אנחנו, הפופליסטים

ניצן מתן

אדוני, ראש הממשלה,

הערה: המסמך נכתב לפני השינוי במכסות הייצוא שהתקבלה בממשלה. עובדה זו משנה לחיוב, במקצת, את הנושא איך אינה משנה את עיקר הטענות המוצגות כנגד המדיניות של ראש הממשלה בנושא.

קראתי את הציטוט מדבריך בישיבת הממשלה היום. אכן, אנחנו פופוליסטים. אנחנו, ועוד 60 נבחרי ציבור, שקראו להעביר את ההחלטה על ייצוא הגז לכנסת. אנחנו, ועוד 40 חברי כנסת שקראו לכבודו לבוא למליאה ולענות על שאלות בנושא ייצוא הגז. אנחנו, פשוט, קמנו בבוקר, נזכרנו שמזמן לא הפגנו, גמרנו את מנת הסושי היומית ויצאנו להפגין. לא מרצון עז לשפר את הנעשה במדינה, ואת דמותה בעיני אזרחיה. לא מחרדה אמתית לנוכח המסתמן כי עומד להתרחש בזבוז במשאב הטבע החשוב ביותר של מדינת ישראל. פשוט, אתה מבין, היה לנו זמן, בין העבודה ללימודים, לקחת את היגואר החדשה של אבא, ולצאת קצת להפגין. משעמם לנו, ואנחנו פופוליסטים. אנחנו, ושישים חברי הכנסת שאתם אכלנו סושי ועישנו נרגילה, לפני ההפגנה.

אדוני, ראש הממשלה,

אחרי שקראתי את דבריך אני רגוע. אתה, שר האוצר ושר האנרגיה והמים יודעים מה טוב למדינת ישראל ולכלכלה שלה. לכם בלבד החוכמה, הבינה והדעת, ואל לפופוליזם טהור, כמו זה המתגלה בכנסת ישראל, להפריע לכם בדרכם.

הרי מצבנו מעולם לא היה יותר טוב: יש בור של ארבעים מיליארד שקלים בתקציב; שיעור העובדים העניים מרקיע שחקים; מספר חסרי קורת הגג רק עולה; מחירי הדיור קפצו בשבעים וחמישה אחוזים, בחמש השנים האחרונות. אבל, אנחנו רגועים, כי אתה נחוש ואיתן בדעתך, ולא נותן לדעות של אחרים להסיט אותך מדרכך הברוכה. הסטטיסטיקן הראשי פוטר כהרף עין, כאשר חשף, בתוקף תפקידו, את הנתונים הקשים על העוני בישראל. את חוות הדעת של המוסד לביטוח הלאומי – ביטלת, כאשר אמרו לך שהמדיניות הכלכלית שבה אתה דוגל, תעמיק את העוני ואת הפערים בחברה הישראלית.

חצי מבית הנבחרים, שביקש להעלות את הדיון להצבעה דמוקרטית גם הוא, כנראה, חלק מאותו גל הפופוליזם. הרי מספיקה ישיבה זריזה של שלושת השרים כדי לקבוע את עתיד המדינה, לשנות דור.

מרשים הדבר שלאדוני, ראש הממשלה, נדרש כל כך מעט זמן ללמוד את החומר המורכב והמסובך שעלה בדיוני ועדת צמח. אני, כפופוליסט מצוי, שמסיים תואר אקדמאי במדעי הים ומתעסק מזה כשנתיים בנושאים הללו, נדרשתי לשבועיים כדי להעז ולהגיע למסקנות כלשהן, בשאלה סבוכה זו.

העובדה שתכנית אב למשק הגז איננה מוכנה, ואין אנו יודעים מהם צרכי המשק – שולית היא, בעיניך, כנראה. הרי אדוני מכיר את נתוני הגז הקיימים, ויודע שחישוב כמויות הגז נעשה מהנחה שכל חיפושי הגז העתידיים יהיו מוצלחים. בראייתך, הצופה אל העתיד, אתה הרי יודע שכל הגז אכן יימצא, ולא נגיע למצב, חלילה, שהתחייבנו למכור גז שבפועל איננו קיים.

