הממשלה קבעה כי עד 40% מעתודות הגז הטבעי יופנו לייצוא, אך מצגת של זכיינית הגז מראה כי החברה צופה לייצא 50% מהמאגרים. על פי אותה מצגת, כמות הגז במאגר לווייתן נמוכה ב-5.8 מיליארד מטרים מעוקבים ממה שדווח לבורסה הישראלית. וגם: האם מנכ"לית משרד האנרגיה שיקרה לשלי יחימוביץ' בדיון בכנסת?
מאמר זה תוכנן לסקור את הנעשה בשבועיים האחרונים במשק הגז. אולם ממש בעת כתיבת הדברים הגיע לידינו מידע חדש ומטריד: מצגת משקיעים של חברת נובל אנרג'י הועלתה לרשת על ידי ככל הנראה אנליסט שעובד עם החברה. המצגת נכתבה בסוף 2013. בזמן זה מדינת ישראל כבר החליטה, לאחר מאבק ציבורי ממושך, שיש לשמור 60% מעתודות הגז לשימוש עצמי ולמכור 40% מהן לחו"ל. מהסתכלות במצגת מתגלה תמונה מדאיגה ביותר – בנובל אנרג'י מסכמים את כמויות הגז שניתנות לייצוא בכל אחד ממאגרי הגז ומגיעים לסכום של כ-50% מכמות הגז הקיימת. המשמעות מרחיקת לכת – נובל אנרג'י מודיעה לעולם שהיא יכולה למכור כמות גז גדולה באופן משמעותי מזו שמדינת ישראל הסכימה לה. אין ספק שהדבר השפיעה לטובה על תחזיות הצמיחה של נובל אנרג'י לשנת 2014 וכן לערך המניות שלה. לנו, כציבור, הנתון הזה הרבה פחות מוצלח. שוב אנו רואים שחברות ענק מרשות לעצמם להתעלם, לכופף או לעוות את ההחלטות של מדינת ישראל. מה נעשה אם נגלה, בעוד ארבע-חמש שנים מהיום, שנובל אנרג'י כבר התחייבו למכור כמחצית מעתודות הגז של מדינת ישראל? האם נפקיע את החוזים ובכך נסתכסך עם מדינות שלהן הובטח הגז או שמא נאלץ לשוב ולקנות פחם ונפט היקרים בהרבה מהגז הטבעי?
מצגת המשקיעים שדלפה לאינטרנט מוכיחה שנובל אנרג'י התכוונו למכור כמויות של גזי ישראלי, מהמאגר בים התיכון, העולות על אלו שהותרו להם על ידי ממשלת ישראל
השבוע פורסם בעיתון דה מרקר שייתכן שנובל אנרג'י טעתה בהערכת כמות הגז במאגרים השונים ובעיקר בזו שבמאגר לווייתן. מסתבר, כך נכתב בעיתון, שגם משרד האנרגיה ביצע הערכה משלו לגבי כמות הגז הטבעי הקיימת, וממנה עלה שבמאגר לווייתן יש בין 5%-10% פחות גז מהכמות עליה דיווחו שותפויות הגז לבורסה. לדברי הכתבה, הנושא הרגיש לא פורסם לציבור מכיוון שמשרד האנרגיה חשש שהפרסום יכול לגרום לפגיעה כלכלית בחברות הגז. מעניין מדוע חשב המשרד שהפגיעה הכלכלית בתושבי מדינת ישראל, שעלולה לקבל החלטות הרות גורל עם נתונים שגויים, אינה חשובה יותר מזו של חברות הגז.
זה אינו ה"בילבול" היחיד בנתונים. כשמסתכלים על המצגת של נובל אנרג'י רואים שכמות הגז בלווייתן קטנה בכ-1% מזו שדווחה לבורסה הישראלית. אחוז אחד נראה אמנם זניח, אך במשק המגלגל מיליארדים הערך של כל אחוז הוא עצום – 5.8 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי. מעניין האם הבורסה הישראלית, לה שותפויות הגז חייבות בדיווח מלא, תקבל בהבנה טעות קטנה-גדולה זו.
עסקת וודסייד
בשבועיים האחרונים סערות הרוחות במסדרונות הממשלה ובמשרד האוצר סביב עסקת וודסייד. משרד האנרגיה הסביר שיש להביא למדינה חברה זרה עם מיומנות וניסיון שלא קיימים אצלנו לצורך פיתוח המאגרים. משרד האוצר הסביר שהרווחים מעסקה יהיו חלומיים ממש ושזהו האינטרס העליון של המדינה לקדמה. בסופו של דבר, כידוע, העסקה טורפדה עקב סירובו של משרד האוצר לתת לאוסטרלים את הקלות המס שביקשו.
>>> האוסטרלים חששו לרכוש את הגז של "לווייתן" – איך ולמה משרד האנרגיה שכנע אותם?
