צפוף באוטובוס

ניצן מתן

איני מומחה לתחבורה.

איני יודע איך מתכננים מסלולי נסיעה, או, מדוע הועלו מחירי התחבורה הציבורית בחודש הקודם. אולם, יש מספר דברים שאני, כצרכן יום-יומי של תחבורה ציבורית, רוצה להפנות אליהם את האצבע.

אחד מהם, כפי שכל תל-אביבי מתחיל כמוני מכיר, זו הצפיפות. האוטובוסים בתל אביב רבתי פרוסים בצורה מצוינת. קל, יחסית, לנוע באזור בתחבורה ציבורית. אך ישנן שעות שבהן העומס כה רב שהאנשים כמו עמודים זה על רגליו של זה. התופעה מורגשת במיוחד בשעות שבהן אנשים בדרכם לעבודה. הנהג מבקש מהנוסעים לעבור לאחור, ושם הם נדחסים ונדחקים. מכיוון שאיש לא רוצה לאחר לעבודה, ומי יודע אם האוטובוס הבא יהיה עמוס או לא, כולנו עולים לאוטובוס, גם כשנראה שהוא מלא עד אפס מקום. לכאורה, יש פתרון פשוט לבעיה: יש לבדוק מהן שעות העומס, ולהוציא בהן יותר אוטובוסים. אז, כאשר האוטובוס מתמלא, הוא מפסיק להעלות נוסעים, ומהר מגיע אוטובוס אחר בעקבותיו.

זיהום האוויר שנגרם מרכבים פרטיים מעלה את הסיכוי לסרטן ומחלות נוספות. אוטובוסים ורכבות המתוכננים בצורה יעילה הם באחריות משרד התחבורה ושימוש מושכל בהם יורד את הצורך בשימוש ברכב פרטי וכן יגרם להורדת הפקקים.

זיהום האוויר שנגרם מרכבים פרטיים מעלה את הסיכוי לסרטן ומחלות נוספות. אוטובוסים ורכבות המתוכננים בצורה יעילה הם באחריות משרד התחבורה ושימוש מושכל בהם יורד את הצורך בשימוש ברכב פרטי וכן יגרם להורדת הפקקים.

אולי זהו לא הפתרון הנכון. אולי יגיד מומחה לתחבורה שיקרא דברים אלו, שהפתרון אחר לחלוטין. מה שבטוח הוא שצריך למצוא אחד שכזה. כשרואים אנשים מבוגרים, בהם כאלה שנושאים אתם שקיות של מצרכים, עומדים באוטובוס – נכמר הלב. כשקבוצה צפופה של אנשים נאלצת להיאחז זה בזה כאשר האוטובוס בולם – נראה שעוד רגע מישהו יחליק וייפצע.

עניין אחר, שאני נתקל בו הרבה, הוא כרטיס הרב-קו. הרעיון מצוין. במקום התעסקות בכסף מזומן, אפשר לטעון את הכרטיס האלקטרוני מראש, וההתקדמות בכניסה לאוטובוס נעשית מהירה וקלה. כמי שהוא חסיד של איכות הסביבה אני שמח גם על ההפחתה בכמות הנייר, שהופך לפסולת, אשר חסך התהליך הזה. אולם, למרות כל אלה ישנן כמה בעיות קשות. אפשר לטעון את הכרטיס רק במספר מוגבל של נסיעות. לדוגמה, כאשר טענתי את הכרטיס בשש נסיעות ברכבת בתחנות תל אביב, חשבתי שהן ייקלטו ככרטיסייה. בפועל, הן הפכו לשש נסיעות נפרדות, והכרטיס נחסם. לא יכולתי לטעון את הכרטיס בשום נסיעה נוספת, עד שהשתמשתי בנסיעות הללו. בהמשך הסתבר שהכרטיס שייך לחברה שבה הוא הונפק. לפני שנים ספורות הוצאתי כרטיס רב-קו בתחנה המרכזית בנתניה, בעמדה של "מטרופולין". כדי לחדש את תוקף הכרטיס, ולקבל את ההנחה של תעריף הסטודנט בתל-אביב יפו, הייתי צריך לנסוע לנתניה, כי ב"אגד" וב"דן" אי אפשר להטעין כרטיס "מטרופולין". מכיוון שלא יכולתי להפסיד זמן עבודה ולנסוע לנתניה, נאלצתי להוציא כרטיס חדש, והנסיעות שהוטענו  בכרטיס הישן ירדו לטמיון.

אמרתי שאיני ממוחה לתחבורה. אבל, נראה לי כי בעולם של כרטיסי אשראי אפשר למצוא פתרון לנושא. מדוע להחיל מיני הגבלות משונות שכאלו על כרטיס רב-קו? מדוע לא נוכל לטעון אותו בסכום מסוים של כסף, ולהשתמש בו כאוות נפשנו? הרי כרטיס האשראי אינו מוגבל לשימוש של שמונה קניות בחודש, או כל הגבלה משונה אחרת. אחרי הכול קוראים לו רב-קו, ולא קו אגד, או קו דן, או קו מטרופולין, גם לא קו מכבי או הפועל…

למי שלא משתמש ברב-קו הבעיות הללו נראות זניחות. למי שנתקל בקשיים הללו, כמוני, הדברים יכולים להיות מעיקים ביותר.

אני מניח שיש דעות רבות ומגוונות על התחבורה הציבורית בארץ. בסופו של דבר חשוב לומר שאפשר להגיע לכל מקום בארץ, כמעט, בתחבורה הציבורית. גם חשוב לומר שעדיין יש מקום לשיפורים. האנשים, במיוחד המבוגרים, שעומדים דחוסים באוטובוס, צריכים פתרון שיָקל עליהם. משרד התחבורה קיבל העתק של דברים אלו. חשוב שאם יש דעות אחרות או דומות – שיישמעו וייכתבו בתקשורת, ברשת ובכלל, ושמשרד התחבורה יפעל למציאת פתרון לטובת ציבור הנוסעים.

זיהום האוויר שנגרם מרכבים פרטיים מעלה את הסיכוי לסרטן ומחלות נוספות. אוטובוסים ורכבות המתוכננים בצורה יעילה הם באחריות משרד התחבורה ושימוש מושכל בהם יורד את הצורך בשימוש ברכב פרטי וכן יגרם להורדת הפקקים.

זיהום האוויר שנגרם מרכבים פרטיים מעלה את הסיכוי לסרטן ומחלות נוספות. אוטובוסים ורכבות המתוכננים בצורה יעילה הם באחריות משרד התחבורה ושימוש מושכל בהם יורד את הצורך בשימוש ברכב פרטי וכן יגרם להורדת הפקקים.

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה איכות סביבה, זכויות אדם, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s