1.975 מיליארד יקוצצו או יופרטו בתקציב התחבורה. מה זה אומר עבורנו?

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רכבת ישראל ו"סעיף תקציבי 79" – ניתוח השינויים בתקציב 2015 במשרד התחבורה

ממאזיני הרדיו שבינינו בוודאי הבחינו בפרסום הממשלתי על "כרמי גת" המשודר בימים האחרונים. מדובר בשכונה חדשה שתיבנה בצפון קריית גת, במסגרת פרויקט "הסכם הגג" לדירות מוזלות, שמטרתו הקטנת יוקר הדיור. אחד הדברים שמציין פרסום זה, כנקודת חוזק של הפרויקט, הוא זמן הנסיעה: נסיעה ברכבת מקריית גת לתל אביב עומדת על 35 דקות בלבד. מבדיקה באתר רכבת ישראל מתברר כי זמן הנסיעה הוא למעשה כ-40 דקות אבל, אל לנו להיות קטנוניים! לקריית גת, כך מתוכנן, יתווספו עוד 7,598 דירות. משרד התחבורה התחייב להקים מפלסים חדשים באזור, ויש להניח שגם הרכבת תצטרך לעבור שדרוג תשתיות, דוגמת הכנת מגרשי חניה או הגברת תדירות הנסיעות לטובת התושבים החדשים.

מקריאה ועיון בהצעת התקציב של משרד האוצר נכונה אכזבה מרה לתושבי כרמי גת העתידים לבוא. הקיצוץ והשינוי העתידי במשרד התחבורה ימנע את שיפוץ הכבישים, הקמתן של תשתיות חדשות והשקעת כספים ממשלתית בפיתוח עתידי של הרכבת.

תושבי קריית גת אינם מקופחים כלל וכלל, כיוון שהקיצוץ בתקציבי התחבורה הוא רוחבי, וכולל גם את ההשקעה בפיתוח הכביש החדש לירושלים ותשתיות שונות ברחבי הארץ כולה.

איך יראה תקציב התחבורה?

המספרים הללו, לצערנו, אינם טעות. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, תקציבי הפיתוח של משרד התחבורה ותקציבי הרכבת מקוצצים בסכום האסטרונומי של מיליארד תשע מאות שבעים וחמישה מיליון שקלם חדשים. חלק נכבד מהם יגויס בדרכים עקיפות שיעבירו את המימון לשוק הפרטי. ריכזנו את הקטעים הרלוונטייםבקישור המצורף והקוראים מוזמנים להסתכל. הקיצוץ, למי שלא מכיר את המונח, הוא ב"בסיס התקציב" שמשמעותו הוא קיצוץ חוזר ונשנה מדי שנה בשנה.

סיכום הקיצוצים והשינוים בתקציבי התחבורה

חישוב המראה את הקיצוץ בתקציב המדינה

אם כך, כמו שאומרים, "איפה הכסף" הנדרש להשקעה בכבישים וברכבות? התשובה לשאלה זו, לפי משרד האוצר, מורכבת ממספר גורמים.

איפה הכסף?

בנוגע לרשות הלאומית – התשובה מאוד פשוטה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כלל אינה צריכה את הכסף. הסיבה היא שהרשות הלאומית "אינה מנצלת חלק ניכר מתקציבה השנתי". בשנת 2010 הסבירו נציגי הרשות לוועדת הכלכלה שחלק מהכסף הוא לשנים לבוא, ולכן הוא אינו מנוצל, לכאורה. התופעה, כך מוסבר, קיימת גם במשרד האוצר עצמו. באותו דיון דרמטי הסבירו אנשי הרשות שהפעילות שלהם הצליחה למנוע מאה מקרי מוות בין השנים 2009-2010. מאה משפחות, נשים וילדים הורים וסבים, שנחסך מהם סבל וצער אין סופיים.

ברכבת ישראל הפתרון שונה לחלוטין. מסתבר שהמיליארדים שחסרים לפיתוח הרכבת יגויסו ע"י הציבור באמצעות אגרות חוב. הדבר, כך מוסבר, יגרום לשיפור "איכות הממשל התאגידי" ואת ה"נורמות הניהוליות ואת השקיפות" ברכבת ישראל. בכלל לא ברור, לדעתי, שאכן כך יהיה הדבר. מספיק לראות איך חברת כי"ל מסרבת לחשוף את הנתונים על הרווחים מכריית האשלג בים המלח, ואיך מונופול הגז מודיע למדינה, במה שיכול להתפרש כאיום, שהוא מתכוון להמשיך במאגרי הגז כמונופול, הגובה רווחי עתק, ואל לה להעז ולהתערב. חברות בורסאיות אלו, וגם אחרות, אולי מצטיינות בממשל תאגידי ונורמות ניהול, אך אנחנו, הציבור, אינו מרוויח מכך כלל.