אדוני מרגיע ומבטיח שייצוא הגז יביא כסף רב למדינה. אנו, כפופוליסטים מצויים, לא מצליחים להבין כמה כסף באמת תרוויח מדינת ישראל.  הרי שאלת המיסוי על מכירת הגז עדיין לא באה על פתרונה. נבצר מבינתנו לדעת כמה כסף נרוויח, בגלל הטבות המס המפליגות שמקבלות חברות הגז מהמדינה, לפי חוק הנפט. הרי את העובדה שציינו חברי הוועדה בדו"ח הביניים שלהם, שאלו הן הטבות מס לא כלכליות, שמגדילות את הסיכון שהמדינה לוקחת במשק האנרגיה, וזאת ללא תמורה נאותה – אתה בוודאי מכיר.

שיעורי המס האפסיים, שמשלמות החברות הגדולות במשק, שלא לדבר על סוגיית משאבי ים המלח – לא נעלמו מעיניך. פשוט, יש כאן נתונים שאנחנו, כפופוליסטים, לא מצליחים להבין.

העובדה שייצוא הגז למצרים, ירדן והרשות הפלסטינית, מנוכה מהכמות של הגז שנשאר לטובת המשק הישראלי – היא נגד עיניך. בוודאי עלית על נוסחת הפלאים, לפיה, ככל שהעוגה מתחלקת ליותר חתיכות – כך נשאר ממנה יותר לכל באי המסיבה.

אדוני מסביר שחברות הענק צריכות להרוויח על ההשקעה שלהן. העובדה שיצחק תשובה לקח את כספי הפנסיה שלנו, השקיע בחיפושים, ואז החליט שלא להחזיר את הכסף – מַקנה לו זכויות להרוויח על משאבי הטבע שלנו. אנו, הפופוליסטים, פשוט לא מבינים את ההיגיון המוסרי והכלכלי שבו אדם שלווה את כספי הפנסיה שלנו נחשב כמסתכן. אנו לא מבינים איך האדם הזה, שהחליט שלא להחזיר את כספנו, למרות האפשרות שיש בידו לעשות כן, זכאי לרווחים גבוהים, בעוד אנו, המסתכנים, לא זכאים לחלק מהרווחים, ואף לא מקבלים בחזרה את כספנו, שהלווינו לו.

הרי גם זה ידוע לך היטב, שחברת "נובל אנרג'י" הסכימה לחפש גז, ולמכור אותו למדינה – במידה שיימצא. ההיגיון הפנימי שמקנה לה את הזכות להתעלם מההסכם שחתמה מול המדינה, ולדרוש עכשיו שהמדינה תאשר לה למכור כמות עצומה של גז (הכמות שמועידה הממשלה לייצוא) – ידוע ומובן לך ללא ספק. זה הגיון הרווח הגדול. אבל, בכך, בהיענות לתביעה הזאת ובהחלטה על ייצוא כל כך גדול, נראה שהמדינה מוכרת את עתיד ילדינו. אתה לא מסכים לכך? כנראה שלא, אלמלא כך ודאי היית מצטרף למתונים יותר, שלא מדברים על יצוא של 40 אחוזים של הגז שנמצא. מה רע יהיה לנו, אזרחי ישראל, בהעברת 20 אחוזים לייצוא? או, שכחתי את הבור ההוא של המיליארדים. אז מה, ראית יום אחד בור, שמישהו יצר אותו, ולמחרת מצאת לו מכסה? משהו כמו סופרטנקר?

כנראה שאנחנו, הפופוליסטים, לא די בקיאים, חכמים ונבונים כדי להבין כל זאת.

בתודה ובכבוד רב,

ניצן מתן

פופוליסט