הון שלטון נפגשים בהילטון

הון שלטון נפגשים בהילטון

ניצן מתן images

ביום שני, 22.4.2013, היינו בכנס של המכון הישראלי לאנרגיה ואיכות הסביבה, זאת, כחלק מהמאבק של תושבי עמק חפר לעצירת הקמתם של מתקנים פטרוכימיים ביבשה. התושבים העלו טענות קשות על הליך מזורז שבו נוהלו, באופן רשלני, סוגיות תכנוניות רבות.

מחוץ לאולם הכנס הפגינו עשרות אנשים נגד התנהלות משק הגז. בהם כאלה אשר מחו נגד הכוונה לייצא כמויות אדירות של גז לחו"ל, ואחרים אשר מחו נגד הסיכון האיום הכרוך בהקמת מתקנים פטרוכימיים ביבשה, לצורך הטיפול בגז.

בתוך האולם הצליחו שלושה פעילים להביע את מחאתם על הדברים הללו. שניים, אודי חן ומיכל שוקרון מ"מגמה ירוקה", הוצאו אחר כבוד על ידי האבטחה. השלישי, יוני ארי מעמק חפר, דיבר דקות אחדות, ו"זכה" להתעלמות מוחלטת מדבריו.

לא נראה היה שאיש מבאי הכנס התרגש במיוחד מן הנושאים המטרידים כל כך את התושבים בעמק חפר. כמתבונן מהצד נראו לי באי המקום מנותקים לחלוטין מהמתרחש בחוץ. כאילו המחאה החברתית והפוליטית, הדופקת על דלתם, היא גשם קל, ולא סופה עקשנית. הרבה הייתי נותן כדי לראות את הבעות הפנים של הדוברים בכנס כשהן כבר לא מדושנות עונג וזחוחות, בעת החתימה של שישים חברי כנסת על קריאה שלא לאפשר את ייצוא הגז הישראלי ללא בדיקה מקיפה של הנושא.

הכנס התנהל בדרך של נאומים ופאנלים. על ראשוני הנואמים נמנה השר עוזי לנדאו, שקיבל אות הוקרה מהמכון על תפקודו כשר האנרגיה והמים, בממשלה הקודמת. בנאומו, אמר השר שהוא שמח על שמשרדו אפשר פיתוח מהר של תשתיות במאגר תמר, בניגוד לדרישות החוק. להבנתו, צריך להסתכל לא רק על "המילה הכתובה בחוק" אלא גם על דרישות המשק. בהמשך דבריו שיבח את המשקיעים, שסיכנו את כספם כדי לפתח את משק הגז. השר, וכל הדוברים שלאחריו, שכחו את העובדה כי שישים אחוזים מהכסף בשוק ההון, כטריליון שקלים, מנוהלים על ידי בתי ההשקעות באמצעות קרנות ציבוריות (ראה פירוט בסוף הכתבה), ומתוכם, לפחות 1,827,633,000 ₪ (מיליארד שמונה מאות עשרים ושבעה מיליון, שש מאות שלושים ושלושה אלף) מושקעים בתחום האנרגיה.

 עו"ד אריה נייגר, היועץ המשפטי של המכון לאנרגיה וסביבה, הנחה פאנל של דיון. נראה, כי כל מטרת הפנאל הייתה לגמד את פעילותם של הרגולטורים – אלה שמפקחים על משק האנרגיה מטעם המדינה – ולזלזל בהם. סיכום הפאנל היה שהרגולטורים הם "קטנים ולא רואים את התמונה הכוללת."

ניר גלילי, מנכ"ל סונול ישראל בע"מ, אשר דיבר לאחר מכן, הסביר שתפקיד הרגולטור הוא לדאוג  כי למשק הגז תהיה תשתית טכנית, על חשבון המדינה, לצורך התפעול השוטף. לדבריו, אסור לרגולטור להתעסק בשום נושא אחר, שהרי "מי שָׂמוֹ להתעסק בזה".

גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי דלק ויו"ר דלק קידוחים, התגאה בסיכון העצום של 3.9 מיליארד שקל שנטלה על עצמה החברה שלו, בפיתוח מאגר תמר. שוב נשכחה העובדה מהו מקורו האמתי של הכסף הזה.

אוהד מראני, מי שהיה מנכ"ל האוצר והיום מנכ"ל "הכשרה אנרגיה", הסביר, כי את הגז אפשר לייצא ללא מגבלות ומכסות, מכיוון ש"רק כמות המאגרים משנה, ולא נפח הגז במאגרים."

 ד"ר ברכה חלף , מנהלת תחום תחליפי נפט במשרד האנרגיה והמים, דיברה אל הקהל כאדם שלֵו לחלוטין שאיננו מתייחס, ולו ברמז, לדברים הקשים שהוטחו בה ובעמיתיה. היא סיפרה שהמדינה מתחילה לקדם הקמתם של מפעלים נוספים, מעבר לאלו שנמצאים כרגע בדיון הציבורי והמקצועי, לזיקוק וטיפול בגז ביבשה. הפרויקט יהיה במימון ובניהול של יזמים פרטיים. המדינה תדאג שהכול יהיה כלכלי עבור היזם, כדי שזה יקים את המפעלים. בנוגע לתפקידה במציאת תחליפים לנפט,  הסבירה, שמטרת המשרד היא לאפשר תנאים לשימוש בתחליפים, ושהוא לא יתערב בהחלטה מה יהיה סוג התחליף. "המשק יקבע את שלו," כדבריה.