גיוס אגרות חוב רכבת ישראל

הציבור לא רואה כסף מהרווחים האלו

ברכבת ישראל עצמה, העמוסה בתקלות ובעיות, הפרטת שירותי התחזוקה העלתה את מספר התקלות והבעיות, וכלל לא בטוח שהמשך ההפרטה ישפר את המצב. האם העברתם של אגפים נוספים ברכבת ישראל לידיים פרטיות תוריד את העומס, התקלות והצפיפות? או, להבדיל, תגרום להשבתת קווים לא רווחיים וציפוף קרונות, בכדי לחסוך כסף?

דבר מעניין נוסף, לדעתי, הוא מה יקרה ביום שבו ינסו לגייס את אגרות החוב. שר התחבורה עצמו הסבירבכנסת, ש"…אין רכבת שהיא כלכלית". התועלת מהקמתה של הרכבת, כך מסביר השר, היא בשיפור הכללי שיוצר יכולת הגעה לעבודה ללא רכב, הורדת זיהום האוויר ושיפור הבטיחות בדרכים. אם אכן כך הוא, והרכבת לא מהווה השקעה כלכלית מוצלחת, מעניין מה יהיו אותם התנאים של אגרות החוב.

רק בשנה שעברה שילמה מדינת ישראל, בכספי המסים של כולנו, החזרי ריבית בסכום המדהים של 39.5 מיליארד שקל. ממשלות קודמות לקחו הלוואות אלו, ואנו, היום, מחזירים את הריבית. האם נבון וחכם יהיה להגדיל את החוב הזה, ובכך להשאיר לעתיד לבוא פחות כסף פנוי לנושאים אחרים הקשורים לחינוך או רווחה?

מי יממן את הכביש לירושלים?

המימון והביצוע של הכביש החדש לירושלים יעבור לידי המגזר הפרטי. גם לאחר שחיפשנו – לא מצאנו הסבר כלשהו לגבי הנושא. האם מדובר בכביש אגרה כמו זה שבכניסה לתל אביב, או כמו מנהרות הכרמל? שוב – לאוצר פתרונים.

כביש 16

הפרטה אפשרית של הכביש הראשי לירושלים

סיכום, או מה זה סעיף 79?

תחבורה ציבורית, כך מסביר משרד האוצר, היא "מנוע צמיחה". היא אמורה לאפשר לנו להגיע בבטחה ובמהירות למקום העבודה או הלימודים. לעזור בהקטנת זיהום האוויר, לחסוך את הכסף המשוקע באחזקת רכב פרטי ולצמצם את תאונות הדרכים.

נראה, למרות ההסברים, שמשרד האוצר סובר שיש לקצץ במנוע זה. ולא רק לקצץ, אלא להעביר אותו, חלקים חלקים, לידי השוק הפרטי. למיטב ידיעתנו לא התקיים שום דיון ממשלתי מוסדר על משמעותם של שינויים אלה. האם הכביש לירושלים יהפוך לכביש אגרה כמו בכניסה לתל אביב? האם משקיעים כאלו או אחרים הביעו עניין בהשקעה ברכבת ישראל, או שמדובר בהלוואה ממשלתית, בצורת אגרת החוב, ואם כן כמה ריבית ישלמו עליה ילדינו? השאלות, כמובן, עוד רבות וכבדות משקל. כמובן שיש לבוא ולשאול, וזו רק דוגמה אחת מיני רבות, האם הקיצוץ ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשילוב עם צמצום ההשקעה בתשתיות, יגרום לעלייה במקרי המוות והפציעה בכביש?.

וישנו סעיף 79. מהו אותו סעיף, ומה בדיוק מקצצים בו? לאוצר פתרונים. אנו, לפחות, לא הצלחנו למצוא לכך תשובה ברורה במסמכי משרד התחבורה או האוצר.

ספק עם בעשר השעות שבהן דנה ממשלת ישראל בתקציב נמצאו תשובות לשאלות הרות גורל אלו. באותו הדיון דנה הממשלה בתקציב ענק, ובו מאות, ואולי אלפי, סעיפים. ברור שפרק זמן לא הועיד זמן סביר לדיון מעמיק ויסודי בשלל סעיפים אלו.

ולסיום, מחשבה אחרונה וצינית משהו:

נניח שפקיד בכיר במשרד האוצר חלם חלום שבו הוא מבקש לקצץ בתקציב המוסד או השב"כ, בידיעה ברורה שהדבר יגרום למוות ופציעה של אזרחי המדינה. סביר שאותו פקיד היה מתעורר שטוף זעה ואחוז תקווה שאיש מעולם לא יידע על אותו חלום.

אם כן, מדוע פקיד כזה מציע, וגם מקבל הסכמה ואישור ממשלתיים, לקצץ בתקציבי משרד התחבורה, ובכך לגרום ליותר מקרי מוות ופציעה בכבישי ישראל?

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s