בתי הזיקוק בחיפה, בז"ן, הם מזהם ידוע של האוויר. הזיהום גורם למחלות כגון סרטן, פגיעה בלב, פגיעה בתפקוד של הריאות, נזק למערכת הנשימה וסרטן. זיהום האוויר של המפעלים בקבוצת בז"ן הוכרז על ידי המשרד להגנת הסביבה כאחד המשמעותיים בארץ. הוועדה המיוחדת של כנסת ישראל בראשות חבר הכנסת דב חנין נפגשה בטכניון בדיוק לצורך נושא זה.
קבוצת בז"ן (בתי זיקוק לנפט) עוסקת בעיקר בזיקוק נפט גולמי והפיכתו לבנזין וסולר. בנוסף מפיקה הקבוצה מוצרי פלסטיק שונים שחומר הגלם שלהם מגיע מהליך זיקוק הנפט. המפעלים, שבמקורם הוקמו על ידי הבריטים, הוחזקו על ידי המדינה וזו החליטה להפריטם בשנת 2007. בסופו של הליך הגיעו רוב המניות, וכך גם השליטה במפעל, לידיה של משפחת עופר.
מלבד לרווח הכספי הגבוה הקיים בתעשייה זו ירשו הבעלים החדשים גם יורשה קשה במיוחד. ארגונים כמו הקואליציה לבריאות הציבור טוענים שבז"ן אחראית לתחלואה הגבוה במפרץ חיפה עקב פליטת מזהמים קשים מארובות המפעלים. בנוסף על כך, שנה לאחר הקנייה, הוגש כתב אישום חמור בגין זיהום של נחל הקישון והים נגד ארבעה מנהלים בכירים בחברה.
קודם לבדוק, אחר כך לאשר
בימים אלו מבקשים להרחיב את בז"ן. הסיבה היא הרצון לקלוט לשטח המפעל חומר שיופק בים, יחד עם הגז הטבעי, ונקראקונדנסט. מדובר במעין נפט גולמי שלו ערך כספי רב מכיוון שניתן להפיק ממנו מגוון גבוה של תוצרים שונים לשימוש משק האנרגיה והפלסטיקה. הכוונה להרחבת מתקני התפעול של בז"ן, שמצריכה את אישורם של מוסדות התכנון, זכתה להתנגדויותרבות מצדן של עמותת האמונות על שמירת הטבע והסביבה וכן מאזרחים המתגוררים באזור המפעלים. הטיעון המרכזי של ההתנגדויות הוא שבז"ן גורמת לזיהומים כבדים לקרקע, למי התהום, לים ולאוויר. זיהומים אלו גורמים לנזק כבד לבריאות האדם, ולראיה אחוזי הסרטן ומחלות לב-ראיה הגבוהים באזור, ואין לאפשר הרחבתם של המפעלים לפני שיעמדו בתקנים הקיימים. אין הגיון או סבירות, כך נטען, לאשר הרחבתו של מפעל שידוע כמזהם מכיוון שהדבר רק יגדיל את היקף הזיהום. קודם יש לבחון האם המפעל מצליח לעמוד בתקנים הקיימים ואולי אף לשקם את הנזק שגרם, ורק לאחר מכן לשקול אפשרות להרחבתו.
לאור ההתנגדויות הרבות להרחבת המתקנים ובעיות תכנוניות נוספות במפרץ חיפה, החליטה ח"כ מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להקים ועדת משנה לבדיקת הנושא. הוועדה, שהתחילה לעבוד באמצע מרץ, קיימה ביום חמישי שעבר דיון מסכם בטכניון שבחיפה.
הטענות מגיעות לכנסת
הדיון, שנמשך קצת יותר משלוש שעות, נתן במה לאנשים שונים להציג את עמדתם. בתחילת הדיון סיפר ח"כ דב חנין, העומד בראש ועדת המשנה, שנודע לו כי יום לפני כן היה אירוע של פליטת חומרים מסוכנים במפרץ חיפה. מספר אנשים התלוננו על צריבות בעיניים, אדם אחד פונה לבדיקה בבית חולים והורים עזבו את עבודתם ולקחו ילדים הביתה באמצע יום הלימודים. ח"כ חנין התחיל לתחקר את הגופים השונים האחראים על האירוע. מסתבר, לאחר דיון ארוך, שאיש אינו יודע מה מקור האירוע. כיבוי אש אחראים לטפל באירוע, המשרד להגנת הסביבה מעורבים בהיבט סביבתי כמו ריח, המשטרה מחליטה האם לפנות אנשים מבתיהם ואיגוד ערים חיפה אחראי לנטר את האוויר. בסופו של יום איש אינו יודע להגיד מהו החומר שנפלט, מי פלט אותו ועד כמה הוא היה מסוכן. בהמשך הדיון הסתבר שאיגוד ערים חיפה, האחראי על ניטור האוויר, משתמש בציוד בן שלושים שנה שרובו לא מתאים כלל לצורך ניטור האוויר אותו הוא אמור לבצע.
