ניצן מתן

מבוא

בחודשים האחרונים אני משמש יועץ לתושבים מאזור מעגן מיכאל בנושא אסדת הגז לווייתן. בתפקידי זה אני מנסה לרכז מידע אמין ומדויק בנושא: "ההשפעות הצפויות של האסדה." מידע זה עשוי לשמש כלי נוסף בשכנוע מקבלי ההחלטות, בכך שיש למקם את האסדה בים העמוק, ולא בקרבת החוף. באישור ותיאום עם התושבים אתחיל לפרסם את המידע, על חלקיו השונים, לאחר בדיקתו.

הפרסום הזה עוסק במי התוצר של אסדת תמר, והשפעה האפשרית שלהם על הסביבה הימית.

מֵי התוצר של אסדת  תמר

אחד הדברים המטרידים באסדת הגז הם מֵי הייצור. לפי הדיווח של נובל אנרג'י למשרד להגנת הסביבה, השפכים הללו מכילים מתכות שונות ופחמימנים. מדינת ישראל מכירה בכך שפחמימנים הינם גורם מסרטן, וכך גם חלק מהמתכות הנפלטות ממי התוצר, דוגמת תרכובות כרום, ארסן ותרכובות ניקל.

יש לציין שהנושא מוסדר בחוק: מפעלים שמוכיחים למדינה שאין להם ברירה אלא לשפוך פסולת מזהמת לים – מקבלים אישור מיוחד מהמשרד להגנת הסביבה. האישור מותנה בכך שההשפעה על הסביבה הימית הינה "סבירה", וחל איסור מוחלט להזרים לים חומרים שאינם מופיעים בהיתר, בין שהם רעילים ובין שהם אינם רעילים לאדם. המשרד להגנת הסביבה הנפיק לנובל אנרג'י היתר הזרמה לים מאסדת תמר, שבו מוגדר במפורט מה הם החומרים, ומה ריכוז החומרים המותר להזרמה בים.

הבעיה היא שנראה שחברת נובל אנרג'י אינה עומדת כלל וכלל בתנאי ההיתר, ואנחנו יודעים זאת על בסיס הדיווח של נובל אנרג'י עצמה למשרד להגנת הסביבה. מאסדת תמר מוזרמים דרך קבע מתכות רעילות האסורות בהזרמה באופן מוחלט, וריכוז גבוה ביותר של פחמימנים. לפי הדיווחים של נובל אנרג'י (עמוד 32 טבלה 10) ריכוזי המתכות בקרקעית, במרחק של עד שלושה קילומטרים מהאסדה, עלו ביחס לריכוז הרקע שנמדד בשנת 2005 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים בקרקעית הים במרחק של 55 קילומטר מערבית לחיפה.

מתכות מסוכנות נמצאו גם בדגים, ברדיוס של שלושה קילומטר מהאסדה (עמוד 51 טבלה 19), וצפוי שהמתכות הללו יעלו במעלה המערכת האקולוגית, ויגיעו עד לדגים שאנו אוכלים (Tüzen 2003). כך שהריכוז עלול לעלות בדגי מאכל גדולים, דוגמת טוּנה (Canli and Atli 2003). אם תהליך הרסני זה אכן יקרה, הרי יותר מסביר שריכוזי המתכות יחרגו מהערכים המותרים על ידי משרד הבריאות, והדגים יהיו אסורים למאכל אדם. אבל, מחברת נובל אנרג'י מרגיעים אותנו. הם "גילו" שאין לאסדה השפעה במרחק העולה על שלושה קילומטרים. איך הם גילו את זה? הם פשוט לא בודקים את הריכוזים של המתכות, או הפחמימנים, במרחק העולה על שלושה קילומטרים (עמוד 21 מפה 4). אם אכן די בכך, היינו קצת יותר רגועים. הבעיה שמחקרים שנעשו בעולם מוכיחים שמרחק ההשפעה של אסדות זיקוק הינו גדול בהרבה משלושה קילומטר: בים הצפוני נמצאה השפעה במרחקים של 10 ו- 15 קילומטרים (Daan and Mulder 1996, Olsgard, Somerfield et al. 1997). במפרץ מקסיקו נמצאה השפעה במרחק שבין כ- 25 לכ- 30 קילומטרים (Arana, Warwick et al. 2005).

