בשנתיים האחרונות מתרגש דיון ער בנושא התכנון של המתקנים שיזקקו ויטפלו בגז הטבעי של מדינת ישראל. בגדול הויכוח הוא בין האפשרות לבנייה בים לבין זו של הבנייהביבשה. אחד הטיעונים העיקריים, שקוראים לבנייה בים, הוא של סכנת השריפה בצינור הגז שתיצור "ענן" של חום ואש. המתכננים מטעם המדינה, שתומכים באפשרות היבשתית, טוענים שטווח ההשפעה של שריפה בצינור גז היא כ-45 מטר בלבד. זאת למרות שאירועים רבים בעולם מראים שהמציאות שונה וטווח הנזק של אירועים שכאלו הוא מאות מטרים. רק ביום שבת היה אירוע שכזה בקנדה שגרם ליצרתיו של עמוד אש בגובה של 200-300 מטר. לשמחת כולם לא היו פצועים או הרוגים אבל האש ממשיכה לבעור ברגעיםאלו ממש. אירוע זה, שהוא אחד מיני רבים בעולם, מוכיח שטווח ביטחון של 45 מטר מתשית צינורות של גז ודלק היא מקלה מידי ומהווה סכנה לחיי אזרחים שגרים ועובדים באזור. אולי אחרי מידע זה, שהו אחד מיני רבים, רשויות התכנון יתעשתו ויתחילו להתייחס ברצינות הראויה לסכנות שבהקמת תשית של מפעלים וצנרות לטיפול בגז בצמוד למושבים, כבישים ואזורי תעשייה בלב הארץ?