היום שלפני. לפני כשבוע וחצי, יום לפני המועד שבו הייתה אמורה להיחתם העסקה לייצוא הגז, התקיים דיון בוועדת ביקורת המדינה. לפי כמות חברי הכנסת שנכחו בדיון, אמנון כהן ושלי יחימוביץ' – ניתן היה לחשוב שמדובר בדיון שולי ביותר. מהסתכלות בשאר הנוכחים בחדר, נציגי עמותת צלול, פקידי בכירים משירותי המדינה ובעלי עסקים שונים הצורכים גז טבעי – נראה היה שמדובר בדיון הרה גורל ממש. תחילת הדיון נסב סביב דוח מבקר המדינה שדן בעיכובים שונים ומשונים בהליך חיבור מפעלים לצנרת הגז ההולכת ונפרסת ברחבי הארץ. בהמשך הדיון הזכירה מאיה, מנכ"לית עמותת צלול, את הצורך לבנות את מתקני הזיקוק לגז בים העמוק. החלק המעניין באמת הגיע כאשר שלי יחימוביץ' הסבה את הדיון לנושא עסקת וודסייד שהייתה אמורה להיחתם ביום המחרת.
האם, היא שאלה, משרד האנרגיה הכין כבר את כל המסמכים וההנחיות הנדרשות לקיום העסקה? נציגי המשרד, בעיקר המנכ"לית והיועצת המשפטית, התחמקו ממתן תשובה ברורה. שלי טענה בתוקף, וגם מאיה מצלול, שאין זה סביר שהעסקה אמורה להיחתם ביום המחרת והמסמך, שנקרא שטר החזקה, עדיין לא מנוסח. היא דרשה לדעת האם המסמך הזה מבטיח עדיפות למשק הישראלי. "האם במקרה של מצוקת גז בישראל תהיה עדיפות למשק המקומי?" שאלה שלי. היועצת המשפטית של משרד האנרגיה השיבה שלמדינת ישראל תהיה עדיפות מוחלטת באספקת הגז. הדיון הסתיים בקריאה של מנכ"לית צלול, מאיה יעקבס, ודרישה של ח"כ יחימוביץ לפרסום שטר החזקה לציבור.
הערב שלפני. בערב שלפני העסקה, שלבסוף התפוצצה, פורסם אותו שטר החזקה. קראתי אותו בשעת לילה מאוחרת כאשר אני מנסה להבין ולפענח את שלל המונחים הטכניים. לקראת אמצע המסמך, סעיף 8.6 למדייקים, נתקלתי בנתון מדהים. בשפה פתלתלה משהו הוסבר שלמשק הישראלי לא תהיה שום גישה לגז שנועד למכירה. המשמעות מרחיקת לכת. כאמור, מנכ"לית משרד האנרגיה הסבירה בדיון בכנסת שלמשק המקומי תהיה עדיפות באספקת הגז. העיקרון המנחה הוא שאם ישראל תיתקל במחסור או במצוקת גז, אזי עסקאות למכירת גז למדינות שונות בעולם יבוטלו והגז יוזרם לישראל. בפועל, במסמך של משרד האנרגיה נכתב כי לא משנה מה יקרה – הגז שהובטח למכירה לחו"ל אכן יימכר לחו"ל. המילה "שקר" היא מילה קשה. אפשר להסתפק באמירה שהמנכ"לית והיועצת המשפטית של משרד האנרגיה הטעו את באי הוועדה כאשר נתנו להם להבין שתהיה עדיפות למשק הישראלי. ברור לכל אדם סביר שדמויות מפתח אלו הכירו את המסמך על בוריו, סביר להניח שאף היו מעורבות בכתיבתו, ונתנו לוועדה לביקורת המדינה מידע מטעה.
כידוע לכל עסקת וודסייד נדחתה, כאשר למאבק הציבורי בנושא היה חלק פעיל בהעלאת הסוגייה לסדר היום הציבורי והפוליטי. נראה שהשבוע מנסים הנוגעים בדבר להחיות אותה בשנית. ימים יגידו האם הדבר יצלח.
ומה עכשיו?
המידע החדש שהוצג כאן יפורסם ברשת ויישלח לחברי כנסת העוסקים בנושא הגז. מכאן ניתן לראות אם חשיפת הדברים, והלחץ הציבורי שייווצר, יגרום למקבלי ההחלטות להבין שיש לשקול בשנית את נושא מכירת הגז. נראה שהמידע שקיבלו היה מסולף ומטעה. חמור מכך נראה שנובל אנרג'י מתעלמת בבוטות מהחלטות הממשלה. יש לבוא ולחשוב אם אנו מעוניינים, כמדינה, להיות קשורים בשלושים השנים הבאות לחברה זו.
הבלוג של ניצן מתן 