ניצן מתן,

בשבוע שעבר, ביום חמישי, אישרה ועדת העבודה שורה של קיצוצים בשירותי המדינה. כמה מכותרות העיתונים באותו היום הסבירו שלמרות שהממשלה החליטה לקצץ 10% משכר הח"כים, אישרו חברי הכנסת קיצוץ של 1% בלבד. לאחר שהחוק יעבור להצבעה שנייה ושלישית, ייכנסו לתוקף כלל שינויי המשכורת המצוינים בו. אולם כשבוחנים מקרוב את דיוניה של ועדת העבודה, עולה תמונה מורכבת ומטרידה.

בתחילת הדברים חשוב לציין שתי חברות כנסת שקראו, פומבית, לקיצוץ גבוה יותר במשכורות חברי הכנסת: ח"כ קלדרון, שהכריזה בדף הפייסבוק שלה שתקצץ 9% משכרה ותתרום אותם לנזקקים, וח"כ יחימוביץ', שעוד ב-2012 קראה לביטול העלאת משכורותיהם של נבחרי הציבור.

האם באמת התכוונה הממשלה להוריד את המשכורות?

הכנסת הנוכחית מתאפיינת במשמעת קואליציונית חזקה בכל הנוגע לענייני תקציב. למרות שיש בקואליציה התנגדויות רבות לסעיפים שונים של התקציב, בהצבעות מופעלת משמעת קואליציונית נוקשה, וסעיפי התקציב השונים עוברים בזה אחר זה, למורת רוחם של המתנגדים.

גם ההצבעה הזו, שעסקה במשכורות, היא תקציבית. הוועדה מונה אחד עשר חברים, שמתוכם שישה שייכים לסיעות החברות בקואליציה, וביניהם גם יו"ר הוועדה. כלומר, לקואליציה יש רוב בוועדה. גם בהצבעה הזו היו יכולים ראש הממשלה ושר האוצר להטיל את כובד משקלם ולדאוג להעברתו של הקיצוץ, אך בסופו של דבר הוא נדחה. יש לשאול – האם באמת הייתה כוונת הממשלה לקצץ במשכורות, או שמא מדובר כאן בספין תקשורתי? מהי עמדתה האמתית של הממשלה בנושא: מה שנאמר בפומבי או מה שהוחלט על ידי נציגיה בוועדה?

להוסיף הרבה ולהוריד מעט זה לא באמת קיצוץ

אנו בתקופת קיצוצים. שר האוצר קורא לעם לשלם קצת יותר, להצטמצם, ולחכות שיהיה בסדר. כחלק מהאג'נדה הזו הורדו המשכורות בשירותי המדינה. על פי החלטת הוועדה, משכורותיהם של נושאי משרה ובעלי תפקיד בשירות הציבורי קוצצו ב-1%. אך בהודעתה שכחה הוועדה לציין שבשירותי המדינה יש שני סוגים של נושאי משרות: כאלה שמשכורתם מתעדכנת מדי שנה וכאלה שלא. בין נושאי המשרות ששכרן מתעדכן מדי שנה נמנים ראש הממשלה, נשיא המדינה, חברי הכנסת, שופטים וראשי עיריות. לשם הדוגמה, בין 2011 ל-2013 גדלה משכורתו של ראש עיר בינונית ב-1282 ₪ והגיעה לסכום של 34,682 ₪ בחודש. שכרם של שופטים דומה והם זכאים לתוספת משכורת קבועה על כל שנת ותק. לפי נתוני התנועה לאיכות השלטון, שכרם של חברי הכנסת עלה בתחילת השנה בכ-3%, בסכום של 1191 ₪, ועומד כיום על קצת יותר מ-38 אלף ₪.

אין אני בא לטעון שהמשכורות הללו גבוהות מדי. אני חושב שבלי משכורות מכובדות לא יהיה כוח אדם משמעותי, אבל אינני בקיא מספיק בנושא כדי לחוות דעה. לעומת זאת, אני בטוח שקיצוץ במשכורות לא היה כאן: הרי משכורותיהם של כל המכובדים הללו מתעדכנות מדי שנה בשנה. לאחר שמקזזים את הקיצוץ מהתוספת, המשכורת המתקבלת גבוהה יותר מזו של השנה שעברה. ההכרזה על קיצוץ היא אחיזת עיניים.

למי כן קיצצו, באמת, את המשכורת

באותיות הקטנות של החלטת הוועדה צוינו הסקטורים שתלוש המשכורת שלהם כן יצטמצם: עובדי מדינה, למשל. לפי הסכם, בחודש יולי זכאים עובדי המדינה לקבל תוספת של 1% במשכורת. הוועדה החליטה לדחות את העדכון הזה לשנת 2015. אם כן, עובדי המדינה, שלא שייכים לחוזה קיבוצי, לא זכאים לעדכון משכורות. לעומת זאת, ברגע שהחוק יעבור, משכורתם תקוצץ בשיעור של 0.93%.

חוקים והסכמי עבודה

שינויי השכר שאנו רואים מבטאים בעיה בעיה קשה מאוד מבחינת החוק והסכמי השכר. עדכון שכרם של עובדי המדינה מעוגן בהסכם מול המדינה. האם זה תקין, מבחינת החוק ומבחינת הציבור, שבאים חברי הוועדה ומשנים את ההסכם על דעת עצמם? האם להסכם שנחתם מול מדינת ישראל לא אמור להיות תוקף מחייב יותר?

עדכון שכרם של חברי הכנסת, לעומת זאת, נקבע בחוק בשנת 2011. סעיף 52 של החוק הזה קובע שבכל שנה יעלה שכרם של נבחרי הציבור בהתאם לעלייתו של מדד המחירים לצרכן. המדד הזה עלה בשנה שעברה ב-1.6%. אם כך קבע החוק, מהי סמכותה של ועדת העבודה להעניק העלאת שכר של 3%, בשיעור כפול מהמדד?

הנושא מטריד. האם זה תוקפם של חוקים והסכמים בישראל? האם החלטה של ועדה בכנסת יכולה לשנות חוקים והסכמים של מדינת ישראל, זמן קצר לאחר שנחתמו? האם עלינו להבין שכנסת ישראל מוכנה לעבור על החוקים שהיא עצמה מחוקקת, ושההסכמים שהיא קובעת אתנו, אזרחי המדינה, יכולים להשתנות בלי שנוכל להביע את דעתנו בעניין?

הכתבה פורסמה לראשונה באתר "המשמר החברתי".