בתי הזיקוק בחיפה, בז"ן, הם מזהם ידוע של האוויר. הזיהום גורם למחלות כגון סרטן, פגיעה בלב, פגיעה בתפקוד של הריאות, נזק למערכת הנשימה וסרטן. זיהום האוויר של המפעלים בקבוצת בז"ן הוכרז על ידי המשרד להגנת הסביבה כאחד המשמעותיים בארץ. הוועדה המיוחדת של כנסת ישראל בראשות חבר הכנסת דב חנין נפגשה בטכניון בדיוק לצורך נושא זה. הצילום באדיבות דיוד מאייר ממגמה ירוקה תא חיפה
ראשון דיבר נציג בז"ן שהסביר, בצורה משכנעת למדי, איך בז"ן אינם חורגים מתקני זיהום האוויר ועומדים בסטנדרטים בין לאומיים של איכות הסביבה. למעשה, כך הסביר הנציג, בז"ן השקיעו סכומי עתק לשיפור הפליטות שגורמים המפעלים.
אחרי נציג המפעלים דיברה ליאורה עמיתי, מהקואליציה לבריאות הציבור, שסיפרה על אחוזי תחלואה קשים ביותר שנגרמים עקב פליטות גזים מזוהמים מארובות המפעלים. הדיון נמשך כך במשך כשלוש שעות כאשר פעילי סביבה שונים, כגון אליס גולדמן וחנה קופרמן, מאשימים את בז"ן בנזקים חמורים לסביבה ולבריאות האדם.
בדיון הצגתי גם אני, כחלק מעבודתי בעמותת צלול, מצגת בתחום איכות המים. עיקר הדברים, כפי שמופיעים במצגת, הוא החשש שבז"ן גורמים לזיהום חמור למי התהום. זיהום זה התגלה על ידנו במרחק של כשני קילומטר מהמפעלים. החומרים שנמצאו במי התהום, הנקראים הידרוקרבונים, הופכים לגז רעיל. גז זה מחלחל למרתפים וקומות קרקע ומהווה פגיעה חמורה בבריאות האדם. יש לבצע סקר נרחב לאיתור תקלות למי התהום.
מי תהום מזוהמים במרכיבי דלק ומתכות כבדות ליד הצ'ק פוסט בחיפה:
איך נדע אם לא נבדוק?
כתבה זו אינה מתיימרת לגעת בכל הבעיות של בז"ן ואף לא לסקר במלואו דיון בן שלוש שעות. היא באה לחשוף אור על מאבק ציבורי עיקש שמצביע על נזקים קשים לבריאות האדם הנגרמים, כך נטען, עקב עבודת המפעלים.
אישית אני נוטה לחשוב, לאור הנתונים שיש בידי, שהדבר אפשרי וסביר בהחלט. הבעיה היא שלא מתבצעות בדיקות מסודרות למי התהום או לאוויר בכדי לדעת את היקף הבעיה. יותר גרוע מכך – בז"ן הם אלו שבודקים את בז"ן. המפעלים שוכרים חברות חיצוניות, ואף מבצעות בעצמן, סקרים ובדיקות שונים הקשורים לאיכות הסביבה. הבעייתיות ברורה. הבודק עלול להידרש ולדווח על המעסיק שלו לרשויות דבר שעלול לגרום לקנסות ואף דין פלילי.
לדוגמה בשנת 2011 נשכרה חברת "אקו-טק", לבצע בדיקת גזים רעילים במפעל. הנורמה המקובלת בבדיקות כאלו הוא טווח סטייה של פחות מ-1%. באופן לא ברור בחרו "אקו-טק" לעבוד בשיטה שגבול הסטייה שלה הוא 30%. כמובן שהבדיקות חסרות ערך לחלוטין.
איני אומר שיש צורך לסגור את בז"ן. אנו זקוקים, לצערי, לנפט ולמוצריו. יש להחיל על בז"ן פיקוח אובייקטיבי וחיצוני ולגלות אפס סבלנות לפגיעה סביבתית שמתרגמת, באופן ישיר וברור, לפגיעה בבריאות האדם. בעלי המפעל ומנהליו צריכים לדעת שהם חשופים, במידה שיצרו זיהום, לקנסות אישיים ולאכיפה פלילית.
ולסיכומם של דברים מחשבה אחרונה: אולי הבעיה היא לא רק במפעל? היכן היא המדינה שצריכה לפקח עליו לטובת הציבור? בעיני עמדתה הסלחנית של המדינה הובהרה בצורה הטובה ביותר על ידי הנציגה של המשרד להגנת הסביבה שנכחה בדיון. עמדתה, עמדת המשרד למעשה, היא לעבוד רק עם צו מנהלי. הצו הוא מעין הליך פשרה שבו המפעלים משלמים קנס ונדרשים לתקן תקלה כזו או אחרת. אבל, כמו שזרק מישהו מהקהל, אם הקנס נמוך ואף אחד לא הולך לכלא למה שהזיהום יפסק אי פעם?
הבלוג של ניצן מתן 
פינגבאק: תסקיר השפעה על הסביבה בתי זיקוק חיפה | הבלוג של ניצן מתן
פינגבאק: הערכת תסקיר ההשפעה על הסביבה של בז"ן | הבלוג של ניצן מתן