המשמעות היא שייתכן שאסדת תמר מזהמת את החופים הנפלאים של שמורות הטבע ניצנים ופלמחים, של חופי אשדוד ואשקלון, ושל חוף זיקים.

האם זה באמת קורה?

אנחנו יודעים שמוזרמים לים מתכות  דלק מסרטנים. אנחנו יודעים שחברת נובל אנרג'י בודקת רק ברדיוס של 3 קילומטר, למרות שבעולם יודעים שהרדיוס יכול להגיע לכ- 30 קילומטרים.

אם כך, למה המשרד להגנת הסביבה לא בודק במרחק של יותר מ- 3 קילומטר? למה הוא סומך על מפעל מזהם שיבדוק את עצמו? אנחנו לא יודעים, ונראה שגם למשרד להגנת הסביבה אין תשובה טובה.

משאבי הגז הטבעי שנמצאו במעמקי הים התיכון היו יכולים להיות ברכה לכלכלת ישראל ולאיכות הסביבה בישראל. במקום זאת נראה שהגז הטבעי שנמצא במעמקי הים התיכון מנוהל שלא בחכמה ואינו מקדם את הכלכלה או את איכות הסביבה בישראל במידה משמעותית.

ההפניות שמוזכרות בדו"ח מהסקר שהוגש על ידי נובל אנרג'י למשרד האנרגיה והמים בשנת 2013

משאבי הגז הטבעי שנמצאו במעמקי הים התיכון היו יכולים להיות ברכה לכלכלת ישראל ולאיכות הסביבה בישראל. במקום זאת נראה שהגז הטבעי שנמצא במעמקי הים התיכון מנוהל שלא בחכמה ואינו מקדם את הכלכלה או את איכות הסביבה בישראל במידה משמעותית.

משאבי הגז הטבעי שנמצאו במעמקי הים התיכון היו יכולים להיות ברכה לכלכלת ישראל ולאיכות הסביבה בישראל. במקום זאת נראה שהגז הטבעי שנמצא במעמקי הים התיכון מנוהל שלא בחכמה ואינו מקדם את הכלכלה או את איכות הסביבה בישראל במידה משמעותית.

משאבי הגז הטבעי שנמצאו במעמקי הים התיכון היו יכולים להיות ברכה לכלכלת ישראל ולאיכות הסביבה בישראל. במקום זאת נראה שהגז הטבעי שנמצא במעמקי הים התיכון מנוהל שלא בחכמה ואינו מקדם את הכלכלה או את איכות הסביבה בישראל במידה משמעותית.

מקורות

Arana, H. A. H., et al. (2005). "Assessing the impact of oil-related activities on benthic macroinfauna assemblages of the Campeche shelf, southern Gulf of Mexico." Marine Ecology Progress Series 289: 89-107.

Canli, M. and G. Atli (2003). "The relationships between heavy metal (Cd, Cr, Cu, Fe, Pb, Zn) levels and the size of six Mediterranean fish species." Environmental Pollution 121(1): 129-136.

Daan, R. and M. Mulder (1996). "On the short-term and long-term impact of drilling activities in the Dutch sector of the North Sea." ICES Journal of Marine science 53(6): 1036-1044.

Olsgard, F., et al. (1997). "Relationships between taxonomic resolution and data transformations in analyses of a macrobenthic community along an established pollution gradient." Marine Ecology Progress Series: 173-181.

Tüzen, M. (2003). "Determination of heavy metals in fish samples of the middle Black Sea (Turkey) by graphite furnace atomic absorption spectrometry." Food chemistry 80(1): 119-123.