אם אין לחם תאכלו שלייקס

קמפיין חדש מטעם המשרד לאזרחים ותיקים קורא לקשישים לצאת, לבלות, ולקנות קפה בהנחה בארומה (בימי ג' בלבד!). לאחר פרסום דוח אלאלוף, עולה השאלה – האם כך דואגת הממשלה לקשישים?

פורסם לראשונה במשמר החברתי.

ארומה: קפה, לחם,עוגות,סלט,קרסון וקינוח-הנחה בימי שלישי בלבד

לאחרונה התרחשו שני אירועים שלכאורה, אבל רק לכאורה, אין ביניהם כל קשר. ביום שני שעבר פרסמה את מסקנותיה ועדת אלאלוף, למלחמה בעוני. באותו שבוע ממש התחיל קמפיין פרסומי ביוזמת המשרד לאזרחים ותיקים ששמו "שלישי בשלייקס", הקורא לקשישים לצאת, לבלות וליהנות. הקריין, בעל מבטא יקי-פולני קליל, קורא לקהל "הקשישים" לנצל את מועדון הצרכנות "שלישי בשלייקס", לנצל את ההטבות של מועדון הלקוחות, לצאת מהבית ולצרוך מוצרים ואירועים בתחום התרבות והפנאי.

מה הוא נותן, מועדון "שלישי בשלייקס"?

אפשר להתחיל בשאלה: מה הוא לא נותן? הוא לא נותן הנחה במחירי המים, החשמל או הארנונה. הוא לא נותן הנחה בסוּפֶּרים או בבתי מרקחת. הוא נותן, בימי שלישי בלבד, מיני "הטבות", במקומות כגון קניוני עזריאלי, "יד ושם", רשת הבגדים "פוקס קידס" וארומה.

שימו לב מה מרעיף על קשישי ישראל המשרד לענייני אזרחים ותיקים: סיור מודרך, בתשלום, לקבוצה של 25 איש ומעלה ב"יד ושם", הדרכה של 45 דקות בפלאפון לקבוצה של חמישה אנשים ומעלה, וכן כובע/תחתונים/גרביים "מתנה" בקנייה ב"קידס ביבי" של רשת "פוקס".

שלישי בשלייקס: הטבות, מבצעים והנחות לאוכלוסיית הקישישים במדינת ישראל

גולת הכותרת של ההטבות מגיעה, ללא ספק, לקניוני עזריאלי שמציעים "בנוסף להטבות", בכל שבוע, "פעילויות שונות ב-2 קניונים מתחלפים". המידע החסר בפרסום הזה הוא, כמובן, מהם אותן הנחות מסתוריות, וכן מועדיהן וטיבן של אותן הפעילויות.

נראה שמועדון ההטבות, שמפורסם בגלי צה"ל מדי שעה במהלך השבוע האחרון, אינו נותן כמעט דבר ממשי לאוכלוסייה המבוגרת בארצנו.

מה באמת צריך?

מעיון ראשון במסמכי ועדת אלאלוף, הוועדה למלחמה בעוני, נראה שרבע מהאוכלוסייה המבוגרת בארצנו נזקק לדברים שונים לחלוטין מ"גלידה לנכד/ה במתנה בקניית קפה/אייס ע"י הסבא או הסבתא בסניפי ארומה בימי שלישי בלבד". רבע מאוכלוסיית הקשישים בארץ היא ציבור עני. לפי הלמ"ס מדובר בציבור גדול של מאתיים ושלושה אלף איש. על פי ההגדרה של "קו העוני" מדובר בקשישים שהכנסתם, מפנסיה או עבודה, נמוכה מ-2,820 שקל בחודש. יש להניח שיש עוד מספר מסוים של קשישים שהכנסתם החודשית היא גבוהה במעט, נגיד 3,000-4,000 שקל בחודש, והם אינם "עניים" בהגדרה, אבל בהחלט לא כאלו שירצו לקנות ברשת הצעצועים "toysrus" ב-150 שקל כדי לקבל 50 שקל נוספים ב"מתנה".

אוכלוסייה  זו נזקקת לאפשרות של חיים בכבוד, ולא לגימיקים. מועדוני צרכנות שעובדים בימי שלישי בלבד, ומציעים שלל של הנחות זניחות, אינם הפתרון.

יד המקרה, או ציניות לשמה?

האם מקרה בלבד הוא שקמפיין "שלישי בשלייקס" פורסם בשבוע בו שפכה הוועדה אור עצוב על מצבם של מאתיים אלף קשישים בישראל?

נראה שלא. מועדון הצרכנות לימי שלישי קיים כבר כשנתיים. מחיפוש בגוגל נראה שהפרסומים עליו התחילו בשבוע שעבר. נראה שיש מי שחשב שלאחר כשנתיים יש לצאת בקמפיין הפרסומי. עכשיו יש רק לתהות האם מדובר בניסיון לטשטש את מסקנות ועדת אלאלוף, או בתזמון אומלל של קמפיין גרוע?

לסיכום: למי שייך המועדון?

השורה התחתונה ברורה לחלוטין, בעיני. המשרד לענייני אזרחים ותיקים מחליט להשקיע זמן ואנרגיה בפיתוחוופרסומו של מועדון צרכנות, שתרומתו לאוכלוסיית הקשישים, במקרה הטוב, גבולית ביותר.

המועדון, שנקרא "STYLE", נותן שירותים של מועדוני לקוחות לישראכרט, אמריקן אקספרס ועסקים שונים. העובדה הזו רלוונטית, מכיוון שבמכרז לפתיחתו של המועדון היה אחד התנאים ניהול של מועדון לקוחות ל"אוכלוסיות זכאים". זכאים, להבנתי, הן אותן אוכלוסיות הזכאיות לתמיכה מהמדינה, כמו ניצולי השואה וזכאי הדיור הציבורי. מעניין יהיה לדעת איך ומדוע דווקא קבוצה עסקית, שלא עומדת בתנאי המכרז, זכתה בו.

ברור שלא כל הקשישים עניים מרודים. יש הנחות שונות, כגון במים בחשמל ובארנונה, שאינן מגיעות ממועדון הלקוחות, אלא ממשרדי הממשלה השונים. יש גם פנסיונרים שנהנים ממימוש  ההנחות ב"ארומה" ומכרטיסי קולנוע ב-10 שקלים. אבל, בשבוע שבו פורסמו נתוני עוני כה קשים, הקמפיין צורם במיוחד. המשרד לאזרחים ותיקים, יחד עם משרד האוצר, צריך לחשוב איך הוא דואג למאתיים ושלושה אלף הקשישים העניים, כך שיזדקנו בכבוד. איך הוא דואג להם כך שלא יצטרכו לבחור בין חשמל לתרופות. דואג, ומגלה רגישות, ללא התשדיר המקומם שבו קשיש עליז וטוב לב מסביר איך הוא מממש הנחה כזו או אחרת, כאשר מאתיים אלף אחרים חיים בעוני.

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה כלכלה וחברה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s