עו"ד ענת קליין, ממשרד אנרגיה ותשתיות-GKH, הסבירה, שעל הרגולטור לעסוק בפיתוח תשתיות, ואסור לו להתעסק בפינצטה ב "רווחיות ואורכי חוזה" במשק הגז, נושאים שהם "לא רלוונטיים, סימפטומים".  מהו העיקר שבו אמור לעסוק הרגולטור –  לא הוסבר.

עוזי דנינו, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, הסביר שהמדינה צריכה להכיר תודה לו ולעמיתיו שסיכנו את כספם בחיפושי הגז בים. על פי השקפת עולמו, הקידוחים הם עסק מסוכן ובעייתי, מכיוון שלעתים רבות צריך היזם לבצע מספר קידוחים, עד למציאתו של מאגר גז, או נפט. כדי לעודד ביצוע הקידוחים הללו צריכה המדינה לפצות את היזם, באמצעות החוק לעידוד השקעות הון, על כל קידוח שנכשל.  נראה שהמנכ"ל שכח שהוא השקיע מכספי הציבור סכום של 214,343,000 ש"ח (מאתיים וארבעה- עשר מיליון, שלוש מאות ארבעים ושלושה אלף). הוא גם שכח שסך כול כספי הציבור שמנוהלים באקסלנס נשואה קטנו בשנה האחרונה ב- 14.5% שהם 1,611,158,757 ₪ (מיליארד שש מאות ואחד-עשר מיליון, מאה חמישים ושמונה אלף, שבע מאות חמישים ושבעה שקלים) שהציבור הפסיד.

בכנס היו עוד דוברים, מתחום האנרגיה והפיננסים, שחזרו על אותם רעיונות. קשה להעביר את רוח הדברים אל הכתב. ההרגשה שלנו, קבוצה קטנה של תושבי עמק חפר שישבה בוועדה, שמתנהלת לעינינו חגיגת הון-שלטון בצורתה הגסה ביותר. הדוברים, ללא יוצא מהכלל, הפגינו זלזול תהומי במדינה ובאנשים שאת כספי הפנסיה שלהם הם משקיעים בשוק הגז. איש לא קם ואמר שיש להיות זהירים במיוחד בכספי הציבור, וזה כולל את השרים והרגולטורים שדיברו בכנס. איש לא ציין את הסכנות הכרוכות בקידוחי ימיים, דוגמת האסון במקסיקו ב- 2010, וכולם ביקשו שיתנו להם אישורי קידוח, ללא הגבלה וללא פיקוח.

נראה שהדרך הטובה ביותר לסכם את הכנס היא בקריאתם של פעילי מפלגת העבודה שצעקו בחוץ "הון-שלטון עולם תחתון".

ניצן מתן

הסבר על קרנות הפנסיה:

כאשר התחלתי לחפש מידע מדויק על קרנות הפנסיה לא מצאתי כזה. חלק מבתי ההשקעות עוד לא פרסמו, או שלא הצלחתי למצוא, את הדו"חות הכספיים שלהם ל- 2012. בנוסף על כך, הדו"חות אינם מפורטים באופן המשקף את המציאות כולה. סיכמתי את כלל הנתונים של ההשקעות ב-"נפט וגז" וב- "חיפושי נפט". נוספים על אלה הכספים שמושקעים בקטגוריות אחרות, כגון: אג"ח קונצרנים, מניות, אגרות חוב, הלוואות ועוד. לא ניתן לדעת, לפי הדו"חות, היכן הושקעו הכספים הללו, מעבר לפירוט המינימלי הזה.

הסכומים שציינו בכתבה למעלה סוכמו מהדו"חות של בתי ההשקעות הבאים: הלמן אלדובי, איפקס, מנורה מבטחים, מגדל, פסגות, אקסלנס נשואה, דש, ילין לפידות וקופות הגמל של אל על, הסתדרות המורים וחברת החשמל.

את הדו"חות של: כלל, הראל, מיטב, אלטלשור-שחם לא מצאתי ברשת. יכול להיות שישנם עוד בתי השקעות שמנהלים כספי ציבור, שלא ידעתי לאתר אותם.

אודות ניצן מתן

פעיל חברתי מאז קיץ 2011, במסגרות שונות, בהן המשמר החברתי ומגמה ירוקה. מתעסק רבות בנושאי השימוש במשאבי הטבע מהפן הכלכלי והסביבתי כאחד. בוגר תואר ראשון במדעי הים וביולוגיה ימית ברופין. בימים אלו מסיים תאור שני עם תזה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה בבר אילן וממשיך ללימודי דוקטורט במעבדה להידרוכימייה באוניברסיטת תל- אביב.
פוסט זה פורסם בקטגוריה מאבק הגז, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s