מעשה בארבע רשויות, תשעים ושמונה מיליון שקלים ובית זיקוק אחד

ניצן מתן

חיפה, קריית אתא, נשר וזבולון מקבלים במשותף ארנונה של כ-78 מיליוני שקלים מבתי הזיקוק. ארנונה זו נועדה לצמצום המִפְגָעים שיוצרים בתי הזיקוק בשטחן של רשויות אלו. אם יש מי מראשי הרשויות הללו הטוען שתושבי הרשות אינם נפגעים מהפעילות של בתי הזיקוק – הרשות שבראשה הוא עומד אינה זכאית לארנונה. אם כל ראשי הרשויות הללו מכירים בנזקים הנגרמים לתושבים שלהם, וממשיכים לקבל את הארנונה, הרי שעליהם לנצל את הכסף למטרה שלה הוא נועד: צמצום ההשפעה המזיקה של בתי הזיקוק על התושבים הסמוכים להם.

בתי הזיקוק לנפט שבחיפה דורגו בשנת 2015 על ידי המשרד להגנת הסביבה כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר במדינת ישראל. בשנים 2012-2015 התרחשו במפעל עשרות אירועים חמורים של זיהום האוויר, הקרקע ומי התהום. מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה מציין שבשנים אלו אירעו מקרים רבים של זיהום אוויר חריג, המהווים חריגה משמעותית מריכוז המזהמים שמותר למפעל לפלוט לאטמוספירה. משרד הבריאות קובע באופן חד משמעי שזיהום אוויר הוא "מסרטן וַדאי" לבני אדם. הוועדה הממשלתית שבדקה את השפעת המזהמים הכימיים על בריאות האדם קבעה שחומרים אורגניים נדיפים, דוגמת אלו שנפלטים מהפעילות של בתי זיקוק, הם בעלי השפעה סרטנית כה גבוהה עד שאין להם רף חשיפה בטוח. כך שגם חשיפה בריכוזים הנמוכים ביותר מסכנת את בריאות האדם.

בתי הזיקוק הוקמו על ידי הבריטים בשנת 1938 בכוח צו שהחריג אותם משטח השיפוט של עיריית חיפה, צו שלא בוטל עד לשנת 1984. אז עברו בתי הזיקוק לשטחה של עיריית חיפה. בשנת 2003 הוקמה "ועדת וכסלר" שקבעה שיש להקים ועדת תכנון משותפת למתחם, שבה יהיו חברות הרשויות המוניציפליות הסמוכות: חיפה, נשר, זבולון וקריית אתא. רשויות אלו נבחרו לנהל את המתחם מכיוון שהן הסובלות העיקריות מנזקי זיהום האוויר של המתחם. הארנונה שאותה יקבלו הרשויות מבתי הזיקוק נועדה בראש  ובראשונה למימון הפיקוח והניהול של המתחם, וזאת לצורך הקטנת הסיכונים שהוא יוצר לתושבים הסמוכים אליו. הגדיל לבטא זאת ראש עיריית נשר דאז, מר דוד עמר, שתמצית עמדתו לוועדת כסלר היא, שהוא אינו מעוניין בארנונה אלא רק בפיקוח על המתחם:

עמדת עיריית נשר בועדת כסלר

 

 

בשנת 2010 הוקמה ה"וועדה המקומית המשותפת למתחם בז"ן" שבה חברות ארבע הרשויות הללו, ולה סמכויות נרחבות לניהול המתחם. בתי הזיקוק משלמים בכל שנה ארנונה של כ- 78 מיליוני שקלים בחלוקה הבאה: לעיריית חיפה כשלושים וחמישה מיליוני שקלים, לקריית אתא כתשעה-עשר מיליוני שקלים. עשרים וארבעה מיליוני השקלים הנותרים מתחלקים שווה בשווה בין עיריית נשר למועצה אזורית זבולון. כשנתיים לאחר הקמת הוועדה הזו התקיים דיון ובו ביקשו עיריות נוספות להתחלק בארנונה המתקבלת מבתי הזיקוק. ארבע הרשויות הנ"ל הגנו בחירוף נפש על זכותן הבלעדית לארנונה, מכיוון שהן הנפגעות העיקריות מפעילות בתי הזיקוק, כפי שנכתב ובאופן זהה לחלוטין, במכתבים ששלחו ראשי הרשויות הללו לוועדה שדנה בחלוקה מחודשת של הארנונה בין הרשויות הנמצאות במפרץ. "בניגוד גמור לרשויות האחרות אשר בעניינן דנה הוועדה הנכבדה, הרי שהרשויות שבראשן אנו עומדים נאלצות להתמודד יום יום עם שורה ארוכה של השפעות ייחודיות להן: כלכליות, סביבתיות, תחבורתיות ותכנוניות הנובעות כולן מקרבת הרשויות למתחם בתי הזיקוק."

יוצא שהרשויות המקבלות את הארנונה הכירו בכך שהן נפגעות מפעילות בתי הזיקוק, ולכן הן זכאיות לארנונה. הסכום הנכבד המתקבל מהארנונה, כ-78 מיליוני שקלים בשנה, נועד בראש ובראשונה למימון פעולות שנועדו לצמצם את ההשפעה המזיקה של בתי הזיקוק על רשויות אלו. מדברים אלו עולות גם מסקנה וגם שאלה, ושתיהן חשובות ביותר.

