהבית היהודי מתנגדים להעברות תקציביות בוועדת הכספים"

>> עדותו של ניצן מתן מדיון ועדת הכספים: "למרות אי בהירות ומחסור במידע חיוני: ועדת הכספים אישרה שורה של העברות תקציביות"

על מה יצביעו חברי הכנסת בישיבה ביום שלישי הקרוב

מסתבר שישנו צורך ביטחוני, איום- אם תרצו, חדש. משרד האוצר רוצה להעביר סכום של שישה מיליון שקלים לניהול שוטף של פעילות בשטחים. המימון נועד למתַאם הפעילות בשטחים, מפקדות תיאום ורזרבה לפעולות מיוחדות.

במקרה זה לא מדובר בהעברה תקציבית בתוך סעיפים קיימים, אלא בתוספת שמגיעה מהרזרבה הכללית. כנראה שהצורך חמור, כיוון שמדובר בסכום של כעשרה אחוזים מתקציב המדינה הכללי שנשמר לצורכי חירום. בעוד שהרזרבה הלאומית קטנה, לצורך מימון הפעילות בשטחים מוריד משרד הביטחון חצי מיליון ש"ח מהמימון שהוא משקיע בפעולות הללו. האם מדובר כאן בקיצוץ והתייעלות לכאורה של משרד הביטחון? מצד אחד הוא מצמצם בפעילות שלו, אך מהצד שני מקבל תוספת מימון מתקציב המדינה הכללי?

באופן חריג על הבקשה הזו אין חותם. בעוד שההעברות הקודמות שהגיעו לוועדה היו חתומות על ידי ראש אגף התקציבים באוצר- כאן אין חתימה כלל. האם המשמעות היא שיש פה עניין של סודיות, או שמא כל הבקשות הקודמות להעברת כספים נחתמו לאחר האישור שלהן, ולא לפניו?

סיכום בנימה אישית

ברור לכל הקורא שורות אלו שיש כאן שורה ארוכה של בעיות וכי סכומי כסף אדירים משנים ייעוד בחוסר שקיפות ומידע. איך יכול חבר כנסת, רציני ומסור ככל שיהיה, לאשר העברת שבעים וחמישה מיליון ש"ח ממשרד ראש הממשלה לטובת "תקצוב פרויקטים במימון האפוטרופוס הכללי", ללא כל מידע נוסף בעת ההצבעה? איך ניתן לאשר העברת סכומי כסף אדירים שכאלו, ללא ידיעה מפורטת להיכן בדיוק מיועד הכסף?

בימַי בוועד הסטודנטים של מכללת רופין נדרשתי לאשר תקציב של כמיליון ש"ח. ישבתי על התקציב מספר שעות לפני הוועדה ומצאתי בו סימני שאלה רבים. התקציב אושר בסופו של דבר, לאחר דיון ארוך. הרגשנו, חברי הוועד, שמדובר בכספי ציבור ולפיכך יש לדעת ולהסכים על כל שקל ושקל, לפני שנצביע בעד התקציב.

בהעברות התקציב הללו הסכום גבוה עשרות ואלפי מונים. איך אפשר, מבחינה ציבורית ואישית, לאשר העברה של ארבעה מיליון ש"ח ל"יועצים הנדסיים לאור תכנית הפרישה הנרחבת שבוצעה במשרד והגידול בהיקף הפעילות" בכל הנוגע לעיר באר שבע? מי פיטר את העובדים במשרד הנגב והגליל? מהי תכנית הפרישה הנרחבת, ומי הם היועצים שמקבלים ארבעה מיליון שקל? איך אפשר להצביע בלי לדעת את התשובות הללו?

כאן, אנחנו, כציבור, יכולים להשפיע. את השאלות הללו צריך לשאול בכל מקום. צריך לדרוש שנבחרי הציבור יידעו מה קורה לכסף, ולא יצביעו כאוטומטים על העברות כספים שאין להם מושג למה ואיך הן משמשות.