המסקנה היא: שראשי הרשויות המקבלות את הארנונה מכירים בכך שהתושבים שלהם נפגעים מפעילותם של בתי הזיקוק. אלמלא היו אלה נפגעים מפעילות בתי הזיקוק – הרשויות שלהם לא היו זכאיות לארנונה. זאת, בהתאמה לטיעון של העיריות עצמן שרשויות אחרות שאינן נפגעות אינן זכאיות לנתח מעוגת הארנונה.

השאלה היא: מה עשו הרשויות הללו בתקציב הענק שנועד לצמצום המִפְגָעים שיוצרים בתי הזיקוק? האם שכרו ראשי הרשויות מומחים למיפוי המִפְגָעים? האם הם העסיקו מומחים לניטור אוויר, או אולי שכרו מומחים להכנת תכנית מיגון מפני רעידות אדמה ושריפות במתחם?

השאלה הזו, חשובה ככל שהיא, היא היום נחלת העבר. פנינו לעתיד. על כן יש לקבוע כי  על ארבע הרשויות הנ"ל, הנחושות בדעתן להשתמש בתקציב ענק זה, לחסום בעתיד כל אפשרות להרחבת בתי הזיקוק. יש לקבוע כי הן ירתמו את כוחן ואת הסכום המשמעותי העומד לרשותן למטרה המקורית: צמצום למינימום האפשרי את המִפְגָעים הבריאותיים והסביבתיים שיוצרים בתי הזיקוק בשטחי הרשויות הללו.

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ארנונה, בתי זיקוק נפט, ועדת וכסלר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מעשה בארבע רשויות, תשעים ושמונה מיליון שקלים ובית זיקוק אחד

  1. ראובן אגרון הגיב:

    כבר אי אפשר להמשיך ולשטות בתושבי ישובי המפרץ! כיום, כבר כולם עירניים לנסיונות הנואלים לפגוע באיכות חיי מליון תושבים, לסכן את שלומם ובריאותם; וכל זאת למען הגדלת רווחיהם של הטייקונים המחוצפים.
    ולכן, אין ספק כי רק השבתה מלאה של אזור מפרץ חיפה, היא הפיתרון האולטימטיבי!
    ביבי ״נהנתניהו״ תומך בעקביות רק בבעלי ההון, לא אכפת לו לסכן את חייהם ובריאותם של תושבי מפרץ חיפה.
    הבעלים של המפעלים הפטרוכימיים, ובראשם ״האזרח הבריטי״ – עידן עופר, והאחים טראמפ, ושאר הטייקונים המדושנים ועושי דברם, לא מוכנים להפנים את הדאגה לבריאות הציבור, הם פועלים בערמומיות ובתחבולות, ומפעילים לחצים, על ראשי הרשויות ושרי הממשלה.
    לא רק שהם לא מוכנים לסלק את האיומים הנוראיים לחיי תושבי מפרץ חיפה, אלא שהם פועלים במרץ להרחבת והפצת התעשייה המסוכנת והמזהמת.
    לכן, רק ל״השבתת מחאה״ מתמשכת, של העיר חיפה, יש סיכוי להזיז את קובעי המדיניות בממשלת ישראל להתייחס ברצינות לתביעה הצודקת לסלק את ״מיכל המוות״ – מיכל האמוניה,לסגור את בתי הזיקוק (בז״ן) של ״האזרח הבריטי״ – עידן עופר, ולשים סוף לכל התעשיות המזהמות במפרץ חיפה.
    הבעייה היא, שאסור לסמוך על ראשי הישובים, שפרט לדיבורים כדי לצאת ידי חובה, בעצם כמעט ולא עושים כלום!
    כי הם הרי שבויים של הטייקונים, ומפחדים כי ברגע שיעמדו בראש מחאה אמיתית, וישביתו את העיר, יתחילו הטייקונים לחפש להם מחליף….
    הפחד שלהם מובן, אך לחלוטין לא מוצדק!
    מי שמתיימר להיות מנהיג, חייב לקחת גם סיכונים.
    אין ספק שהטייקונים ועידן עופר בראשם, ברגע שיבחינו שראש עיר חדל להיות ״כלבלב פודל״ שלהם, הם יתחילו בקמפיין להדיח אותו.
    הפיתרון:
    לעקוף את ראש עיריית חיפה ואת ראשי ערי המפרץ, בעלי ה״ברכיים הרועדות״, ולהכריז על מחאה עממית, אינטנסיבית ונחרצת.
    מחאה כזו תבוא לידי ביטוי ב:
    א. השבתה מלאה של העיר
    ב. השבתת הדרכים אל העיר וממנה
    ג. השבתת הרכבת
    ד. השבתת הנמל
    וכו׳ וכו׳
    כאשר המוני תושבי מפרץ חיפה יחסמו בגופם את הדרכים ל:
    1. מפעלי בז״ן
    2. נמל חיפה
    3. מיכל האמוניה
    4. רכבת ישראל
    וכו׳ וכו׳
    רק אז תחל הידברות אמיתית מלווה בערבויות ובטחונות לשינוי דרסטי של המצב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s